הליקופטר

 היא עברה מולו בגן הציבורי הוא הסתכל עליה, שלף את הזין והתחיל לאונן "אלוהים אדירים, סוטה!" היא נסה על נפשה  היא עברה מולו בגן הציבורי הוא הסתכל עליה, שלף את הזין והתחיל לאונן "אני אראה לך מה זה, בן-זונה" היא הכתה אותו  היא עברה מולו בגן הציבורי הוא הסתכל עליה, שלף את הזין והתחיל לאונן "אתה אוהב את זה, מותק? כן, תשפריץ עליי" היא נגעה בעצמה  היא עברה מולו בגן הציבורי הוא הסתכל עליה, שלף את הזין והתחיל לאונן "מה אתה עושה? מספיק שטויות, בוא אתי הביתה שלי" ואחזה בידו  היא עברה מולו בגן הציבורי הוא לא הסתכל עליה "למה אתה לא מסתכל עליה?" שאל הקול בראשו - היא לא האישה שלי, הוא ענה.

 זיוני שכל תמיד באים בצרורות.  כמו מכוונים אליך תת-מקלע ויורים כאילו אין מחר.  זה מה שהיא עשתה כשהוא קיבל אותה בסבר פנים יפות  והיא התיישבה בעדנה על הספה הכפולה ובחנה את שדה הקרב.  היו להם ימים יפים פעם, גם לילות.  היא הייתה זיון גרוע, אבל הוא נהנה לזיין אותה בכל זאת.  תמיד הייתה מושכת ומושכת עד שהסכימה בטובה שייכנס אליה.  בשלב הזה הוא היה יודע שהיא מתה לזה ודווקא לא נכנס,  עונש על שמשכה אותו.  ישר היה גורם לעצמו לגמור בחוץ ומסיים את המסיבה הקטנה.  והאבסורד זה שזה מה שגרם *לה* לחשוב שהוא זיון גרוע.  לא משנה, אלו תסמינים של בדידות.  שכונת פועלים שהבינו שאין להם טעם לעבוד בשביל גרושים  ומקבלים קצבאות.  כל אחד ואחת יש לו ולה סיבה.  זה חולה נפש, זה נכה, זו אימא חד-הורית.  זה יש לו הלם קרב. את זאת אנסו ואת זה כיסחו. היא גם הייתה קצת לא בסדר בראש.  אם לפחות היה לה יותר שכל, אבל לא היה  והיא הייתה דיסלקטית.  אבל היא לא הייתה טיפשה.  היה לה אגן גדול ומרשים ומפתה מאוד,  אגן של אישה אמיתי...

 היה לו חשק לכבס.  הוא בדק בבית מה אפשר לכבס,  אבל הכול היה נקי.  "שום-דבר לא מלוכלך בבית המחורבן הזה?"  הוא קרא בכאב ואז חשב על הגרביים שבתוך הנעליים.  בטח הגרביים מלוכלכות,  הוא חשב וחיפש את הנעליים אחוז אמוק.  הן היו איפה שתמיד היו - מתחת לשולחן.  הוא שלף את הגרביים שהוא מטמין בנעליים  כשהוא חולץ והריח אותן קודח,  ריח צחנה נפלא עלה באפו.  "תודה לאל..." הוא מלמל,  ניגש מרוצה למכונת הכביסה  וזרק לתוכה את הגרביים.  אז סגר את המכונה  שם אבקת כביסה איפה ששמים אבקת כביסה.  הדליק את המכונה על תכנית הכביסה  וצפה בהתפעמות דרך הזגוגית העגולה בגרביים שלו מתכבסות.  זה היה מראה כל-כך נפלא -  שהוא היה חייב ללוות אותו עם מוזיקה.  לכן ניגש לרדיו ושם את התחנה שמשדרים.  "נרות... אני חייב נרות..."  אמר לעצמו וחיפש ומצא נרות והדליק אותם  בפמוטים על השולחן.  "אווירה רומנטית..." הוא קבע לעצמו  ועמעם את האורות ופיזר נצנצים באוויר.  אז תקע את פרצופו שוב לתוך הזכוכית העגולה....

 רציתי לכתוב בלדה כבר כתבתי אותה, אבל רציתי לעלות אותה לאינטרנט לא יכולתי לקום מהכיסא הייתי צריך קפה אירי להרם את עצמי הייתי צריך מוזיקה מתאימה להרים את עצמי לא יכולתי לקום מהכיסא שמתי את הבלדה הכתובה על נייר, ליד המחשב אבל לא יכולתי להביא את עצמי להקליד אותה הדלקתי משחק מכונות מזל לעודד את עצמי, המחשב משחק לבד וזה לא כסף אמיתי.

 הקיפוד הכחול הה דוקרני מאוד, אבל הוא גם היה פחדן הוא לא ידע שהקוצים שלו מטילים מורא אפילו ישראל האריה פחד מהקוצים של הקיפוד תמיד כשהקיפוד הכחול היה נראה בשטח, ישראל האריה דאג לשמור מרחק הקיפוד הכחול ששמו היה חזי, היה מתחבא תמיד מתחת לכיתות של בני-האדם הוא היה דואג לדאוג לעצמו לאוכל, היה אוגר את האוכל מתחת לכיתות ומכרסם אותו כשהיה רעב  בכיתות מעל דאגו להגיד כל מיני דברים מסובכים בני-האדם נדמו בעיניי הקיפוד הכחול כמו אלים אבל הוא ידע שהוא עדיין לא שם ולכן עליו להפחיד בקוצים ולדאוג לאוכל לכרסום ישראל האריה אמנם היה אריה, אבל הוא הה פחדן תמד פחד מבני האדם וגם מקיפודים כחולים הה מתקרב לחלות הדבש של הדבורים, רק כשהדבורים עזבו את הכוורת ומכרסם דבש כמו גרגרן.

 תישן כמו תינוק כי אתה תינוק תינוק בן יותר משבעים, אבל עדיין תינוק תחלום על אימא, שהיא שרה לך תחלום על אבא, שהוא אוהב אותך תחלום על הילדים מבית הספר, איך אתה זורק להם אבן לראש תחלום על השכנה שתמיד מפנקת אותך בממתקים תחלום על המכולת של אבא שלך ועל הסוכר המלא תרכיז פטל בשקיות שהוא מוכר ונותן לך בחינם.

 הוא קרע את הריפוד של הספה הכפולה. מה אתה עושה? זעקתי ל-מולו, אבל הוא לא התייחס אליי הוא הטביע את ידיו בתוך הקרע הגדול שנפער בריפוד והוציא סטפות של כסף, שטרות עבות מגולגלות בגומייה זה לא מה שקבענו! זעקתי מולו, סיכמנו להיות עניים! להסתפק במועט! עשיתי תיקון בתוכנה, הוא אמר, התוכנה של הבריאה אלוהים הסכים לכזה דבר? שאלתי בתמיהה לפעמים אלוהים פשוט עושה מה שאומרים לו, הוא אמר, אבל יש לזה מחיר, הוא אמר אני לא מסכימה לשלם את המחיר! צעקתי אין לך ברירה, מותק שלי, אני עשיתי ושנינו נשלם כך הוא אמר ואסף את הכסף לתוך קיטבג גדול אני לא יודעת להיות עשירה... מלמלתי, איך זה להיות עשירה? אני לא יודעת, לא יודעת...

 שומע נירוונה, מה הרג את קורט קוביין? איבריי מתוחים על הכיסא במרפסת, כי אילפו אותי לעשן רק במרפסת לא רק מעשן, גם שותה קפה אירי, שזה קפה עם אלכוהול, ערק, במקרה שלי יש דגים שוחים בתוך הקירות יש אותי ניצב כמו פסל ברונזה, בשעריי החלון הרוח נושבת נגדי, אבל יש לי אלכוהול וסיגריות דמות בלתי מוכרת יורדת מהתקרה זה מישהו שהיה סופר, אבל לא מכר אותו, הוא מת מזמן הוא עטוף קפלים של בגדים ויש לו שפם עבות וזקן שובב הוא מחייך הוא בא לבקר אותי, חשבתי שהוא רוצה משהו, אבל הוא סתם בא לבקר אותי אלף נשיקות בתוך עולם החומר הוא נעלם ואני קם להשתין הסיגריה עדיין בין שפתיי  כשאני מטיל שתן באסלה המסריחה שלי לצד האסלה יש עיתונים ישנים לנגב את התחת המחזיק של נייר הטואלט, שאין בו נייר טואלט, כל הזמן נופל וגורם לצינור המים מפלסטיק להתרופף.

 למה אתה חושב שאני נהנית לעשות שום-דבר? אז תודה רבה לך, באמת אתה חושב שזה קל לשכב כל היום במיטה ולנוח? להסתכל על התקרה? לשמוע את אותה מוזיקה מזופתת כל הזמן? זה קשה! קשה! נראה אותך עומד בזה! לך קל, אתה יוצא, עובד, פועל, עושה ומה אני? סתם שוכבת במיטה ולפעמים יישנה, כמו צמח! כמו צמח מזוין אני! במקום לעזור לי כשקשה לי לנוח, מה אתה עושה? מציק לי וממרר לי את החיים זו לא צורה זו! אתה צריך לתמוך בי במנוחה הקשה שלי! אתה צריך לעזור לי ולעודד אותי! אבל לא, אתה חושב רק על עצמך, תמיד חשבת רק על עצמך, עוד מהיום בו נישאנו נתת לי לחתוך את העוגה? לא! חתכת אותה בעצמך ודחפת אותה לפה שלי! עוד אז ידעתי ש-רק צרות יהיו ממך!

 שמוליק, ששמו האמתי הוא שמואל,  הכריז שהא המשיח  וכמשיח הוא החליט שהעולם לא-לא  ולכן עליו לשרוף את כל העולם.  איך תשרוף את כל העולם?  כולם שאלו את שמוליק בלעג,  אבל שמוליק משוגע אבל לא טיפש  והוא ידע שלועגים לו.  זוכרים את המבול של תיבת נוח?  שאל שמוליק.  אז אני אעשה ככה שירד גשם של נפט ושל בנזין  וכל העולם ייטבע בנפט ובנזין  ואז אני אשב על ענן,  אסתכל למטה  והצית גפרור ואזרוק אותו למטה.  יש לך דמיון עשיר, אדון שמוליק,  חבל שאתה לא כותב סיפורים לבמה חדשה  במקם לזיין ת'שכל, לעגו לו.  אני לא מזיין את השכל,  התגונן שמוליק וגער בהם על חוסר אמונתם,  אתם עוד תראו שזה בדיוק מה שיקרה.  אתה תשרוף את כולנו, אדון שמוליק,  זה מה שתעשה?  - אל דאגה לכם, פשוטי העם,  נשמתכם בת האל-מוות תעלה למקומות עליונים גבוהים יותר מ-פה  ולא תצטרכו את הגוף ואת דמות הגוף.  אבל יש לי קעקוע על הגוף!  הזדעק יחזקאל השאקל,  אתה רוצה לשרוף את הקעקוע שלי?  אני לא אתן לך! ...

 הוא אמר לה שהוא מת על כפות הרגליים שלה,  אז היא כל הזמן דחפה את כפות הרגליים שלה לפרצוף שלו  כשהיא הייתה יחפה,  אבל אז הוא אמר לה שהוא לא אוהב את הריח.  לא אוהב את הריח? לא אוהב? היא התרגזה מאוד.  מה זה לא אוהב ריח כפות רגליים שלי?  אלה כפות רגליים שלי, חייב לאהוב ריח.  אז תמיד כשהוא היה חרמן אש ורוחו אשר בזין שלו בערה בו -  היא דחפה את הגרביים המלוכלכות והמסריחות שלה לפה שלו,  לפרצוף שלו,  ובעיקר לאף שלו.  כשהוא הביע סימנים של התנגדות -  היא רמזה ש-רק ככה יקבל זיון,  אחרת היא תעשה ביד עם עצמה,  ואם זה יימשך - תחפש בחור אחר.  לכן בלית ברירה הוא הריח את הגרביים המלוכלכות שלה  ואף למד לאהוב זאת, יותר ויותר,  כשהיא מצמידה את הגרביים לנחיריים שלו  ועושה לו ביד באותו זמן  ומכריחה אותו לומר שוב ושוב  עד שאפילו עם הזמן אמר זאת בכוונה מלאה -  "כמה אני אוהב את הריח של הגרביים שלך,  של כפות הרגליים שלך,  כמה אני אוהב,  זה מעמיד לי את הזין,  זה מחרמן אותי אש"  וכ'...

 ישבתי וראיתי היאבקות.  גשם בחוץ והכול רועד,  גם המוח שלי.  מתברר שהחיים שלי לא כמו שרציתי.  על המרקע הגרמני הזועם  תופס את המתאבק היהודי  ועושה לו באגרופים חורים בראש,  תוך כדי שהוא צועק -  "איפה התורה שלכם? איפה התורה שלכם?"  היהודי אשם, אין ספק,  לא יודע אפילו שמע ישראל  ולא מבין למה צריך לאכול כשר,  לכן לא אוכל.  ולכן הברבריות הגרמנית שולטת בזירה.  אני קם ומשתין באסלה  על גוש חרא שהמים לא הצליחו להוריד.  מוריד את המים,  אבל לא בודק אם גוש החרא ירד.  שוטף ידיים כי התורה ציוותה.  מדליק סיגריה, מביט לנוף האורבני.  הרבה פיגומים, הרבה מפעלים,  הרבה ארובות עשן שחור.  הקהל בטלוויזיה רועש וגועש,  אני מביט מה השתנה.  הגרמני ערף ליהודי את הראש  ובעט בו כמו כדור לקהל.  הגוף ערוף הראש נשאר מוטל בזירה  כמו חתיכת בשר.  באים פועלי במה ערביים ומפנים אותו.  הרבה אורות מסנוורים את הקהל ואותי  והפרשן מפרשן טבלאות.  ירדנה מגיעה,  היא דופקת ...

 כמו תולעת הייתי.  אבא אמר שאני תולעת,  לכן כמו תולעת הייתי.  הייתי מכרסם פירורים וזוחל בין סדקי הקירות.  הייתי נאכל בעודי חי בידי תחלואי חיידקים רוחניים.  ואחי ואחותי היו באים והם היו חושבים שהכול בסדר  ואני ככה כזה בגלל מחלה,  אבל הם לא ידעו שזה אבא שלי  ששיגע לי את המוח  והפך אותי לחולה נפש.  ואחרי זה הוא היה מתעצבן למה אני ככה,  אז למה הפך אותי ל-ככה.  כדי לשרוד נאלצתי לשתות,  לא קל לחיות עם חיית טרף בבית.  והייתי שותה בתחילה בלילות  ואז בערבים ואז בצהריים  ואז מיד כשהייתי מתעורר.  ואנשים חשבו שאני משוגע  ואנשים חשבו שאני מסומם  ואף-אחד לא שאל אותי למה אני ככה,  אז אני אומר עכשיו.  כי זה מסוג האנשים שמחוץ לבית הם נורא נחמדים  ותמיד מקבלים אורחים בפנים מאירות,  אבל בבית, לבני ביתם וזה אני -  הם עושים את המוות  ועל כמה וכמה שיש לי בעיות.  כזה היה אבא שלי  שתמיד היה יישן בשלווה  על-אף העוולות הכי קשות שעשה.  אם שנתו נדדה ושנתו נטרפה -...

 יין אדום-אדום, תישאר קרוב אליי...  לא, לא נגמלתי מאלכוהול, אל דאגה.  ואני לא שותה יין ובטח שלא אדום,  אלא ערק, איילות, אם בוער לכם לדעת.  פותח שולחן ופותח את המחשב  ומשחק ג'ק אור בטר עם עצמי.  על הקיר רוקדות צלליות של איילות,  לא שכחנו אותך, לא שכחתי גם אני.  אבא משקיע המון בארוחה ומוסיף קורט רעל,  כמו כל אבא אוהב.  בוא ילד שלי חמוד, בוא תאכל,  אבא הכין לך אוכל מדמו ובשרו.  הילד כבר לא חמוד ובטח שלא ילד,  אבל הוא אוכל והמחשבות מתכווצות.  יש מוזיקה של בילי איידול או של הביץ' בויז.  הילד שכבר לא ילד יושב מול המחשב ופותח שולחן,  בלק ג'ק של שלושה ידיים לכל סיבוב.  האיש מהמכולת כבר מכיר את הילד החמוד.  הילד החמוד כבר לא ילד וכבר לא חמוד,  אבל האיש מהמכולת מכיר אותו.  הילד החמוד מגיע כל כמה ימים,  קונה מצרכים וסיגריות והרבה ערק איילות.  איפה כל הערק הזה נכנס, במנות קטנות.  יש עיניים בקירות. יש גם אוזניים.  הכול מתועד לסוכני החרש מתחת לאדמה.  כל מילה במחשב מתועדת,...

 הלכתי לחנות הדיסקים עם אחי אחי היה לד קטן ולא מבין, עכשיו ברוך השם הוא גדול בתורה רציתי קצת לחמוד לצון, אחי היה נכון לר-צות אמרת לו שיבקש מהמוכרת  את הדיסק החדש של מיקי ג'קסי הוא הלך כולו קורן ובהתלהבות ואמר למכרת הצעירה, שאז הייתה בגילי - "אני רוצה את הדיסק החדש של מיקי ג'קסי!" המוכרת, בחורה טובה, הייתה קצת משתוממת, שאלה - מי? "מיקי ג'קסי!" אמר אחי בהתלהבות אני לא יכולת להיות רע עד כדי כך, צחקתי ואמרתי בנעימות, כי אז הזמנים היו טובים יותר - "הוא מתכוון מייקל ג'קסון" המוכרת הטב לה ושלפה בלבביות דיסק של מייקל ג'קסון. 

 עברתי ליד פח הזבל, זה הרגיש ל מוכר דווקא בתוך צחנת התפוזים, נגעתי בשורש ילדותי אבל השנים עברו, השכל התעקם מאוד חורה ל ש-חורה לי, דווקא אין לי סיבה. XXX רוצה לאכול גמבה, הרבה גמבה כי זה אדום כי זה רך וכי זה מתוק וכי זה בריא. XXX מדאיגה אותי העובדה שאני מודאג. - אחד שמודאג בגלל שהוא מודאג. XXX הגעתי למסקנה שאני מודאג וזה מדאיג אותי מאוד. - אחד בפולמוס יתר. XXX עצם דאגתי מדאיגה אותי מאוד. - די! XXX חוויתי אורגזמה רוחנית. - אחד שאכל גמבה.

 מטביע את סירת הנייר בתוך הקפה, ש-צף כמו מכסה הא מכסה בקרום של חלב את כל המשקה והם מעשנים ושותים ערק או וודקה ומטילים את קוביות השש-בש או משחקים שחמט הצמרות עטות מעליהם כמו נשרים חגים והאצטרובלים נוחתים עליהם כמו רימונים כשהם מדברים ומדברים ומדברים והלשונות שלהם - לטאות.

 הגבינה המלוחה נראית כמו שלג על מצע של פרוסת לחם שצנח מהרקיע המוזהב לתוך הפיתה שלי יחד עם עגבניות במלח והוא כל-כך קסום לנפש הצמאה שלי, עד שהאוכל בא אל קירבי, כמו חומר של צינורות אינפוזיה מזינות, שמחיות חלה סופני על מיטה מקרטעת, בפינה של הפינה של חדר חולים נטוש.

 בפני הירח יש חורים חורים פה ושם, מכתשים שם גרים שדים לבנים כל היום והלילה מזימות רוקחים יש להם מבחנות רוחניות ובהם משקאות רוחניים והם מוזגים לתוכם מרקחות רוחניים שנועדו לסכסך את הנפש הרוחנית המשקאות הרוחניים דוחפים לעבר החומר והחומר אכזרי הוא עד בלי די כמו חומה של הגסטפו בעולם רוחני, רוחני על בלי די, יוצרים את העולם הגשמי, החומרי עד בלי די. 

 אברכים עולם במעלה הסמטה שלי הלילה אפל וזה כבר בוקר חתול מושך זנב אחריו, מה הוא רוצה? ילדים אוכלים ממתקים מורעלים, שנתנו להם ערבים זקנים בבקתה המשומשת מנעולים על כל הדלתות והחלונות ושמש לא באה, למה שתבוא? הלב אפל ומרקיב ועבש והתפילות הן קללות למה שתבוא שמש? שמש באה רק לאהבה.

 עיניים מנצנצות בחשיכה ירח מאיר פני לילה עננים שטים כמו כוכבים מרקע הלילה על פרסות מפורזלות שמיי עננה יורדים חרש-חרש, מצפים למחר, מתפשרים על היום מדברים ביניהם דיבורים של גבעולים הגשם יורד לפתע ומשקה את השדות, את פיות האנשים והפיות מתמלאות מים.

 זה נראה כמו תינוק יישן, אבל זה לא תינוק יישן, זו עוגה, מתוקה, מפוסלת כמו תינוק יישן, על מגש כסף, שהזמנו ממסעדה סינית האישה שלי רואה את התינוק היישן ופיה מתמלא רוק תאווה, היא אוהבת תינוקות ישנים, בעיקר אם הם מתוקים האישה שאתי פורסת בעדינות את התינוק היישן, בכף גדולה ושטוחה שנראית כמו שפכטל ומניחה נתח מהתינוק היישן בתוף הצלחת הקטנה שלה ואוכלת עם מזלג, שנראה כמו קלשון קטן האישה שלי מתמוגגת על הטעם ומציעה לי לטעום.    

 כמה את יפה בשיער הערווה הצהוב ובעורך הזהוב ששיזפה השמש שיערך גולש כמו מפלים בלונדים על גבך, ישבנך, התפוח כמו אשכולות רגלייך החטובות נישאות מעלה-מעלה, אל פתח איבר מינך הרטוב המשתוקק המטפטף אני יודע מה את רוצה, את רוצה זין גדול עבה ומשורג, גאה וחזק שינעץ בך ויהפוך אותך לפרגית נטחנת ואת רואה את האיבר הגדול הזה וריר זולג מבין שפתייך ועורך נעשה חידודין-חידודין.

 בואי נשחק את משחק האהבה על מצע כלניות בחנות הממתקים האדומים את תתני לי קצת, אני אתן לך פחות, לאור ירח נרקוד-נרקוד, את ריקוד הברווזים את ילדה טובה, לובשת שמלה אדומה אני ילד טוב, בחליפה כחולה עם פפיון לראשך זר פרחים ושני קרניים מבצבצות בידך לבי הפועם אותו הפקדתי אצלך על מסך החשיכה - נתזים של דם, מרוססים לרסיסים ואת צוחקת צחוק מלא דם, ניבייך הארוכות מבצבצות ילדות מקפיאת דם כמו דוקרן לרקה אבל בשדה הכלניות - שלווה את מדממת בחשיכה, תולעים מבצבצים מבן רגבי האדמה לריח הדם דמי דמייך המדממים במדמנה.

 לוקחים את שקית הפלסטיק דוחסים לתוכה זיכרונות וכאבים וסנדוויצ'ים מוציאים מתוכה דף ומתחילים למלא אותו במלל העט נגמר, הזיכרונות מתייבשים בשלב מסוים זה כמו לחצוב בסלע לא תמיד יש מים לעשות בהם צורות לפעמים הנשמה היא מידבר והשקית הופכת לעגלת קניות שאתה סוחב אתך לכל מקום כמו גיבנת מצביעים עליך ואומרים - יש לו גיבנת אבל לכל אחד ואחת יש גיבנת, רק ששלך חשופה לכל ובולטת לעין ומתמרת כמו קלון שאתה מתבייש בו, אבל אין לך דרך אחרת.

 בא לי לבוא אלייך בטענות סתם לרב אתך, בשביל הכיף לנענע קצת את הסירה, כדי להוציא את החיה ממך וממני אבל זו לא הדרך ואני בוער בתוכי אבל לא מראה כי נמאס לי עם כל החוקים של הבית חוקים לא כתובים על גיליונות לא כתובים וכמו מקבץ נדבות, אני מחפש משחק חדש, מוזיקה חדשה, ערוץ חדש, במקם להתעצבן עלייך כי זו לא הדרך, את לא אשמה בדבר פשוט הבועה לוחצת אותי וכבר אין לי אוויר וחוץ מחיים צרים, יש חוקים וחוקים לא כתובים.  

 אתה חושב שאתה הטיפוס השקט החזק אבל אולי גם אני טיפוסית אם תספר לי על זה נעשה אהבה כשתספר לי על זה אני אלך יחפה גם על מרצפות קרות בדצמבר כדי לבוא למיטה שלך ולשאול מה קורה אתך האם אתה חושב על מה שלא צריך לחשוב על אישה אחרת שמזמן לא אתך אתה רוצה שאני אהיה לידך אבל שלא אדבר זה בסדר אני לא אשאל, לא אחפור, לא הציק בהערות רק אהיה מוכנה להכיל אותך בליבי, כמו כל יום ויום באלף השנים האחרונות.   

 כואבת לי האוזן היא כואבת כבר זמן מה כ היא שמעה דרי שטנה מאנשים לא ראויים לכן הדלקתי מזיקה, לשמוע רק צלילים טובים ולא דברי טיפשות של תימנים ודברי שירה טובים מאנשים טובים שעושים לי מדורה נעימה בלב, בעולם מאד קר כל-כך קר ששיניי נקשו רצית להיכנס למיטה עם השמיכה החמה ולא לצאת לעולם אבל הייתי צרכה להשתין ובמקם להשתין באסלה, הייתי מעדיפה להשתין על הפרצוף שלך בטח היית נהנה, זונה קטנה ותימנייה תנשק את רגליי ותלך כפרה עליי ואם לא תסתום את הפה, אחרן לך לתוכו ותגיד - תודה רבה, את נפלאה, את האישה הכי טובה ותר מדי טובה בשבילך.

 המוהיקני האחרון הלך לבד בשבילי עפר הוא לא ראה את הדרך לפני שנפטר אבל לפני שהוא שחרר נוד, הוא ראה עוד ורצה לראות עוד ועוד ולא היו לו סיבות טובות גופתו הרקיבה, הנשר חג, למצוץ בשר, לעשת סעודה אבל רק אתמול זה היה, שהא שר עם מרי ב-ליל החתונה.

 ראיתי את זה בעינייך שהחליפו צבעים כמו רמזור ראיתי וראיתי היטב שאת משקרת אותי עשיתי עצמי מאמין ונתתי לך להתמוגג חשבת שהכול בסדר אבל באותו בוקר הלכתי ולא שבתי עוד כהרגלי אול את יודעת שעשיתי את עצמי אולי את תוהה מה קרה אתי.

 הוא הגבר בשבילי, אבל אי-אפשר לבקש הכול הוא פלפל ופעלתן הא חריף וחרוץ הוא יודע לסדר דברים ולעשות כסף הוא מצחיק יש לו נימוסים ויראת שמיים הוא מכבד אותי יותר מ-את עצמו הוא נחמד, כולם אומרים, הוא גם טוב-לב אבל י-אפשר לבקש הכול כי יש לו ריח לא נעים ניסיתי עליו בשמים ומיני נתזים שטפת את גופו בסבונים מיוחדים דבר לא עזר, אי-אפשר לבקש הכול.

 את בדיוק בשבילי עם החיוך הנבוך עם השיער הפרוע את בדיוק בשבילי עם החצאית הקרועה עם הקעקוע את בדיוק בשבילי עם המזרק ב-וריד עם העיניים האדומות את בדיוק בשבילי עם הפנים הכחולות עם המבט המת.

 לא הייתי צריך לתת לך ללכת שכחת להגיד אוהבת ושכחת את המטרייה את בטח נרטבת בגשם, בטח קר לך מאוד למה לא אמרת אוהבת למה שכחת את המטרייה זה עוד כאב לב, על אהבה שהלכה ונרטבת בגשם בחללית צף להגיד לך - שבי לך, בואי לך, חזרה אל הכאב של שנינו, על ספינת הרפאים.

 הוא יצק יציקת בטון על הקבר שהתפתח שם והרם עץ גדול ונישא עשיר עלווה ופירות אבל קראו לו מוות הוא כרת את העץ ושיטח את הקרקע ושפך כמויות של בטון מתוך אמבטיות מסתובבות והעץ הגדול עדיין היה נישא ועשיר בעלווה ופירות אבל קבור מתחת לאדמה ושמו היה מוות.

 רוקד ללא שליטה בחשיכה עלטה גמורה, מוזיקה של בית-קברות ממתק סוד לאוזן לא שומעת, שבכנפיה מרפרפת ודוהה כמו פרפר את סודי היא תיקח איתה, מ-עבר לקשת וענן עמוק לתוך האופק היכן שהשמש שוקעת נעלמת לארצות רחוקות, מאדימה אופק ארגמן, מדממת רקיע השמיים והופכת אחת עם לב מתהפך ש ילדה קטנה בוכה, לבושה שמלה אדומה שת קוקיות ודמעת זולגות בידה הופך לשלולית. 

 מה הטעם אם אתה נוגס באפרסק ולא חש שום טעם? אולי הערך התזונתי, אבל לא לזה דעתו של אדם באותו אופן - טעם סיגריות הוא מגעיל טעם אלכוהול הוא מגעיל אבל הם עושים הרגשה טובה וזה הטעם אני לא סופר אף-אחד ואחת, כשם שלא ספרו אותי אני לא מצטדק בפני אף-אחד ואחת, ממילא יש להם כבר את הדעה שלהם ושום דבר שאעשה או אגיד לא ישנו אותה גם לא זה לצאת למלחמה נגד הרים המבוצרים בעצמם - זו מלחמה אבודה מראש לעומת זאת - גם אני הר המבוצר בעצמו הרים לא נפגשים ובטח שלא יוצאים למלחמה זה בזה.

 נלך ישר לפזמון... אני נבהל בקלות תמצאי אות מתחבא מתחת לשמיכה אני נבהל בקלות מ-כל רשרוש עלה, מ-זית נופל אני נבהל בקלות מנביחת כלב, מייללת חתול אני נבהל בקלת ואת הביצים שלי אני אוהב רכות. - אחד שאין לו ביצים מברזל, אבל יש לו תזונה טובה.

 יש הרבה עצב בעולם אבל יש אנשים שצוחקים, גם אם המצב קשה אני לא חושב שזה נובע מטמטום, פשוט הם מבינים יותר מכולם, שהחיים הם בדיחה הם רואים את החיים ממבט על ומבינים שהכול חרטא-ברטא ובאמת כשאדם צוחק, אלוהים נותן לו סיבות לצחוק בדיוק כמו שאם האדם בוכה, אלוהים נותן לו סיבות לבכות קשה לאנשים, במיוחד בדורות אלו, להגיע להשגה, של לראות ממבט על את החיים, העולם, הקיום, את הטבע וכל אשר בו הם אבדו ותר מדי במידע משחקי כאילו, סדרות, סרטים ומשחקים אלקטרוניים ומאמנים יותר מדי למדענים, במקום להאמין לרבנים ויותר מזה - למקובלים.

 עישנתי סיגריה ארוכה-ארוכה באורך הגלות ומצצתי אותה בתאווה כמו יונק רעל מ-שדי אמי הפכתי איש רע לוחש לרוחות השאול הלכודים בתוך האנשים המעמידים פני טובים כמובן שסקלוני באבנים, בכיכר העיר, ליד תחנת הרכבת הישנה, איפה שהבריטים הו תולים יהודים ואני בכיתי, דמעות שחורות של שטן, הר את הרוע שלכם גילמתי, הכלתי בנפשי הריקה. 

 ל-בנים יש תכונה מוזרה שהם לא אוכלים כשהם לא רעבים אבל אנחנו הנשים, אוכלות גם כשאנחנו לא רעבות איזה חטיף לדרך, שוקולד או מעדן בגביע איזו אישה לא תקנה סופגניות בחנוכה? ראיתי גבר, הוא עמד באמצע חנוכה, מול מגש סופגניות משובחות ובקושי הסתכל בהן זה לא אנושי למוח הנשי שלנו עוד מעט יבוא הקיץ ונזיע הרבה ויהיה לנו חם בגוף וגם בנשמה ויהיו עצבים, ויהיה שיממון אבל תהיה גם שמחה וחשק לחיות ואני אטפטף לאיטי על המיטה, תוך כדי שינה ואחלום על גבר שרירי, חזק וחסון, שלוקח אותי ונותן לי, מה שאני כל-כך זקורה לו.   

 ילדים פיזרו שלכת על אדן החלון שלי ואני כולי שמש מאירה עד האופק ומחממת, את הגוף הצעיר הצמא לחיים ומחממת, את האדמה בה צומחים כיכרות לחם והאופק הוא מדבר והנשמה ליקר חם בזרע קטן באדמה החמה - ייתן עץ לתפארת עמוס פרי.  

 ג'ימי הנדריקס שר לי ואני שר לו הוא מנגן בגיטרה, כמו אלוהים בבני-אדם אני מעביר ערוץ ורואה מכוניות טסות, במרוץ מכוניות על דרך עפר ובערוץ אחר קוסיות, מדגמנות צעיפים אני לוקח עוד שאכטה מהסיגריה  ושותה את הערק שלי עם כל חטאיי, לא עוזרים לי גם אלף מצוות.

 - יו סו פקט אפ - תרגום - אתה כל-כך דפוק - בטח דפוק, דפקו אותי, אז אני דפוק - פתחת רגליים? - לצערי כן - למה? - חשבתי שהם רוצים לטובתי - בני-אדם? לטובתך? - הייתי תמים.

 - תרד מהענף - לא רוצה - תרד - לא רוצה - אני אביא לך שוקולדה - לא רוצה שוקולדה - מה אתה עושה על הענף? - יושב - אבל למה על הענף? - כי אני ינשוף - אתה ינשוף? - כן - איזה ינשוף? - ינשוף בדיכאון - אז למה אתה לא יורד מהענף? - כי אני בדיכאון.

 דפ לפרד קטלניים, אה? אחו-שילינג פצצות לגבות אני מעשן סיגריות אחרי שתי כוסות קפה אירי אין לי מה לבוא אלייך, יש לי סיגריות כאן איזה יום היום? שלישי, או משהו? אה, פעמיים כ טוב, אני אוהב מזרחית, אבל הם חופרים ברגשות וזה אני לא אוהב מה זה מה אני אעשה, לאן אלך, מה יהיה אתי, עברנו כבר את החרא הזה יש בחנות הירקות מלפפונים בגודל מחבטי בייסבול ועגבניות בגודל ראש אדם אחצוב לי כמה מלפפונים ועגבניות  למען שיפור האון הגברי לא שיש מישהי שמגיע לה שאזיין אותה, אבל צריך לעשות ביד, לא? כן, זה הכרחי לגוף, כמו אוכל ושתייה, כמו אוויר נשים זה כמו מאפיה סיציליאנית - נכנסת להן ל-קוס, לעולם לא תצא. 

 על אדן חלוני ישבה ציפורה נחמדת מארצות הקור אל חלוני פרצה בסערה אל תוך הדירה, את שיערה השופע פיזרה לרווחה, פישקה רגליים ושפתיים וכלה לי את כל המיונז ראיתי אתה מתרווחת, בספה המרווחת מזגתי לי כוס קפה, כי הייתי צמא היא אליי צחקה, חשפה מקורה ישבתי ועישנתי, את העשן פיזרתי היא השתעלה נורא,\ כאילו היא חולה חשפת את ישבני, נשארתי יושב במקומי היא יצאה במחול ושרה רוק נ' רול המצב קשה. 

 הגעתי למסקנה - אני גבינה צהובה. - גבר במשבר נפשי. XXX אני האחד ואין שני לי. - אחד שהא האחד ואין שני לו. XXX גם אני, הכביסה לא התכבסה לי הרבה זמן ורק כשכיבסתי אותה - היא התכבסה. - גבר במשבר זהות. XXX כשראיתי אותך - ידעתי שאעשה הכול בשבילך. - אחד מדבר לסופגנייה שלו. XXX בין שדייך חזיתי בנפלאות הבריאה פעמוני פטמותייך צלצלו מנגינה נוגה טיפסתי במעלה ירכייך אל עבר המתוק הנפלא הופנטתי ממבט עינייך שהעמיד ל את הזין היית יפה אותו ערב במסיבה בלהט נשיקתך הצעת לי אהבה הלכתי שב אחרייך כמו כלב אחר האדונית כל שאיפותיי על אדמות היו לספק אותך מינית וכשאמרת לי - אתה שלי, קיבלתי בהכנעה את גורלי אהבתי היא חותמת אש, בלשוני על איבר מינך. 

 סקס על הבוקר עם סוניה סוניה אומרת שיש לי גדול סוניה אוהבת גדול אני מכניס לסוניה וסוניה נהנית סוניה חובבת הטפה המרה גם אני חובב הטיפה המרה אנחנו לא יכולים לעשת את זה, אם אנחנו לא שיכורים אנחנו שותים הרבה לפני ככל שאנחנו שותים, אנחנו יותר חמים לסוניה היו הרבה גברים, אבל היא שכחה את כולם היא אמרת שאני יודע הכי טוב לעשות, היא לא צרכה יותר אף-אחד מלבדי גם אני אוהב סוניה ואוהב גוף של סוניה סוניה עושה לי לגמר עד שזה כואב וסוניה מגמרת חזק עד שנשפך לה המוח סוניה היא הפנינה שלי, אני אוהב את סוניה אני מפנק אותה כמו שאני יודע והיא מפנקת אותי.  

 אבל הוא עלול למות, אמרתי לה והיא חפרה באצבעות הארוכות והשמנמנות שלה בקערית הבוטנים ואמרה - ש אנשים שמגע להם למות ובלסה חופן בוטנים באמת אחרי שבעים שנה - הוא מת והיא הייתה כבר זקנה מכשפה על 72 חזירים שפעם היו המאהבים שלה כשהייתה צעירה ויפה היא כלאה את החזירים בדיר והאכילה אותם חרא והייתה מלקה אותם בחגורה כשהתחשק לה אני חזרתי מיפן אותה תקופה, אחרי מסע עסקים של שבע שנים הסתגרתי בביתי בראש הכיפה הלבנה ועסקת בתורה וקבלה היא הייתה מעמידה 13 נגנים מתחת לחלוני, ושרה ל שירי אהבה צרפתיים ואיטלקיים אבל אני הייתי מסתכל מהחלון ויורק עליה, כי לא רציתי להיות החזיר ה-73.  

 היא נראית כמוני אם אני הייתי אישה - הייתי היא והייתי אישה קוסית. XXX זמן לקרוא את כל המילים שלך לפתוח את העיניים ולראות מה היית, מה אתה עכשיו כמה התקדמת כי קשה לראות מיום ליום אבל ממרחק של שנה-שנתיים ויותר - רואים פער עצום.

 שמרני אל כי חסיתי בך הנעל שלי מלאה אדמה רטובה וטחובה שנצברה משיטוטים במחוזות החטא מצלמות על גגות הבתים, מתחת לשמש השוקעת הצובעת אופק ארגמן עיניים בולשות, עיניים קטנות, בפנים של בובות לפתח חטאת רובץ ואליך תשוקתו ואתה תמשול בו.

 תתרגמי לי את הסרט בבקשה אני לא מבין מה השחקן אומר השחקן מוזג ויסקי ונגן במפוחית על הקירות שלי פורחים פרחים שחורים השפתיים של השחקן זזות, אבל אין קול צרימה של מתכת חורקת מאתר הבנייה  יושב במרפסת ושותה ערק, בד בבד כשהוא שולף אקדח ומוריד שלושה אקדוחנים הפה שלו מדבר מהשפתיים שלי הפה שלו לא אומר הרבה. XXX חוליים נפשיים שמתפשטים כמו פטריות במוח גורמים למחשבה להחליק הופכים את הכתלים לרקובים ואת האנשים בתמונות למומיות הבן-אדם מקיא הוא לא מקיא רק אוכל רע, הוא מקיא את הרפש מהנשמה שלו החזה עולה ויורד והוא משתנק זה כמו להקיא את הנשמה.

 אני לא רוצה ללמוד לאהוב את ישראל דרך הרגליים עשיתי את זה והתעייפתי נורא אני רק צריך את הערק שלי שאני קונה במכולת בערב מכין טוסטים ואוכל בבית החם מול הטלוויזיה שמע מוזיקה, מעשן סיגריות, נמרח על הכיסא גם אם הגוף שלי לא זז, הנפש והרוח והנשמה זזים הרבה מצד לצד עונות מחלפות בעונות - דרך החלן שלי בבית עונה של בית כל ימות השנה.

 ישבתי על ספסל בצד לשבת על ספסל זו איננה סכנה בחוץ חום אימים וזה טוב, אמצע הקיץ הבוער וזה טוב יצאתי לי לטיול של צוהריים, עם כובע ומימייה ותפוח ראיתי אנשים בכל גווני הקשת, נשים חשופות רגליים עם גופיות צמאתי, חשבתי אשב קצת על ספסל, לשתות מים ולנוח ישבתי על ספסל בצד לשבת על ספסל זו איננה סכנה ישבתי ב-צל העץ, שתיתי מהמים הקרים שהבאתי מהבית. 

 הרגתי את עצמי הבוקר פעם אחר פעם עם סכין בגרוני יצאתי לשדה מלא כלניות ראיתי את השכינה יורדת על עיניי ובבוקר ש בוקר מלא של משקאות חלב והדר צחוק ילדים וילדות הולכים יחפים חיים על ארגזים, נהנים מהחיים ואני תקוע בראש השעון, מעל כיכר הדשא ההומה ילדים הולכים לישון - ערב חצות רגליים חפות מוכתמות על מצעים.

 יין אדום-אדום, תישאר קרוב אליי... לא, לא נגמלתי מאלכוהול, אל דאגה. ואני לא שותה יין ובטח שלא אדום, אלא ערק, איילות, אם בוער לכם לדעת. פותח שולחן ופותח את המחשב ומשחק ג'ק אור בטר עם עצמי. על הקיר רוקדות צלליות של איילות, לא שכחנו אותך, לא שכחתי גם אני. אבא משקיע המון בארוחה ומוסיף קורט רעל, כמו כל אבא אוהב. בוא ילד שלי חמוד, בוא תאכל, אבא הכין לך אוכל מדמו ובשרו. הילד כבר לא חמוד ובטח שלא ילד, אבל הוא אוכל והמחשבות מתכווצות. יש מוזיקה של בילי איידול או של הביץ' בויז. הילד שכבר לא ילד יושב מול המחשב ופותח שולחן, בלק ג'ק של שלושה ידיים לכל סיבוב. האיש מהמכולת כבר מכיר את הילד החמוד. הילד החמוד כבר לא ילד וכבר לא חמוד, אבל האיש מהמכולת מכיר אותו. הילד החמוד מגיע כל כמה ימים, קונה מצרכים וסיגריות והרבה ערק איילות. איפה כל הערק הזה נכנס, במנות קטנות. יש עיניים בקירות. יש גם אוזניים. הכול מתועד לסוכני החרש מתחת לאדמה. כל מילה במחשב מתועדת, אפילו אם היא לא נשמרה ולא נשלחה. הילד החמוד אוהב בנות הרבה, מתבדח, מתלוצץ, שופך את לבו, סוכן חרש לחברו. מעלה הרבה בנות עם ביקיני וגם עם בלי. נ...