את לא מאמינה לי עכשיו
אני מדבר קרוב-קרוב,
הכי קרוב שאני יכול
את מטה את ראשך הצידה,
לא רוצה לשמוע
המילים שלי נכונות
המילים שלי אמיתיות

נסעתי חמישים קילומטרים לפגוש אותך
יש כאן מזג-אוויר אחר
זה עושה לי טוב,
הרבה כוכבים והרבה שדות
רוחות של שיחים ופרחים
בכל זאת את זזה,
כאילו אצלך זה מובן מאליו
את לא יודעת מאיפה באתי
את לא מעריכה

הלכת לישון כי היית עייפה
זה לא מובן מאליו אצלי, אתי
חלון פתוח לרוח בלילה
וילון סגול מתנפנף.

תגובות

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה