רשומות

מציג פוסטים מתאריך אוגוסט, 2022
 ישבתי על הכר, הראש נוטה למטה, הוזה בדמיונות ליצן קטן עם ראש סגול בא עד אליי, לחש מילים של קסם נפלאות חייכתי אליו והוא חייך אליי וצחקנו בקול ענן סמיך של אושר בצבע ורוד, המטיר עלינו גשמי ברכה ואהבתי אותה ולא רציתי את זה, אז סיפרתי לו הכול על המקום הוא הלחין מזה שיר, אסף להקה והם ניגנו אצלי בסלון והגיטרות דפקו איתם חייכתי מאוד והיה לי כיף, אז רקדתי איתם והם מחאו כפיים בקול הלכתי לישון ומה עיניי רואות - את הסולם למטה עד למעלה ולמעלה עד למטה ומלאכים עולים ויורדים והם זימרו בקול גדול - "מפתחות היקום , גם למטה הן נמצאות ויכולות לפתוח הכול מלמטה בא מפתח ועוד מפתח ועוד מפתח ומוריד שפע על היקום ואם בני-אדם לא ידעו, את הכוח אשר בם, העולם יהיה עצוב מאוד הם לא ישתמשו במפתחות" התעוררתי והשתמשתי בכל המפתחות, אשר היו אצלי רק לא ידעתי שש מפתחות והן אצלי ומפתח שלי ומפתח שלו וגם שלה ושלהם, הרבה מפתחות מנעולים נפתחים, צינורות נפתחים, גשם של חסדים, יורד כמו מים ורק רגזני, כמו בתיבת נוח, אבל הפוך.
 - מה קרה לטלוויזיה? - מה קרה? - לא יודע, פתאום נהיה ככה... - מה עשית? - ניסיתי להעביר ערוץ... - על מה לחצת? - לא יודע... - 'תן לי... אני לא מצליח לתקן, חרפנת את הטלוויזיה! - מה אני אעשה, זה פשוט ככה קרה... - למה אתה עושה את זה? - מה? - הורס כל דבר - זה היה בלי כוונה - אני לא מצליח לתקן... אתה נזק! - מה אני אעשה, מה אתה רוצה ממני! לא רוצה להיות כאן, אני הולך, האיש הרע הולך, 'תנו לאיש הרע לעבור, האיש הרע רוצה לעבור, 'תנו לו לעבור! - מה קרה לך?! - תפתחו את הדלת לאיש הרע, האיש הרע רוצה לצאת, האיש הרע בא, גבר גברי עומד בפתח!
 שיר אהבה בדואי כשהוא קורס אל המרצפות היא באה, היא בפניקה, מנסה להרים לו את המורל אבל הוא מתפלש במרצפות אין לו נחמה הוא לא רואה את האור ממרחק של מטר היא צועקת עליו, אולי זה יעזור אבל הוא רק רוצה למות, למות היא אומרת לו "תקום על הרגליים, חייל, זו פקודה" והוא צוחק לה בפנים איזה חייל, איזו פקודה. 
 - סליחה, את מעשנת? - למה? - יש לך אש? - למה? - כי אני רוצה אש -למה? - לעשן - 'קח את זה ב-איזי ואל תמהר הכול עובר, חביבי, אז אל תוותר הכול יבוא, חביבי, בזמנו שלו אני לא אתן לך אש - למה? - ככה - למה ככה? - כי ככה.
 אני האש שמסתובבת ושורפת הכול גם את עגלת הקנית של הסבתות גם את הג'אנקי בניילונים, שזרוקים ליד הקיר גם את הטינופת מתחת לשולחן אבל את סלי הקניות אני לא שורף, כי אתן אני מביא לחם ותבלינים, גבינה צהובה, תרכיז פטל, קפה וסיגריות הרבה אלכוהול לשאת את החיים ואת עצמי בעגלת הקניות של הסבתות, אני מניח הרבה רוק כבד קומדיות טראש אנימה זולה את החדשות והאקטואליה בטלוויזיה אני שורף באש מדינה שאין מצב שאין לה מצב, אין רגע מנוחה דופקים לך בראש כל משפט הזוי שמישהו שלף, בלי לחשוב בכלל - הוא אמר, כאילו הוא כתב את התנ"ך סתם משפט, מה אתם עושים עליו דיון? הפוליטיקאים מחרבנים כמו כל אדם, גם גבר, גם אישה, יושבים על האסלה ומתכננים את המהלכים הבאים, בזמן שהם משלשלים חרא מסריח.
 נפלתי מ-צור על אדמת צחיח לבנה ראיתי אותי משתקף במראה במריחה עדינה רוח נפלה, אני נפלתי איתה בזרמים של בוץ שחיתי ראיתי אותי משתקף במראה ולא היה דבר מלבד בבואתי אני ראיתי אותי ואותי ראה אותי וכשפניתי משם - לא היה עולם נאבקתי לצוף ממדמנה רעבה כוכבים דקרו בי, צחקו בי כאב על ילד שהלך וטבע וזחל החוצה מוכתר צלקות על אדן החלון - להבה, לא בשבילי היא מאירה זורעת זרעים של להבות קטנות, שמפזזות וקודחות על המסעד לא רציתי אותי, רציתי אותי, נאבק להיות בן-אדם.
 לילה, לילה, כמו יום הלילה כוכבים אומרים שלום בולעים גלולות, שותים אלכוהול, סטלה בסבבה ארנבות רצות, לטאות זוחלות, הירח יורד על ארבע מנשק את קו האופק ונשפך לגגות ילדות רעות, מושחתות מבט, עיניים כמו צעיפים מלמדים ילדים קטנים להרוג חתולים, זאבים מייללים מדורות על ראשי הגבעות, דרדרים נשרפים בלחישה ילדה קטנה מוצאת את אימא, מתחת לקבר המצבה ארנבות, ילדים קטנים, אישה בגיל העמידה מסובבת את הקרסול עכברושים חושפים שיניים, חזירי-בר פושטים על המטעים לילה יורד, קודח בורות באדמה הרטובה חמציצים רעילים וסוכריות מסממות, תן מוכה שיגעון מיילל לירח כורע אוויר זורם בחדרים, נח על ספלים מוכתמים חלונות קרועים לחשכה קרה, ילדים טובים לוחשים תפילה דממה קורעת לב של צומת נטוש, רמזורים מהבהבים כתום קרע בגדר, אישה מחבקת גבר, רעש לבן במסכי הטלוויזיה אוויר הלילה מנמיך ווליום והולך להתחפר באדמה.
 מה שמגיע - מגיע, ילד הבטיחו לך הבטחות, אבל לא קיימו אנשים חסרי לב יש בכל מקום, נשאר לך רק לשיר את שיר לוויין הבלוז שיר לוויין הבלוז, על ויסקי בסודה וסיגריות שיר לוויין הבלוז, הגשם יורד בחוץ, אבל הבית חמים ונעים - והיא יישנה.
 16 שנים בגיהינום בתוך דלי פח מלא אצות היא אומרת שהיא אוהבת, אבל היא לא משחררת, קוס בן-זונה 16 שנים על קרח דק בתוך מפלסת שלג שולחים אותי עם מכתב, מרופא לרופא, נצנצים חסרי לב אני מה אכפת לי, למה למישהו היה אכפת ממני? אני לא אוהב, למה מישהו אהב אותי? 
 מילאתי את כל המאפרה ב-גללי סיגריות סליחה, בדלי סיגריות אחרי משחק קשה של סוליטר ותודה לה שלימדה אותי לשחק מצאתי משחק סוליטר יותר מתאים ניצחתי פעם אחת, בינתיים דווקא ב-דיל מנצח לא ניצחתי הפלתי פיוני באולינג במשחק באולינג לוקח לי זמן להתחמם, אבל אז אני אש הימרתי במעט נקודות במשחק בלק ג'ק, שלוש ידיים כל מכה, סתם להעביר את הזמן במשחק שש-בש אני מנצח כמעט בכל משחק לא יכול לשחק שחמט, או שאני עושה לו מט סנדלרים, או שהמשחק משגע לי את המוח, צריך הרבה סבלנות והרבה ריכוז עליתי רמה במכונות מזל.
 הרופא מוצץ חלב מ-שד אביו אם ימצוץ תחליפי חלב - לא יהיה רופא טוב עיקר הערך התזונתי של הפרי, הוא לא בקליפה, אלא ב-לשד הפרי עד כדי כך שלפעמים לא אוכלים את הקליפה כך רופא שלא יודע הוראות יצרן - תורה הוראות ישירות מהשם איך לטפל בנפש בגוף - רופא עזה לא יהיה רופא טוב כך אדם שמשקע רק בגוף שלו ומזניח את הנפש, הרוח, הנשמה - יהיה אומלל ייתכן שאף ילקה במחלות הגוף הנפש *גוף בריא בנפש בריאה* ולא להפך אם הנפש בראה, אם מטפלים בנפש כשם שמטפלים בגוף - אוטומטית הגוף יהיה בריא כמו הנפש כלם יודעים איך לטפל בגוף וצריך לטפל בגוף אבל התורה מלמדת גם איך לטפל בנפש זו הקליפה וזו לשד הפרי ועכשיו אקלף תפוז ואוכל את פלחי התפוז, או בננה.
 כשירדתי לכיוון הגן, לא ידעתי את מי אפגוש הוא היה תלי על עץ - חיוך גדול של חתול והוא אמר לי, אתה - אתה זה אתה - בין הראשונים שבאים ובין האחרונים שהולכים, בין השבים ועוד שבים עצים פורחים, זה ים של קיץ, גם החתולים שרים ציפורים מצייצות על ענפי העצים, עולם בזמרתו הומה וראיתי אותה - ילדה מאוד קטנה - חייכה אליי ואמרה, אתה - אתה מי שאתה ככה כל הים הסתובבנו, לימדה אותי שירי ילדים על הגלגל הענק עלינו, ראינו את גגות הבתים והיא חייכה, חייכה ואמרה - נתת לי יום של כיף, כי אתה הוא אתה כשהגעתי לסוף הדרך, לא היה לי עוד מה לכתוב אז ישבתי והגיתי, באהבתי שיש בי בתוכי ככה נגמר לו עוד יום, ב-צל עצי הברוש בעייפותי הלכתי לישון וחלמתי על כבשים סגולות כך יום אחד זה היה, אותו יום שייזכר לדיראון עולם על העץ נשאר חרוט לב וחץ מפלח אותו משם לכאן זו הייתה תעלומה - מי היה האיש במסכה כך בנעימים אני ישנתי ובחלומי אני ראיתי - אותי. 
 אוכל מצות שנשארו מפסח לכבוד שבת אוכל גם זית כל היום מתעמל עם האצבע, כדי להחדיר לה את האצבע ולעשות - כמו תנועת בואי זה מחרפן אותה ברמות היא מטפטפת כמו מזרקה כל המיטה שלי הופכת לבריכה אומר לה - מה, את ברז? אומרת - לא יכולה לשלוט בעצמי כשהיא גומרת ניתזים ממנה נוזלים, כמו מזרקה בכיכר רבין היא מגמרת על כל השמאלנים ואז אני בא ללקק לה את התחת, זה מרגיע אותה אחרי גמירה קשה ואז היא מוצצת לי את הזין ממש שואבת את השפיך שלי לתוכה וחופנת לי את הביצים, בידיים הרוסיות היפות שלה, כי היא יודעת שזה מעמיד לי עוד פעם ועוד פעם מוצצת היא אוהבת לבלוע שפיך שלי, עושה אותה בראה וחזקה וגמישה, כמו אתלטית בתחרות פוקר.
 יושב כדי להתייבש אחרי שרחצתי בנהר אחרי שעמדתי מתחת למפל מים אחרי שעשיתי אמבטיה אחרי שהתקלחתי בלי סבון כי סבון זה יקר מקלחת של בוקר להתרענן קצת מהחום לשטוף את הזיעה לרבוץ כמו תמסח, על סיגריה רוצה ערק מקלחת של בוקר אחרי משחק מכונות מזל הו, כמה המשחק היה קשה, כל הזמן המספרים והסמלים רצים, יורדים ונתקעים לוקחים ונותנים נקודות, מאוד קשה עשה לי להזיע, בגלל זה התקלחתי, אבל בלי סבון, כי סבון זה יקר.
 היי, מלאך, לאן אתה הולך עם האקדח ביד? אני הולך להרוג את האישה שלי, היא התרועעה עם גבר אחר היי, מלאך, שמעתי שחיסלת את האישה שלך כן, חיסלתי אותה, אתה יודע שהיא התרועעה עם גבר אחר אני הולך לברוח מהארץ, לא ישימו אותי מאחורי סורג ובריח אני הולך לברוח מהארץ, לא תראה אותי תלוי מ-חבל תלייה.
 בכל זאת אין סיבה למסיבה כשהמסיבה נגמרת אתה יושב לבד לאט ומרכסם סיגריות אפשר לשמע רוק כבד ב-ווליום נורמלי אפשר לכתוב שטוות פחד הוא לא דבר שיש להתגאות בו, כי פחדים מתגשמים גם עבודה קשה וגם עצלות, הם לא דברים שיש להתגאות בהם גם דאגה היא לא דבר שיש להתגאות בו, כל האותיות, חמשת הראשונות, נמצאות במילה בסדר מבולבל, בלי האות ב' המסמלת ביטחון ברר שנשים נבונות יתר מגברים, אבל רוב הנשים משתמשות בזה לרעה, בעיקר נגד גברים, אפילו הגברים שלהן, הן מסובבות אותם על האצבע ואחרי זה מתפלאות שרוצחים אותן העולם לא הפקר, יש לו גבולות, במחשבה ובמעשה, מי שעובר את הגבול נופל לבורות ואפילו תהומות גם איזון חשוב, מותר מה שמותר, אבל בצורה מאוזנת, לא להקצין לכאן או לכאן בשום עניין.
 זו הייתה חמימות חולפת היה נדמה לי שזה מקלחת פתחתי את הטוש והתבדיתי יצא מהטוש רק אוויר רק אוויר הייתי מלוכלכת והייתי מסריחה והמאהב שאהבתי המאהב שאהבת בדרך לכאן איך אשכב אתו כך איך אוכל הא לא יאהב את הגוף שלי כי אני מסריחה-חח ואיך אני אתקלח עכשיו אם אין מים בברז אין בברז באותה דקה התחרפנתי נפלו עליי השמיים-מים-מים לא ידעתי מה עליי לעשות, איך עליי להתרחץ כי הכול כל-כך רטוב ולא רטוב כל-כך רטוב ולא רטוב לא רטוב אנשים מתקלחים ואנשים מתרחצים ואני שרציתי ואני שרציתי להיות מפתה אפה המים ואיפה אני איפה המקלחת ומה נסגר לא יכולתי לסבול זאת התלבשתי וירדתי לשיבר-רר השיבר היה שבור ואי-אפשר היה לפתוח באיזה ניסיון מעמיד אותי השם אולי אני לא צריכה להזדיין והוא בא כמו גיהינום אמר אני אפתח אותך אבל אני מסריחה - אמרתי לא אכפת לי - הוא קרא, את סקסית גיהינום בכל מצב וכך הזדיינו ונולד לנו ילד-דד ובאמת הוא אבא נפלא תודה לבורא עולם שעשה אותי מסריחה עכשיו יש לי ילד ובעל ואותך בכל ניסיון יש שיעור כל עכבה לטובה - כך למדתי הוא מכבד אותי כאילו אני מלכה ולא אכפת לו שאני מסריחה הוא אומר הסירחון שלך הוא בושם משובח...
 זו הייתה חמימות חולפת היה נדמה לי שהתחתונים שלי נקיים התכוננתי לזיון סוער אבל גיליתי שיש כתם קפה בתחתונים כי שתיתי במרפסת קפה רק עם תחתונים אם היא תראה - היא לא תרצה להזדיין והגוף שלה שאהבתי, הגוף שלה יהיה רחוק מחיי עכשיו יש לי כתם בתחתונים ולכתם בתחתונים יש אותי בכל חוסר אונים יש בלבול בכל חוסר אונים יש סחרחורת לא ידעתי אם אספיק לכבס, אם אספיק לנקות כי אין לי תחתונים אחרים ותוך שנייה היא באה זו הייתה חמימות חולפת חשבתי שסוף-סוף אני זיין אותה בדיור כש-כל הכוכבים הסתדרו - נפלו עליי השמיים-מים-מים לא ידעתי מה עליי לעשת, איך עליי לנהוג כי הכול כל-כך ברור ולא ברור כל-כך עצוב ולא עצוב, לא עצוב. XXX בטח קפה, בטח...
 זו הייתה חמימות חולפת היה נדמה לי שזה הבוקר קמתי מהמיטה ולעצמי חשבתי - ש-כל היום כבר לפניי אך תוך דקה התבדיתי ראיתי מהחלון שזה לילה לא ידעתי מה עליי לעשות, לחזור לישון או לחכות - שהשמש שוב תזרח כוכבים מאירים וירח מרחף ושיר שאהבתי שיר שאהבתי כבר לא משדרים עכשיו אני שומע אותו אצל השכנים באותה דקה התרסקתי נפלו עליי השמיים- מים-מים לא ידעתי אם להדליק מזגן, או לחסוך בחשמל, כי היה חם, אבל לא חם אנשים מתקלחים והולכים לים והשמש לעולם זורחת זה עושה לי טוב שיש יום חדש, ב הכול יכול לקרות עכשיו יש ל כריך טונה ולכריך הטונה יש אותי כי הגבינה הצהובה ברוגז אתי.
 זו הייתה חמימות חולפת היה נדמה לי שזה הקיץ ירדתי לים עם בגד-ים וכפכפים רציתי רק לרחוץ ולהשתזף לרחוץ ולהשתזף כעבור דקה התבדיתי ירד עליי הגשם-מם לא ידעתי מה עלי לעשות, איפה לתפוס מחסה כי פתאום היה קר, כל-כך קר המטרייה שלא הבאתי, לא סוככה עליי מהגשם-מם גם מעיל אני לא הבאתי אפילו לא צעיף אכזר, צעיף אכזר לא ידעתי את נפשי, נפלו עליי השמיים-מים-מים לא ידעתי מה עליי לעשות, איך עליי לנהוג כי זה אמתי ולא אמתי, לא אמתי אורגינל ולא מקורי, לא מקורי.
 והיא אמרה שאני שמן אוכל המון בשר ועוף לא מתאים לה אדם חבית היא רוצה לרזות והיא אמרה שאני רזה אוכל רק חסה וצנון לא מתאים לה אדם שרוך היא מחפשת ב-מה לתפוס מה שעושים - לא בסדר רק בקבר מוצאים מנוחה מעולם ואנשים מלאים סתירות שנאבקים בכולם, גם בעצמם אמרתי שאני רוצה לבד כי נמאס לי מזיוני שכל השאירו אותי גלמוד ובודד אוכל קירות, מייחל לגשם אמרתי שאני רוצה אנשים עשו ממני פורפרה לסיפוק צרכים אמרו מה לעשות וכיצד ולמה לא השאירו אוויר לנשימה מה שעושים... כי אני מה שאני ואני הוא אני הוא אני הוא אני אין לי אחר להיות במקומו יחיד ומיוחד וסגולי במינו.
 סאלי אוהבת אפרסמון היא דומה לרימון היא גרה בגבעטרון סאלי אוהבת אנשים בעיקר רעים עדיף מזיינים כל היום היא מתרוצצת את עצמה מחפשת לא טוב לה עם עצמה היא לא רואה אותה סאלי דומה ליקינתון היא אוכלת המון בצל וחריף והרבה סחוג סאלי ממששת זרגים חופנת אשכים היא אוהבת לראות את הגברים גומרים כל היום היא מתרוצצת אין לה רגע לשבת רואה את השלכת נוחתת בגינה אחרת.
 התעוררתי עירום, הזרע ניתך לתוכי כל פירוש לחלום הא בלתי אפשרי כך ימינו עברים, היינו שותקים וחולמים המים שלנו זורמים לאן שזורמים כל הזמן את אשתי וכשגבר נדפק בך אכלת עגבנייה ורצית מלפפון בעצם כל הזמן את אשתי ואני מיותם בך כל הזמן את אשתי, את אמי, את בתי, פה בעצם כל הלילה בכינו, הילדים נרצחו בדרך מהגן ילדים נרצחים גם פה גם שם שוב אנחנו רואים את מה שעינינו רואות לא נעשה בחלום את מה שבסוד. XXX כל הזמן אתה בעלי וכשגבר נדפק בך היית שפוי, עכשיו אתה לא שפוי בעצם כל הזמן אתה בעלי ואתה מיוחם בי כל הזמן אתה בעלי, אתה אבי, אתה בני, פה בעצם אכלת אפרסמון ורצית גזר בעצם.
 היא באה בצבע בכל מצב היא מרחפת כמו אוויר היא כמו הקשת מזיינת ארנבים עושה בתחתונים חולה בטרפת ילדים הולכים לישון היא מפתה אותם המון יש לה קרניים בזה לצבע הכתום מאוננת על להבי גרזנים לובשת תחתונים אדומים מאירה לבתי השכנים חוצה את הערים מאלפת חרקים מזיינת עטלפים אוכלת חרובים מחליקה בחדרים מורידה גשמים בונה ארמונות גדולים, לכל הגברים החרמנים מלקקת דבש תותים זורעת חטאים מלכלכת מסכים בסרטים לא צנועים היא כמו שלכת יש לה ים של מחזרים לתקוע אותה רוצים לכולם היא נותנת מנפחת בלונים מזקירה זרגים אוכלת קצפת משתינה מוזיקה קאמרית מחרבנת עלי כותרת יש לה כוורת כל היום בתחנונים, שיביאו לה כספים שותלת עצים, מטפסת על חבלים היא לא נורמאלית ידיה מלאות בדם יש לה ילד חרמן היא משתדלת מחזיקה רצועות קצרות מבשלת עכברוש מוצצת שלג מבליגה על טעויות מנקה את הקירות מעשנת חרש סיגריות יקרות וגם קצת יין לנחם נפש פצועה בצל וחופן עדשים אורז מבושל במץ רימונים אחותה נגנבת כל היום על הידיים, מרימה משקולות אלפיים יש לה חשק לגויאבות מזמרת שירי לכת קצה קצהו של חוט, על קצה חוטמו של עכבר בית במהפכה והיא ב-שלה מבשלת קציצות בשר...
 את דומה לקוס! הוא צעק עליי כל הפרצוף שלך כמו קוס! אז תזיין אותי בפה, צעקתי לו, תזיין אותי בפה כבר, אם אתה גבר! מטומטמת! הוא צרח, אני אזיין אותך בפה, כי זה מה שמגיע לך!| וסוף-סוף התגשמו משאלותיי וטעמתי זין.
 מוצץ את הקרח מתך קשית יום שרב היום, ברד בלהבות ממשש פטמה זקורה של אישה צעירה חופן את מיציה, מסניף ובולע אפילו הסירחון שלהן נעים כשהן חרמניות ריח קוס כבד כמו אלפי בשמם משובחים הלקה על ציפורני הרגליים עושה מחשבות שחיתות החצאית שהיא קצרה מדי, לירכיים שמנמנות עסיסיות מה יש לך בין הרגליים, אישה, תתני לי להכניס שתי אצבעות לבדוק שמן מנוע.
 מצלצל בפעמון בשמיי מרום העננים מצלצלים ביום חדש אספלט נמרח על הכבישים, לוהט ודביק שירים מתנגנים ממכשירים פתוחים ילדים הלכו לישון, קמו, הלכו לישון עגלת הקניות מלאה לחם צר קוסיות עם שיער צבוע בלונד, הרבה נצנצים בעיניים הגיטרות מנסרות והזקנים מתים החגיגה נמשכת על תלמי הקברים סיגריות בוערות ומשקאות חריפים, משחקי קלפים מהמרים בשטרות מצוירות של מונופול מגלגלים קוביות מזל החגיגה נמשכת, השמש בוערת. 
 ראיתי אותה מתפשטת התשוקה שלה גועשת איזה יום עצוב לט היא מתפתלת  את עצמה אוהבת זה עושה עצוב נדה במחוזות התשוקה אבל לבדה, אבל לבדה הייתי יכול לעזור לה זה עצוב שדברים כאלה קורים לה הליבידו שלי חזק, כמעט כמו שלה, יכולתי לתת לה את מה שהיא מבקשת יכולתי לאהוב אותה חזק, עם כל עוצמת תשוקתי זה עצוב שככה, היא עושה את זה עם עצמה לט היא מתפשטת, אל עצמה נמשכת, איזה יום עצוב.
 ראיתי תכנית על קורט קוביין ואמו סיפרה, כשהיה קטן, היו אצל רופא ב-של איזה נושא וסתם בלי קשר הרופא החליט, לבדוק את קורט והאיר לו בפנס לתוך העין הרופא אמר שמשהו לא בסדר, נתן להורים שלו כדורים ואמר להם לתת לקורט כדור לפני השינה הם חזרו הביתה, זמן לישון האם נזכרה בכדורים ואמרה לקורט לבלוע כדור קורט בלע את הכדור ומיד השתגע - למשך כמה שעות ניסו להכניס אותו למיטה לישון, אבל הוא כל הזמן התרוצץ בבית וצרח ראיתי את זה בטלוויזיה ונזכרתי שזה קרה גם לי.
 בשנות השמונים, מכונית הדיזל האמריקאית הגדולה, נעצרה לידנו, אני וחברים שלי, כשחזרנו מהגן לילדים לכיוון הבתים היינו בני חמש היו שני גברים מכוערים וחסונים מאוד, עם שרשראות זהב דקות לצוואר, אחד ישב על ההגה ולא דיבר אבל נראה מבודח השני יצא וצעק עלינו למה אנחנו לא מסתפרים "אתם מתקלחים בכלל?" הוא שאל בקול רם והצביע עליי אמר לי - "תיכנס לאוטו" לא רוצה, עניתי "לא רוצה, אה?" ואז הצביע על חבר לגן - "תיכנס אתה!" וחבר שלי לגן פשוט הלך ונכנס לאוטו, לא הבנו, אולי הוא מכיר אותם הילד לא הגיע לגן, לא למחרת ולא למשך שבוע אחרי שבוע הוא היה בגן, אבל הוא היה מג'נון בהה בקירות חייך חיוכים עצובים גם לא אמר מילה איפה היית? שאלנו אותו, הא לא ענה אחרי יומיים הוא גם לא היה בגן, נשלח לטיפול פסיכיאטרי.
 יושב באמבטיה, סופר ציפורים ממלא את המקלחת בזבל יונים מחרבן בצרורות ממלא מחראות מזרים מי-שופכין לתוך נהרות היי, ג'ק, אל תעשה את זה אבא לא יאהב אותך יותר תשטוף את הרצפה, תעשה כלים ואז אולי הכול יסתדר. 
 הוא קנה קונדומים בבית המרקחת ניפח אותם כמו בלון תלה על התקרה הקירות והעלה את הבית באש הוא ישב על ספסל מול הבית וצפה בבית בוער ראה כבאים ומכונות כיבוי אש, מנסים להשתלט על האש זה שעשע אותו זה הבית שלי, הוא חשב, מי אמר להם לכבות את האש בית שלי, זכותי שיישרף אבל הכבאים לא התחשבו בפרטיות כשההמולה נרגעה והבית התקרר, הוא חזר לביתו השרוף עכשיו זה הרגיש לו בבית תכולת הבית הייתה שרופה ומפוחמת גם הקירות והתקרה אפילו האסלה שגם כך דלפה הוא שכב במיטתו השרופה וסוף-סוף היה יכול לישון בראש שקט.
 היא התחפשה לכוכבת פופ מופרעת, למרות שהיא בסדר כמו שהיא הקהל אהב אותה, אבל היא לא הרגישה יש לה תחת דשן ומוצק עיניים גדולות ופנים וגוף כמו איילה כשרואים את הקליפים - היא משדרת ריחוק כאילו היא פוחדת מ-עצמה כאילו היא פוחדת מהקהל כמו ילדה קטנה שפוחדת שאבא יצעק עליה.
 היא מחפשת מושיע ברחוב מלוכלך לנשמתה ה-נכהה, ל-חור אשר בלבה מופשטת מנכסים וחסרת אמצעים, חסרת רוחניות, חסרת אהבה, פושטת ידיים לעוברים ושבים, אבל הם עניים כמוה, למרות שהם לובשים בגדים יפים. XXX יש לה קונפליקט, היא לא ודעת מה לעשות כל מעשה כאילו ישליך אותה אל התהום היא חיה מאוויר היא חה מאהבה אבל הידיים ריקות כמו קבצן היא בולעת כדו לאושר, היא בולעת כדור לאופטימיות אתה יכול להתערב על החיים שלך, שהיא שורדת אתה יכול להתערב על החיים שלך, שיהיה לה בסדר כי אהבה היא הכישוף, הכי חזק ועוצמתי ונכון שיש בה.
 "הנה אני מודיעה לכם! הגבר הבא שישבור לי את הלב - אני הולכת לרסס עליו גז מדמיע, למה מה קרה ש-רק אני אבכה?" XXX - ישנת טוב? - היה בסדר, אני יודע? מה אני אגיד לך.
 בכל העולם את יכולה לחפש אבל לא תמצאי מישהו שיאהב אותך כמוני אצל כל הגברים בכל העולם, אף-אחד לא יאהב אותך כמוני בכל העולם, ממש בכל העולם, לא תמצאי מישהו שיאהב אותך כמוני את יכולה לחפש, אבל לא תמצאי, לא תמצאי מישהו שיאהב אותך כמוני בכל העולם.
 אני חיפשתי אצל כל הגברים לא מצאתי אצל כל הגברים הגעתי למסקנה מחיפוש אצל כל הגברים אתה אהובי,  יודעת עכשיו אני, אין אחר כמוך, אתה בדיוק בשבילי לא אכפת לי מה שאומרים, שאתה משוגע, שאתה מסוכסך,  ממרחקים אתה עוד אתי, אתה אהובי, יודעת זאת כעת.
 אני אוהב ספגטי ואני אוכל את הספגטי אבל לא עכשיו זה ממלא את הבטן, זה כמו לחם, אבל לא עכשיו עכשיו אשתה ערק, כי זה נחת, מעולם אומלל.
 עברו ימים, לא ראיתי אותך, בטח את מתה אצלי הכול בסדר, חוץ מזה שיש ל טחורים זה כאבי תופת, קניתי משחה בבית המרקחת אני מורח את זה ברקטום ומקווה לטוב אוכל הרבה טוסטים, כי אין דבר אחר שותה הרבה מים ממותקים, כי אין דבר אחר משחק במחשב ושומע מוזיקה, כי אין דבר אחר מת לאט ובמתינות, כי אין דר אחר. XXX התעטפתי בצעיפים  כי היה קר מאוד כי הייתי בתוך הלב שלך והיה קר מאוד הדלקתי את החימום ארבעים מעלות בחוץ אבל הייתי בתוך הלב שלך והיה קר מאוד ביקשתי לשתות אהבה כי הייתי צמא אבל לא הייתה אהבה לשתייה ולא הייתה רוויה כי הייתי בתוך הלב שלך.
 לא יכול להפסיק את ההפלגה הזאת במים הסוערים של גופך, של המילים המים גבהים, הכול סערה, גם גשמים, מים עמוקים, הרבה זרמים תת-קרקעיים, לא יכול להפסיק את ההפלגה הזאת בגופך הסוער המשתולל, במילים המסחררות את ראשי כאילו לא די בכך, כאילו לא די לך, אני פלט זרעים גם בשירותים, גם באמבטיה, מול נשים עירומות, בתוך נשים עירומות, על מצעי סאטן, על מצעי כותנה, על מצעים מ-בד סינטטי, אני גומר בך שוב ושוב, בגופך הסוער, בתוך המילים. 
 איך את מסוגלת לזרוק אותי, אחרי כל מה שעשיתי למענך? לא עשיתי מספיק? אני אהיה הכלב שלך, אני אתן לך לחרבן עליי, זה מספיק? אני אלקק לך את כפות הרגליים, אני אלקק לך את הרקטום מהחרא, זה מספיק? בבקשה אל תעזבי אותי, אני אמות, אני אוהב אותך כך-כך מה עוד אני צריך לעשות? תגידי לי ואני אעשה. XXX אני אתן לך מכה ישר בעצם, בלהב של גרזן.
 - אתה פלוני, הזמר המפורסם? - כן, זה אני - מה אתה עושה בשכונה שלנו? - מטייל - אבל השכונה הזו היא חור, בוא אליי לדרה - תראה איך היא נראית - בסדר, בוא - וואלה? - וואלה XXX - אתה רואה - יש לי פה את כל הקליפים שלך אתה אהוד מאוד בדירה הזאת אל תיגע במשענת - היא תתפרק - דווקא בית ביתי - מה זה בית ביתי, חור זה בית ביתי? מה אתה רוצה לשתות? - יש לך אלכוהול? - אלכוהול? כן, יש ערק, גם לי בא זה הופך אותי דפוק בראש, אבל זה אחלה - דפוק בראש זה תמיד אחלה - כן, אה? XXX - מה אתה עושה? אני לא הומו! - אני אהפוך אותך להומו, מעריץ מזדיין - תעזוב אותי! - תגיד תודה שזמר מפורסם רוצה לדפוק אותך בתחת ותשתוק - אהה...! - איזה תחת עסיסי, עומד לי חזק עליך - די! - תשתוק, אני כבר גומר.
-  הבעיה עם הנשים הישראליות, שיש להן אגו, הרבה אגו - איך האישה שלך? - כמו בובה, בובה מתוקה, היא רגועה, כל מה שאני אומר לה - היא עושה היא מתה מבפנים, אין לה שאיפות, אין לה גאווה, היא סמרטוט רצפה - הוא קרא לה שרמוטה - מי? - הוא - מה זה לקרוא לאישה שרמוטה? איפה כבוד האישה גבר (או אישה) שקורא לאישה שרמוטה - מבזה את עצמו נשמה נמוכה יש לו, מאוד נמוכה - אתה רואה פורנו - אני אוהב את שחקניות הפורנו, באמת, הייתי מתחתן אתן מה רע ביצרים? לגבר אין יצרים? למה שלאישה לא יהיה? - אבל בסרטים האלה יש דברים סוטים - אני לא יודע איזה סרטים אתה מכיר, בסרטים שאני צופה אין יצרים סוטים יש הרבה כבוד לגבר וגם לאישה אהבה גופנית הדדית. XXX - אתה קורא את הדיאלוג הזה, כאילו שהוא מכובד, כאילו שהוא נכתב בקודש אבל הוא נכתב על נייר טואלט - איך אפשר לכתוב על נייר טואלט? - טוב, לא על נייר טואלט, סתם על איזה דף, עם שרות עקומות וכתב מרושל ודברים אחרים משורבטים על אותו דף - מה אתה מנסה להגיד? - לא לקחת ברצינות.
 אני מתפשט לאט הקעקוע מהבהב באור הישרדות פיונה אפל שרה לי שיר נחמה אני ממריא אל התקרה היא כאן ובכל מקום, כמו אוסף הצעצועים העתיקים אני שאל אותה אם היא שמחה, היא לא עונה הירח גבוה וגם לבי אני מתפזר לאלפי כוכבים לקחו אותי, עשו בי אני שואף צלילים.
 אני לא יודע איך נראים החיים שלך אבל בתמונות שאת שולחת, הכול נראה חופשי וביתי פסנתר על רקע טפטים חומים צעצועים עתיקים חסרי שימש לאוסף נראה שאת נהנית בבית הצנוע שלך, עם החבר המשעשע והשפוי שלך. XXX את מרגישה כל-כך יפה את מרגישה כמו שתיל שתול על מים כל העיניים עלייך כשאת הולכת ברחוב מודעת לזאת ומרגישה זוהרת כמו שמש את יודעת - את מאושרת באמת וזהו עידן הזהב שלך אבל את יודעת שברגע זה יכול להיגמר, לכן דווקא על זה את לא חושבת וחיה הווה מזוקק.
 ישבתי כמו כל יום, בלי לעשות דבר היה לי טוב, היה לי רע, היה לי מקסים ראיתי את עצמי ועצמי ראה אותי מאוד התפעלנו ממה שאנחנו רואים ניגשנו למקרר ושתינו כוס חלב, כשאתה שותה חלב - הכול נראה לבן הנה הוא בא בבוקר עם הזריחה, עם חיוך על שפתיו הוא לא כועס, הוא מבין, כמו שהיא מבינה והחסד נשפך מתוך עיניו הוא מלא אהבה כמו שאבא יכול להיות והוא שואל אם חסר לי ואם הכול בסדר ומשרה תחושה נעימה, תחושה ביתית מתוקה.
 יש לי תענוג לשחק בך הפטמות שלך עומדות יש לי הנאה לתת לא לתת לך את מה שתשוקותייך מבקשות הבארות האפלות מבקשות מים צוננים הן ממש מתחננות, הן בוכיות תאי התשוקה מבקשים הנאה גופך צמא עד כלות, מתחנן לרוויה.
 אם את לא נותנת, אני הולך מכאן לא צריך ילדה יפה, צריך מנוסה ומזדיינת אם את לא מוצצת, אל תדפקי אצלי בדלת אני אמצא אישה אמתית - שנדפקת אשלח לך זר פרחים פעם בשנה, אבל אהיה עם אחרת, כי את נסיכה ולא זונה אשחק בציצי של החברה החדשה שלי ואותך אשאיר לשחק עם עצמך כנראה שאת אוהבת להיות לבד ולהביא ביד.
 כשאת יורה עליי טילים - אין מקום לאהבה כשמרגמות מתפוצצות בחצרי - אין בי רגשות אשמה את היית יפה ומתוקה, בעיקר עם חוטיני, אבל הפכת לנטל על נשמתי ה-נכהה אל תתקשרי אליי, אני לא אענה אל תשאלי מה שלומי, רק בשביל להגיד לי מה שלומך - זה לא יפה מצדך.
 אמרתי לאבא וחברים - לעולם לא עוד יותר מדי שתייה אין ניצוצות לא הגענו רחוק יש לך דחף להרוג אותי להדליק אותי אבל לכבות את האורות דבר לא אפשרי אי-אפשר מה שנאמר לא נפליג יחד. >>>>>>>>>>>>>
 יש לה שרירי רגליים חזקים, אבל היא מעשנת כמו קטר יוצאת בלילה כשהכבישים יותר ריקים ומחליקה על הסקטים, כמו מרחפת-מחליקה על קרח, כשבכיס שלה חפיסת סיגריות ומצית מגיעה לתצפית מול ירח, על קצה של צוק, חנייה ליד אתר כלשהו, בו חונים רכבים ישנים וזוגות בשקט ובשושו מתמזמזים, מדברים בלחש ונאנחים והיא משקיפה אל העמק הרחב ומדליקה סיגריה מול נוף וירח אורות הבתים הקטנים הפרטיים - מנצנצים והרוח הטובה נושבת בשיערה ומעלה דמעות קרה בעיניה, במורד לחייה.
 היא ניגנה אקורד אחד מושלם, כשהיא יושבת בישיבה מזרחית על השטיח והיא יחפה זה בסדר? היא שואלת מאוד יפה, מאוד חמודה, נשמה מתוקה היא מנגנת ומזייפת על הגיטרה ובשבילי זה יפה יותר מ-כל היא נמצאת ולא נמצאת ואני מביט מרותק לנשמה המתוקה הזאת בחוץ שורצים זאבים ומחכים והיא בחדר המוזיקה מוגנת, לא מודעת ל-מה שיבוא בהמשך כשהיא נאבקת על אקורד מסובך, בוהן כף רגלה השמאלי לי מזדקף.
 - אתה הולך לישון כמו תינוק? - לא, כמו פרח - אתה צומח? - אני מלבלב - אתה רוצה שאשקה אותך? - מה, תשתין עליי? - כן, איך ידעת? - מכיר את הראש הקרימינלי שלך - אפשר לשפוך עליך דלי - של אהבה? - של מים צוננים מהקוטב - טוב לי יבש - שתית? - כן, הרבה מים - מי אתה? - לא יודע - למה אני מדבר אתך? - לא יודע - אפשר לשאול אותך שאלה? - כן - אבל אני לא רוצה לשאול - אז אל תשאל - אבל אפשר - כן - זה מה שרציתי לדעת - עכשיו אתה יודע הכול.
 בעולם אחר אני מת עלייך, עושה כל מה שאת רוצה תמיד מייקר, אפילו סוגד, אפילו שפט בלבי לעולם, אבל זה בעולם אחר בעולם אחר אני קטף של פרחים, חרציות שחורות להאיר את לבך בעולם אחר שמך חקוק על לבי והלב שלי בצורה שלך את אומרת - אני עושה, נכנס בכל הכוח בכל מי שפוגע בך בעולם אחר אני הגבר אותו רצית, בדיוק, כי בעולם אחר נתתי לך לעצב אותי, כרצונך ואולי בעולם אחר אני מאושר יותר ואולי גם את מאושרת יותר אבל בעולם הזה יש דברים חשובים לי מ-אושר, ובעולם הזה שנינו נשארים לבד, אבל תמיד תהיי חברה שלי בלב.
ראיתי הילד עברתי פה מהחלונות מוזיקה קלילה והשמש קופחת הוא שיחק בתוך חל שחור הא היה מלוכלך, פניו מוכתמות, שיערו סתור הילד היה עצוב מאוד ומכונס זה יום יפה, אמרתי לו, לפתוח בשיחה, הוא לא ענה, אפילו לא הביט בי מה אתה משחק, שאלתי, אתה נהנה? לא, הוא אמר הכול בסדר? שאלתי, שום-דבר לא בסדר, הוא ענה הא חפר בחול השחור, שהיה שרוף וחילץ גוויות של בעלי-חיים קטנים שנקברו שם ילד, למה אתה עושה שטויות כאלה? כי הרוחניות שלי נמוכה, הוא אמר הבטתי בו ופתאום נהייתי עצוב, הרגשתי כאילו אני אשם במשהו הילד חפר בחול השרוף ושאל - למה אתה לא מתפלל? אני מתפלל לפעמים, אמרתי לו, הרגשתי פתאום קצת מיוסר לפעמים זה לא מספיק, הוא אמר.
 אז הלכתי פה ראית הילד הקטן מאוד חמוד, אדמוני אבל רשע נורא הוא נראה כמו הרעים המטורפים בסרטים אמרתי ל - ילד, רוצה סוכרייה? אמר לי פאק הסוכרייה, אני רוצה את החיים שלך מאוד נחרדתי, אמרתי מצטער, אמר אני אקנה אותם ממך אמרתי אם ככה קטן, מה יהיה כשיהיה גדול לכן הרגתי אותו מיד ובמקום מילאתי את בגדיו באבנים וזרקתי את גופתו לנהר פתאום בא אליי בחלום, אמר אני אתנקם בך בן-זונה אמר יכולתי להרג הרבה אנשים אמר מנעת ממני ממניעים אגואיסטים אמרתי אם ככה הא עושה לי בחלום, מה היה עושה לי בחיים טוב שהרגתי אותו עכשיו אני כול לאכול במבה-שוקולד והוא לא. 
 הבן-אדם השקיע כסף לקח את כל המשפחה המורחבת שלו לסעודה במסעדה כדי לדבר על אה ודה להתגבש להרגיש משפחה מחוברת אדם נדיב שכרסו הגדולה הלכת לפניו עם חיוכים בעיניים מלא רצון טוב וחסד מגלה את כל המשפחה מסביב לשולחן הגדול מתעסקת עם הסמארטפונים אמר לזה למה לא תגיד לזה שלום אמר אמרתי לו דרך הטלפון ואפילו שוחחנו אחד רצה את המלח, כתב בווצאפ לזה שליד המלח שיעביר לו באסה, אמרתי לו לומד ממך מוסר השכל הנה אמרת לי שארבע כפיות קפה טחון זה הרבה לכן אני שם עכשיו רק שתיים אבל מעט מים רותחים, בשביל להתעורר מקווה שלא תעשה לי בעיות עם הגבינה הצהובה.
 הייתי הולך במשעולים בין העיירות אותם אנשים עם אותה התפאורה אותם אנשים שעושים אותם דברים הזיכרון תמיד פועם, כמו שאני זוכר אותך, לא יודע איפה את, היינו צוות מנצח, נשאר חלל ריק עקבות רגליי נמצאים בעבר אותם זיכרונות ש-רק שנינו זוכרים, אם את זוכרת אותי כמו שאני זוכר אותך. >>>>>>>>>>>>>  
 לצערי בימיי נעורי ההוללים הכנסתי את איבר מיני לאן שלא היה צריך ועוד דברים כיד הדמיון אני מתחרט על כך לכן מצבי היה והוא בכי רע לצערי לא חונכתי חינוך תורני ולכן לא ידעתי מה האלוהים מצפה ממני וגם את הסיבות אך עם אמצעי התקשורת של היום אני נחשף לדברי תורה לומד ומחכים ולאט יודע ולכן יודע שטעיתי כי לא ידעתי והלוואי והיה אחרת נשאר רק לתקן את מה שנותר.
 כל יום הייתי נותן לך, פרח אדום אחד בודד היית נאהבת כמו לבנה רגשנית כמו סערה עדינה כמו פרפר ריחנית כמו פרדס פורייה ודשנה כמו שדה מעומעמת כמו דמדומים בוכייה כמו חורף צחקנית כמו אפרסק השם נתן לך שם מיוחד, שהפך אותך מיוחדת כמו שאת וגם כשנשברו קערות החרס, מצאת שוב את הדרך הם לכדו אותך כמו זבוב בקורי עכביש, אבל השתחררת כמו גדולה, באלגנטיות ובחוכמה וכשהנפת את כפות ידייך מעל עולמך, גשם ברכה ירד על ביתך זו היית את, עם הכאב והקושי, עם האופטימית והשמחה כולם אהבו אותך, אפילו סבתא וכל ראש חודש במלוא הלבנה, סבא נתן לך מתנה הם מצאו אותך שוכבת, כשפנייך בתוך הבוץ מה קרה לך, עלמה, ש-כך התעלמת מההנהגה?
 נמאס לי, הוא אמר, הכין לעצמו קפה מאוד נמאס לי, הוא הוסיף, עישן בזמן שהוא שותה קפה זה סתם, הוא החליט, הדליק מוזיקה אני לא רואה טעם, הוא התלונן, שיחק במחשב אולי נשתה משהו, הא חשב, שתה כוסית ערק אולי עוד כוסית, זה טוב, שתה עוד כוסית בעצם לא נמאס לי, אמר, אוהב את זה מאוד רוצה לעשות את זה, הא אמר ועשה זאת עוד ועוד.
 תפוח בדבש זה טעים נורא טעים יותר מהזין שלך מה עשית לי, זאת לא נדע מסתורין, ממש תעלומה הכיתי בך ואתה החזרת חזרה יום יפה היה אצלנו אתמול בשכונה נפלתי וקמתי וגם זאת טעמתי טעמה של ביצה קשה מה יפה היה גורלי באותה שעת ערב עת צנחו זלזלים על האספלט ראיתי ירח וראיתי לבנה, אותך ראיתי מאיר כ-חמה.
 מה הוא אמר לפני שהא הלך הרבה קללות, הרבה צעקות גידופים הרבה הרבה כעס וחשבונות ישנים לב לא נקי אכן הייתי כזאת, אך מזמן כבר לא רימיתי אתי וגנבתי ממנו, אכלתי לשובע ולרווחה מעמלו, כשהוא רעב ללחם את המעט שהיה לו - לקחתי לי וחשבתי שזה מן הצדק, משום מה עד ראיתי עצמי אישה טובה לא הייתי כזאת עבר הזמן והוא שילם לי בנקמה ריבית דריבית באתי אליו יחפה ונזקקת וכשהיה לו - לא נתן ועוד הטיח בי עלבונות וקללות קרא לי נוכלת וגנבת שפך עליי רותחין וגירש אותי בחרפה מאוסה עד עפר בעיניו קרון עולה וקרון יורד כמו בגלגל ענק מה שעולה - חייב לרדת מה ש-ירד - חייב לעלות משפיל גאים ומרומם שפלים או קארמה למי שמאמין מה רבו חסדיך השם.  
 היית ילדה קטנה פעם עכשיו את כבר גדולה את גם גדולה וגם יפה, תרתי משמע שואגת על הבמות, רוקרית בנשמה אבל לרגע נזכרת איך היית ילדה בודדה, כזאת שמציקים לב בבית-הספר, כזאת שסוחבת מועקות ופחדים וחששות ופתאום מתוך כל השירים הבועטים, נצנץ לך שיר קטן של נחמה של מה היית אומרת לעצמך, אלו היית האימא של עצמך.
 גם אם אתה קם בבוקר קשה השמש זורחת והכול פריחה ילדים משחקים ברחובות ירושלים זקנים וזקנות על מקל יושבים על ספסלים בגן הציבורי מוזיקה נוכרית מתנגנת, מבעד לרמקולים הפתוחים הסיגריות תוצרת סרביה הבגדים תוצרת סין לא תדע צער מה הוא, כי נצח ישראל לא ישקר יושבים, מחסלים סיגריות, לוגמים קפה שחור חזק, מחכים לחבר שיסיע לעבודה על המדרכה עטיפות ממתקים חתולים וחתולות משוטטים אדישים השמש כמו ביצה קשה וההמתנה ארוכה יש לנו זמן, אנחנו לא ממהרים לשום-מקום.
 אתה לא יודע מה קורה פה, נכון? אתה חסר אונים כמו תינוק בן יומו יש לך השערות, אבל הן לא נכונות ואתה יודע שהן לא נכונות אתה מנסה לגשש להגיע לעומק הדבר, אך מעלה חרס בידך אתה מרגיש כפוסע בחשיכה כל הבהוב אור מתחזה לרמז, אבל מתגלה כחיזיון תעתועים מה תעשה, לאן תפנה, לאן ייקחו אותך רגליך בדרך לא דרך זו האם הנעלם הגדול יחשוף עצמו מלפניך או שזה יישאר מסתורי ורז, כמו פות של אישה פות כזה חמוד, קטן, רטוב, עדין, שאין לך גישה אלין כי אין לך את הסיסמא ותמיד התאוות לו כמו שהתאוות לחמאת בוטנים, אך מעולם לא נגעת בו כשם שאפילו לא טעמת במבה תיזהר, זה פות אימתני, מלא שיניים כמו הכריש במלתעות הוא ישאיר אותך פצוע וזב וכמה לעוד הוא ישאב ממך את כל הכוחות לא תדע לאן אתה הולך ומהיכן באת מה זה המקום בו אתה נמצא האם מחנה אימונים או גן שעשועים ובכלל מי אתה, לא תדע, עד שתביט במראה.
 הייתי זונה של גברים הם היו חמודים הם תקעו אותי בכל הגדלים ובכל הצבעים נהניתי נורא אני לא מתבייש, כי אין כמו זין גדול לארוחת בוקר כשבאה אישה - מיד גירשתי אותה אמרתי אני אדם צנוע, מתחבר לבני מיני אני אוכל גם פרילי אשל כש-בא לי.
 אפשרויות מ-פה עד הודעה חדשה, לקלוט דברים, להפנים מסרים אזרח לא יכול לתת כמו שהוא יודע, יש טכנולוגיה, אבל היא לא לשימוש הציבור חשפנו את הטכנולוגיה, הם אומרים, הציבור השתמש בה לרעה אתר תפוז ואתר ישרא-בלוג היה מנוע ביטוי חזק, מה עשו בו, השתמשו בו לנגח זה בזה אין דרך ארץ, אין כבוד בן איש לרעהו אז למה לא מלמדים תורה בבית-ספר הרי זו דרך ארץ, זה כבוד בין איש לרעהו התכנים בטלוויזיה רדודים כמו שלולית עכורה אם אתה לא צרכן - אתה לא קיים.
 אובססיה לסקס זה משהו נורא כל הגברים רוצים לחפור בי, משום מה הם אומרים שאני יפה ומתחנפים, מביאים פרחים ושוקולדות, עושים את עצמם מלאכים, מעמידים פנים שהם מושלמים, הכול כדי לעשות בי מעשים ואני אומרת - לא ידעתי בכלל שאני מושכת, עד שהם התייחסו אליי ככזאת ניסיתי להיראות טוב כמו כל דבר שאני מנסה שיהיה טוב, אבל לא ציפיתי לכאלה תגובות קיצוניות כאילו אשכרה לא ראו אישה בימי חייהם, מה נסגר? כשאני מדברת עם גבר - אני מדברת עם הנשמה שלו, לא עם הגוף שלו, אני בכלל לא חושבת על הגוף שלו.
 איזה פרח יפה אני רוצה את הפרח הזה! תביא אותו, הוא שלי! אני לא אתן לך אותו, זה פרח יפה מדי בשבילך שום-דבר לא יפה מדי בשבילי, אני נולדתי לדברים יפים, תביא את הפרח, תביא, תביא! טוב, תיקח, יהיה ל פרח אחר איזה יופי! יש לי פרח! תודה! תודה! עכשיו זה הפרח שלי, אני אוהב את הפרח שלי, הפרח שלי הוא הכי טוב יותר טוב ממני? כל דבר הוא יותר טוב ממך, זה לא חוכמה זה הדיבור? אז תביא את הפרח! לא, אל תיקח ממני את הפרח שלי! זה הפרח שלי! שלי! אני הבאתי אותו לך לכן הוא שלי, שלי פרטי, בלי שיתופים יש לי פרח וותר יפה איך זה יכול להיות! שלי הכי יפה! אבל אני יותר יפה, לכן יש לי פרח יותר יפה אני לא מסכים שהפרח שלך יהיה יותר יפה! בוא נחליף! לא, אתה רצית את הפרח הזה אני לא רוצה אותו עוד אז תיתן לי אותו תיקח חה, עכשיו יש לי שני פרחים ולך כלום תביא את הפרח הפה! שניהם יפים את ה-הכי יפה! שניהם הכי יפים זה שהכי-הכי יפה! הוא שלי עכשיו גנב, נוכל, אני אתבע אותך בבית-דין! אם זה יעשה לך טוב... בטח שזה ייעשה לי טוב! אז תילך על זה על מה?
 אבא שלי הוא הכי בעולם אבא שלי מרביץ לכולם בבוקר הוא קם ובלילה יישן הס פן תעיר, אתה תיענש אבא שלי אוכל כמו אריה, כי הוא חזק כמו אריה - ככה אמר הרופא בשרים על האש מ-כל הסוגים אבא שלי אוהב אותם צלויים  אבא שלי לובש רק ירוק כי זה צבע הבריאה, כך אמרה התורה אבא שלי מכיר כל שכן ויש לו מפתחות לכל המנעולים אבא שלי לא הולך בתלם הוא יודע את החוקים - אבל לא שם זין יש לו שיער עד הברכיים אוי למי שיצעק לו באוזניים אבא של גיבור וחזק כי אבא שלי פר הרבעה את כולן מזיין, יש לו ילדים שהוא לא מכיר תפוצתו בעולם הולכת ומתרחבת בזכות זרעו הזריז לאבא שלי יש כלי עבודה הוא עובד בפחחות אבל מדבר כמו פילוסוף יש לו ידע על הכול בכל והוא יודע אפילו אם שטפת מאחורי האוזניים כי אבא שלי חייל בקבע, הכול אצלו קבוע אפילו את אימא שלי הוא לא החליף, כי הוא מאמין בשמירה על הטבע.
 קטפתי פרח, היה זה פרח יפה וחינני עד מאוד לקלוע אותו בשערי חפצתי צבעו אודם אש ולבו כשמש הלכתי בכרמים לטעום מענבי היין הצוננים ביקשתי את מנוחתי אשר אבדה לי הגעתי לברז יין צונן, השקיתי גרוני ובישמתי גופי יין זה טוב לבריאות ומחייה נפשות, את חסדו נתן לי.