במציאות בלתי אפשרית זו
אני מלקט פירורי לחם
מהקפלים של המצעים
שפוררו הילדים
וזקנים טיפשים
ואני בעת של שיכרות

מלאך פורש כנפיו למעלה
ואני למטה על המרצפות
עם שוקולד מקופלת בתור מכונית
והמרצפות הן כבישים

יש יד שאוחזת חזק ולא מרפה
והיא יד מכוונת והרסן הורס
וכל ילדות שהולכת ובאה מזכירה
את המחברות 16 דף
והטיפשות של המורות והמורים
שלא העלו בדעתם מה עומד לקרות
לכל אחד ואחת בנתיבי החיים.

תגובות

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה