הליקופטר

בראשית הייתי פוחד, הייתי מבועת, להסתדר לבד כשאת יצאת מתוך חיי אך מאז למדתי שיותר טוב לי לבד ואני לא צריך אותך ואת הצורה שלך ועכשיו את חוזרת, מהחלל החיצון נכנסת כאילו תמיד חיכיתי, כמו אין לי פתרון הייתי מחליף את המנעול, הייתי זורק את חפצייך, אם הייתי יודע לרגע אחד שאת עלולה לחזור ואת עומדת במטבח ומכינה לך ארוחה, מה את חושבת לעצמך, מה את חושבת שאת עושה זה לא מטבח שלך, אף-פעם לא היה, תלכי וכאן ותיקחי אתך את הצורה שלך.

 לא ראיתי ממטר, מה שראיתי ממרחק אותך כל-כך יפה, ענווה מתחשבת בגופך השברירי היית אצלי בבית, לא ראיתי את זה אבל על המסך מארץ רחוקה, בה הרגשת נוח, ראיתי את הקסם הצרפתי שלך בשדייך הקטנים, נעת עירומה ולא מוגנת, במוטל זול לא מרהיבה את גופך, השברירי והחטוב מתקפלת על המטה כעובר, כמו תינוקת ש-רק נולדה בעולם עשוי ברזל ובטון, היית הטבעיות בהתגלמותה.

קילפתי את הקפה מהקירות, קילפתי את דמותך מהקירות את תמד מחייכת, הלוואי שתמיד תחייכי שקעתי ב-מ האמבט ואת היית אתי עירומה ומצודדת, תמד מחייכת הנעת את גופך כאדוות זוכר אותך פה עומדת, עירומה וחושקת המקום שהיית תפס אוויר.

 היא מגלחת את הרגליים שלה אני מביט מהופנט איך רגליה הופכות מצודדות, אל מול עיניי אתה אוהב את הרגליים שלי? היא שואלת הן מקסימות, אני אומר, אני אוהב הכול בה, אבל עדיף לא להגיד שתיתי אחרי זמן ארוך יחסית של יובש, איבדתי בטחון עצמי, אבל מבחינתי איבדתי אגו - וזה טוב פתאום ראיתי מה מל העיניים שלי כל-כך הרבה טוב יש סביבי, העולם הפנימי שלי מתממש חיצונית צדק מי שאמר שבישראל יש רק טוב אל-אף, על-אף, זו רק דרך של מעט טעויות, אבל כל נפש יהודית היא קדושה כל-כך אוהב את הארץ הזאת, את האנשים, כולם, אפילו את היהודים שעושים ל רע, כלומר את האויבים זה צעד של טעויות, כולם יחזרו ל-צור מחצבתם, הם לא תמיד יודעים מה הם עושים, גם אני לא, כולם, כי המסכים, המסכים מסמאים.

 אומרים שזה נגמר, העצב הדופק חרש את הראש נשאר לי לכוון את התדר לשמחה בלילה קר, בלב נשבר, קשה לי לסיים את היחסים אתך יש של זיכרונות, של חיוכים שלך, מלטפים בי כמו ערגה את האור הדלקתי כאן, איפה ששמת אור שלך בין קירות הבית, הקירות יכלו לספר, כמה אור וחושך הבאת, כמה בחרתי באור והתעלמתי מהחושך והלב שלי דלק כמו ניאון. 

מעשן סיגריה, עשן עולה ומרחף כמו גלים על המסך אישה מזדיינת, מזג-האוויר קריר, זה לא יימשך זמן רב לאישה על המסך מאוד חם, היא גרה לבד ומעבירה את המזרן למרפסת, גם שם היא מזדיינת ערוץ דת ומוזיקה יפנית, משחק פוקר עם עצמי חי לבד רוב הזמן, כמו האישה המזדיינת לפחות היא מסופקת יותר ממני, היא נראית אנושית ויפה ויודעת למלא את הזמן, שזיון הוא כמו אוכל, הכרחי, לאישה בריאה כמוה מוזיקה מזרחית, בדידות של לילה, מתפנה לעשן שוב, אחר-כך נראה.

הוא היה יפה, אבל מלא בחרא כל הגוף שלו היה מרוח בחרא,  הוא הסריח ב-רמות אף-אחד לא נתן לו לנגוע בדבר, או אפילו להתקרב לא באו אל דירתו, לא אירחו אותו, רק לפעמים היו מדברים אתו בגועל בטלפון הוא ישב מלא בחרא וכתב מכתב אהבה לאהובתו הקדומה הוא כתב שהא מגעגע ובודד ואם תראה לו אהבה - זה יהיה נחמד אבל אהובתו הקדומה לא רצתה אותו, כי הוא מלא בחרא בקושי נגעה במכתב, ידיה היו בכפפות והיא לא רק שטפה ידיים אחרי כן, אלא גם התקלחה, בהרבה-הבה סבון ובמשך יומיים אמרו לה מכרים ובני משפחה, שיש לה מבט בעיניים כאילו היא נגעלת ממשהו הוא שוטט בבית שלו מלא בחרא וקונן על בדידותו זו לא אשמתו שהוא מלא בחרא, כך חשב, העולם מלא חרא וחרא נדבק.

מה היא אמרה כשהיא הלכה? "אני הולכת לקנות סיגריות, אתה רוצה משהו?" ואז היא הלכה ויותר לא ראיתי אותה טלפנתי לחבר קרוב שלי, בכיתי, אמרתי לו - הנשמה שלי הלכה אמר מה שאמר, דברי ניחומים רגילים, כאלה ששמע בסרטים ניתקתי והלכתי לפתוח לי בקבוק ויסקי מה, זה פשוט פנטסטי, היא פשוט הלכה, אפילו לא הייתי צריך לרצוח אותה סוף-סוף אני פנוי למאהבת שלי, אותה אהפוך עכשיו לאשתי, כי את המאהבת אני באמת אוהב ובאישה שלי מאסתי כי יש לה אף חיוור.

 בואי אליי ואחבקך, תשכחי את כל הצער אין לך על מה לבכות, כשמבינים יודעים שאין סיבה לעצב בואי אליי ואמצוץ לך את הפטמות, את אוהבת את זה, הן מתקשות אצלול לבין רגלייך בלשון רטובה, אלקק לך גם את התחת - אם זה מה שאת רוצה נמזוג כוסית ונשכח את צערנו נפרק בקבוק ונשכח ת הצרות נעשן ג'וינט, נעשה שורה, את יודעת מה זה - להיות חרמנייה, מסטולה ושמחה. >>>>>>>>>>>>>>>>> באו שדייך ומשכוני אחריהם חרש הלכתי מכושף אחריהם התהלכתי הרחק בתוך החושך הכחול את תשוקתי אספתי בתרמיל גדול וכשאיברי מתקשה ושר, את תרמילי אני פורק שיר התשוקות החשקניים הפראיים והחרמניים העולים ומתגבהים, עם הגוף והחשקים עם הרוחות הטללים, של תלתלייך השובבים.

 איזה כיף יהיה לי לגר אתך לראות אתך כל הזמן את יופייך וטוב לבך את התבונה והחוכמה איזה כיף יהיה לשטוף אתך כלים ולשטוף אתך את הרצפות של הבית לראות אתך טלוויזיה, דברים מצחיקים ולשמוע את הדפיקות של השכנים בקירות, מהמוזיקה הרמה לה אנחנו רוקדים איזה כיף יהיה לעשות אתך סמים להתמסטל כמו מטומטמים ואז להזדיין כמו חוות ולהגיע לאורגזמות כל-כך חזקות, עד שהמוח יישפך מהראש.

פלאפל עם הרבה פלפל נזכר אני במבטך, לנשק את כף ידך, לנשום את חום גופך ולהרגיש את ישבנך נזכר איך היית נכנסת להתקלח והיית מרשה לי להסתכל איך המים שוטפם אותך, איך את מסתבנת בהרבה קצף נזכר איך היית מבשלת ביום חם - רק עם תחתונים עם המוזיקה שהייתה רמה בסלון תמד אהבת את אלביס פרסלי נזכר איך התכופפת לסחוט את הסמרטוט, כשעשית ספונג'ה לדירה הנהדרת שלנו ונכנסתי בך מאחורה ואת קבלת זאת בשמחה וכששאלתי אם גמרת, אמרת שעדיין נשאר לך לעשות את החדרים אוהב אותך בכל לבבי ובכל איברי הכול אעשה למענך אפילו פלאפל אם יתבקש אבל אל תגידי לי להוריד לך את הירח, כי בלתי אפשרי, מה לעשות.

הנשים עם השדיים שלהן גועל נפש התחת המפתה שלהן, שמתחשק לך ללטף אותו פריצות הרגלים היפות שלהן, שהן מגלחות כדי שגברים יילדו ביניהם, חילול השם היופי המרהיב שלהן, שנועד להפיל גברים הגונים במלכודת דבש כל מערכת מבנה הגוף שלהן וכן הקסם הנשי והחינני שלהן, שגורם לגברים להתאבד, להשתגע, לרצוח, לצאת למלחמות וכן התאווה המינית האינסופית שלהן - נועדה להפיל את הגברים ואת עצמן בחטא להתפלש בבהמיות כמו חזירים, גוף מחכך בגוף מתחכך בגוף לשפוך זרע לשווא, או לעשות מפלצות קטנות, שכל הזמן רק בוכות, מחרבנות ואוכלות ומבלות זמנן בשינה ומבנה הגוף הדין שלהן, שנועד לגרום לגבר לחשוב שהן חסרות הגנה אך הן חזקות מגברים במנטליות ושכל, משחקות אותה מסכנות ולא מבינות, בשעה שהן רוקמות מזימות, כי כל אישה חיה בסרט והכול מתנקז לפתח נשיותן, שהוא מפתה כמו פרי מפולח אליו עורגים הגברים בחולשתם, ומביאים על עצמם אבדן עולם.

 אדם נולד שחקן, אמרו את זה מזמן הוא משחק ומעמיד פנים והעולם במה כאן לכולם וכולנו, כולנו שחקנים עכשיו אני - יש אנשים עם דם על הפנים יש אנשים כל הזמן רוצחים יש אנשים גונבים ומשקרים ויש הרבה מאוד שמתאבדים יש אנשים כל הזמן שמחים - כמו אלוהים שוכן להם בוורידים אדם נולד יתוש, אימא אמרה זאת אתמול הוא עוקץ ומגרד לך הגוף והדירה היא משכן ליתושים וכולנו, כולנו נעקצים. - במחאה נגד הנוכלים במדינה, שעוקצים אנשים תמימים, מה שהפך למכת מדינה ואת המדינה ל*מושחתת*

דובשנית, מהדם והדבש והסוכר טעמתי ולא שמעתי ממך עוקצנית, תודעתך להבה מחפשת נקמה, למות עלייך למה את כה עקשנית, מה עשיתי לך, ילדונת אהבתיך ואת שנאת, למה את כה עצבנית, למות עלייך. 

תמיד כדאי לעצור, כשאת מביטה בי, שואלת מה אתי בשבת השנייה הייתה מילה ללא כלום, דרך הולכת ללא דרך, בשבילך אני כלום מסתובב כל השבוע, את תופסת את לבי כל-כך חזק משתלטת על חיי בלי התנצלויות החיים הם כמו גלגל ענק. >>>>>>>>>>>>>>>>> לא אומר מילה, השקט יפה פה, כמו אין פה אנשים נעים בלי לומר מילה, מה היא מילה בעולם ענק יושב קרוב, לפעמים רחוק אומר מילה פה, רק מילה אחת פה מילה לא אומרת מאומה, את אומרת ש-קר פה, ש-חם פה מזג-האוויר לא משתנה ממילה שלך עדין קר פה וחם פה את אומרת, אחרי שנייה לא מתכוונת מה את אומרת, ל-מה את מתכוונת. 

 אבודים מאז הנשיקה הראשונה כל הללה אבודים, מאז הנשיקה הראשונה ואת מתערטלת ונותנת את עצמך כה תאוותנית וחשקנית הנפש שלי הלכת לאיבוד בך יופייך המרהיב בשדייך המחודדות ורגלייך החטובות הלופתות אותי כשהולך לאיבוד בתוכך כמו שיכור, מאבד עשתונות, כמו לא זוכר מי הייתי, מה אני ואיפה ומה שמי בכלל בנקודה הזאת בתוכך - אני זה את לא זוכר מה הביא אותך אליי ומה הביא אותי אלייך כשהלכתי לאיבוד בין רגלייך, כאלו אין אני רק את, רק את, בכל מקום.  

 כשאת לידי, ממש לידי, זהו הרגע הכי אמתי כשאת לידי, שוכבת אתי, זהו הרגע הכי אלוהי כשאת מעליי, צועקת עליי, בא ל לשבור את שרידי חיי כשאת כעוסה, מאוד רגוזה, זהו הרגע בו אני פדלאה אז תתני לי עוד רגע להיות, כל מה שרצית שאהיה אז תתני לי עוד רגע לחיות, בין חמוקייך החמים למראה.

 יש אנשים שמתמסטלים מסיגריות יש מגראס או אלכוהול יש אנשים שמתמסטלים מ-נשים יש אנשים שמתמסטלים מטיפקס רק אני לא מתמסטל מכלום כאילו מנותק מהיקום מה שעושה ל טוב זה רק להשתין לשחרר מטען עודף.

ליפול על טוסט יום חם מאוד יחסית לעונה יונה שלא מצליחה לעוף אישה יפה מאוד, אני יורד במדרגות אש על אופניים שמתי ושכתי ששמתי.

הביא לה נזם עשוי צמר כבשים ושיערה של זברה הביא לה את המאפרה של רוזוולט ואת קופסת הסיגרים של צ'רצ'יל הביא לה את סל הקניות של גולדה מאיר ועגיל שענדה מרלין מונרו היא זיינה לי את הצורה, למרות שהבאתי לה הכול הבטחתי להביא לה אבנים מהירח, אך זאת לא אקיים דלי קרח מהקוטב ופשתן מ-שנת אפס כותנה מהכפר בו גדלה עט נובע של קפקא זאת לא הביא לה, כי זיינה לי את הצורה פיתלה את גופי כמו כעך גרמה לי לזחול כמו לטאה.

סוכר ודבש בין שערותייך יש לך ראש מלוכלך אוהבת את זה קשה הרבה יש לך טיפת לימון על לשונך מזמזמת חרש שיר נוגה, של מטאל וכאסח ופריקת עול החיים קשים עם סוכר ודבש, קינמון וריח הדרים מיצי האשכולית זולגים דרך פתח נשיותך, הבטחה מתוקה ללשון צמאה הצללים רוקדים על הקירות, על רקע ריבוע האור על הקיר, שמטיל מסך הטלוויזיה בחלונות אבק ורעש וקמח דק מרחף מהתחנה השדות מלאים חמניות בגרעינים נבקעים לשמש את אוהבת את זה מתוק וקשה, כך, את אומרת, באים חלומות מתוקים סוכר ודבש בין שערותייך, טיפת לימון על לשונך.

ימי החגים מסתחררים עם הרוח הקרירה בתוך הבר הגדול נופלת מתייפחת בעיצבונה ראו אותה יושבי השבט מסתחררת חרש בתוך פיר הבור ועלוותה עלי שלכת, אבק וכפור על הדרך עמדו משמרת חיילי צבא הלגיון חמושים מ-כף רגל ועד ראש מטים חניתות לפורענות אך הרוח לא יצאה מהבור חתרה פנימה ככל יכולתה לא כלה לסדוק יותר מכמה קילומטרים של סחרור נאש אל בטן האדמה שם חם וזהו לב העולם הפועם מדמם וגדול, מרווה את הכדור מצמיח עשבים ודרדרים לתפארת עצי פרי וצמחי רק מוריד גשמים וטל ומנשב ברוח קררה, צל צלה של סערת האדמה.

הוא מכין לה קובה והיא שותה לו את הנשמה דלוק עליה כמו זקפה ענקית תמידית, קלטה את זה, הפכה אותו שפוט שלה כל היום מנקה - אפילו שלא צריך ובלילות משרת את הגברת בתענוגות המן, שבראשה הן סוטות וחולניות מאוד היא כולה לשלוח אותו לעבוד אפילו במתכת, אבל מעדיפה אותו אצלה כי המצב טוב אצלה הוא כלב קשור ברצועה, אצלה הו תוכי שחוזר אחרי כל מה שהיא אומרת אצלה הוא קוף שמתפלש כמו חיה בגופה אצלה הוא כמו ארנב שתמיד יש לו זקפה, טוחן כאילו אין מחר והיא אוהבת את זה לפעמים מלבישה אותו בגדי נשים, לפעמים בוחרת בשבילו קעקוע לפעמים מאפרת אותו ולפעמים מענה אותו והוא מבסוט עד הגג, כי היא אשת חלומותיו אם רק ידעתם מה קרה אז, כשהם היו צעירים היא הייתה בחורה צעירה ביישנית והוא מאצ'ו ש-כל אישה נופלת לרגליו אבל היא לא נפלה לרגלו ודווקא אותה אהב יותר מ-כל זה שבר אותו, הוא הפך סמרטוט והתחיל לשתות, אחר-כך גם להזריק משכנועים עבר להפצרות ואז לתחנונים כמו כלב היה מבקש אהבה ממנה והשנים עברו והיא התחזקה הוא נחלש הגבר שהיה לה אז עשה לה את המוות עשתה לו תונה קטנה ולקחה אותו, כדי לנקום במן הגברי כל מה שעשו לה - עשתה לו ואף השתכללה...

על בחורות חופשי תסתכל, למה לא, מפרגנת לך. >>>>>>>>>>>>>>>>>>>> מראש פינה עד סלוניקי אנחנו עושים מסיבה אומרים שאנחנו הסיבה אתמול היינו ילדים היום אנחנו חוגגים מסיבה בפח-הזבל, איזה ללה מיוחד אוספים ג'ננות ב-רמות מכרסמים בננות של בנות יאללה 'תנו בכפיים כולנו אוכלים וופלים חוגגים עד עלות השחר כולנו המסיבה זו הסיבה הכי-הכי טובה לזיין לה ת'צורה.

קיבלתי את הלהקה בתכנית הרדיו שלי ודיברתי איתם אנגלית אבל הם אמרו שאין צורך, כי הם יודעים עברית אז שאלתי - וואלה? והם אמרו - מה? אז חידדתי את השאלה - בדוגרי? והם אמרו שהם לא מבינים אז אמרתי, דחילק... והם אמרו שכנראה עוד הם צריכים ללמוד עברית אז שאלתי - בראסמי? והם אמרו שהם לא יודעים איפה זה ראסמי ושהם ישאלו מדריך דרך אז אמרתי - סבבה והם אמרו - מצטערים, לא מבינים אז אמרתי - תחליקו אותה אז הם שאלו - את מי?

אתם לא יודעים כמה הוא שמח מפריח נשיקות מראש הגג עד הירח כולם רוקדים כשהוא רוקד, כולם שמחים כשהוא צוהל זה יום חג יום-יום בשכונה האור קורן מעיניו הוא אוהב אותך, זה עושה אותו מאושר את אוהבת אותו, את עושה אותו מאושר חגיגות עד סוף הלילה, כולם צוהלים ושמחים לאללה ומה אתך, מה אתך, אולי תאהבי גם את אותי.

כל היום מזדיינת בשאר הזמן סורגת כיפה לילד שיהיה חתיך כיפה זה אופנתי אופה לחם עם קמין יש לה לב רחב שדיים גדולים, ענקיים מניקה את כל תינוקות השכונה תופסת את הנדנדה ומנדנדת-מנדנדת תופסת את הקרוסלה ומסובבת-מסובבת גם הדעת שלה מתנדנדת גם הראש שלה מסתובב כל יום ב-שש, היא אצל חיים הספר מסתפרת כדי להיות מטופחת אבל זה לא מסתיר את הכיעור כל ללה בחצות היא רואה חדשות היא לא אוהבת חדשות אבל היא רואה חדשות כי היא אוהבת להתענות כל מה שאומרים לה - היא קונה אמרו ברדיו לקנות דירה - הא קונה אמרו בטלוויזיה לקנות אוטו - היא קונה אמרו כדאי להשקיע בקרמבו - היא משקיעה אמרו לקפוץ מהגג - היא קופצת לבושה תמיד אופנתי אבל יש בעיה - האופנה מתחלפת כל שעה אז כל שעה היא מחליפה בגדים וגם קונה כל פעם סיגריות אחרות, גם משקאות אחרים, הא לא אוהבת להיות צפויה אמרו לה ש-רחמים הנגר אוהב לעשות קובה, אז ביקשה ממנו לעשות קובה עשה לה קובה - אבל לא שילמה לו אמרה לו מה, אתה נגר, לא טבח כשקופצים אליה ילדים - היא מכבדת אותם בסוכריות קופצות ונותנת להם לשחק דוקים אצלה בחצר רצלה בחצר יש גם בובה מתנפחת ובלוני הלום בכל מיני צבעים וסוכה שאף...

 'חכי לי, לאן את הולכת, לאן ממהרת לעשות קקה? אין זמן, יש חתונה, חתונה שלנו, שנינו את לא זוכרת? אמרת אני האחד אני שמוליק! לא מכירה שמולק? מה קרה לך? רק אתמול היית בסדר, מה קרה התהפכת בואי אתי, אנחנו מתחתנים, את לא זוכרת? את מתנהגת כאילו אני זר היי, לאן את הולכת, את צרכה לבוא אתי אני ה-שמוליק שלך! טוב, 'לכי, 'לכי,  נראה מי ירצה לגעת בך.

פצצת תבערה לתוך הפנים, כשהחתול חתך את עצמו לרצועות הנער הקט קונן ימים ולילות, לבסוף חתך לעצמו את הפנים אבא שלו צעק עליו שהוא ילד מפגר - "עשיתי אותך כל-כך יפה, באיזו זכות אתה מכער עצמך?" "אני שייך לי" ענה הנער הקט, "לא ולא, אתה שייך לי, הביצים שלך שייכות לי ולכן אני אוחז בהם חזק עד שכואב, איפה היית היום בלעדיי?" "רב גדול"  "אתה חושב ככה, היית מת או הומלס" "רב גדול" "אין לך שכל להיות רב גדול ומי בכלל היה רוצה שתהיה רב שלו, הרי אתה טינופת, בוץ על סוליה, תגיד תודה שאתה בכלל חי" מי בכלל רוצה חיים כאלה? מי בכלל רוצה לחיות ככה הזמן קצוב והמסע היה ארוך ובעזרת השם, כמו שאומרים הכוכבים, הא לקראת סיום "מפגר! מה זה המחשבות האלה? רק מפגרים רוצים למות, אתה מפגר? אתה צריך להיות גיבור, ג'דה, לא ילדה קטנה מתבכיינת" "אם לא תקנה לי גלידה, אני אהרוג את עצמי" ניסה אביו לחקות, "החיים קשים לי כי אין לי גלידת פיסטוק, אני רוצה למות כי נגמר הפיצה במקרר" "אני לא אוכל פיצה" "למה לעזאזל לא?" ...

היא אמרה שזה צער בעל-חיים, להתעלל בי ככה היא הייתה קוסית, שחיפית, ראש במצולות וחסרת כוחות היו לה רגליים יפות, עם כף רגל שהעצמות מודגשות הי הייתה פרחה לכל הדעות, אבל רק בהתנהגות ישבתי בחדר שלי ואוננתי ולא ידעתי שמסתכלים בי מבחוץ הייתי אהבל, הרי החדר מואר ובחוץ חשוך אימא שלך לעתיד נכנסה, כאלו סתם, רק כדי לראות את כתם הזרע, על המיטה.

כיביתי את הרדיו דווקא ב-זהבה בן? צעקה לי השכנה ביקשתי סליחה שמתי תחנה, צללתי לתוך תהום שאולה הזמרת בכתה, בטח היא שיכורה הגעתי לנקודה, בה כואב לי הכבד אשתה מיץ יותר מאוחר, שלא תכאב לי המחשבה אמרתי את בטח שיכורה, כי שתית המון אהבה אמרה אני לא מתעסקת, עם שיכורים-משוררים בשקל מבחוץ צחוק פרוע, של שוטה שותה מרגריטה אני צריך רגע לנוח, השר נשמע מוכר, לא זוכר מי שר אולי הגיע לנקודה, בה האתון יפתח את פיו אולי השמש תזרח, תשנה נקודת מבט.

אמרת - כשנגיע הביתה, תתאהב בי שוב נכנסת להתקלח, אני שתיתי המון ערק לא יודע מה אני עושה אתך אגיד לך שזה נגמר את יצאת עירומה ושאלת אם לא התגעגעתי, לגוף הזה התגעגעתי, אבל לא עניתי, ואת שכבת על גבך במיטה שתיתי עוד ערק והייתי מסטול את היית חשופה ושיחקת עם עצמך אני הסתכלתי ואת אמרת לי בוא אבל אני לא באתי שתית עוד ערק את התחלת לגנוח ואמרת שבודד בלעדיי אולי אעשה ג'סטה מאיפה למדת את המילה הזאת באתי ועשיתי לך, כי הייתי שיכור, את גונחת, כאילו אלוהים מזיין אותך לא הצלחתי לגמור, בגלל הערק, נכנסתי ונכנסתי ולא יצאתי את חייכת, חיוך של מכשפה ואמרת שאנחנו מחוברים לנצח. 

 הלכתי למקום ההוא, נו, איך קוראים לו, זה שישנים בו, מיטה, כן, מיטה ואוננתי עלייך, אבל לא גמרתי, לא יודע למה אז ישבתי וכתבתי שיר ארוטי, על מחמדי גופך והתרשמותי הרבה ממנו את קראת את השיר ומיד באת אליי, אבל לא התפשטת, כי רצית אהבה אבל אני לא רציתי אהבה, רציתי רק לעשות אתך אהבה, יש הבדל, אז את בכית וכדי לנחם אותך, עשיתי אתך אהבה ישבת עירומה, דווקא מרוצה, שתית כוס קפה ועישנת סיגריות אני חשבתי איך אני מוציא אותך עכשיו מכאן אמרת ש-בא לך שלכת ובא לך סתיו ואולי הוריד גשם, לפחות על הנייר אז כתבתי שיר מלא דמעות ואמרתי שהדמעות הן גשם את בכית נורא ואמרת שזה מאוד עצוב וגם ממך ירד גשם, אז פתחתי מטרייה, כ אני לא רוצה גשם שלך אבל כשהצעת לי מקלחת של זהב, הסכמתי בשמחה ומאז אנחנו שניים, האויב שהוא ידיד, דוהים אל השמיים, מבקשים לנגוע.

 כל אחד צריך פה לב שלך, שיירפא לו את הפצעים אבל את משתזפת בעירום בחוף הנכים שני גברים מלקקים לך את הידיים ושני גברים מלקקים לך את הרגליים אחד טועם מהצוף ואחד טועם מהשוקולד ואני מביט ממרומי מלון שלדון ובין רגליי זקפה, אני רוצה גם אף-אחד לא מוצץ לך את הפטמות, אז אולי תשימי לב שגם לי יש מקום כשקמת ונכנסת לים במערומייך, השלת מעלייך את כל הגברים, הם היו המומים, בהו זה בזה בלי לדעת מה לעשות, הרגו את עצמם על חוסר טעמם ואת חזרת מהגלים כמו אלה מי המלח נטפו מגופך המרהיב לא מצאת את המגבת עליה שכבת אז מיד ירדתי והבאתי לך מגבת את אמרת שאני לא מתאים לגוף, אלא ללב ופתחת את לבך בשבילי הכנסתי בו יד ומיד כושפתי, כאילו הפכתי לזקפה אחת גדולה של אהבה פתחתי את לבי וגם את הכנסת את ידך מיד כושפת כאילו הפכת לפות אחד גדול, תפוח ורטוב של אהבה ומאז אנחנו יחד, האויב שהוא חבר דוהים אל השמיים, מנסים לנגוע. 

אל תלכי כשאת עוזבת אל תלכי מכאן הקיץ עוזב כשאת עוזבת לא משאיר סימן לא יודע וכנראה שלא אדע, איפה את, אהבה שואל שמיים מה בעצם קרה, איפה את, אהבה בוקר רגיל כשאת עוזבת כשאת מתנערת מ-כוס שלווה מתנתקת וכך מתנערת, מערש שלווה.

בלילות ארוכים ביקשתי פנייך לילה ויום עמדתי כאן בשקט מישהו עוד מחכה לך בחוץ, לפחות תדליקי אור משהו קורה בחוץ, לאהוב אפילו מים כמו שיש עצב העומד מול ביתך אבק לידו אשר חולף על ענן, מעודי לא הייתי כאן לבד הוא עדיין עומד, מביט עם ערב הוא הקיץ והחורף ש-עבר וחלף והסתיו והאביב שחולפים על פניו מישהו מחכה לך בחוץ, הוא ודע שאיננו נחוץ, אך עדיין מחכה לך בחוץ. 

כאן על לשון בטון, התחלתי לנוע הבטחתי לחזור יותר בעיר מלאה עשן, נהיה לי בראש הרבה בלגן אמרת לך שלום והתחלתי לנוע מצאתי שלווה מתחת לגשר הישן חזרתי יותר רגוע, מצאתי עצמי בבית הישן.

 מתוקה ושמחה, מלאה אהבה את מלאך שהתגשם את הכול בשבילי קסם, אני קורא לך קסם, כי את חלום, חלום שהתגשם מודה לבורא עולם, על כל הטוב הזה.

בכל סוף-שבוע באופן קבוע, אנחנו מזדיינים זה כלל ידוע, יש מצב-רוח, בסקס בין הסדינים את הילדים רצחנו, ההורים גירשנו, חיים משוגעים על הסבבה, בלי סבתא וסבא, ביום הזיונים.

בבריכת החלומות, לפעמים אני לבד מנגן שיר נוגה על אור ירח ומ-כל המנגינות, זו שלך בלבד 'נגני אותה בל לדעת ממי זה כל החלומות הן זהב טהור, בלב הנעול שלך אני עוד מבקש רחמים מהאל, ממך אני יודע שלא אקבל לילות ירח של בדידות מוחלטת, על אדן חלוני פנים של מסיכה זוכר אהבה שנגעה בי פעם, אך היא מזמן חלפה אנשק ידך למרות שאת כבר לא, גם כך לעולם לא תדעי אהבה כזאת היא אהבה בלב, שמושלכת לפח-הזבל השכונתי.

איך את עולה איך את מסתובבת שיכוה ורוקדת מלאה חיים את שלי הלילה כל זה מלמעלה תיקחי אותי אתך את המלכה שלי ובשבילי איך הלב נוגע לילה משגע מלכת הלבבות שלי את מושלת בלבי.

 נצא מהבית לירושלים אור יקרות יצבע בין-ערביים גביעי כסף - עד גדותיהם יין תפילות בין-ערביים בירושלים אור זהב בין-ערביים רחובות ירושלים נשתה עוד גביע יין תפילות הודיה בין-ערביים אמזוג לי עוד יין אשבח את ירושלים תפילות בין-ערביים, ברחבת הכותל ירושלים.

 כל דור ודור השתמשנו באותו קנקן מיץ כמובן הוא עבר הרבה תחזוקה, ניקיון וכ'ו לא יודע בדיוק כמה זמן הוא עובר במשפחה, אבל הרבה מאוד דורות, הרבה מאוד אני צאצא של אנשים שהשתמשו בו ואין לי מושג מי הם ומי הם היו אבל צאצא שלהם מגיעים הביתה ביום חם - מיד שולפים את הקנקן מהמקרר ושותים מיץ מורידים עם המיץ מהקנקן את האוכל, לוגמים לפעמים בשביל לא להתייבש בלילות הסוערים כשהאלכוהול מכה במוח - מולים את האלכוהול במיץ מהקנקן כמו שעשו כל אבותיי ואימותיי זה פריט יומיומי שהיה בשימוש שגרתי, הרבה דורות אחורה אבות שלי ואימהות שלי בדיבורי יום-וום, על כריך או ארוחה, בין בישולים, בכל העניינים, אף הכי פעוטים - תמד השתמשו בו תמיד מכינים מיץ בשביל הקנקן המיצים השתנו במשך הדורות, אבל זה תמיד היה מיץ לא מים, לא קפה או תה או שוקו, או חלב, רק מיץ, תמיד מיץ, בקנקן ש-עבר בין הדורות אף-אחד לא מעלה בדעתו לשים בו משהו אחר זה טאבו משפחתי - בקנקן של המיץ מכינים רק מיץ, שום-דבר אחר ותמיד מיץ שרוקחים לבד, לא מוכן.

לא טוב, לא צריך, הכול בסדר בממלכה שלי העולם הטועה ימשיך עוד לטעות, בכוח, בנחישות, כמו דפוק בראש, עד שיבוא משיח בסך הכול אתם דופקים את עצמכם, מה אכפת לי הייתם פותחים לעצמכם את התחת, אם הייתם יכולים.

  אוהב לשתות.  לא יודע, זה עושה לי טוב.  לפעמים אני מרגיש מטומטם לגמרי,  אבל מבסוט.  רוב הזמן אני סבבה, מרגיש טוב,  אפילו כותב קצת ועוד דברים.  ברור שאני משלם במידה כלשהי באינטליגנציה שלי,  אבל לא אכפת לי, כי אני שמח.  מה שווה להיות נבון - פיקח וכ'ו  אם אתה בדיכאון ובא לך להרוג את עצמך?  לא שווה.  אולי זה גן-עדן של שוטים,  אבל אני מעדיף אותו על גיהינום של גאונים.  חוץ מזה - אלוהים אוהב אותנו שמחים.  אלוהים אוהב אותנו שמחים בהרבה לאין שיעור  משהוא אוהב אותנו חכמים.  כי שמחה נובעת מאמונה וכל זה.  בכל זאת שותה, אז מה.  אם גראס היה חוקי - הייתי משתמש גם בו.  לא יכול להשתמש בו כי הוא יקר  בגלל שהוא לא חוקי.  פעם ביררתי מחירים בטלגרם,  נדמה לי ככה קוראים למקום הזה.  מחירים בשמיים.  גם פוחד קצת מאנשים שעוברים על החוק,  יש להם כללים אחרים.  אז לא.  כל הזמן שומע מוזיקה מזרחית.  לפעמים קצת מגוון במוזיקה אחרת.  \אוהב מוזיקה שמחה, אפילו שהיא כבדה....

אם קר לך, היא תתכרבל אתך תלחש לך סודות באוזן ותישך את שפתה התחתונה תתמכר לקולה כמו כישוף ותרצה למות בן רגליה מפושקת לפניך, זה חלם נפלא שהתגשם אם אתה עצוב, היא תחבק אותך תלחש לך אהבה באוזן תבכה יחד אתך ותגיד שהיא לעולם לא תעזוב הדמעות שלה יהיו מתוקות בפיך מפושקת לפניך, זה חלום נפלא שהתגשם.

וואיי, עומד לי כל-כך חזק עלייך לא, אל תגעי, שלא אשפריץ אני כל-כך חושק בך, ש-בא לי להיות את את כל-כך מרהיבה ביופייך וביופי של הנשמה שלך בטוב לבך ובנדיבותך פשוט מהממת אני רוצה להיות את לא, אל תגעי, אני עלול להשפריץ.

מה שיצא לי בעולם רק את יודעת כשאת מנחה אותי את האחת שמבינה רק את יודעת אתך אני לא יכול לטעות באת ונתת לי חיים הראית לי את הדרך תמיד היית מלכה, הפכת אותי מלך.

 "עקיצות" הפכו מכת מדינה עובדי חברות האשראי שצצים כמו פטריות אחרי הגשם משתמשים בפרטים של הלקוחות כד לגנב מהם כסף ולהשתמש בו לצרכיהם האישיים. אין אכיפה והרתעה מספיקה בנושא. "עקיצות" הפכה למכת מדינה זה מה שהופך את המדינה ל*מושחתת* עד היסוד ומי שטוען אחרת - משקר כששותים לפנסיונר את הכסף שהוא מקבל בזכות כי הפריש פנסיה במשך 40 שנות עבודה וגם כך הפנסיה בישראל הא לעג לרש פנסיונרים שעבדו מגיל 21 - עד גיל פרישה - אין להם הכנסה מינימלית הם מקבלים סכומי פנסיה מגוחכים - שגם אותם גונבים מהם חברות האשראי חברות האשראי רואים בפנסיונרים טרף קל, אבל זה יכול לקרות אפילו עכשיו, לכל אחד ואחת, אפילו לך אם תהיתם לאן נעלם הכסף שלכם. 

 ראיתי אותך הולכת לפני כס המלכות כשהמלך מברך אותך היית עירומה מרהיבה ביופייך המלך כרע לפנייך ברך כשהיית מבוישת הוא הוקיר את יופייך המדהים ונשמתך היפהפייה ורצה למות למענך ואת חיבקת אותו במערומייך והוא בכה כמו תינוק כשהוא מצמיד את פניו לחום נשמתך.

עינייך השחורות שמגלות לי את החלומות על ימים יפים ורוחניים שבנשמתך צפים ובניצוצות הם מתגלים אני אהיה אתך בכל נפלאותייך השחורות בכל נימי נפשך העמוקה בין מפלים צפים ש-אל תוכי הם עוד חודרים עבר הזמן מאז גילית לי את נפשך היפה ועדיין כולי כמיהה להיכנס לתודעה שלך ולהיות שלך כי כבר עבר הזמן ופעם הייתי בן-אדם עכשיו אני שפוט שלך ושל הרוחניות שלך שמפעמת כמו לב בעינייך השחורות.

 אני רוצה למות בשקט בין הרגליים שלך לקמול אל תוך גופך כמו פרח שנובל לתוכך לבכות דמעות פנינים אל תוך עינייך עת תעלי אותי מהמצולות רענן ולח כמו אל העולה מבין הגלים אל חופייך להיות לב אוהב לאהוב אותך בחוזקה כמו נחייה לנצח בחלום נפלא של אהבה.

 הקיץ של הצד האפל של הירח רוחות אבק בפתיתי שלג עיניים בוהות כמו פנסים, באורות כבדים על דרך אספלט על הקיר צוירה סערה, שהורסת הכול בדרכה מילים של אנשים עם שפתיים קטנות ועיניים קטנות עוד יותר רגליים קצרות וראש נמוך מחללם בחלילים אל עכברי מעבדה מנקים שטחים כדי לבנות מחדש מחלפים דורסי מכוניות, לצדי הדרך פרדסים ובהם אשכוליות שמנות.

הם לא נתנו לו ללכת, כשהוא ביקר בחצות בבית הקברות הרוח הייתה הומה והייתה גם שלכת גופות נרקבות באדמה כאילו המוות והחיים 'חד הם גם שורשיו נרקבים באדמה הוא כמו עץ תקוע על שורשיו העלווה לא מגיעה לשמיים הרוח רעה והלילה בודד כשציפורים רעות מקוננות בו רימות מכרסמות בו הוא לא יכול לעשות דבר, רק לסבול ולחכות.

אני יודע שהבטחתי שאפגש אתך בחמש אבל איך שאני קמתי כבר היה בשעון שש וגם כך אני הייתי במצב נפשי איום שום-דבר לא מסתדר לי לא מצליח להיות מי שהייתי כשהכרת אותי אך מבקש - אל תלכי לי אל תעזבי אותי אנא הישארי עמי ואצא מזה ואחזור אלייך חדש, חדיש ומחודש ואהיה לך גבר מצוין כל חייך דבר לא ייחסר לך נבנה משפחה - פאר הבריאה צדיקים גמורים אחד-אחד אבל עכשיו כשהתעוררתי זה נראה כה רחוק מקווה שתביני שסבלנות ואורך רוח משתלמים כי אני לא יודע אם זה שבר או משבר אבל אצא מזה ואהיה מי שהכרת כגבר שבגברים.

 אשמח כל בן, אשפשף לו עד שישפריץ מהנאה אתן לו להיכנס לי מקדימה-אחורה- למעלה-למטה, כי גוף אישה נועד לתענוגות אעשה לו טוב בכל הגוף עם האצבעות שלי, אתן לו להרגיש את כל הגוף שלי, בכל האיברים של שנינו - כדי שיהיה מבסיט אבל אני לא פראיירית - הוא יעבוד כשאני עסוקה בלהיות יפה לישון את שנת היופי, להתאמן לגוף חטוב, לאכול טוב, להתאפר ולטפח גוף ונפש, כדי שאהיה לו מאהבת נפלאה זה טוב לו - כי כך אהיה טובה במיטה זה טוב לו - כי אישה מאושרת - הופכת את הגבר למאושר זה טוב לו - כי אני מטפלת בעצמי והוא יעזור לי לטפל בעצמי, כדי להיות טובה ותר וחכמה יותר ובריאה יותר ופה יותר ומעניקה יותר ונדיבה יותר, בשבילו אז שיהיה גבר חכם - ויביא לי את הכסף ואני אביא לו אהבה וסקס מדהים פמיניזם על הזין שלי - אישה היא אישה וגבר הוא גבר ועובדה שאנו לא דומים, ולכן לכל אחד ואחת יש תפקידים שונים אני גם אלמד לבשל כדי שיהיה לו טעים ואדאג לניקיון הבית כדי להרגיע אותו ולהרחיב את דעתו אבל גופי המפואר שינעים לו, יחריב את דעתן הכי הבה, עד שהוא יהיה כל-כך פנוי בשכלו ונפשו - שיהיה עשיר כקורח וכמובן גם אני, כי חלק נכבד יהיה לי בזה.

הילדה רצתה להתחתן עם טוסטר "אני אוהבת את הטוסטר הזה," היא אמרה, "אני רוצה אותו בברית קדושה" ההורים לא ידעו מה נפל עליה, הרי טוסטר הוא טוסטר, גם אם היא בת עשרים ואחת והילדה שהתקשתה לתקשר, בכתה ובכתה לאחר מספר ימים מועט, פקד עלם צעיר את ביתם "שמעתי שאהובתי בוכה, באתי לנחם אותה," אמר הילדה בת העשרים ואחת, חיבקה אותו בחוזקה וקראה - "טוסטר, כמה אני שמחה שאתה כאן" "אתה טוסטר?" שאלו אותו ההורים "כן, הא נתנה לי את הכינוי הזה, כי אני אוהב טוסטים" "אז יש חתונה!" קראו אבא ואימא.

 במקום שקצת לא זז מתחיל לזוז, לא יודע לאן כל יום בפני עצמו תמיד מאוהב ולא יודע ב-מה, כל יום הוא יום טוב לחיות עולה על גבעה, יורד מגבעה, לא מחפש את מה שאי-אפשר זו דרך ארוכה, אבל כולנו הולכים בה, אין לדעת מה יביא מחר, כל יום מפני עצמו. >>>>>>>>>>>>>>>>>> אם אני קצת נסדק ונשבר, שומע כמה שירים טובים ברדיו, הורג זמן עם אלכוהול וגראס, מודה לאלוהים על הכול, טוב או רע שותה, מרכל, מחליף דחקות עם החבר'ה אומר תודה לכל, מוקיר את החברים וצובר אנרגיות יושב כאן ואומר אמן. >>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>> איש מתוחכם חושב יכול ללכת על מים, אבל אפילו לא מכבד את אביו במקום לרוץ אתה יכול לשבת כאן, אל תדאג אם שתית יותר מדי, העיקר שאתה נהנה. >>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>> ניקיתי את היום כי היה לי את הזמן היו הרבה מפלצות שנסוגו מתחת לשטיח, טוב לחזור לכפר שוב הייתי בערים גדולות, אבל אין כמו העיירה שלי, טוב לחזור לכפר שוב...

כל בוקר ביום, מכנה תה, אומרת שלום מגישה התה עם לימון, קוביות סוכר וחיוך פותחת חלונות לשמש - זה עושה לי את היום איך אתה מחייך, לפני שאתה הולך אתה בעבודה, אני עובדת מהבית אחר-הצהריים מכינה ארוחה גדולה ועשירה מרקים כיד המלך, בשרים וממולאים דופקת בדלת אצל השכן המסכן, מגשה לו מנה גדולה בשמחה ואהבת חינם אתה בא, אני מגישה - את פי לנשיקה מתקלח ואוכל, אוהבת לראות אותך אוכל את האוכל שלי אתה מתעדכן בחדשות ברשת, אנ שותה אלכוהול ומעשנת יש ופ של מוזיקה אתה מצטרף אליי אתה עושה את אהבה, אוהב אותי כמו ש-רק אתה יודע נרדמת מכורבלת בך, זה עושה לי לילה טוב לפני השינה.

 אתה נמצא כל-כך גבוה, עד שאתה לא רואה? או כי אתה נמוך מדי? גם בגובה הדשא וגם בגובה העננים, לא רואים דבר תזריק סיליקון למוח, תזריק כימיקלים תעשן הרבה עשן ותן לו להתפזר אצלך בדם אתה צריך לנקות את הגוף מרעלים אתה צריך לנקות את המוח מזבל אתה צריך להיות קל ומרקד כמו אש, אש לא אוכלת דברים שאין בהם ממש.

קוננת לאהבה זמן כה רב צמאה נפשך ללב גבר אוהב דרכך הייתה מידבר, ברכה לא באה אל ביתך והיית משוטטת בעיניים בוהות אלוהים שמע תפילתך ועלם חמודות חלק יצועך שזר זר פרחים, שם את שמך קידש אותך בטבעת ומעליכם חופת אהבה מתי הוא יבוא וישוב אלייך עם בואו של הסתין, עם בואה של שלכת שוב יאהב ויהיה אתך יחדיו את לא רוצה הסתיו את לא רוצה השלכת רוצה רק שיאהב ותהיו שוב יחדיו.

אבוא אליך בגשם הראשון כשתקונן דמעות של אלוהים בדרכים הנטושות אל לבך, שזנחת מזמן ברבות השנים ברבות האכזבות אבוא אליך עם אלף נשקות שיתרבו ככל שלבך יתרחב מהדרכים בהם הלכתי צמאה לאהבה של גבר לאהבה שלך הם עושים זאת ככה, אבל אני לא מבינה, מה הם שוחקים הלב, של אבה כנה כשאין גשמי ברכה על הנשמה הלב בוכה בשקט מקונן וקמל מ-חוסר אהבה.

תופפתי בדרבוקות, מיד העלו אותי למשפט מה יש לך להגיד להגנתך? מה האשמה בכלל? דרבוקות זה אסור? בוודאי, זו מדינה עם צביון אשכנזי מי אמר? אנחנו מי זה אנחנו? האשכנזים תאמין לי, אדוני השופט, אני כתבתי שירים (כמובן שהשם נתן אותן בדעתי) שאשכנזים שרים בקול ניחר, עם שני פסנתרים וכינורות בתחנה האשכנזית האלטיסטית, שלא אגיד שמה, משמיעים שירים שכתבתי סביב לשעון פולנייה עשתה פרסום שלה מ-שיר שלי משורר אשכנזי מוערך מאוד, לקח קרדיט על השיר שלי אבל הגאווה שלי היא, כשאני שומע שיר שלי בתחנה מזרחית כל הכבוד שלך לא עושה עלינו רושם איזה כבוד? על אף שיר שלי - אין לי קרדיט בכיתי? בכיתי, בכיתי תבעתי? לא הכפשתי? למי שמגיע לו, לפעמים הבלגתי התעשרתי? לא, אולי זרקו לי שאריות לחשבון אז תראה, במקרה יש לי כאן דרבוקה, אתופף עליה קצת כדי שתבין... תפסיק לתופף מיד! למה, אדוני השופט, לא מוצא חן בעינייך? זו מדינה עם צביון אשכנזי! מי אמר? אנחנו מי זה אנחנו? האשכנזים.

במרחקם שהלכתי, לא ראיתי את הדרך חזרה בשווקם אשר קניתי, הייתה גם תרעלה לא מצאתי את כוחי, אשר קברתי עם הזמן והשנים הלכתי לאיבוד במלחמה בלי מטרה נעלמתי במצולות כי התשובה נענית, רק כששואלים שאלות שם הלכתי לאיבוד במנהרה ללא מוצא, נעלמתי במצולות, כי אין שום פחד בכל השאלות, מלבד שהן לא ייענו.

 השקיני נא, השקיני ערק אל תחסכי המשקה, אני עוד לא מוכן, למציאות הפיכחת זה כואב, זה כמו כאפה לפדחת האמת היא - אני אדם שמשתכר ורק מזה אני מבסוט ורק כך אני סוחב, את יודעת היטב כשהמציאות תתפוגג כמו קונפטי בלב רעב.

עומד בוהה, רואה אשליות, כל עולמי הוא תעתוע פה ושם יש שעשוע, לשקוע בתוך התעתוע, לשזור שקר ועוד שקר, לארוג גלימת שקרים מכובדת קבצנים שלובשים חליפות ומלכים בבגדי קבצנים עולם הפוך ראיתי, עליונים הם תחתונים ולהפך תמונה של העין מסתירה רבדים, שאי-אפשר לראות בעין רגילה, שהמוח לא מסוגל לקלוט אנשים משדרים תדרים ישר לנשמה, זה גורם לתחושה, לא תמיד מתייחסים אליה רסיסי אנרגיות עם רבדים, הולכים פה ושם ברחובות הסואנים אמונה לא באה מהשכל, אלא מהנשמה, אבל משום-מה הנשמה דורשת את אישור השכל אנשים האמינו כל-כך בהיגיון, עד שהפכו אידיוטים אבל אלוהים הוכיח להם, ש-דבר לא מתיישב עם ההיגיון שלהם.

אישה עם שדיים התגלגלה במורד הרחוב, כלומר הלכה, אבל אני רוצה להיות מגניב היו לה שדים עצומים, משהו פנטסטי, כל שד בגודל של ראש כמובן שעצרתי אותה מ-דרכה, כי אני מטרידן וביקשתי לבדוק את הדבר הזה, את התופעה הזאת, כלומר את השדיים הא התנהגה כאילו אני מפריע לה ובצדק, אבל הסכימה להתעכב כמה דקות מדדתי את ההיקף עם סרט מדידה, בדקתי את המרקם, את הגמישות ואת הקפיציות, לבסוף התרצתי -  אני אשלם לך תמרת השדיים שני מיליון ש"ח! אתה רוצה לקנות את השדיים שלי? יש בעיה עם זה? בעלי אוהב אותן מאוד טוב, אז ארבעה מיליון גם המאהב שלי אוהב אותן מאוד טוב, אז שישה מיליון המספר הזה מעלה קונוטציות שליליות עשרה מילון וזהו, לא עולה יותר טוב, תביא הבאתי לה עשרה מיליון שקלים במטבעות זהב, יהלומים ובלונים והיא הניחה אותם בתיקה ונתנה לי את השדיים שלה תודה, היה נעים מאוד, אמרתי והלכתי צוהל לביתי את השדיים הנחתי במקום הכרית והבטתי בהן בחיבה ובלילה הנחת עליהן את ראשי ונרדמתי כמו תינוק בן יומו אכן זו הייתה שינה ערבה ואני מאחל שינה ערבה גם לכם.

 באתי אליה בבושת פנים מה אתה רוצה? אני מבקש סליחה, באתי להתנצל אתה חושב שזה מספיק? אני מוכן לפצות אותך היא היססה רגע והכניסה אותי פיצוי קטן אני מבקשת, למה יש לי לב רחב, רוצה קפה? בסדר היא פנתה וחזרה מהמטבח עם שתי כוסות קפה אפשר עוגיות? כן רגע, אוהב מתוק? פנתה וחזרה מהמטבח אז אתה רוצה לפצות אותי, היא אמרה כשלגמנו מהקפה כן, אמרתי, אני חושב שזה הדבר הראוי אתה אדם הוגן, היא אמרה,  פיצוי הוא דבר ראוי להערכה יותר מסליחה והתנצלות גם אני חושב כך, אמרתי אני צריכה את החיים שלך, אני מוכן לתת לי אותם? אני חושב שזה פיצוי כבד מדי, אמרתי לדעתי זה יהיה פיצי הוגן, האם אתה מעדיף משהו אחר? אני לא יודע מה הפיצוי הסבר, אמרתי, אבל לתת את חיי זה כבר לא פיצו הוגן, אמרתי, עם כל הכבוד לך, גבירתי ויש כבוד אני ודעת שיש כבוד, אמרה ולכן עשיתי את מה שאתה משתוקק לו, אבל לא מסוגל מה עשית? שאלתי לקחתי את חייך, אמרה אני לא מבין, גבירתי, אמרתי, הרי אני עדין חי לא לאורך זמן, אמרה, יש רעל בקפה שלך חייכתי זה משעשע אותך? אני מתרשמת את מתרשמת לא מהסיבה הנכונה, אמרתי ל-מה אתה מתכוון, היא שאלה כשפנית למטבח להביא את העו...

 חה, זו בובה, הוא גיחך כשהראיתי לו אישה מושלמת בגוף ובפרצוף מה פתאום, מחיתי, זו החברה שלי! החברה שלך בובה? הוא שאל לא, זו החברה שלי והיא לא בובה על מה אתה מדבר? רואים את החיבור של החלקים אלה חלקי הגוף ואלה סימנים של שומן, אמרתי אישה שהבטן שלה דבוקה לגב, יש לה סימני שומן? הוא שאל בתמיהה ככה הגוף בנוי, אמרתי לו תראה לי עוד צילומים, הוא אמר מה, יש פה את שם היצרן, זו בובה! זה קעקוע! מחיתי לך, לך, על מי אתה עובד... הוא אמר בזלזול וזרק את התמונות אנ אתן לך את מספר שלה ותראה שזו לא בובה, אמרתי זה יכול להיות מספר טלפון של כל אחת, אמר אז אני אפגיש אותך איתה! אין בעיה אחרי יומיים שנינו היינו בדלת שלה הא לא פותחת... הוא מר באכזבה תיתן לה רגע, אמרתי היא פתחה את הדלת וקיבלה את פנינו בסבר פנים יפות היא משגעת, הוא לחש לי היא שכבה עם שנינו ביחד והוא השתגע עליה לאחר מכן היא חיברה את עצמה לחשמל מה הא עושה? הוא שאל הא מטעינה את עצמה, אמרתי בסיפוק מה, היא רובוטית? הוא שאל באימה היום לא קוראים להן ככה... ניסיתי להרגיע גרמת לי לשכב עם רובוטית! הוא צרח, אתה מטורף? והוא ממש נס על נפשו משם אל תדאגי, בי 7, ...

 לא יודע למה, לא יודע כיצד, היא אותי עזבה בשביל ברווז לא ודע אך כל זה קרה, שביום בהיר אחד היא הפכה לפרה היא עזבה עם עלות השחר, בצמיחת האזדרכת הראשונה לקחה את מברשת השיער, את נחש הקוברה ואת הפיג'מה שיערה היה שופע כשהיא הלכה, כאילו ידעה, את מה שהלב לא רצה להגיד, שהיא מכשפה ושכל שדיי האופל ממתינים לבואה אם כך היא בחרה - זו בחירה שלה, רק שאחר-כך לא תבכה לי, שהיא לא שפויה כי הדרך שהיא בחרה - לא ידועה ובתוך הזפת ממתינה טרפת בקלות אעשה את מה שהיא כבר לא, כמו שקשוקה או לחלוט תה זה הבית שלי, תמיד היה, גם אם היא הפכה למכשפה פרה ואם היא רוצה לא להיות שפויה, זו בעיה שלה שלא תבוא בטענות, כשהלילה יהפוך ורוד ויכה שגעת על ראשה הקירח, כשהיא תאבד את שערה הפורח יום יבוא והיא תיווכח שאינני בין השוטים ואז יהיה מאוחר מדי למחילות וכפרות זו תהיה תחילתה של תכנית אחרת - החתול שמיל ובתו הנהדרת אתמול היה חרוז - שבע והלך, הוא לא ידע שזו תחילתו של מהפך כמו שאמרו רועי הצאן שדישנו את השדה - כל יום הוא יום טוב למעשה. 

את הגדולה, את החשובה, אין לך לא יום ולא לילה לך האהבה, לך התבונה, גם ביום, גם בלילה הו, אישה שלי, הו, ילדה שלי,  רק חסד מצפה גם ביום, גם בלילה הו, אימא שלי, הו, אחות שלי, מזל טוב יהיה גם בוום, גם בלילה לאן תלכי, לאן תפני, כשהוא ילך ביום או בלילה איפה הברכות, איפה הקדושה, כשהצרות נערמות כמו חרא שובי, אישה שלי, שובי, ילדה שלי, אל אלוהייך שלמעלה זו, אימא שלי, זו, אחות שלי, הקדושה הנצחית שניתנה לך.

מתחשק לי שוקולדה מתוקה לאכול אותה בכפית שוקולדה נמסה, על הגוף שלך ללקק ממך מתחשק לי לאכול לך את הפטמות להכניס את כל הציצי לפה שלי להכניס אותך בשערי תאוותי, לגוף הזה שלך מתחשק לי לחפון לך את התחת, חזק כדי להרגיש אותו ולהצמיד את זקפתי לפות שלך לחכך, אבל לא להכניס לתת לך להירטב ואז להרטיב באצבעותיי את מיציך ולהכניס לך לפה שתטעמי את עצמך ואז אני אטעם את הפה המתוק שלך.

הייתה ילדה עם קוקיות שגדלה להיות מלכת סאדו הייתה מלכת סאדו ביום וגם בלילה כל הזמן הייתה מלכת סאדו אבל כשהיא הייתה בוכה, היא הייתה ילדה קטנה עם קוקיות.

אתה יכול להיות פסיכופת אם זה מה שאתה רק תעשה לי טוב על הנשמה אתה תאהב אותי כמו פסיכופת אתה תשכב אתי כמו פסיכופת אתה הרי יודע מה אישה צריכה תהיה פרוע כמו פסיכופת חסר מנוח כמו פסיכופת רק תעשה אותי בפראות גדולה\\ אהיה האישה של הפסיכופת ואתה תהיה הפסיכופת רק שלא תהיה אתך שגרה הרבה אהבה, פרחים בראש מטיילים על קו החוף קוטפים ראשים וחרציות אני אוהב אותך כי אין אחר שעושה את זה כל-כך מהר פסיכופת, אתה האחד ♥

מרטשת את התמונה שלי עושה בה חורים מציירת עליה קווים, שהופכים את דמותי למגוחכת עושה זאת להרבה תמונות שלי תולה על הקירות בהתחלה בחדר השינה ואז בסלון כל הדירה שלה מלאה בתמונות מגוחכות שלי והיא מדליקה ג'וינט וצוחקת לעצמה והיא שותה וודקה וצוחקת לעצמה והיא מורידה שורה וצוחקת לעצמה ואומרת לגבר שבא אצלה - תראה את זה בתמונות ועושה אתו אהבה.

העיר הזאת ריקה מאדם אין בה דבר, רק עץ פורח העיר הזאת מאוכלסת בתים הם שותם קפה, הבתים, בשעות הערביים העצים משוחחים, אין ציפורים וחיות או רמשים העיר הזאת, יש בה כבישים, מדרכות ושבילים, אבל כולם ריקים-ריקים בוא נלך לעיר שאין בה דבר נמות בודדים א נאיר כמו ירח נמלא כרסנו בעצמנו נחפור בור לקבור בו את עצמנו. 

מאמי, מאמי, תיכנסי אליי ל-קאדי את מה שהיא רוצה, היא מבקשת ממני כשהיא הולכת, היא לא חוזרת. >>>>>>>>>>>>>> הולך ברחובות, מחפש את הבלדר תמיד חשדן, עיניו מלוכסנות קונה מנה - הוא מאושר חוזר הביתה שלו ומתמסטל אין לו חיים, אין לו שאיפות ומטרות רק ימים ריקים ולילות לבנים הה פעם רוקר צעיר, עכשיו הוא מכור לקוק לא מנגן, כבר לא לא רוצה, לא אכפת לו מתפלש על הרצפה להריח.

ציפור גן-עדן סטתה מהמסלול והנחש מיד בלע אותה והנחש רצח את גרושתו אתמול ובעיתון הייתה תמונה, של הגופה שלה ואותו מחייך למצלמה והפוליטיקאים עשו משהו לא במקום והעיתונאים כתבו משהו לא במקום אוהבים לאכול, נוהגים לשקר, אופקיהם צרים, אנשים קטנים הייתה מלחמה מאוד נוראה, ביולוגית וכימית וגרעינית ואטומית, משהו טוטלי אנשים שוטטו ברחובות ההרוסים, נואשים וצמאים למים ועכשיו הם פתאום שואלים - אך קרה שנפלו השמיים מחפשים טיפת אהבה - אולי לחפש בה, אולי למצוא בה, אולי להרוות בה, מעט מים.

כמו כל יום הוא מחפש בנרות את פטמותיה של אהובתו אולי השאירה אותן בארון בין הבגדים או במזווה בן קופסאות השימורים אמרה לו אני עוזבת אותך, אבל משאירה את הפטמות שלי כאן, כמתנת פרידה, כי אתה אוהב אותן כל-כך ועכשיו כשהיא הלכה הוא לא יודע היכן השאירה את פטמותיה עד שהסתכל במראה וראה אותן על מצחו.

הוא מדליק סיגריה במבט עוצמתי ומסתכל לה ישר אל תוך הנשמה היא חשה את מיציה זולגים במורד רגליה, מזל שהיא לובשת מכנסיים ארוכות אבל - היא לובשת גופייה בלי חזייה ופטמותיה זקורות כמו מסמרים היא רואה ששם לב לכך וכי חייך לעצמו זה מילא אותה בכעס, מי הא חושב שהוא, שיפסיק לשחק איתה ויזיין אותה כבר כאילו הוא קורא את המחשבות שלה, הוא אוחז בעדינות בידה  ומוביל אותה החוצה מהמועדון מושיב אותה במכונית ונוסע והיא כמו משותקת מתשוקה היא הרי לא מכירה אותו מגיעים, מכניס אותה לדירה מרווחת, מצע לה משקה,  הא שותה במהירת לגמור עם הבולשיט הוא מבין שהיא על הקצה אז הוא לא מבזבז זמן ועושה לה טוב מאוד מתגלה כאדם מתחשב, מנומס והגון ומסיע אותה לאחר מכן אל דירתה, כשהיא מתמוגגת מעצמה מנשק את כף ידה כמו בסרטים הישנים ונעלם  בלי אפשרות ליצור אתו קשר שוב.  

 "מ-פה יוצאים כל הדברים היפים", הוא אמר לי, והוא התכוון לתחת שלו. הוא תפס אותי בוהה בתחת שלו נדמה שהוא כבר מבין, שלא כמו רוב הגברים, שגם נשים אוהבים להביט בתחתים, בעיקר של גברים. הצחיקה אותי ההערה שלו, חשבתי שלשם נכנסים גם דברים חמודים... לכן שאלתי - "היית פעם עם גבר?" הוא היה קצת משועשע אמר שכול להיות, כי היו תקופות של הרבה סמים והוא לא זוכר כמעט דבר. "איזה סמים?" שאלתי. "וואלה, לא זוכר, כל מה שנתנו לי." - "נתנו לך? לא קנית?" - "כן, נתנו," - "ולמה שייתנו?" הוא גיחך - "כדי שאהיה חיה רעה במיטה." התפוצצתי מצחוק, ניסיתי לדמיין אותו בכל מני מצבים כאלה, אתם יודעים, ודווקא הצלחתי לא רע. "את חושקת בי?" הוא שאל פתאום. "אני בקושי מכירה אותך!" עניתי מופתעת. "לא חשבתי שזו בעיה." הוא אמר אני הייתי נבוכה. על מי אני מנסה לעבוד? זו באמת לא בעיה. אבל לא אמרתי.  

לילה הולך, לילה בא כל הטררם-טררם של מוזיקה מזרחית, שיעורי דת ופוליטיקה מרגיש כמו פקמן, אשכרה, חדרים חשוכים, נקודות משחק, גלולות ושיטוטים בין קירות שרוע על פני ים רגוע, עבר עוד שבוע. >>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>> מילים יפות של שירים, על פני הים צפים ענני ברכה על אדמה צחיחה, עולם אחר חלמתי, לא רציתי להתעורר, את החלום שכחתי וקמתי לבוקר קודר. >>>>>>>>>>>>>>>>> על ספסל אני יישן, מעלי עננים חולפים נוגים-נוגים הולך הביתה שלי, לא ממש החלפתי מקום, ביתי הוא ספסל אשר בשדרה על הקיר תלויות תמונות, עיניים קורנות, שפתיים מחייכות בולע גלולות והולך לישון, על מיטה אשר בדירה חולם על עולם אחר, לא רוצה להתעורר, את החלום שוכח ומתעורר לערב קודר. >>>>>>>>>>>>>>>>>>> על ספסל שבדירה, על מיטה שבשדרה, חרש עומד, חרש יושב, חרש חושב. >>>>>>>>>>>>>>>>> זו אותה נעל הבית, שהולכת את לכל מקום, גם למכולת...

 מתעורר בלילה אחרי חצות, זמן קפה, אבל גם זמן ערק - כי זה לילה שותה מעט בשתיים בלילה, נרדם כמו תינוק מתעורר  בשמונה ומשהו בבוקר עם ראש נפוח בולע את הכדורים שלי לא זמן טוב לערק בסמוך לכדורים שומע מזרחית כי אני מזרחי ממלא את עצמי בנוזלים להרגיש טוב יותר בולע כריך וגם ויטמינים נכנס להתקלח ערב, החשכה יורדת, ממלא את עצמי בערק, שירים ואהבה משחק במחשב, צופה בנטפליקס כבר כמעט שוב חצות, רואה פורנו, מאונן והולך לישון, כמו גדול, כמו.

 בעבר היו זמנים שהיינו מבלים עם הרבה אלכוהול בדם בבוסתן איפה הם אותם זמנים לאן כבר נעלמים לא נותר מהם דבר, רק זיכרון ישן אבל הלב עוד זוכר על העבר הוא לא מוותר הלב מרגיש אז כאילו זה עכשיו בעבר היו זמנים עכשיו הם כבר לא קיימים אבל בתוך הלב טריים כמו את עכשיו לידי. 

 כשהחרב תתנופף מעל ראשי, אנשק את דמותך אנצור רגעים לקחת אתי אבקש סליחה,  שוב ושוב ושוב זה עולם שקר, ילדה, הכול פה אשליה אם היית יודע שזה ייגמר, הייתי מחבק אותך יותר לא סתם הבטתי בך כל הזמן, החיים חולפים בלי ששמים לב, הקדשתי כל שניה לאהוב לבך גדול יותר מ-כל הקליפות, בלבך הרגשת נאהב ואוהב, מקום חמים, נעים ובטוח נשאר הרבה כשאני לוקח אתי, עת החרב תתנופף מעל ראשי.

מי שמתנזר מאלכוהול - נאלץ להתמודד עם המציאות ככה אמרה לי היפה בנשים, זו שיפה גם בנשמה תוך כדי שאנחנו חצי שרועים, עירומים על המיטה והיא משחקת בכפות רגליה בזין שלי אוהב אותך שיכורה, אני אומר, כל האהבה שלך פורחת ממך יש לי הרבה אהבה, אומרת, אבל כמו כמעט לכל אדם - יש מחסומים פסיכולוגיים, קליפות, שריונות, אחרי הכול העולם לפעמים פוגע וכל אדם עבר דרך האלכוהול מפרק אותם עכשיו, כשאני שיכור, אמרתי, את בעיניי היפה בנשים אני מרגישה ככה, אמרה, בזכותך. 

 אש, בלבי בוערת אש, בגופי המתרגש, כשאני חודר אלייך למה זה נראה לי כמו חלום, כשמרגיש אותך פתאום ולבי צמא אלייך מתוקה שלי, אל תעזביני, על חטאיי תמחלי לי תמיד תאהביני, כי לאהוב אותך בלי לקבל אהבה חזרה - זה גיהינום צרוף על פני אדמות אוהב אותך כאילו את היחידה, כאילו אין נשים אחרות בעולם סוגד לך כמו אל אלה מכור אלייך כמו אל סמים קשים אני אסניף אותך בכל דקה ודקה, רק כך לבי יכול להמשיך לפעום.

 זה כואב להתאהב בעיקר באישה נפלאה כמוה אתה יודע שהיא לעולם לא תהיה רק שלך, גם שלך, אבל גם של עוד עשרות גברים וכולם חומדים אותה ואתה יודע למה, הרי אתה חומד אותה בעצמך הם לא רק חומדים אותה - הם סוגדים לה, כאילו הייתה אלה ואתה יודע למה, אתה סוגד לה בעצמך אבל כשהיא נותנת כשהיא מדברת אתך עין בעין, ישר מהלב, כאילו אתה היחיד כשהיא חולקת אתך את המצעים ונותנת לך את גופה ואתה נותן לה את גופך כאילו העולם מת ואין דבר אחר אתה מוכן למות כאן עכשיו, כי תמות מאושר.  

את גורמת לי לברוח מתוך עצמי, לבין זרועותייך את מצילה אותי מ-כל החושך את הנחמה היחידה בחיי האומללים, בלעדייך הייתי מאבד את שפיותי את גורמת לי לראות את האור, לשמוח בחיי כשאת אתי - הכול בסדר, אני לא צריך דבר יותר בבקשה תמיד הישארי, אם תלכי - אחדל להתקיים את יקרה לי יותר מ-חמצן רק בשבילך הלב שלי ממשיך לפעום.

מה את מתעלמת ממני? כל-כך יפה שזה בוער בחלציים, שזה עושה חשק להתאהב אבל אני לא יכול להתאהב בך, אם את מתעלמת ממני את חושבת שאני פארש? את חושבת שאת יותר טובה? יש לך טעות בחישוב, תיתני לי לתקן תתארחי אצלי בבית ותשתי שוקו חם ואז תיכנסי אליי למקלחת כשאני מתקלח תראי אותי מתקלח, זה יישנה לך את כל תפיסת המציאות ויגרום לך למשיכה מטורפת אליי כל תשוקתך תהיה לגעת בי, לשחק לי עם הזין להסניף אותי כמו סם החזה השרירי הרחב שלי, הערווה עם הריח הגברי החריף את לא תשבעי ממני חמישים שנה, אני מבטיח אז בואי לשוקו חם, אתן לך בננה. >>>>>>>>>>>>>>>>>>>>> אני לא מאמין שהיא עשתה לי את זה! הי אכלה בננה מול הפרצוף שלי! מול העיניים שלי! אני רוצה אותה כאן ועכשיו, זה העונש שלה! ילדה רעה, ילדה שובבה.

 בשישי בלילה יש ריקודים אצלנו בשכונה איציק עם הראש הבלונדיני מנגן את המוזיקה שושנה תכולת העיניים עושה עיניים לאדולף וסטלין יושב ואוכל שישקבב יש קונפטי זוהר לבן מה קוראים אותו שלג הוא מכסה את כל המכוניות החונות והופך אותן למצבות מכונת עשן מפיצה עשן בצבע דם ולהקה גרמנית עושה ראפ, מהפרוטוקולים של זקני ציון רעות הקוסית הרעה, הידועה בשמה המלא "עמותת רעות", אופה מצות מדם של גויים צעירים בתולים ומנגלה בקליניקה של טלביה - עושה ניסויים במוחות של אבודים צעירים את הדת מכסים ביריעות על יריעות עם שמאמין במשהו אחר חוץ מהתקשורת - הוא עם לא טוב על עוגת הבשר חוגג השטן ועצי אשוח מקושטים תקועים בסלון גרביים למתנות מסנטה קלאוס ושיניים תותבות של קשישים פשיסטים.

מדליק את הטלוויזיה כל הרשתות מחוברות בחוטים האיש מגיע לא מגיע האיש צריך להגיע שב על הספה בסלון ומפצח גרעינים אינו יכול ללכת - כי הקביים חסרים הרוח המלטפת מתסיסה את הדם ב-וורידים יש יגון שאול שאולה, בור תחתיות, גם אני הייתי שם יש שירים עצובים-עצובים, לאנשים כואבים, כדי להקל עליהם להרוג את עצמם אנשים אוכלים לאפות שמנות, עם הרבה פלפל וסחוג, שעה אחרי צאת פסח, כשהזיקוקים מתעופפים בשמיים לאדם מוזר יש דרכים מוזרות, להביע את כאבו כולם נדחפים אל פי תהום מרצונם החופשי ברחוב חתול שר - בשבילו זה יום רגיל.

אני קורא בשמך, את לא עונה לי בחוץ עם הזין ביד משאירה אותי גשם יורד, זה לא אכפת לך אני קופא, זה לא מזיז לך התחת שלי קופא, אני מתאווה, ל-יחס חם על סף ביתך אני עומד זקור מתוח קורא בשמך בתחנונים, זה לא מזיז לך את יודעת, כן, את יודעת, שהתשוקה שלי היא רק בשבילך *אני רוצה אותך!*

 את כל-כך יפה שזה שורף לי בעיניים הנוכחות שלך היא אש בעצמותיי את כל-כך חמה שזה בוער בחלציים כל מה שיש לי - לא שווה בלעדייך משחק אותה אדיש - אבל רודף אחרייך כמו שד ב-וורידים זורמת לי האהבה אלייך, אבל לא אגיד לך, שלא תתפסי ראש.

 נערת חמודות, בואי, בואי אליי הלכתי אבל שבתי, טעיתי, 'סלחי לי לא אלך יותר, אתך אשאר כי בלעדייך אין אור בלעדייך הכול שחור מעלטת ה-ליל חזרתי בא אלייך מ-כל הלב בא אלייך מאהבה אנא קבליני בברכה כמו שמש תזרחי עליי אהיה לך אוהב נאמן.

יש לנו בובה של לילה מפשיט את הגרביונים מהרגליים שלך מנשק את הרגליים שלך, מריח את כפות הרגליים שלך ואת רוכנת ומגישה את פיך לנשיקה אנחנו טובעים בתוך האמבט, אבל זה לא אמבט, זו מיטה אני מריח את כל הגוף שלך, כל הגוף שלך עליי את יושבת על הזין שלי, שזקוף בשבילך את משתוללת, את מאבדת חושים זקפתי איתנה בזכות אלכוהול את מכניסה את כל הזקפה שלי לתוכך, ויורדת ועולה לאט-לאט את אוהבת להרגיש אותי בתוכך לפנות ערב יש עננים על שדייך, אני מנקה אותם בלשוני את צוחקת ומספרת משהו הזוי ואז צוחקת.