זרמתי שנה יהיו בבוקר כחציר חולף

ולא אבדה התקווה מעל פני האדמה

אם ביקשתי - זאת זכיתי ולא ידעתי

ולא אתקנה בתולעי רגבי אדמה,

כי משם באו ולשם ישובו

בהיותי סכין חולבת לשד עצמותיי

במרורים אשר לא באו אל שפתיי,

כי נכלאו בעצמותיי

ולפי חרב ואדמת חרב

ולשוני זבה מדם

ולא ידעתי את עומקו של העולם

בו אני טיפה מתוך ים

משתלח באשליות.