הוא היה פרח
שר לאהובתו -
"לא יכול להוריד ממך את הידיים"
על משקל "את העיניים" של מאיר אריאל

עכשיו הוא בודד גלמוד בניכר
מדדה צולע אל המכולת
לקנות ארוחת בוקר
בקבוק שוקו ושלושה לחמניות

חוזר לאט כמו שהלך
אוכל את ארוחת הבוקר מול הקיר
שותה את השוקו ישר מהבקבוק

והיה לו חיוך יפה
עוד כשהיה קטן
אפילו בנות 30 ככה
היו אומרות לו -
"תחפש אותי כשתגדל"

עכשיו הוא לא מחייך
ואם הוא מחייך -
חיוכו דק ומר
והעיניים לא צוחקות.




תגובות

הוסף רשומת תגובה

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

 טעם של חריף בלוע נרדמתי בלי חלומות הרב הטיף כל הלילה ואמר שאין לי לב יש לי לב, אבל הוא דומם עם כל הכבוד, אני חושד שמדובר ברב חנון, שהחיים שלו מסודרים עד הפרט האחרון והוא חושב שככה צריך וזה אפשרי עבור כולם. יש לי לב דומם, לא מתכנן לעתיד. אכלו לי, שתו לי, קוס אימא שלכם, טוב? באמת אכלו לי ושתו לי, גם את המוח הרעלות משבשי מחשבה חוגגות בארץ הקודש, שכן שלי כל-כך פעור, ש-כל מה שהוא עושה זה לנשום ולבהות בתקרה כי גנבו לו את השכל ברעל. ושכן אחר קפץ קומה רביעית, הוא מת. ואימא שלי הפכה מנוטרלת לשלושים שנה, עד שמתה, בגלל שהעזה להעיר לאיזו מרשעת בת-זונה. וגם אני לא מרגיש כל-כך טוב, גם אותי הרעילו. היפ-הופ דרך מסך הטלוויזיה, לפחות נתנו לנו מוזיקה.
המשך לקרוא
הוא גר עם אישה חסרת לב שאוהבת אותו, בדרכה הקרה והאנוכית את כל מה שיש לו לומר לה - הוא לא מעז כי כשניסה נתקל בלעג ורמיזות שהוא לא שפוי ומנותק מהמציאות היא לא אישה רעה, היא פשוט גדלה על שמנת ומעולם לכלוך לא נדבק בה יש לה שאיפות גדולות מחשבתה מקובעת ומרובעת והיא מלאה בכסף אז בתוך בית הפאר המסודר הזה, בו כל דבר נמצא במקום, ואת עבודות הניקיון עושות משרתות, יש לו חדר קטן ומבולגן, בגודל של תא כפול בו הוא כותב את מה שהוא לא יכול להגיד הוא כותב בקודים ובכתבי סתרים שהמציא פתקים קטנים וגדולים מחשבות, הרהורים, זיכרונות, תזכורות, אפילו דברים שהוא צריך לקנות, דברים כמו לחם וחלב, מסמרים ופטישים כי הוא אוכל ועובד עם הידיים דברים שהיא חושבת שאנשים במעמד שלהם לא צריכים לקנות אותם בעצמם.
המשך לקרוא
 בעתיד אנשים יספקו את עצמם לבד וחלוצי הסקס - התחילו לעשות את זה מזמן. >>>>>>>> גם אני הייתי חתיך כשהייתי צעיר - אחד שהיה חתיך כשהיה צעיר. >>>>>>>>>>>>>> כשהוא שיכור - הוא משחק סוליטר.
המשך לקרוא