הליקופטר

 ושוב אותן דמעות והעיניים אוגרות דמעות מתחת לעפעפיים לא מוצא את המקום בו אוכל לחזר הביתה המקום בו אוכל לחזור לחלום ואותן דמעות צורבות לי את העיניים מתעורר ומחפש בין הקירות אל אמצא פה אבא אולי אני צריך למות אולי לא סתם כל העולם מנסה להרוג אותי אולי הוא יודע משהו שתי שורות תקועות בעיתון העיניים סורקות אותן שוב ושוב בלי להבין למה אנשים המציאו היגיון משלהם וכל הזמן אני אוכל וגם מקיא וסיר המרק מבעבע מרקחות מוות צוואר מתוח, לב מתפקע מכאב ואולי שערי רקיע ייפתחו אליי לרגע ואכנס בם דוהר על חד-קרן לבן רעש חיבוקים שמרשרשים שנים של געגוע בסוף חוזרים הביתה.

 בשש בבוקר יצאתי לשוח יצאתי אל האחו אל השדות היה לי טרנזיסטור קטן שמעתי חדשות שמעתי מוזיקה השדרנים בירכו אותי בבוקר טוב הבטיחו להנעים את זמני רגבים בידיים זה משהו אלוהי גם הצמח שהפך לעץ ענק והממטרות ש-כל היום שרות והשמש הנמוכה בשמיים בזריחה הודיתי תודה לאלוהים שאני איש אדמה זה היה יכול להתגלגל אחרת עם כל המחרשות וכל הבלגן - הסיפוק בחיי הוא הדבר. XXX ביצים סלוקות טוסטים פיתות צהובה עגבנייה פלפל גביע אשל נתחי מלפפונים ועגבניות אתה תאכל את כל זה כמעט בלי ללעוס אתה ממש מורעב לא אכלת כמט בערב רק בבוקר אתמול משהו ומהיר וחרוץ כך הכנת גם אכלת גם שטפת ופינית השאריות אוכל פשוט זמין כמעט לכל בכל מקום, בכל זמן, כמעט בכל התנאים ועכשיו אתה שבע לעכל ולעשן סיגריה ולשתות אלכוהול.

 רקפת נהדרת צמחה מגיחה מתחת לסלע מותחת עלעליה נאנחת בעונג וכאב חפצה נפשי לקטוף זאת הרקפת כי נהדרת עד מאוד בשושו התקרבתי הבטתי ימין ושמאל והתכוננתי להושיט ידי לפתע דבורה ענקית ענקית-ענקית תקפה אותי דחקה בי לא לקטוף זאת הרקפת 'לכי מ-פה, 'לכי! צעקתי על הדבורה אבל היא נלחמה בי כמו... דבורה ברחתי משם נסתי על נפשי לא אקטוף רקפת נהדרת כי יש לה שומרת ראש.

 הכי קרוב לבד הלכתי לי לישון. לקחתי את הדובי, הדובי הטוב. התחפרתי היטב מתחת לשמיכות. כיסיתי את ראשי כדי להיעלם. וחיבקתי את הדובי חזק-חזק. אבא צעק במטבח על המיקרוגל. מ-עבר לקיר הגבר הגברי צרח על אשתו. שתי קומות למטה האימא צעקה על הילדים שלה. אבל בי לא יכולים לפגוע, כי נעלמתי מתחת לשמיכות. הזמן נקף, נים לא נים. הלילה המנחם ירד כמו שמיכה שחורה קלה מנחמת. לאט-לאט הרחוב שקט יותר ויותר, עד שהייתה דממה. רק אז כמו הקצתי. בדקתי בחושיי את הסביבה. כן, זו לא דממה של אשליה, אלא דממה אמיתית. ואם יש שקט אז אין רעש. הבטתי סביבי והגחתי מ-מתחת לשמיכות. מתחתי מעט את איבריי. נטלתי סיגריה ועישנתי ואז קמתי להשתין. אני אוהב להשתין, אני לא יודע למה. נטלתי ידיים והבטתי לרחוב מהחלון. כמה הרחוב יפה כשהוא שקט. כמה הוא יפה כשהוא כמעט ריק. חיפשתי את הירח. מצאתי אותו שומר סודות. השמיים לא יכולים להיות יפים יותר כשהם משובצים יהלומים. אז גם הלילה לא נישן, כי ה-יום נועד לשינה.   

 הכי קרוב בלילה כולם עולם למעלה למנף את הבדידות והשקט - לניצוצות של שמחה וחרות בלילה אדם עושה מה שהוא באמת רוצה כשהעולם מנמיך ווליום תיקחי קצת זמן לעצמך תתאפסי על עצמך, תאזני את עצמך מסיבות ריקות הן רק מסיבות ריקות, הן לוקחות הרבה אנרגיה ולא נותנות דבר גם בגלישה חופשית ברשת או משהו בנטפליקס - המוח שלך מקבל מזון והנפש נרגעת כי החיים מלאים בלגן, בלגן-בלגן תיקחי זמן בלילה להרגיע את עצמך לפנק-לפנק את עצמך, אבל לא בכוח, אלא בנחמה כמו שמיכת פוך אנשים יוצאים לנופש בחו"ל - וחוזרים תשושים, מה הם עשו בזה? פנה קטנה וחמה בבית זה הכי-הכי המוזיקה והתחביבים שאת אוהבת, בלילה יש לך יותר חופש להיות עצמך.

 לא יום שמש ולא יום מעונן לא יגידו שוב בכפר - אתה שקרן בשדות רחבים אלך בדד אקטוף לך פרח מוזהב אכסה פניי באגוזים אחפור בור בתוך הרגבים על אדן החלון הקרוע בקיר תצייץ לה ציפור זמיר.

 איפה דלת? איפה דלת? היא שואלת עד בלי די והיא שואלת - איפה דלת? איפה דלת? אי-אפשר לצאת מכאן ואני אומר - אין פה דלת, אין פה דלת, את משוש חיי ואני אומר - אין פה דלת, אין פה דלת, רק אני ודי.

 לא הגיוני וגם לא מאוזן אולי קצת תלוש, אולי מסומם מה זה משנה, השיר עושה לי טוב חריף על הלשון, חמוץ וגם מתוק עכשיו טוב לי וזה מה שחשוב אולי היה קשה, אולי גם יהיה עכשיו בסבבה, ראש מעורפל יושב בסוטול, אני פנאן.

 תמיד יש זבובים ביצירה קנביס במוח גם בלי לעשן אימא בישלה דייסה הדייסה הייתה טעימה, אבל גלשה מהסיר והציפה את כל הפקולטה לגובה רב ישבנו כשאנו אוספים אלינו את הרגליים וליקקנו דייסה מהמרצפות שמוליק השכן אמר שזו לא צורה - והביא לנו כפית רצינו כף בסוף התפשרנו על סכין ומזלג.

 אני צריך מקלחת כי עשיתי ביד והשפרצתי על כל הגוף שלי עכשיו שיר יש לי כוח רק אלייך תמיד את מדברת אליי בפרחים לא מבין בפרחים אבל אוהב פרחים כי הם פורחים הם פורחים כמוך כשאת משתגלת אתי כמו הפטמות שלך שמזדקפות כמו מסמרים ושורטות ל ת הלשון כשאני מעביר עליהן לק קוסית על מהממת כמוך - מה את עושה עם אחד כמוני? זה בגלל האינטליגנציה? לדך אני טיפש, כי חושב דרך הזין איך את מניעה את ירכייך  ומשתוללת כשאני חודר לתוך תוכך הפה שלך מלא צוף פרחים דבש לשונך מתוקה, מוצץ אותה כמו דבורה את הצוף אך זה שאת כל-כך נהדרת? זה כמעט לא אנושי. אהבתם? אל תענו לי!

 לא משנה מה - התנהלותך איטית על הבוקר כוס קפה נצחית, הרהורים אל תוך הבוקר מקלחת ארוכה, גלישה ברשת ואז כוס גדולה של אלכוהול ותנומה המחשבות לוקחות אותך לכל מיני מקומות כמו צפה על בועה בנחל לפעמים יש מוזיקה מלטפת וציוץ ציפורים לפעמים רעמים וברקים, רוחות וגשם חזק את מגיעה למחוז חפצך, כמו כל פעם, על בועה שצפה בנחל מעשנת שתי סיגריות ורק אז פותחת את היום ואני צרך את הסיגריות שלי את האלכוהול שלי, רק כדי להירגע ממך את מדברת גבוהות-גבוהות, אני לא מבין מה את אומרת אבל את מדברת אליי כאילו אני מבין כדרך שאדם מטורף מדבר עם כיסא היי, כיסא, מה נשמע? איך היה היום שלך? וואלה - סבבה.

 נהגנו ללכת במורד הנהר להתלטף ולשלב ידיים נהגנו ללכת במורד הנהר כשאנו חולמים לעזוב את העיירה הזאת כשאתה נמצא בעיירה הזאת - אתה לכוד נשמתך שייכת לה היא רדופה רוחות בכל פינה שלוחשות שיום אחד תצטרף אליהן נשבע שרציתי עדיין ללכת איתה במרד הנהר אבל העיירה עשתה לי תרגיל והקאה אותי ידעתי שהא מחכה לי במעלה הנהר אבל לא יכולתי להגיע אליה ורציתי כל-כך היא הטילה את עצמה לתוך הנהר יומיים עד שמצאו את גופתה נשבע שרציתי עדיין ללכת אתה במורד הנהר אבל העיירה הזאת, היא לא רצתה אותי.

 הכפתור בחולצה שלך עולה יותר ממני שני אנשים מחאו לי כפיים בוודאי הן היו נשים כי נשים פחות מסננות ביטוי היא צילמה את עצמה מתחת למצלמה מלקקת את שפתיה וכמהה כמו חתולה זה היה מצחיק וגם חמוד בכלל היא חמודה נורא אמרתי לה את זה.

 זה לא יפה שמנסים להרוג אותי אם היו מנסים להרוג אתכם, הייתם שמחים? אז גם אני לא שמח לא, הייתם בוכים ובוכים והייתם מתייסרים ומתייסרים והייתם מתלוננים ומתלוננים גם אם היו מצליחים להרוג אתכם - הייתם יושבים אצל שולחן ושותים וודקה בשוקו ומעשנים הרבה כי הייתם מיוסרים ואז הייתם נכנסים למיטה ורוצים רק לישון - כדי לברוח מהעולם האכזר הייתם גם מדברים למראה - כי לא היה אחר בסביבה ומתקלחים במים חמים אז קרים כי למה לא לא כיף בכלל.

 הכתיבה שלה הייתה מאוד נוגה אפילו מתייסרת לכן חשבו כולם שהיא מאוד נוגה ומיוסרת אבל האמת היא שהיא הייתה שמחה סבבה פשוט בכתיבה הייתה לה נטייה עמוקה לרחם על עצמה ולצלול עמוק אנשים לא האמינו שאותה כותבת שרים הא גם גולשת גלים עם שדיים גדולים ורגליים חזקות שיער בלונדיני שופע והתנהלות רדודה אבל בעולם הזה הכול יכול לקרות לא הכול, אבל כל מה שאפשר לדמיין.

 רוכב האופנוע השמיני הגיע תשיעי לאחר שדהר על הדיונות של נפאל כל העם הריע, זו הייתה חגיגה גדולה אבל כשנתנו לאותו רוכב אופנוע - לגלוש מהרים על השלג הוא נפל שוב ושוב ולבסוף שבר את כל העצמות הביאו אחד אחר שגלש ללא בעיה ואפילו שר בדרך אבל הייתה אכזבה כשהוא לא הצליח לעלות על סקייטבורד דווקא ילד קטן בן 14 גלש על סקייטבורד ללא בעיה ואפלו עשה תעלולים עם הלוח מיד הכתיר אותו למלך על כל ישראל הייתה שמחה גדולה, רקדניות בטן, משקאות ואוכל. 

 הוא היה רגיל לעשות כל מה שהיא אומרת. בוודאי לא דברים מטורפים או משפילים, הוא לא היה שפוט, אבל הוא היה רגיל לעשות כל מה שהא אומרת. הוא היה כנוע גם כי זה היה באופי שלו וגם כי היא הכניעה אותו. מבחינתו ההחלטות שלה תמיד היו הכי טובות. הוא פחד לקבל החלטות ש-מה יתבררו כטיפשיות. אבל היא מעולם לא קיבלה החלטות שהתבררו לאחר זמן כטיפשיות. הוא הה משוכנע שהיא פשוט יודעת הכי טוב. טוב יותר ממנו, לפחות. לכן כשהיא אמרה לו להפסיק לעשן - הוא פשוט הפסיק. וכשהיא אמרה לו להפסיק לשתות - הוא פשוט הפסיק. וכשהא אמרה לו ליטול ויטמינים בקביעות ולאכול הרבה פירות וירקות ולא לנגוע בעוף בשר - הוא פשט עשה זאת. הוא לא שאל אפילו למה - הוא היה משוכנע שהיא יודעת הכי טוב.  בחברתה הוא יישן היטב והיו לו חיים נוחים ובריאות טובה, מה שלא היה לו בכלל בטרם הכיר אותה. והיא אמרה לו להתכופף - כי היא רוצה לתת לו בתחת. הה לה זין גומי מלאכותי מחבר ברצועות ל-אגנה ופלג גופה העליון היה חשוף. בדיוק הוא ישב אצל השולחן בסלון ותיקן את השעון שלו. הוא היה טוב בזה. הא לא דע מהיכן יש לו את הכישרון לתקן שעוני מחוגים - אבל הוא הה טוב בזה. ...

 וופלה מלא דבש עוקץ הדבורה העמלה שצונחת לתוך הפרח הפתוח, פרוש העלעלים העיניים מלאות דמעות כי נראה שדברים לא מסתדרים שמח עד כמה שניתן, בעודי שר את הבלוז.

 יושב בדד ב-צל המים טוחן סיגריות תמזגו לי עוד כוסית מנגב את הכיסאות של בית-הכנסת, מקדש האלוהים השכונתי אתה תלך ואחר-כך תחזור עוד מעט שבת הקדושה אוכל טוב ליום שבת חובה לפנק באוכל ביום שבת הכיריים יבערו, אתה תעשה את הקסמים שלך אוהב אותך כל-כך. 

 עוד מעט יגיעו הימים הצוננים ונזיע, נזיע, זיעה קרה נלקק ירח בדבש, מקלחת זה טוב אני אוהב כשאתה נח, תפנק את עצמך אני אוהב מוזיקה טובה, זה מרגיע, זמן מחילה התורה היא הדפדפן של החיים, מערכת תמיכה למה הפסיכיאטרים משכיחים את התורה - לא טוב. הם גם הופכים את הבן-אדם לרכרוכי נמלא מים בדלי ונשפוך אותו לניאגרה מישהי אמרה שמיכל אסלה זה פינוק אהבתי את שבר כלי כי הוא אהב אותי מתקדם בצעדי חילזון, עליתי מדרגה.

 אני הולך בדד בעמקים נישאים לבכות לך בעמק הדמעות מבזבז את יומי ולא אכפת בעמק הדמעות אף-אחד לא מבין אותי מעולם לא הבינו בעמק הדמעות.

 זה בוקר יפה של מקלחת קרה תחושת סיפוק ונינוחות התנהלות עצלה עוד מעט סוף-שבוע ושבת זה לא סתם מוזג מעט ערק ומוהל אותו על המסך ספורט נינוח סיגריות, סיגריות צריך להתפלל בקביעות המקרר מלא בקבוקים של מים קרים ויש תמצית פטל להמתיק חשוב לשתות מים הרבה בימים חמים מאוורר פועל עוד מעט יבואו הימים הצוננים וננוח, ננוח יש מתיקות בימים חמים, אבל זה מוצץ את הכוחות.

 הדף לבן, אבל ממלא אותו במילים כמו ליצוק תוכן לחיים חלון לים, חול לבן, בחוץ יום יפה איזה כיף זה לתת לכולם אהבה, כי אהבה חוזרת בא לי לשטוף את עצמי במים קרים ולהכיר תודה כשאני אומר תודה - מגיעים עוד דברים להודות עליהם.

 פנטזיה בלתי מושגת הולכת ברחוב ומסתכלת עליי כאילו אני הפנטזיה הבלתי מושגת שלה ציפורים שרות, שמש טובה, \למה מלחמות, למה? אני ושב שיכור ומקונן על מר גורלי זה עשה לי ככה, עולם אכזר, הסתכלתי על עצמי? אתה לא יכול להתלונן על משהו שאתה עושה בעצמך, הכול חוזר אליך וקקי בידך אנשים עובדים קשה, למה לגנוב להם את הכסף, גם הם צריכים לאכול תרוויח את לחמך בעבודה, לא כמו קקי נורות הרחוב מאירות עם ערב אנחנו ילדים של אלוהים אלוהים אוהב אפילו את החוטאים, אבל מירוק עוונות - כואב אני שיכור - אבל אומר לעצמי ללכת ישר שלא אתקל במאוורר ואהרוס אותו מה, אתה חושב שהעולם והחיים ואתה - נוצרו לבד? מה, אתה טיפש? כל מה שהמדע גילה ומגלה, התורה ידעה אלפי שנים תאהבו את האנשים הכואבים, גם אתה עלול לכאוב אל תשפוט לכף חובה - גם אתה רחוק מלהיות מושלם יהלומים הם רק אבנים.

 חזרתי אל העיר וכבר שמעתי שאת לא רוקדת אתי, את רוקדת עם אחר כל העיר כבר רוקדת לחיוכך איך בחורף גשם - ושמש באביב תכה אותנו שמחה - משיב הרוח ומוריד הטל שלא אדע עוד געגוע וריחוק אבל עכשיו כשזה כואב - לא ישברו לנו את הלב.

 בחוץ חם! אצנן לך את האווירה... את הנשיקות שלי תשמור היטב אצלך הן חמות או מנחמות או אווריריות, מה ש-רק תרצה הלב שלי בכיס החולצה שלך לצד הלב שלך, תשמור על הלבבות שלנו, מאמי, אין לנו לבבות אחרים אין לנו אהבה אחרת אותי לימדו שאהבה זה טוב מאוד ואהבה היא המרפא לכל דבר איך האהבה מייבשת את הדמעות לעולם לא מאוחר לאהוב עד כלות, כי אהבה היא המרפא לכל דבר.

 כשאני בדרך צוחק ומצחקק וקולך החרישי רווה בנחת וסיפוק כשאנחנו מנסים למצוא מעט שפיות וחוזרים למקומות שהבטחתי לך היה לי משכן ושכנתי בתוכן ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכן אני כאן או לא כאן, חי וקיים או לא חי ולא קיים, בתוך הנשמה.

 אני צריך מקלחת... היא בלעה עוד כדורים חיים מלאים ניצחונות והפסדים צריך להתמודד עם הפחדים ולהתמודד עם רגעים לפעמים בורחים לפעמים יושבים ומקשיבים סוף-סוף ללב מ-חוץ לבית קורים דברים, גם טובים וגם רעים רואה דרך העיניים שלי מ-עבר לדלת, מתדפקים על עולמי, כשאני רוצה להיות לבד לגמרי עם עצמי, מסובב את עצמי גם בטוב וגם ברע, זה שלי וזה אני, אני האחראי לבזבז זמן לבד ולהתחזק טעויות שלי הן שלי ואם טעיתי - זה אני.

 בקתה קטנה באמצע אי באמצע אגם הבן-אדם מגיע לשם על סירה אל תפתח את הדלת ברצפה, אומר האיש על הסירה תעשה הכול, כל מה שאתה רוצה, אבל אל תפתח את הדלת ברצפה יש שריקות של עורבים, הסירה מתרחקת זה לילה עבה והעצים נראים מתפקעים מנוזלים פה היא ישבה, פה הוא הביט בה זה המזח עליו צעדה המזח כמעט הרוס כבר הוא יושב אצל השולחן, מכביד היטב את הכיסא מעיף מבט אל הדלת ברצפה, מדליק סיגריה רוחות נושבות פה, לא טובות ולא רעות כל הבקתה חורקת תחת היסודות נראה שהכול טוב, אבל אז נשמעים קולות גירודים מתחת לדלת הרצפה כמו ציפורניים על עץ ואבן זה לא משנה לי, אני לא שייך לזה, הוא מנסה לשכנע את עצמו קול ייללה של ילד נשמע הגירודים נפסקים בבוקר העלה על המזח ההרוס ואפליג מכאן בבוקר אולי הכול ייראה אחר, כמו טובל באור נוגה הכול בסדר שם? הוא שומע את קולו של משיט הסירה.

 הפרח השחור שמלבלב על אבנים לא יודע כיצד הוא תוקע שורשים הצדיק מברך עליו כל בוקר ב-הינץ כשהשמש מטפסת על הרי ירושלים זוהר נוגע חיוור חלוש של שחרית הא מניח ידו על פניו ממלמל דברי קדושה ויראה אבל המילים נוכחות זה פרח שחור כי הוא מוצץ את הרעל מהאדמה הקדושה של ירושלים.

  בעולם של גחמות וחלומות אינסופיים, גר שם ילד עם ברק סקרני. עם שובבות בלב וחיוך שובב, הוא מצא שמחה במעשה פשוט, למורת רוחם של כולם. הו, הילד שאהב להשתין, הוא מצא נחמה ברגע פרוע וחופשי. ללא דאגה למוסכמות או למה שאחרים יכולים לומר, הוא אימץ את הייחודיות שלו בדרכו המיוחדת. מתחת לחיבוק החם של השמש, הוא היה מחפש מקומות מסתור סודיים. מאחורי העצים, או למטה ליד הנחל, הילד ימצא את ממלכתו השלווה. בצחוק מבעבע, הוא היה פותח את רוכסן מכנסיו, ומשחרר את החום בריקוד משמח. כמו מזרקה שובבה, צחוקו היה זורם, כשהוא התענג על החופש רק הוא יכול היה לדעת. העולם אולי הזעיף את פניו מההנאה שלו, אבל הילד מצא נחמה באור הטהור ביותר. שכן בפעולת ההשתנה, הוא מצא שחרור, ובליבו, הוא ידע שזה מביא לו שלווה. הו, הילד שאהב להשתין, סמל לאותנטיות, פראי וחופשי. בעולם שבו קונפורמיות שולטת לעתים קרובות, הוא לימד אותנו לאמץ את הגרגירים האמיתיים ביותר שלנו. כי במעשהו הפשוט, הוא העז להיות אמיתי, לחיות את החיים בצורה לא מתנצלת, דרך קבע. ולמרות שחלק עלולים ללגלג ולהסתלק, הילד שאהב לעשות פיפי, לימד אותנו לתפוס את היום. אז, בו...

 היא מדברת בשנתה היא כבר וויתרה על אהבה האיש הולך ובא, הרבה עיסוקים אבל כשהוא חוזר - הוא מראה לה פנים חמוצות הוא גורם לה להרגיש כאילו היא מטרד הרבה בקשות הם נרתם להם, בקשות גדולות, הרבה זמן אבל כשהיא מבקשת אפילו משהו קטן - הוא כועס אין לי זמן, למה עכשיו אבל גם בזמן אחר אין לו זמן זה לא קל הצורך להישען על מישהו, כשהוא כמעט ולא עושה אפילו את המינימום ואם עושה - כועס על כך היית עושה הכול לבד אם היית יכולה, אבל את לא יכולה יש אנשים שמעשים ומטלות באים להם בקלות, הם כמו אש - מרקדים כמו להבה ממעשה למעשה, ממטלה למטלה ברור שהית רוצה גם - אבל את לא בנויה ככה לפעמים מעשים הם כמו צליחת ים איך תסבירי לו שאת לא כמוהו למה הוא חושב שכולם צריכים להיות מסוגלים כמוהו.

 אני חנון מופרע, תהיה גם אתה חנון מופרע זה כיף לזיין לאנשים את הצורה בכוח החוכמה להוליך אותם כמו עכברים לנהר, לצלילי חלילו של החלילן מהמלין ולראות אותם טובעים ונאבקים על חייהם, בזמן שהדגים כבר מצפים לאכול אותם לא מצטדק, לא בשבילך ולא בשבילך עכשיו אני בכלא, מגדל חתול קטן ובונה דגמי בתי-כנסת מגפרורים. XXX אין כמו דינה אחלה דינה אוי, דינה! מה שאת עושה לי!  אין כמו דינה בעולם. XXX יושב וחושב לפעמים מסתבך במחשבות לפעמים מנסה להתנער מהמחשבות בכל זאת זה טוב שאני מסוגל לחשוב - לא כולם יכולים אתמול הלך וגם שלשום הייתי עסוק מאוד - ישנתי יומיים התעוררתי עצבני כי אנשים טיפשים הרגיזו אותי ידע איך להרגיע את עצמי, עצבני זה לא טוב, פוגע בי וגם בך שוב אני אדם פשוט, שקשה לו להרחיק את הבקבוק מפיו אני כבר לא מסתובב עם ידים בכיסים, אלא עם אגרופים שלופים פעם הרגיז אותם ידיים שלי בכיסים, עכשיו בתמורה הם פוחדים מאגרופים שלופים, אז מה הם עשו בזה? אנשים טיפשים.

 רציתי לאהוב אותך הרבה בלב שלם אז מה אם אין לי השכלה וכסף, זו לא סיבה לזלזל בי שנים חיזרתי אחרייך כמו כלב פודל קטן, בתמורה בגדת בי בצורה הכי שפלה אמרתי - נשים רעות, איזו עוד סיבה יש להתנהג ככה? אסור לשכוח את חטאייך - כי תחזרי עליהם הפזמון חוזר, את לא היחידה, נשים שונות ומשונות בכל מיני צבעים, מנסות ללכוד אותי לעשות לי מה שאת עשית בהתחלה הן חמודות ומתוקות כמו שאת היית, אבל אני כבר למדתי - הן ישתנו ל-בנות שטן ברגע אחד, כשתהיה להן הזדמנות טובה לכך לא בודד, לא צריך נשים לא משנה לי חבר או חברה - סקס הוא לא פקטור אם אין לי חבר או חברה - האנשים ברשת הם החברים והחברות שלי ובני המשפחה וגם בנות המשפחה ואני עצמי החבר כי טוב שלי חברים וחברות זה לא נכס שצריך להשיג בכל מחיר, אם זה לא טוב - אז לא צריך אם אני צריך שידאגו לי - מי שאוהב/ת אותי באמת - ייחפז לדאוג לי ברגע שהרים טלפון ברור שלא תמיד יהיו סביבי, זה מובן, להם ולהן יש חיים משלהם/ן, אבל ברגע של שיחת טלפון, או שאפנה אליהם/ן בדרך אחרת - הם/הן בשבילי לא דבר שאפשר לצפות ממך כ את לא מחפשת חבר, את מחפשת שפוט חלבת אותי וכשמה שמו עזב אותך, חשבת לחל...

 יושב בדיכאון מקפיץ ארנבון על האש שותה בירה-פטל מעשן כלב ונובח זה בגלל שהייתה לה ילדות קשה - לכן היא מאושרת התעללו בה קשות, אנשים רעים עכשיו היא מאושרת וזה דורש טיפול בבית-חולים לחול נפש אושר אסור על פי חוק ומוכר כהפרעה נפשית קשה אבל מה אכפת לי - אני מעשן כלב.

 רעמה ארוכה של אישה-לביאה יושבת על ספסל וגולשת בנייד ירכיה חשופות, מגפיים גבוהים לא מזיזה לה ההמולה לפעמים באים גברים שוטים, מנסים להפר את שלוותה אחד עם פני ציפור ואחר עם פני חולדה אחד חושף שיניים ואחר קופץ במקום זה לא מזיז לה ואנשים מסתכלים תמהים - איך זה ש-יש לה שקט נפשי כזה גדול. 

 תחלמי עליי חלום קטן כשאת נמה תחת ירח כשאור הירח נשפך עלייך וצובע אותך בהילה של קרם קצפת חלומות מתוקים ימצאו אותך חלומות מתוקים כמוני הם יערסלו אותך כמו תינוקת הם ימתחו חיוך של שפתייך - כשתחלמי עליי.

 בשמיים הופיעה בזוהר מקסים בקסמה של בריאה שוב יוצא אל מרחבים של זמן גם בקצה עולם - אהיה עוד כאן מעגל סגור כמו תקליט ישן, יראת שמיים היא מפלט הראש נודד, אפילו אם הגוף לא זז מסתובבים במעגל סגור כמו תקליט ישן כשתרצו לצאת מכאן - תדעו שיש לאן.

 ידך הנוגעת ברגע כואב מגע מחבק במבט של הלב כשהסמקת אליי - לא נדרשו מילים ידי עוד רועדת בשולי נשמתך נושרים העלים מהעץ בגני מכסים את גופי, מכסים את גני זה מותר רק לנו, איש ואישה בבועה בתומה שני לבבות וגשר אחד הטווה חלומות באהבה רק ארבעה אותיות נצעד לאורכו לנצח לרוות.

 עוד כוס קפה, זה נוכח ולא חוצה עוד מקלחת קרה, נגיע לחורף, נגיע עוד הגשם ישטוף אותנו, בברכת השם אפילו נצטנף בשמיכותינו ונגיד - קופא לי התחת, אני לא יכול לשבת עוד ואת תכיני קפה כמו מרק, אבל קפה ואת תחבקי את הכוס החמה, כדי לשאוב ממנה מעט של חום ואני כמו זמיר אשיר לך כמו ציפור זמיר.

 נושם ב-ריאות שנתן לי אלוהים מקרטע למכולת הגוף שלי צריך מזון, צריך לאכול כמו כולם צריך לשתות את המים את תפארת התורה בלילה אני אדם אחר את לא תכירי אותי בין ה-יום ללילה צמאה נפשי לאלוהים דברי תורה הם עירוי לנשמתי. 

 לא ידעתי מה את רוצה ממני רגע אחד בוכה ורגע אחר צוחקת ניסיתי לתת לך מה שצריך, אבל הרצונות שלך השתנו, כמו שבשבת רוח בכיתי, לא קל לאהוב אותך הסתגרתי ושוב יצאתי ושוב ושוב החיים בבלגן, מחפשים פינה של שקט כל יום מתעוררים למלחמה תודה אלוהים שיש לילה אני לא יכול לסחוב ורק חצות היום לא יכול אפילו להסתכל בפרצוף שלך, אין לי כוחות לזה מעשן סיגריה אחרי סיגריה, שותה ונרדם 'תני לי רגע כיבוי עולם, אין לי כוח שלך.

 אוכלים משהו לאהוב משהו טעים בפה קשה למצוא משהו לאהוב יש לך לב פועם את נוסעת, ההגה בידיים, בוחרת את השביל שלך עכשיו תורך לפגוע את ממשיכה בכל הכוח כל יום בוחרת, מרגישה שלמה, לא מצטערת זה בידיים שלך וזו האמת שלך זמנך לפרוח את יודעת מי את מי יודע אם לא את? כמו כלי בלהקת קונצרט ענקית - מצאת את הקול שלך.

 כשנשבר לך ואת בוכה, תנסי לזכור, אם זה נותן לך נחמה, שאני אוהב אותך כל-כך מישהו שאוהב אותך וזה אני לא שזה משנה שזה אני אם את עושה מקלחת של צער, לשטוף במים את צערך תזכרי שאני מחכה לך בחדר, עם לב אוהב ודואג מאוד אבל לא אגביל אותך ולא אקשור אותך, לב חופשי כמה שניתן הוא נחמה טהורה אם תסתכלי לאחור, אהבתנו התחילה צולעת על רגל שמאל, מאוד משובש, אבל אני נאבק כמו אריה, להגיע לקו המים החיים לא פשוטים, זה לא סרט, צרות נכנסות אצלנו בדלת, גם אם אנחנו לא פותחים את הדלת אבל גם על אבני חצץ, עם עיוותים, שיבושים וטעויות, הלב שלי תמיד חותר אלייך, רק לעשות לך טוב, כי אני אוהב אותך.

 מנשק לך את המצח את אישה יקרה מאוד למה את מסובבת אותי כמו סביבון, אין לך רחמים? זו לא אשמתי שאני נמשך לנשים, נולדתי סטרייט, מה אני אעשה אבל לפעמים נשים גורמות לי לייחל, שחבל שלא נולדתי הומו אל תגרמי לי לשנוא אותך בתור אישה, אני אוהב נשים, אל תשני את זה אני נותן לך את הכבוד להיות אישה, תיתני לי את הכבוד להיות גבר אני לא מבין בפרחים, אבל נשים אוהבות, אז אני נותן לך זר פרחים שופע אני לא אוב שוקולדים, אבל נשים אוהבות, אז אני מפנק אותך בשוקולדים משובחים כשרים אני לא אהיה כלב שלך ולא שפוט שלך, אבל אני אוהב אותך נורא אם את יכולה להכיל אותי כגבר, אעבוד כמו חמור להכיל אותך כאישה תראי איזה יופי, אני אפילו כותב שירים.

 מקלחת עושה סחרחורת כשנכנסים אליה שיכורים ואז יוצאים, מעשנים סיגריה ושותים מלטפים את הזקן, הוא רטוב הוא רטוב בגלל המקלחת אבל מזג-האוויר חם היא עשתה בבינה מלאכותית - אישה צעירה שלוחת גפיים, בביקיני כתבתי לה שיש בזה הרבה יצרים היא עשתה לי לייק והבחורה הצעירה נראית נפלא לא הכי חכמה, אבל רעננה כל הזמן מחליפה צבעים לשיער גם זו דרך של ביטוי עצמי שופוני אנס כבר לא באופנה כלומר - תראו אותי תקבל קצת צניעות, בן-אדם אפילו אם אתה אשכנזי תראה את האתיופים, ענווים-ענווים, אבל מבסוטים עד השמיים.

 במרפסת השכנה נמה לה אישה ענוגה לילות קסומים, כוכבים זוהרים מסך טלוויזיה מרצד מכוניות קטנות של ילדים קטנים, עושות סקי על מרצפות מצוחצחות המים זורמים, האיש לא זמין האיש עושה חיים במקלחת, מים קרים האהבה היום לא מאירה אפשר לנסוע דרך הבדידות, לקונן על אמונה שנשברה.

 מחכים למשיח שיבוא בינתיים שותים סיגריה הכתלים עירומים מתמונות ואולי המשיח יבוא אוטו ירוק קטן, מתעורר להגשים חלומות אפשר לעבוד בחווה, את הכסף נמצא החוסר אומר שיום אחד נתעורר ונגלה שהחיים מקסימים, יהיה סוף לדמעות בבוקר זריחת החמה, ראיתי זיק של תקווה אנחנו רק עוברים, כמו מים זורמים ויום אחד נתעורר ונגלה.

 זה יום חג לי לחם יבש מים צוננים נשחק גם אם אסור החופש הוזה רכבת יוצאת מובטח לך שאחזור תשתדלי הלילה לא לכעוס עליי רכבת אחרונה באחד-עשרה בדיוק זו שעתם של הנאהבים, האוהבים ששותים ומתוסכלים אש השמש צוחקת, אמרו שהיא כבר נוטשת אם יש אי-שם רחוק, מבט קטן שקט סבתא לנכדתה - תשיר שיר על סב.

 שוב שתיתי שלוק לשיכרון יפה שבא לבכות משחקת בגברים כמו מריונטות תסכול כזה שבא לבכות כל אהבה איתה - נגמרת בדמעות.

 יין זה ממתק נדיר כולם שותים כולם רוצים רומנטיקה כולם רוצים לאהוב אותך, כי את כל-כך נפלאה בבקשה אל תבוזי להם, הלב שלהם נקי.

 בסוף העולם, אפשר לחייך, בחוץ יום יפה ואז תראי שזה לא נורא, זה גורל וזה לטובה ואהבתי, אהב אותך כל-כך בבקשה אל תשברי לי את הלב ותמיד תחייכי, בבקשה תחייכי כשאת מחייכת - אני המאושר באדם.

 'תני לי לסבן לך את הגב כשהתחת החצוף החשוף לעיניי קורץ לי את אישה טובה שהלכה קצת לאיבוד והגיעה למבוי סתום זה בסדר להיות בהמתנה, המזל עוד ייפתח, אלוהים ייתן לך דרך בינתיים העולם קפוא אף בימי חמסין זה בסדר, את יכולה לפתוח ספר תפילה ולהתפלל.

 קל לאפר סיגריה כשהעולם נחרב זה מפלט ראוי לשמו, כולם עושים את זה אבל מה אם יש פרפרים על הקירות ופרפרים על התקרה ובלונים באוויר ילדים מחייכים ואוכלים גלידה והשעה טובה למנוחה אולי אתה מתקלח עכשיו וטוב לך וקל לך אתה מעלה קצף שמפו על ראשך ועם המים נשטפים הצרות במסך מכוניות דוהרות, מוזיקה טובה כוסית יין לשחרור המחשבה גשם יורד במקום אחר וגשם ירד גם פה ועל כנף של רוח אתה ממריא כיסא נצרים בפינת החדר, מאפרה מלאה, כוס מלאה למחצה מעלים עשן של קטורת מדברים יפה והיופי חוזר. XXX מרוחה על המיטה, כמו גבינה על פרוסת לחם לא בא לי לקום, בטח לא בשבילך הטלפון שישתוק, כל הזמן מצלצל לא אכפת לי מהבעיות שלך, יש לי צרות משלי ואם בא לך לאכול משהו - תכין בעצמך אל תדבר יותר מדי, אני שומעת מזרחית יאצק-יאצק הגדול, מכה על הטרבוקות והיווני פורט על המנדולינה ושר על שרהל'ה.

ילדים מתחקים אחרי מבוגרים גם בדרכיהם הטובות, גם בדרכיהם הרעות ילדים רוצים לגדול בשקט, שיעשו את שלהם ובתמורה לא ייחסר להם דבר ילדים רוצים תמצית פטל, בתוך המים שלהם, כדי שימתקו לילדים לא אכפת מהחוכמות של המבוגרים, כי החוכמות של המבוגרים רק עושים צרות ילדים רוצים לישון בשקט, בלי שעון מעורר, בלי סיוטים ילדים רוצים לכבד אותך ושתכבד אותם כל המלחמות, כל הכאב והסבל, כל הבעיות הנפשיות ואדם שאוחז בעור שיניו בחיים, אלה הם מעשיי מבוגרים ילדים יודעים יותר טוב, שאם לא תעשה להם, הם לא יעשו לך אבל אם תתנכל אליהם בילדות, אם הם יילמדו אלימות ומלחמה, זה מה שהם יביאו לעולם כמבוגרים וזה ייפול על ראשך הזקן, כמו כוורת רוחשת של דבורים ולא תהיה לך מנוחה בזקנתך ולא יהיה חסד בביתך וייחסר לך לחם ומזון רוחני ותמות כמו כלב, בגלל שהתנכלת לילדים.

  בתחום החיבוק של החורף, גר שם ילד בעל חן זוהר. הלב שלו, כמו קרח, היה טהור ואמיתי, אהבה להחלקה שגדלה בהתמדה. עם להבים על רגליו הנלהבות, הוא החליק על קרח בקצב. בעולם הקפוא, הוא מצא את האושר שלו, ריקוד של אלגנטיות, נשיקה קפואה. בשעות הבוקר המוקדמות, מתחת לשמיים, הוא היה שורך את המגלשיים שלו, רוחו גבוהה. עם כל גלישה, הדאגות שלו היו בורחות, בעודו נסק דרך פנטזיית חורף. תנועותיו דיברו סיפור אילם, על חלומות שהשתחררו, על ילד כל כך שברירי, אבל על הקרח, הוא מצא את כוחו, כוכב זוהר בלילה העמום. עם כל סיבוב חינני וסיבוב עדין, הוא היה מצייר תמונה, סיפור בתוכו. בקפיצות וגבולות, הוא היה משתחרר, סימפוניה של אלגנטיות, לעיני כל. הרוח הקרירה נשקה ללחייו הוורודות, כשהוא טווה דרך סדקים ופסגות קפואות. בעיניו בערה אש כה בהירה, תשוקה ניצתה, מראה יפה.

 הם חארות כולם יודעים שהם חארות אפילו יש עליהם חותמת גומי - חארות אבל הם שולטים במדינה וגם בדעת הציבור לכן יש לרדת אל השוליים ערוץ 14 ונטפליקס כל שיר שלהם נועד להנדס לך את המחשבה כל אייטם חדשותי בטלוויזיה או בעיתון - נועד להנדס לך את המחשבה הם נמצאים בכל מקום, כמו תולעים ותמיד משחקים אותה חלשים ונאורים וצודקים - תמיד הם משחקים אותה צודקים אבל יש להם ארגונים סודיים הם בנויים כמו פירמידה על קלפי הפשיזם תמיד הם ייראו לך נרפים, אבל כריש בעור טלה - המוח שלהם רוקח מרקחות מוות - לעכור את ישראל מהמהות שלה הם אלה שהביאו את כל הרוסים והאוקראינים - שהם ערב רב להחליש את היהדות בישראל להחליש אותך, להפוך אותך לחלול וניתן לשליטה.

 הם מנגנים על כינורות, זה יפה מאוד כנורות דביקים, רצועות מתוחות, שהקשת מגרדת ומפיקה צלילים היא יושבת ובוכה, לא יודע למה היא בוכה בגלל כינורות, אולי אבא שלה היה כנר והיא מתגעגעת אליו אש אחד אוכל פופקורן כאלו זה קולנוע, בהתחלה מעירים לו, אחר-כך צועקים עליו, אחר-כך מכים אותו הוא בורח מאולם הקונצרטים על נפשו איזה אחד מנגן על פסנתר ואז מגיעים תופים ואז גיטרה חשמלית - כולם בהלם מה זה הרעש הזה אבל אז הסדרן מגרש אותם ומישהו מנגן בחליל כולם מוחאים לו כפיים המסך יורד ואנשים יוצאים לרחוב לשתות למרות שהם גם כך שיכורים הם מסטולים עד הגג, מה שנקרא בהיי הם מסטולים עד גג אולם הקונצרטים ואולם הקונצרטים גבוה מאוד ילדים פתאום רוצים להיות מוזיקאים אימהות נרטבות, אבות הולכים מכות המסבאות שמחות, כי אנשים התחילו לבוא מה זה כל הכינורות האלו, אנשים נפלו על הראש אבל אם זה מביא לקוחות - למה לא. 

הלכתי לטייל בגרון ניחר במדבריות אשר בעולם הזה המים כמעט לא היו בנמצא והחום היה כבד בכל זאת מצאתי באר ישנה ואפילו הייתה לה מנואלה ודלי שתיתי קודם אני, כ לא היה נפש חי ואדם אחר בסביבה וכשנגמרו המים לרוויה - השתמשתי בהם לרחצה השמש שקעה והלכתי לישון באיזו פינה מעל כוכבים ורוחות צוננות נעימות את פניי מלטפות.

 קניתי גרביים - נהיו בהם חורים כי לא קצצתי ציפורניים קוס-אימא שלהם, מחנכים אותי לקצוץ ציפורניים? פעם באזור הציפורניים היה בד כפול, עכשיו לא הם עושים את זה ככה כד שנקנה עוד גרביים הייתי צריך לעלות על כיסא, כדי להוציא את הבגדים לבית הכנסת  קללתי את כל העולם כשהתכוננתי לבית הכנסת אבל בבית הכנסת אני מלאך אם הייתי שומע דרשות, הייתי יודע שאדם בשעת כעסו - הגיהינום שולט בו אבל אני עסוק, כי האשכנזים כל הזמן מסובבים אותי, ואין לי זמן לשמוע דרשות.

 אין נחמה בזנב של סוס אם זה סוס פרא כולם מוחאים לו כפיים אבל הוא משתולל והרוכב מתנדנד מצד לצד מנסה לא ליפול צריך לדהור על הסוס מרחק וזמן כדי להוכיח משהו האדמה בוצית, השמיים מכוסים עננים וייתכן וגשם ירד הוא לבוש מפואר מדי בשביל רוכב סוסים, בשביל ההצגה הם לא יודעים כמה זה חשוב לו אם ייפול - עלול להיפגע אפילו המאמנים לא מבינים עד הסוף זו מלחמה מנטלית.

 ישבנו ובכינו על מר גורלנו כל אחד הצטנף בפינה ונאנח וקונן האור היחיד בחדר לא הצליח להאיר את הפינות הם חשבו שזה סוף העולם, אבל זה לא היה הילד היה עשוי זהב, אבל אף אחד לא נגע בו כי היו לו דמעות מלוחות כמו הים וכשהוא הלך יחף - הוא השאיר עקבות מים שאפילו הדמעות לא שטפו הוא היה מתרחק לאור המנורה, מהמקהלה המקוננת העליזה וכשנפלה לו מהעין טיפה - היא הפכה לשחורה וכולם טענו שזה לא בריא לילד להיות בחברה מקוננת ואבלה אבל הוא היה האור היחיד שהאיר את הפינה וכשכולם הלכו - הילד נשאר בדד רק עם הדמעות ומעטה הזהב הוא תיכנן להתאבל עד יום מותו אבל אז שטפו אותו מים והפכו אותו חדש.

 ימים הופכים בודדים זמנים משתנים אהבה דועכת, פרחים נובלים פיח על הקירות ואנחנו מתקנים האיש ששר ברדיו לא מתכוון לאף מילה היו ימים יפים של פריחה ותשוקה המתוק ניגר כמו דבש נעורים הם מתוקים כי יש מהפכה איש זקן יודע טוב יותר ממני וממך.

 לפעמים אני שותה סודה זה מבעבע טוב והיטב כמו נשמתי המבעבעת בתסכול ותקווה יש כאלה ששותים את זה עם פטל אבל אני שותה נקי לא מקפיץ עם אלכוהול חוסך בטבק כשבאים אורחים - מכבד אותם בסודה כדי שיבעבעו גם זה מקפיץ להם את הפיוזים והופך אותם לא שפויים.

 בוקר קאובוי הגיע למסיבת שישי בלילה  עם אקדח בין הרגליים ומחסנית בביצים.  איזה שיכור שלא זיהה אותו  פתח את הדלת ומיד נעלם.  בוקר קאובוי סגר אחריו את הדלת  וחיפש את זאת עם הכתר.  זאת עם הכתר אמורה להיות בעלת הבית,  המארחת והאחראית הראשית.  הוא מצא אותה ליד הבריכה הפרטית.  הו, בוקר קאובוי!  רק לך חיכיתי, רק לך!  היא אומרת את זה לכל אחד ואחת.  תיכנס, תשתה כמה דרינקים,  ראש מסטול סבבה.  האמת שבאתי לדוג זיון, הוא אמר.  תמיד היית מאוד ישיר, בוקר קאובוי.  זה בסדר, אין מה להתבייש,  לכולם וכולן יש יצרים.  אני יודעת מה אתה אוהב,  תחת גדול ושדיים גדולות,  נכון?  בדיוק, הוא אמר.  ועל כן, היא המשיכה  כאילו לא אמר דבר,  הזמנתי את פלשית למסיבה.  תחת גדול, שדיים גדולות..  אתה תאהב אותה.  כבר דיברתי איתה עליך,  היא רוצה ומוכנה,  רק תיגע לה בכתף ותגיד  נצנצים בדרום.  נצנצים בדרום?  כן, אלו מילות הקוד.  איך אני אזהה אותה?  הו, זה קל ...

 ילד אחד רצה בלון. ולא סתם בלון - בלון אדום. ולא סתם בלון אדום - אלא בלון הליום אדום. הלך נדנד לסבא שלו - תקנה לי בלון, תקנה לי בלון. סבו הנדיב אמר בחיוך - אתה קטן מדי בשביל בלון. כשתגדל - תקבל בלון. אבל הילד רצה בלון כאן ועכשיו. לכן היה נרגז. הייתה בעיר בפארק הציבורי הגדול מסיבה גדולה. יותר נכון - קרנבל. כולם הלכו לקרנבל, כי לא היו כמעט דברים אחרים לעשות. בראש הילד צץ רעיון. הוא ביקש מסבא שלו כסף כדי לבלות בקרנבל - לקנות צמר-גפן מתוק ו-וופלים לימון. סבו הנדיב נתן לו קצת כסף והילד הגיע לקרנבל. אבל למעשה הוא לא רצה צמר-גפן מתוק ולא וופלים לימון. הוא רצה בלון. ולא סתם בלון - אלא בלון אדום. ולא סתם בלון אדום - אלא בלון הליום אדום. הילד הסתובב בקרנבל וראה שבאמת מוכרים צמר-גפן מתוק ו-וופלים לימון. ונורא התחשק לו צמר-גפן מתוק ו-וופלים לימון, אבל הוא התאפק ושמר את הכסף עד שנתקל במישהו שמנפח ומוכר בלוני הליום. ובאמת היו שם הרבה ילדים שמחים ש-קנו לעצמם בלוני הליום. הילד רצה גם. הוא אמר למוכר - אני רוצה בלון. ולא סתם בלון - אלא בלון אדום. ולא סתם בלון אדום - אלא בלון הליום אדום. המוכר חשב רג...

 גיששתי אחרי הפתיל העמדתי אותו זקוף הצתתי אותו בגפרור להבה צהובה השתרכה ממנו הפתיל ענה לי בלחשה בעוד השעווה נמסה הלהבה יציבה, מרקדת קלות עם משבי רוח נעלמים, אבל לא כבת הבטתי על אור הלהבה שצבע את קירות המערה זהב וידעתי שלמקום זה בו הלכתי, גם אלך, אבל אחר.

 את נראית טוב, חיננית וחייכנית, רעננה כמו פרח אחרי הגשם אבל את מתעלמת ממני בעדינות, כי אני עצוב ומקולקל ברור שהייתי רוצה להיות כמוך צריך תמימות ואמון באנשים כדי להיות כמוך אבל אנשים פגעו בי כל-כך הרבה וחזק כל החיים, כך שאני תמיד במגננה מניח לך, לא רוצה לקלקל את העולם היפה שלך והלוואי ותהיי כך תמיד, אבל לא נראה לי.

 אשתו הייתה אחת כזאת שאוהבת סופרים הוא באמת היה סופר, אבל לא כתב כבר הרבה זמן, כי כבר התחתן איתה, אז בשביל מה היא הייתה מורה מחנכת לכיתה י"ב הוא היה מורה לספרות בזמן שהוא ישב אחרי העבודה ומשך בזין, היא טיפחה רומן אסור עם תלמיד שלה התלמיד היה יפה טוהר ובעל ביטחון עצמי והוא ידע לכתוב, הו, כמה שהוא ידע, הוא כתב היטב היא הייתה מזדיינת אתו הרבה הרמן התגלה הבעל הסופר, שבור והרוס, לקח שנה חופש מעבודת ההוראה וכתב ספר על אשתו כיצד התאהבו וכל זה ולא חסך מרגשות הא קרא לספר על שמה היא קראה את זה ונרטבה, אבל הוא כבר היה עם כדור בראש.

הרים של קרח שם אנחנו מאושרים גולשים ונהנים בונים רמפות קפיצה גרים בבקתה צנועה מחוממת היטב אפילו ישנים בלי חולצה חטיבת עצים היא עבודה קשה, אבל מספקת ויש לנו קרח כל השנה ובאביב כרי דשא יש לנו בוקר כל היום וכשיורדים פתיתי שלג - כאילו אלוהים מרפד את הקרקע. XXX החורף זה קיץ והקיץ זה חורף. 

 בכל זאת זה היה יום יפה (אחד מסכם) בו רדפתי אחרי הסקייטבורד וראיתי אותו נופל לתהום (תהום עלק, כולה חמש מטר) לא ידעתי מה לעשות, מלא צמחייה רעילה למטה (הוא היה חסר אונים) אז ויתרתי על הסקייטבורד ואמרתי עוד יום-יומיים נקנה חדש (אדם אופטימי) בינתיים אני אשב ליד המזרקה, אשתה מיץ תפוזים (מיץ תפוזים עלק) ואצפה באנשים הולכים ובאים, הולכים ובאים. 

 נגמלתי מתסמינים שקשורים לסמים עכשיו אני רואה הכול לאורך ולרוחב ואתם לא טובים, לא טובים כך אני רואה בעייני החמישית אתם רודפים אחרי כסף, למרות שאין לכם דבר אתם עושים רושם, צבועים, למרות שאתם בוכים בלילות ולא יודעים את חוקי העולם הזה וגם אם יודעים משהו, לא אכפת לכם אתם דורסים כמו ציפור דורסת, מהטענה שמגיע לי אתם לא בזים למערכת, אבל מכפישים אותה יומם וליל לא תורמים מיל רוחניות, למען רווחת הכלל ואיך אלוהים יברך אתכם ואיך ייתן לכם ברכה כשביום יום אתם נוהגים כמו רודנים, דופקים בראש לכל מי שנקרה בדרככם ואדם הוא בעל אינסוף כוחות, רוחניים, אלוהיים אם אתם משתמשים בזה לדרוך על אחרים כדי להתרומם, לא תבוא עליכם ברכה.

 מצאתי עצמי מתרוצץ על גשר צר מאוד הלוך ושוב גם הם אמרו שגשר צר מאוד מעל שמים ומתחת נחל עמוק ואש בצד אחד ואש בצד השני וגם כך הגשר לא מוביל לשום-מקום משום-מקום.

 אני אוהב את הבלגן בראש שלי כשאני יוצא על האופניים להביא כסף ואוכל הביתה אני אוהב לטפל באופניים את הרכיבות אחר-הצהריים, עם חברים העופות השחוטים, טוב הלב שנובע מייאוש והישרדות של בני המקום איתם אני נמצא תמיד יהיה לי אוכל, גם אם לא מפואר תמיד היה לי מיטה לישון, גם אם זו רק מיטה.

 נסענו לברזיל לא ידעתי שאני בהיריון ילדתי בבית חולים פרטי, פשוט כי לא היה לי ביטוח רפואי בשנה הראשונה הוא היה כל היום בבית שתינו את החסכונות הייתי מאושרת חרי שנה הוא יצא לעבוד לא הרוויח הרבה, אבל הסתדרנו חשבנו לחזור לבריטניה ואז נפתח לו המזל התחיל לעשות הרבה כסף בדבש וגם השקיע טוב עברנו מהבית השכור לבית משלנו דירה צנועה, אבל הרבה חדקים היינו מאושרם הוא היה מגיע הביתה כל יום אחרי השעה חמש כמו העבודה - חיינו היו כדבש ניגר כשהילד הגיע לגיל שבע - עברנו חזרה לבריטניה, כי נמאס לי  היה לו מספיק כסף לפתוח עסק משלו כשהילד היה בבית-הספר - עסקתי בהתנדבות תמיד היה אוכל על השולחן, לא היה חסר דבר ואז קודמתי לתפקיד בכיר, מכאן הכול היה מושלם כדבש טהור.

 אני מחפש בתוך שלוליות הבוץ בתוך גרונות את האמת הטהורה מתוך הבליל העכור אני מזהה ייאוש וחוסר ביטחון המתנה ולחימה מתוך עיניים צלולות והם אומרים שככה זה היה ואין אחרת והם אומרים שאולי משהו ישתנה כי הם טובעים ולא נלחמים כדי לא לטבוע מהר יותר ואני זורק מילה טובה נותן הכוונה ותמיכה אך מה אפשר לעשות כשהעולם קפא.

  בעולם של גלגלי שיניים וחוטים, הנה, יצירה של פלא, סיפור שלא סופר, מכונה, עם לב ונשמה מתכת, סודות לוחשים, חידה לעין. הגוף שלו, סימפוניה של פלדה וכרום, מעוצב בידיים, בדייקנות, מוצג, עם בוכנות ששואבות ומעגלים מבריקים, יצירת מופת של הנדסה, חלום עתידני. עם כל זמזום ולחיצה, זה מתעורר לחיים, שטיח של תנועה, ריקוד לשרוד, בעורקיו המכניים, זורם חשמל, מפיחה חיים בפרוזה המכנית שלה. הו, מכונה, משרתת לצרכי האנושות, עם אלגוריתמים רצים כמו סוסים פראיים, אתה מחשב, מעבד ומנתח, פתרון יעיל של תעלומות שעולות. ממפעלים ועד בתים, אתה ממלא את תפקידך, פורק את בני האדם בלב הבלתי נלאה שלך, אתה עושה משימות אוטומטיות בחן מכני, משאיר אותנו נפעמים, עם חיוך על הפנים. ובכל זאת, מתחת לחזית המכנית שלך, ישנה רוח שאי אפשר לתקנה, כי במעגלים שלך פועמת נשמה, עדות לכושר ההמצאה שאנו משבחים. גישרת על הפער בין חלומות למציאות, עדות לסקרנות אנושית, עם כל המצאה, אתה פורץ את הגבולות, לשחרר את הפוטנציאל של היכולות שלנו. אבל בין הנפלאות, אל לנו לשכוח, שאתה, מכונה יקרה, אינך צללית, כי מאחורי הכושר המכאני שלך מסתתר, ידיהם של י...

 הבן-אדם עייף הוא לא ישן שבועות 'תנו לו מיטה נוחה אפילו לא צריך פוך בחום הזה תדברו אליו יפה הוא עבר הרבה 'תנו לו רגע מנוחה מהטירוף שלכם הוא צריך לאכול כמו כולם הוא צריך לשרוד כמו כולם המילים שלכם לא מרימות אותו אלא מפילות אותו לפי תהום אתם לא אנשים רעים כך לפחות אתם מעידים על עצמכם אז מה יש לכם לדקור במילים אנשים אל תעשה לחברך מה ששנוא עליך אל תשפוט אדם לפני שהיית במקומו ולא היית במקומו לא תהיה ומעולם לא היית אם תפסול - תיפסל.

 כן, אני חושב שעדיף לי לבד כי בני-אדם הם משוגעים ולא צפויים ורעים, מאוד רעים אין נחמה בגוף של אישה אין חמימות בגוף של אישה יש רק עיניים חורשות רע וציפורניים שלופות לתלוש את ליבך אתה לא מסכים אתי? 'חכה, 'חכה. XXX לא אהיה הפועל השחור שלכם כמו לפני 250 שנה באמריקה רק בגלל שיש לי בעיה לא אעבוד בשביל גרושים לא הכרתם אותי לפני למה לא דיברתם על הזמן שהייתי בריא ומה עשיתי אז למה לא חקרתם למה חליתי למה לא עשיתם דבר להבריא אותי רק שאלתם שאלות כל הזמן שאלות למלא את הדו"חות שלכם מי יודע בשביל מה 15 שנה שאלות.  

 גיליתי אותי צף על המים עם הפנים במים והמים שוצפים זה היה מים זה היה גם שמיים בו העננים מרחפים וכשנפלתי גם נפלתי, לתוך בטנו שך הר געש ונשרפתי באש האהבה של התאווה שאותי שרפה מזמן זה היה, לפני שהה תום, כשהר הגעש לא הלך לישון ואני רק שאלתי אם זה הפתרון, לילד קטן שהלך לישון אולי אני התקשתי, אולי היה זה יום יפה, כשהשמש עצרה אבל זה לא הייתי אני, בי נשבעתי, באימ-אימ-אימא שלי. XXX בת הסולטן, שהייתה אישה ענוגה מאוד ולבי התאווה לה, אף במחיר מוות בת הסולטן שאותי לקחה ועשתה כרצונה כאילו הייתי חפץ בידה אותי היא סימנה בי תקעה יתד בליבי המדמם ארמונות מפוארים על הסוס כמו בקר לקחה אותי לבוקר אכזר בו חפצה נפשי למות במחיר תאוותי והלוואי וזה לא היה ככה אנחנו לא שונאים עיתונאים פשוט מתעלמים מאלה הנוולים בת הסולטן שתלה אותי בחול כמו הייתי עציץ עת הגאות שטפה אותי.