הליקופטר

חירבון מספק, אה, הפצצתי את השירותים מנגב מאחור ומקדימה ומקנח בניגוב עם מגבון לח עכשיו לשתות קפה בעצם למה קפה? ערק אחרי זה הרבה גזוז ואז להשתין את כל הנוזלים ולהתקלח במים קרים כי חם. XXX ערק איילות, יענו זחלאווי נהייתי נומב, יענו זומבי, מטושטש בנינוחות וזה בסדר גמור מצדי לא יכול להיות מה שמצפים ממני לא יכול להיות מה שציפיתי מעצמי עכשיו לא מצפה מעצמי לדבר לבד וטוב לי בינתיים המצב חרא, אבל לא סובל כי יש לי זחלאווי וניקוטין.  

 אתה הולך ישר לגיהינום, ילד או שאתה כבר בגיהינום, אתה תחליט ואתה בעצם בדרך לגן-עדן זה לא קוקה-קולה, זה קרמל, כלומר סוכר שרוף, אתה תחליט איך לקרוא לזה אבל השטן קנה לך קדילק ואתה שמח כל-כך. XXX אתמול אכלתי שני לימונים בלי מלח באמת בלי מלח כאילו רציני את הלימון הראשון מצצתי כמו שמוצצים *קוס* אחרי שחציתי אותו לשניים לאורך את השני כבר קילפתי ופשוט טחנתי, לעסתי ובלעתי המלכוד זה החרצנים צריך להיזהר מהחרצנים זה כמו לאכול חריף, רק יותר כיף.

סקס אתי הוא מדע בדיוני, ככה היא אמרה לי כלומר יוצא מהכלל! התלהבתי לא הבנת, היא אמרה, כלומר אשליה, לא קיים וזה כי למה? שאלתי ובעיניי תמיהה הלו ידוע שנשים חולות על סקס, אף יותר מילד בן 16 כן, זה נכון, אמר ג'סיקה ראביט, אבל אני דמות מצוירת. XXX תוריד את המעיל, תוריד את הבגדים תיכנס אתי למיטה שלי עם גופי הענוג תחצוב נתיבים בין רגליי תשרטט את שדיי אבל קודם כל - תחזור הביתה. XXX אני הראפר של מרי אני אוכל קלמרי. 

 שילך, אם הוא רוצה אני יודע להיות לבד אני יודע להיכנס לעובי הקורה אני יודע לפוצץ בתים בכתבמי"ם ולהפיל פצצות אטום אני יודע להפיל את בתי-הבושת ואת בתי-התום אני יודע לזרז תהליכים ולכונן ועדות חירום אני יודע להקפיץ אוגדות ולסמפל מהדורות חדשות אני יודע לשמוע, אפילו תוך כדי שינה ואני יודע מה קורה מ-עבר לקיר שלך ומתחת לסדינים שלך אני יודע לסנכרן עובדות ולעבד נתונים וגם להיות לך הלשון, שלוחשת לך באוזן אני יודע להיות ילד עכבר וגם ילד ענקים בנקיקים ובנהרות על גבהים ובשחקים בכל מקום בו תדרוך אימא אדמה - אני שם.

 היא הלכה באחו שמש צוהריים נשפכת ואושר מלא עד גדותיו פתאום באו שודדים ושלפו סכינים ואיימו לחתוך לה את הכבד הם שדדו ממנה את הסיגריות ואת הקוק והקראק וצחקו צחוק שוטים וברחו משם היא הייתה עצובה היא הייתה נדהמת כיצד מעיזים לשדוד את השמש לכן היא תפסה קריזה והחשיכה את העולם לא הייתה שמש והירח לא זהר, כי זוהרו מהשמש והשודדים וכולם נדדו בעלטה מוחלטת וקוננו מה זה קרה לנו, ב-מה חטאנו. XXX והספינה נעה על גלים סוערים והמלחים היו נפחדים מה יקרה אם נטבע במים מלוחים ישרפו לנו העיניים והמלח ישרוף את הפצעים אמר להם רב-החובל - אל פחד כי הספינה קלה כנוצה ויציבה כאש בזלת אם תלכו אל הגיהינום - אלך אחריכם בינתיים אשתה שיכר ואל תפריעו לי בתנומת הלילה שלי אם כך הוא אומר - נהרוג אותו בשנתו אמרו המלחים בינם לבין עצמם כי זחיחות מן השטן היא ותהרוג את כולנו לכן התגנבו אל תאו כשבידם גרזנים אך לא רב-החובל היה במיטה אלא בובת סמרטוטים בדמות מרלין מונרו. XXX לילה עצום רב הוא ומטיל אימה לילה רב-תחבולות כמו שועל בטרף מפתה חיות כמו זקן מהתל לילה ללא דופי בו אין שמש והירח נחבא ובלילה בין קירות הגבס הרטובים שוכנים האנשי...

 ואיי, איזה שדיים שפיציות יש לך הפרח הלבן פורח וגם הפרח השחור הם מתערבבים ומחליפים צבעים וביניהם עוקץ וחלב רעל ודבש וכולי חדווה לקראת הבאות.

 וואיי, איזה שדיים גדולים יש לך סיגריה מכניסה 43 חומרים מ-סר-טנים לגופך ששוחים בדמך ונכנסים לך למוח ואוכלים אותו והסרטנים אוכלים לך גם את הכבד ואת הריאות ובסוף אתה הופך עץ עץ מיוסר זועק אל השמיים בלי עלים ובלי פירות רק ענפים כמו חניתות ומישהו חוטב אותך וזורק אותך לאח מסקנה - לא כדאי שתהיה עץ.

 בוודאי שרצית לשכב ולא לצאת מהמיטה אבל לא הצלחת להירדם אכלת שקשוקה חמה שתחמם לך קצת את הבטן אם לא את הנשמה בבוקר קמת אור חיוור של ראשית זריחה ולא היה יום חדש ולא הייתה זריחה מישהו כיבה את האור ולא ידעת להדליק אותו אז ישבת בחושך וחשבת מה עכשיו.

 מה אני אעשה היא החליטה למות אמרה אני מעשנת ושותה וגראס וגם סמים קשים עד שאמות ואם ייגמר לי הכסף - אמות תוך כדי קריז אמרתי לה תשתי תעשני וגראס אבל לא סמים קשים לא טוב לך, לא טוב לאף-אחד אמרה מה אתה יודע אני יורקת עליך עשתה חיים משוגעים עשתה חיים כואבים ומתה.

 אל תעלם לה תענה לה, תענה לה אל תתעלם לה תראה לה, תראה לה אהבה את הילדים שלך היא מגדלת מאכילה אותם וגם אותך מטעמים כיד המלך שתרגיש נשוי למלכה ואתה אותה תשבח ותראה לה אהבה כי אותך היא מייקרת ואת הילדים שעשית לה.

 היא עזבה את הארץ זה לא קשור למלחמה, אבל זה הקש ששבר את גב הגמל עוד בתחילת שנות התשעים כשהיא יצאה מהפנימייה שהייתה לה בית טוב 12 שנה - היא חיפשה בית אפילו ניסתה לחזור לפנימייה אבל אמרו לה שכבר אין לה מקום כיתה א' עד י"ב הייתה חברה של גברים של נשים שייתנו לה מקום לישון לא חשוב מה הנטיות המיניות שלה, זה לא דבר שהיה לה להתחשב בו הייתה שם, הייתה גם שם פה כמה ימים, שם כמה חודשים לפעמים שנתיים-שלוש וכך עברו 30 שנה תמיד הייתה חייבת דין וחשבון שלא יגרשו אותה שיהיה לה מקום לישון ולא רצו אותה יותר לא יודע למה, אולי כי היא הזדקנה אדם ששמר לה חסד, נתן לה כרטיס טיסה וכמה עשרות אלפי דולרים ואמר לה תטוסי - זו ארץ אכזרית אין לך מקום כאן ניסיתי ליצור איתה קשר היא לא עונה אני מקווה שטוב לה, סוף-סוף באמת לפעמים עדיף עם כל הפטריוטיות לעזוב את הארץ כי זו, ישראל, ארץ אכזרית שמסבסדת את האויב ומחרבנת על אזרחיה.

 בואי רוח, אחייך לך על אבני מרצפות אם תרצי שאראה לך את העיר בשחור שם הרוח יאיר ובוודאי תכסיני ובי תטמני את ראשך כשנתעצב שנינו ונרד לרציף ועירך שחיכתה לך בבתים בשחור.

 כתבתי כי היה לי משעמם והיא שאלה - למה אתה כותב? טוב, את מדברת בטלפון וגם צופה בחדשות באותו הזמן ולי נמאס לעשן סיגריות ולהיחנק והקפה והערק נגמר בכוס ולא בא לי להכין חדש אז שאלת למה אני כותב? זו הסיבה שאני כותב וזה לא נגמר עכשיו צריך להקליד את זה למחשב ולעלות לאתר...

 יש לך טלפון מגניב, אמרה הילדה הקטנה זה היה טלפון גדול מהדור הישן אין מצלמה, אין חיבור לאינטרנט בכלל אתה מגניב בעצמך, אמרה הילדה הקטנה אדיש וקצת עייף הבאתי לה קרמבו כי המילים שלה מצאו חן בעיניי אחרי זה הבאתי לה עוד קרמבו ואמרתי די, יותר לא בריא אתה דואג לבריאות שלי, אמרה הילדה הקטנה זה מגניב בעיניי כל דבר מגניב בעינייך, אמרתי לילדה הקטנה והיא ענתה - כי אני קטנה אני חדשה בעולם כל דבר מפליא אותי. |לשירה| XXX לא אכפת לי להיות טיפש אם אין ברירה כל עוד אמשיך לחיות.

יותר קל להוציא חנונה מהאף בנייר טואלט מאשר עם האצבעות עכשיו מה יגידו? מה פתאום נייר טואלט - טישו אבל טישו זה לתרבותיים ואני לא תרבותי. XXX אנשים חושבים ש-מי ששומע מוזיקה קלאסית - שומע רק מוזיקה קלאסית. אבל אני מאזין לעוד הרבה מלאן דברים אחרים...

 כל העיר יודעת את מי אני אוהב רק את לא שומעת ולא שמה לב הרי זה אותך, ירושלים העיר שלי ממך צמחתי מנוקדת בעורי תאים-תאים זורמת בכדוריות דמי. "אם אשכחך, ירושלים, תשכח ימיני, תדבק לשוני לחכי"

 לפעמים זה קורה שאני גומר דף ואז צץ לו דף אחר אבל אני לא נבהל ומיד ממלא גם את הדף האחר במלל אז חושבים להפעיל לחץ ומביאים לי עוד דף אבל גם אותו אני עושה לאחר יד בסופו של דבר - במקום לשבור אותי, הם משפרים אותי כי אז אני מרביץ יצירות כמו זו והם לא יודעים מאיפה זה בא להם.

 הוא מציע לנו בפרסומת לצאת למסע מודרך באתר פיזי בעקבות הצואה והשתן שאנו מורידים לאסלה... רגע, אני צריך להתאושש "חשבתם לאן הולכת הפסולת שאנו מורידים באסלה?" הוא שואל - אנחנו לא רק נסביר לכם גם נראה לכם ועוד על זה צריך להירשם לשלם מרשרשים ולהגיע בלבוש מכובד יש דברים שעדיף לא לדעת כל אחד והתפקיד שלו בעולם לא חייב לדעת מה שאתה יודע לא חייב לדעת מה אתה עושה וגם לא רוצה.

 אני ומיטשל - העיניים שלנו פנסים אנחנו דלוקים ומחכים לאוטובוס האחרון מ-סוף העולם לירושלים.

  במרכזו של עולם פלאי, בהקלטות של מילים רוקדות, אנשים מחליפים קולות כמו צבעים בגן של פרפרים. שיחים נעלמים, רק צלילים מתפשטים, מילים מתגלגלות כמו כדורים, במעגלים של גלי רגש. הפעמונים מצלצלים, וכשאני מקשיב, אני שומע את הים, והרוח מספרת סודות. הבהובים של קולות כמו חוטים של זהב, נשזרים זה בזה, יוצרים מנגינות חיות. חלקם שרים שירי אהבה, אחרים לוחשים פחדים, וכשאני לוחץ על Play, אני נוגע בנשמה של העולם. עולם בו טקסטים קוליים הם כמו קסמים, מילים מתמזגות בצלילים, והלב פועם בקצב חדש. שיחה בשעה מאוחרת, קול של קרן שמש, מאירים את השחר, בין צללים של הלילה. בתוך סבך הקול, אני שומע את עצמי, הד אנד קלאסי, רוקד עם המילים הבלתי נגמרות.

 כן, אדוני, אני יכולה לרקוד אני יכולה לרקוד כל הלילה כולו גם על סלעים ומלחמות ואובדן ופרצוף ישר נוגח בקיר ממתקים דבוקים לתקרה הרבה בלונים מפוצצים גם אם אין שמחות והעולם צר מאוד ונדמה שהכול קירות, סוגרים כמו האות סמ"ך. 

 אני רעב. אני רוצה לאבנה בל חמאה ובלי ירקות אולי בצל בנפרד בשתי פיתות ושני פלפלים ירוקים חריפים בקשתי צנועה משוחרר.

 אם יבוא שיר, שיבוא אני אפתח לו את הדלת אדבר אליו יפה הושיב אותו ואכבד אותו בערק וסיגריות אתה שומע את המוזיקה היא משתנה עם השנים לנרד כהן נשמע לי כמו ימי-הביניים תאכל קוטג' ישר מהגביע תמלא את עצמך בחלה רכה וחמה ופתח צינור קטן פותח השראה למילה שנשפכת להרבה מילים כי ענף יוצר הרבה ענפים וכולם פרי ועלים אבל תמיד צריך לחזור אל השורשים להשקות את העץ, אחרת אין שיר הוא לא ידפוק בדלת ולא יהיה לך את מי לכבד בערק וסיגריות ואתה זה שתאכל את הקוטג' והחלה ומי שישמין זה רק אתה.

 שר את העצב, אני שר איך הייתי מאושר כשהלב שלי יצא אלייך שר את כל העצב בעולם כל האושר לא קיים נשטף לו אל הים ואני חוזר אלייך ראיתי אותי עומד על הבמה ושר לאלפים ולא רואה את פנייך אבל את היית שם מתרגשת בדמעות ועושה לך טוב לראות את הקהל נטרף האורות לפעמים חזקים ולפעמים עמומים לפעמים אני זוהר כשמש ולפעמים אפל כמו צללית אבל הלהקה עושה את שלה ואנחנו מרביצים מופע לכל אותם לבבות שרוצות מזון ומים לנפש הדואבת והם אומרים כמה אנחנו גדולים כרזות על לוחות המודעות מודבקות ללוח בדבק נגרים.

 מכניסה מלפפון לפה וצורחת מה את צורחת? את לא אוהבת מלפפון? אוהבת, אבל חריף זה לא מלפפון, אהבלה, זה חריף אה, לא ידעתי, אני מרגישה כמו טיפשה לא נורא, העיקר שאת יפה, 'קחי מלפפון אתה בטוח שזה מלפפון? בוודאי, רשום על זה - מלפפון כן, הנה, אני רואה, באמת רשום על זה מלפפון טוב, אז אני אוכל את המלפפון תאכלי אותו טוב אוכל אותו טוב. וכך היא אכלה את המלפפון ולי עמד אחרי זה הסתחררה בחדר כמו פורפרה מה קרה לך? לא יודעת, אני בראש טוב כזה תשבי לפני שתהיה לך סחרחורת היא ישבה וקרעה את הבגדים מעליה מה קרה? חם לי, חם מה זה החום הזה? לא חם בכלל כן חם, לי חם אכניס אותך למקלחת, שהמים יקררו אותך כן, זה רעיון טוב תכניס אותי למקלחת, שהמים יקררו אותי. והיה לה טוב עם המים עם המים המשפריצים היא צחקה ונדמה שהראש שלה הסתדר עכשיו תביא לי מלפפון אמיתי, היא אמרה טוב, ידעתי ל-מה היא מתכוונת. היא הייתה כמו שואב וואקום ואני הייתי מאושר אבל היא הייתה מאושרת יותר.

 חבצלות הים הרכינו ראשם אל האגם ואני הייתי נבהל כי סערה בוא תבוא וביתי עשוי מפיסות קרשים מהר עליי לפנות את ביתי ולפנות צפונה אל השמש הזורחת בהרים אל חבצלות הים הנושאים ראשם בגאווה אספתי את בגדיי שמתי אותם בתרמיל גדול גם את המצעים וכלי ההיגיינה לקחת אתי פת לחם לדרך ויצאתי רועד וחושש אך לא הייתה סיבה לדאגה כי בצפון השמש זרחה ולא הייתה כל סערה במי הנהר השתכשכתי את גופי רחצתי ובהגיע שעת השקיעה - התנמנמתי.

 החברים שלו עשו לו מסיבת יום הולדת מלאה קצפת, בתוך העוגה הם היו חכמים מספיק לא להניח נרות על העוגה והוא היה מאושר הפנים שלו התנפחו מ-אושר העיניים ברקו, כמעט יצאו הם הביאו איתם הרבה בלונים הם פוצצו את הבלונים בסיכות לשעשוע ועל כל פיצוץ בלון - הוא השמיע אנקת הנאה וכשהם הלכו  הם השאירו קצת אלכוהול וכמה פיצות ובית מסודר כאילו לא היו הוא שתה ואכל מהפיצות היה לו כיף נכנס למיטה והתנמנם בסבבה עם חיוך על שפתיו עד שנרדם.

 אני רגיל שמוציאים לי את הציצי מול הפרצוף ודוחפים אותו לפנים שלי כי אני תינוק ואני צריך לינוק סתם... אני גבר גברי רב עוצמה אבל לא נגמלתי מהמוצץ כמובן שהמוצץ שלי היום לא מוצץ אלא סיגריה וחלב האם שלי הוא אלכוהול בואו נעשה חשבון אם הייתי חוסך את כל הכסף מהסיגריות - הייתי יכול לקנות דירה ולהשכיר אותה ולקבל הכנסה נאה כל חודש שהייתי מוציא על סיגריות ואלכוהול סתם... הייתי מוציא על עזרה לנזקקים כי באימא שלי שאני רוצה לתת צדקה אבל האינטרנט מלא נוכלים וכל המתקשרים ומסמסים למיניהם והרבה מאוד עמותות פח הם מוציאים שם רע לאהבה, לנתינה אבל למה ללכת רחוק כשאפשר ללכת לשירותים פה קרוב ולעשות את מה שצריך לעשות כשהטבע קורא לאכול ולחרבן, לאכול ולחרבן אם זו לא הוכחה שהגוף הא רק כלי - אז מה עוד צריך אבל כשאני ככה על הגיטרה ויוצא לי שיר יפה אני מקליט אותו כדי שיתועד הלו אני לא יכול להיות עם הגיטרה בכל מקום כל הזמן כי אני צריך גם לישון אפרופו שינה כמה שנים במצטבר ישנתי? עוד הוכחה.

 אז חוץ משנה חדשה היום גם יש לי יום הולדת. את המשאלה שלי השנה אנצל כדי לבקש ש-כל החטיפים שלנו יחזרו, עכשיו. שנהיה טובים אחד לשני ראויים לכבוד ואהבה ושנזכה לחיות בנחת ובבריאות. אוהבתותכם. XXX - בבקשה, מאה שקל. - מה שמת פה? - איפה? - בשקית - אה, לוח שנה. - אני ביקשתי ממך לוח שנה? - זה בחינם - לא אכפת לי שזה בחינם אני לא רוצה לוח שנה - טוב... (מוציא) - אני לא ביקשתי - אני יודע - אני ביקשתי? - לא - אז זהו - שתהיה לך שנה טובה.

 באור השחר המוקדם איש זקן יושב ליד הבאר ומלטף את כובעו בראשו מתנגן שיר ששמע לא מזמן והוא מתענג עליו אך אז באה דיכאונית הכפר בידה כד חרס ואמרה שהיא רוצה מים "בבקשה, תיקחי" אמר "אני רוצה מים" היא אמרה שוב הוא החליט ללכת לקראתה ושאב במנואלה מים מהבאר ואז שפך את המים לתוך כד החרס שלה היא עמדה בלי לזוז "מה קרה?" שאל ב-רכות היא צחקקה ושפכה את המים על הכובע שלו ואז הלכה  באור השחר המוקדם איש זקן יושב ליד הבאר ומלטף את כובעו הרטוב בראשו מתנגן שיר ששמע לא מזמן והוא מתענג עליו.