אימא עשתה את הארון הזה

כשהיא הייתה שפויה

היא הייתה מטורפת לגמרי

גם אני הייתי מטורף

הנגרים הביטו עלינו ברחמים

כשהם הרכיבו את הארון

הם החרישו, הם מיעטו במילים

אבל עשו עבודה מצוינת

הם ידעו שמעפר צומח עשב

ועוד יצמח עשב וגם שיחים ועצים

הזמן לכך באותה עת היה רב

אבל היה זה גורל שנחצב בסלע

לכן החרישו

והיום, ברוך השם,

גם השפיות וגם התורה הומה בביתנו

אימא כבר לא כאן,

היא הקריבה את נפשה

כלומר איכות חייה

ואיפה שהיא נמצאת עכשיו - היא מאושרת

ובאה על שכרה הטוב.