הליקופטר

 "קראו לו צמח, הא באמת נראה כמו צמח" אבוקה בערה בשמיים של צחוק ודמע של אכזבה ותקווה וראיתי את השדה פורח בשלל צבעי שכינה כמו לא הייתה מלחמה מעולם וראיתי אותי פורח ועולה מעלה-מעלה כמו צמח פורח כמו כותרת פרח והדשא היה ירוק מאוד ירק מאד ורענן מאוד ועל הדרך צמח עץ תמר לאט-לאט, אבל בסבלנות והיו מים, מפכים על פני הנחל והיה אותי, מקונן על שפת הנחל, ומקווה לישועה וככל שהצמח צמח, צמחתי גם אני ולבסוף לא הייתי.

 העליתי ארנב על הגריל בעודו בחיים צרח כמו ארנב, אבל מת די מהר קברתי אותו בחלקת קבר בחל השחור אשר בגן ליד הבית החול היה שחור כי הייתה שם שריפה מישהו החליט לשרוף את כל המגלשות והנדנדות הקרוסלה הסתובבה ובערה, עם ילדים בפנים על הקבר של הארנב, שמתי אבן גדולה כמעט עגולה, כמעט מרובעת נוחה לישבן כדי שיישבו נשים וילדים וידברו שטויות ויצחקו ותגפפו ויתנשקו על הארנב השרוף כי מתחת לכל מטר בירושלים - יש גופות או כמה ולא רק של חיות, גם רבה בני-אדם כי ירושלים ידעה הרבה דם לאורך ההיסטוריה והמקום בו ישו נצלב - נמצא קרוב לכאן יש שם עכשיו מנזר עם צלב עתיק ענק מעץ, שחולש על כל בית התפילה וציורי זכוכית שמטילים אורות צבעוניים, מהשמש העולה ויורדת שראתה הרבה חסד, אבל גם הרבה דם.

 אנשים חושבים שבצל נותן כוח או סלק או בשר זה נכון, אבל מה *באמת* נותן כוח? גזר גזר מפוצץ בברזל עד שאם מחממים אותו במיקרוגל המיקרוגל מתפוצץ! פיצוצים, פיצוצים רוצים כוח - תאכלו גזר, פופאיי לא ידע מהחיים שלו.

 אנשים כשהם אוכלים שמים את הסכין בצד שמאל! ולא בצד ימין! או ההפך! אני מוחא על כך בתוקף זו לא תרבות מי חינך אתכם? קוזאקים באפריקה?

 לא יכול לקום מהמיטה המיטה מושכת אותי בכוח מיסטי אליה, המיטה כל הזמן קוראת לי לישון עליה אומרת למה להתמודד למה להתעייף תישן, מה רע, הרי אין לך משהו יותר טוב לעשות ואני יישן 6 שעות, 8, 10 שעות מתעורר אחרי 16 שעות אוכל משהו, משתין, מחרבן חושב זהו - אבל חוזר לישון בלי לשים לב, עשרים וארבע שעות הופכות לשלושים שעות מתעורר עייף כאילו לא ישנתי מדבר לעצמי וקם אשן כשאשן, אקום כשאקום.

 אני אכניס אותך מתחת לציפורניים שלי כלב משתוקק שכמוך אוכל את העוגה שלי כאילו הייתה מעדן, כלומר הקוס אני אוהבת אותך ככה תכניס את כל הלשון, 'תן לי להרגיש אותך אני אוהבת התמסרות מוחלטת.

 הזדיינתי עם בת ארבעים, והיה מדהים. - ברור, היא בת ארבעים, כאילו מה. היא מנוסה. XXX ג'ניפר אניסטון הפכה לכוכבת? מתי זה קרה ואיך? XXX האמת היא, ש-כל הממשלות בכל העולם, לא רוצות שהאזרחים שלהם יהיו שמחים כי זה עלול לערער את השלטון שלהם. בכלל כל הפוליטיקאים פסיכופתים.

 הוא מאושר רק כשהוא שותה, ושומע את ה*סקס פיסטולס* הוא אומר שהוא הגיע מאנגליה, ושזה היה בגלגול אחר, אבל הוא זוכר הכול עכשיו הוא אוהב ביסלי ובמבה ובמבה זה בוטנים וביסלי פסטה מטוגנת וגם וופלה - בעיקר שוקולד, לא אוהב וופלה לימון אבל אוהב את התה עם לימון הא לא אוהב קפה, הוא אומר שלקפה יש טעם של חרא ואני תוהה מאיפה הוא יודע מה טעם חרא פעם שאלתי אותו והוא אמר - אנגליה בשנות השישים זה חרא. יש לו סטיות של להביט באינטרנט, בסרטי פורנו של אנגליות מזדיינות אבל עומד לו רק מכושיות כי הוא אומר שכושיות הן המלכות האמיתיות של הנשים, פשוט אנשים טיפשים ולא מכירים בכך. לפעמים הוא הולך עד קצה העיר בשביל שורת קוק, אבל הוא לא עושה את זה הרבה בדרך כלל זה הרבה ויסקי וסיגריות זולות וחזקות ומשחקי הימורים על כסף אמיתי שאין לו, אבל הוא מהמר על סכומים קטנים.

 אישה צרפתייה חוזרת מהמכולת בפריז חודשים ספורים לאחר תום מלחמת העולם השנייה ובידה סלסלת ברזל שנראית כמו כלוב ובסלסלה ארבעה בקבוקי יין. בידה השנייה היא אוחזת בגט לא עטוף ולא ארוז וארוך מאוד. XXX אתה לא יכול להתנהג כאילו זה בית נורמלי. כי זה לא בית נורמלי. בבית נורמלי אין כוסות על השולחן. XXX  

 המחשבות חומקות לי מהראש כמו להחמיץ זנבו של חתול אבל באמת, מי צריך לחשוב כל-כך הרבה? כשאני כותב - המחשבות לא חומקות כי הן נכתבו קודם ואפשר פשוט לקרוא.

 היום שיבוא ואת תהיי שם עם צרור פרחים ואתן לך את אהבתי ואת תיתני גם מה צריך יותר מזה? יהיה לנו בית קטן אבל מלא אהבה יהיה אוכל על השולחן תהיה מקלחת את תאהבי אותי הרבה, וגם אני אותך לא יהיו בעיות בכלל עבודה צנועה אוכל על השולחן, אפילו עשיר מאוד נשיקות יהיו דבוקות על כתלי ביתנו לא תהיה בעיה בכלל לא יהיו בעיות, לא בבית (שורה לא ברורה) זה יקרה, את עוד תראי. XXX צלקות בידיים, חופן גוף נשי אין לי מה לעשות אתך, תתלבשי שותה שיכר, חושב על ערב את מארגנת תבלינים במטבח יש לי זמן, דבר לא בוער אפשר לעשות את זה בלילה, אז יהיה זמן אחר תתקלחי, תתארגני, הכול בסדר בלילה יהיה יותר בסדר.

 פתחתי את הארון מצאתי אותו מלא ממתקים כל זה בשבילי? אני מוכנה בהחלט פתחתי במבה, פתחתי ביסלי פתחתי שוקולדים ו-וופלים היה טעים מאוד ומתוק מאוד נהייה לי מצב-רוח טוב הלכתי להתקלח נתתי למים לרקוד על גופי נכנסתי למיטה, מוזיקה נעימה הלכתי לאיבוד ככה סהרורית, לתוך השינה ומצאתי עצמי חולמת על עץ מלא ממתקים אפילו העץ עצמו היה עשוי משוקולד ואני קוטפת ממתקים וטוב לי, טוב. XXX בוקר קשוח אסור לשתות, צריך לבלוע כדורים הקפה מתבשל בתוך הפינג'אן אין סוכר, צריך לבלוע את זה מר ויבש יש כמה גבינות שמרככות את הנפש הגברית בחלב יש הורמונים נשיים, כי הפרות הן נקבות אוכלים פלפל חריף מאוד כאילו זה ממתק בוערים מחריפות, אבל אוהבים את זה.

 עובדים סוציאליים ועובדי מוסדות הרווחה הם מהנדסי התודעה הגדולים ביותר. והם לא עושים את זה לטובתך, הם הופכים לך את הראש. XXX אכלתי הרבה זיתים, נהייתי מטומטם יושב במרפסת על שיכר וסיגריות הראש עף לכל עבר אולי יש אחיזה במציאות אבל לא מוצא אותה בתחושה שהכול מתמוטט ואני כמו מונח על חורבות.

  בפינה שקטה של ​​חדר כל-כך מפואר, יושב איש מכובד, קפה ביד. עיניו נדלקות בלהבה שקטה, כשהוא מתענג על הרגע, הארומה של הקפה. עם כל לגימה, הוא מרגיש חום מבפנים, כשהארומה העשירה לוקחת אותו לטריפ. מחשבותיו נסחפות, הצרות בחוץ, בהנאה הפשוטה הזו הוא מוצא נחמה. לצדו סיגריה מונחת במקומה, טקס שהוא מתערה בו בחן. רגע שקט ושלוו. המאפרה מתמלאת בזיכרונות שחלפו, כל שאיפה של עשן - אנחה שקטה. ברגע זה, נראה שהזמן עומד מלכת, כשהוא מהרהר בחיים ומתרחב. אז הנה הוא יושב, בחלל הקטן שלו, מוצא נחמה בחיבוק המוכר הזה. איש של כבוד, עם הנאות פשוטות להוקיר, קפה, סיגריות, עירוי.

 אני רוצה מישהי כל-כך יפה וחולה ורזה שאוכל לטפל בה והיא תגיד אני כה חלשה וכבר לא יפה ואני אגיד בשבילי את הכי יפה והתכוון לזה והיא תעשה סקס רק אתי כי אני היחיד שאחשוב שהיא יפה XXX כל השיער המסולסל הזה הצבוע, לא יגרום לי ללכת אחרייך כמו כלב למרות שאת נראית טוב מאוד ויפה מאוד ראיתי אותך נפרדת מחייל שהולך לא יודע לאן את חושבת שאזיין אותך כשהחייל שלך נלחם? בטח ייחלת אותי יורד לך והופך אותך בורקס נקניקייה זה הה יכול להיות נחמד, לא הכחיש אבל אני זקן מדי לשטויות כאלה.

  אם בזמן שוטטות של ערב,  אכנס לבית-קברות -  תחלוף בי צינה של רעד.  מפני הקדושה, מפני יראת הכבוד  לנשמות שהשאירו כאן את גופם מאחור.  המצבות יעמדו שותקות ולבנות,  כמו ניצבי שמירה שותקת.  והמילים על השיש הלבן כשלג יסמנו  רמז צועק על מי ש-עבר כאן את חייו  והשאיר את גופו,  והלך.  אולי יהיו תלוליות עפר של קברים טריים.  את פניי אני אסובה -  כי נשמתם עוד צועקת.  ככה נכנס לביתי העלם הנוגה הרך, הקט.  שהשאיר את זיכרונותיו מאחור והוא צועק להם.  וככל שהוא צעק - צעקתי אני.  כי לא בית-קברות ביתי, למרות שאמות כאן.  אלא מקום חיים בהם הם חיי.  ועדיין לא נקברתי גם אם זמני אוזל.  אז אל תביט עליי כעל גוסס.  אהיה פה גם מחר וביום שאחריו, עד שלא,  ואתה לא תהיה פה לבכות את הרגעים  והזיכרונות שנשארנו רק אני ואבי  ללקט מהמרצפות  אחרי ש-כל החגיגה נגמרה והתחנה המרכזית נסגרה. 

 טוב, אז זה מה שעשינו.  ישבנו בבית, אכלנו אגוזים,  שקדים ובוטנים,  יישנו הרבה ולפעמים התקלחנו.  זה הכול.  הטלוויזיה שהפכה למכשיר רדיו סטרימינג,  שידרה כל מיני שירים ואלבומים  ששמענו מלאן פעמים.  רק קווינו שהקיץ יגיע במהרה  ויחליף את האווירה.  אין ילדים משחקים, כי חורף,  הרחובות ריקים.  כל הנוף כמו שקוראים לו -  נצבע בצבעי פסטל כהים.  הלכנו לישון והתעוררנו מטראומות החדשות.  איש אחד זקן ולא פיכח,  התעקש לשבת במדרכה ולקבץ נדבות.  גם אם ידענו שעוצרים אותנו -  לא נלחמנו.  אנחנו זקנים מדי ואי-אפשר להזיז הר.  מישהי אמרה שגרעינים זה בריא -  אז אכלנו גרעינים.  אפילו לא מהלנו את הערק שלנו במשהו ממותק,  רק במים,  וגם וויתרנו על הביצים הקשות  כי לא היה לנו כוח לסלוק.  המפגר בדרך למכולת  תמיד בירך אותנו בברכת שלום.  הוא היה יושב בכריעה, כמו קרפדה,  ומעשן סיגריות כאילו הוא אוהב את זה מאוד.  על ארגז החול של גן המשחקים ירד הגשם,  וגם על מחסני כל...

 טבעתי בצעדיי בתוך האחו על כל צעד וצעד בתוך פרחים ודשא ואדמה רכה הכול היה אור של אהבה הרגשתי שאני מת מתוך הכרת תודה ובשק על גבי היה פחם והוא היה כבד ומחניק הילה של שחור התפזרה סביבי זה בהחלט קלקל את התמונה היפה אבל עיניי היו באחו וגם הריח והשמיעה וגם המישוש והטעם רציתי כל-כך את האחו זה הזכיר לי אותי כשאני הייתי אני אבל שק הפחם היה כבד על גבי וגם מלכלך ומחניק ראיתי אתו באר יפה באר יפה חמודה עשויה לבנים לבנות וזרקתי לתוכה את שק הפחם כדי להיפתר ממנו אך אז עלה הפיח מהבאר והציף את כל האחו עיניי חשכו גן-העדן הקטן שלי נאכל על-ידי פיח מה אעשה? לאן אלך? מצאתי טיפת נחמה וגם היא אבדה.

 עומד על המדרכה ומנופף לדגל הלבן הא עולה ויורד ועולה ויורד ועולה על התורן אני עוצר את כל המכוניות אתם לא זזים מכאן יש כאן דגל והוא לבן תיתנו קצת כבוד אבל הם צופרים רעש מחריד חד מחריש אוזניים חוצפנים! שקט, שקט, יש כאן דגל לבן! זין על הדגל הלבן שלך, הם צועקים אנשים חסרי תרבות חסרי מוסר ומצפון.

 אתה כל-כך עסוק בעצמך תהיה גבר, תהיה סמרטוט הרבה סוכר לתוך הקפה, בכוס שלא מלאה עד הסוף מה רצית להגיד? שכחת תהיו שמחים, תהיו שמחים כבר יותר מדי סקס מפוצץ את המוח והופך מגעיל 'תן לי עוד לגימה מהקפה הקפה הזה חזק, הקפה הזה מר ולא משנה כמה סוכר שפכת לתוכו מה אתה מכין את הקפה שלך בעצמך? מה, אתה שפחה? 'תן למכונת הקפה להכין לך קפה ככה תרגיש כמו מלך אולי אתה רוצה שמכונת הקפה, גם תטפל לך בילדים? תשטוף את הבית, תעשה כלים תלך לעבודה במקומך.

 הפלפל עומד להיגמר איך אני אוכל פלפל? אכלת פלפל? 'שתה מיץ אבל גם מיץ אין לי גם הפטל עומד להיגמר אני רוצה קבב זה בשר מלוכלך, אבל טעים אני רוצה פרגיות עידנים שלא אכלתי בשר אומרים לי תאכל בשר אדום ואני אוכל עגבניות אדומות פתאום כולם אוהבים אבוקדו, בעיקר הנשים אפילו הייתה אישה שאיימה, שהיא תהיה ברוגז עם מי שלא אוהב אבוקדו.

 הוא יושב כמו גוש פחם לא זז אצבעות ממוללות סיגריה כף יד מגישה שיכר הוא יושב והזמן חולף, בורח דרך החלון מחכה בשקט לשקיעה, אולי בחשיכה יהיה קל יותר אנשים חולפים סביבו, מעליו, מתחתיו, אך הוא לא מרגיש אומר תודה בשקט, בלי כוונה אין חילופי אנרגיות בין אנרגיה לאנרגיה והאש מכלה את הפחם, בשקט-בשקט, לאט-לאט הוא מתאבן עור פנים של מסיכה וחיוך מריר דק על הפרצוף, חיוך מזויף.

 שעות מתות, בהן לא עושים דבר אוכלים לאט-לאט גוררים את הרגליים נודדים בין חדרים, בין קירות מקשיבים לתקתוק השעון תקתוק חסר רחמים תולים כביסה על החבל מ-חוץ לחלון מדליקים רדיו, מכבים הולכים - חוזרים בין המטבח לחדר השינה בין השירותים למקלחת מזרימים מים על הגוף אמרו מים זה חיים, אז איך זה שאין חיים מפשפשים בחלק רחצה במגירות עמוסות ג'אנק מאווררים את המצעים מכינים סלט, אוכלים סלט.

 אני מגדל חרקים באקווריום הם אוכלים זה את זה, כי אני לא מאכיל אותם הם מפלצות קטנות עם המחושים והמלתעות הקטנות הרגליים שתופסות ולוכדות ואוכלות טורפות יש לי אקווריום  והוא מונח ליד החלון יש עליו מכסה כבד חרק לא נכנס, חרק לא יוצא. XXX עם הבגדים הבלויים וההליכה הצולעת, האיטית עם השיער שלא ראה שמפו עם סוליות הנעליים הבלויות עם חורים במכנסיים עם סכינים בכיסים עם גז מדמיע עם שיניים חדות שבורות ושפה עילגת בין הקירות החיצוניים החשופים של הבתים על המדרכות, מעברי חצייה קונים במכולת, אוכלים זיתים אבק על הפנים עיניים עם משקפיים.

 נתתי עשרים שעות שינה התעוררתי פורח שתיתי ערק, לא קפה שתיתי עוד ועוד אכלתי קבנוס נהייתי מסטול התהלכתי בין החדרים שוממים-שוממים פתחתי חלון אור חזק סנוור לי בעיניים לא יכול, הסטתי את הווילון 'תן לי סרט ישראלי גרוע יש שם בנות, הן מאוד יפות חוץ מזה אין שם דבר.

 סיגריות זה לא יקר אלכוהול זה לא יקר אבל המדינה מטילה עליהם מס שיהפכו ליקרים סיגריות זה לא יקר בכלל אפילו זול מאוד אלכוהול זה לא יקר בכלל אפילו זול מאוד אבל המדינה מטילה עליהם מס שהופכים אותם יקרים מס מטורף למה? ככה כי הם יכולים. סיגריות ואלכוהול זה הלחם והמים של המסטולים. XXX בטח שאני מטורף אפילו משוגע לא מספיק הלחצים במדינה אפילו קנביס לא חוקי וסיגריות ואלכוהול עולים ביוקר וחארות בני זונות, מרעילים פה אנשים על ימין ועל שמאל ואפילו לא דיברתי על הנוכלים ומעוותי הדין בבתי-המשפט. תקנו פחם זה כדאי פחם השקעה בטוחה לעתיד מבטיח. XXX מה קרה כולם פתאום אוהבים אבוקדו? :0 XXX ישחקו הנערים לפנינו.

 'לך לישון תחלום חלומות נעימים על פילים ורודים אל תחשוב על פילים ורודים למה חשבת על פילים ורודים? לא משנה, תחלום חלומות נעימים תשכב במיטה רכה עם הפוך והכרית ותזכור שיש אנשים שישנים על אספלט חשוף באמצע סמטה, בגשם אבל לך נוח, אז אל תדאג אולי דואגים לך, אולי אתה דואג לעצמך אבל אל תשכח, שיש אנשים שישנים על אספלט חשוף באמצע סמטה, בגשם. 

 אנחנו כמו פקמן - מסתובבים בחדרים חשוכים בורחים משדים ובולעים גלולות. והמוזיקה מונוטונית.

 בוקר טוב. לא בוקר, אבל הרגע התעוררתי. איפה מפהקים?

  הוא הלך, אני חיכיתי.  יש לי מה לעשות, יתברך שמו.  בהתחלה הייתי עייף, ישנתי איזה שעתיים.  התעוררתי, שתיתי ערק,  הקשבתי לדרשות, עישנתי.  ומה אגיד לכם,  נוח לי היה לי עם ה-לבד שלי.  זו לא הייתה בדידות, אלא לבד,  רק לבד.  לא נורא, עוד מעט הוא יחזור.  בינתיים שמעתי מוזיקה סינית או יפנית,  זה דומה מאוד למזרחית.  מחפש שירים ברצף -  נתקל בשירי חג המולד.  לא מתאים לי אחי, אני יהודי.  מחפש משהו אחר - מוצא.  הכול בסדר.  כל שבוע הוא קונה נקניק פסטרמה פרוס.  כבר ביום ראשון, שני, הכול נגמר,  אבל אני מבקש ממנו רק חבילה אחת של נקניק.  יש אוכל, ישתבח שמו,  ייגמר הנקניק - נאכל משהו אחר.  הייתי אוכל הרבה ביצים קשות.  כמה בכל יום -  וזה הספיק לי לכל היום.  בביצים יש ערך תזונתי נפלא -  אפילו לנשמה.  מרוב שהייתי מרתיח ביצים -  נשרפה כירה אחת של הכיריים החשמליים.  הוא אומר שזו לא אשמתי,  אבל מי יודע.  לומדים -  נרתיח בחצי עוצמה,  כפליי...

 בצל מנקה רעלים מהגוף וגם שום אבל טריים שלא עברו טיגון, בישול וכדומה כמובן שאין להפריז בכמות יש לאכול אותם מיד אחרי הקילוף, אחרת הם סופגים את הרעלים מהאוויר ואז לאכול אותם זה לאכול רעלים. אגב, ביצים, גם לא משאירים חשופים אחרי קילוף או טיגון גם הם סופגים רעלים מהאוויר. אם גם הם סופגים רעלים מהגוף? לא יודע. ואם שמתם לב - שלושתם לבנים מה עוד בצבע לבן? כדוריות הדם הלבנות בדם, שנלחמות בחיידקים בגוף.

 זיתים הופכים בני-אדם לטיפשים. באמת, זה אפילו כתוב בתורה. לא לצמיתות, אבל לתקופה מסוימת. אגוזים לעומת זאת - מתקנים פגמים במוח. גם זה כתוב בתורה. מלפפונים נותנים שכל. עגבניות נותנות כוח.

 עכשיו אני דבר כחול קטן כמו דרדס שרודף אותו גרגמל אין לי את קונכיית הזהב שלי ואין לי כד שמן שמספיק לשמונה ימים יש לי חומות בעיר, בבית ובלב ככה זה כשהעולם רע אוהב את הערק שלי כי הוא שקוף בלי חומרים משמרים בלי צבעי מאכל והסיגריה שלי לפעמים מקולקלת זה מבאס את התחת כי באתי אליך, שילמתי לך, עכשיו תיתן לי למה אתה לא נותן? רצית מדינה קפיטליסטית מזוינת, הכוכב ה-51 בדגל ארה"ב אז למה אתה לא נותן? אין דבר רע כמו לגלות שהמוצר מאכל שקנית מקולקל אפילו שלא פג התוקף. אתה מקיא לאסלה אם אתה מצליח להגיע לאסלה.

 אל תשכח שקטפת לי פרח וצבעת אותו כחול ואמרת הפרח הולם אותך כי הוא יפה כמוך וכשאני נזכרת אני קצת מצטמררת כשאמרת שתבוא בין ערביים ולא באת וגם לא למחרת ויותר לא.

 היא אוהבת למצוץ זין, מה כל-כך רע בזה? - אחד שאוהב לאכול קוס. XXX שיער ערווה נותן כבוד לאישה הרי היא לא ילדה קטנה תינוקת.

 יש כמה ארגוני טייקונים שעושות קופות גדולות  על חשבון ישראל. XXX מי צריך קפה כשיש ערק. XXX - שלא תעז! - שאני לא אעז מה, מאמי? בת כמה את בכלל?

 לא אכפת לי ממך וממך וממך הרי החיים שלי לא דבש לא אכפת לי מה אומרים, לא חייב דין וחשבון מעשן ושותה וכיף לי, למרות שהראש באנדרלמוסיה רגעי בהירות נעלמים לאט-לאט רוקר מזדקן על אם הדרך, בין עכו לצפת והם לא זוכרים אותו ואותו ואותו ספרים שלמים נכתבו רעיונות פורצי דרך הבליחו אבל לא זוכרים אותו כי כדרך כל בשר גם אני וגם את ואתה אף-אדם לא יישאר חי - בעוד 150 שנה לפחות לא בגוף הזה ואני שותה ואת אומרת לי - תאכל על האש כמה שאת צעירה - כך את יותר יצרית ומה רציתי בתור בן 16 ממך? לזיין אותך עד העצם עכשיו הם אומרים שאני שמן ומקריח ולא עומד לי אבל אני נורה כלהבה לשמיים כי אני יודע דבר או שניים, על דבר או שניים וכשאת מייפה את עצמך, למה את עושה את זה? את באה אליי בערב כשאני יישן מתרפקת על דמותי מתרפקת על כלי הגילוח ברז מטפטף טיפה ועוד טיפה את אומרת נוח לו בחדרו, גבר חי במערה וכשאני מתעורר - מסריח את זיהמת את מרחב המחייה שלי עם הבושם שלך והמכתב ה-כל-כך מעודן ופרחים ממתי גבר צריך פרחים? מסריח עד שאני נחנק הולך לעיסוקיי וחוזר ומפזר את הריח כשנשים מביטות במראה - הן רואות את החיצוניות גבר רואה את הילד הקט...

   פעם הייתה אישה בשם מרינה שלבה היה שייך למרחב העצום של הים. עם כל גל מתנפץ ובריזה מלוחה, היא מצאה נחמה והשראה. ימיה של מרינה התחילו כשהשמש העולה צובעת את האופק בגוונים של ורוד וכתום, והטילה זוהר זהוב על הגלים המרקדים. כשהעולם התעורר, היא הייתה עושה את דרכה אל החוף, רגליה היחפות שוקעות בחול החם כשהיא מברכת את הים בחיוך. המנגינה הקצבית של הגלים המתנפצים על החוף הייתה מוזיקה לאוזניה של מרינה, סימפוניה מרגיעה שלחשה סיפורים על ארצות רחוקות והרפתקאות שלא סופרו. עם כל גאות ושפל, היא הרגישה תחושת שלווה שוטפת אותה, סוחבת את דאגותיה ופחדיה. זה היה כאילו הים מחזיק את התשובות לכל שאלותיה, מדבר אליה בשפה שרק היא יכולה להבין. מרינה הייתה מבלה לעתים קרובות שעות במבט אל האופק האינסופי, מרגישה את רסס הים הקריר על פניה ואת הליטוף העדין של הרוח בשערה. היא הייתה מאבדת את עצמה במרחבי האוקיינוס, מהופנטת ממשחקי האור על המים ומהדפוסים המשתנים ללא הרף של הגלים. עבורה, הים היה ישות חיה נושמת, כוח טבע עוצמתי שדרש כבוד ויראה. ברגעים השקטים של בדידות ליד החוף, מרינה מצאה בהירות ותכלית. הים היה המוזה שלה...

  בלב האוקיינוס, היכן שהגלים רוקדים חופשי, שם מתגוררת אישה שאוהבת את הים, עם שיער כמו אצות, עיניים בגוון תכלת, היא מוקסמת מהמים, כל כך נכון. עם עלות השחר, היא הולכת לאורך החוף החולי, מקשיבה לשאגם הנצחי של הגלים, מרגישה את הרוח המלוחה על פניה, היא מוצאת בים חסד חסר גבולות. היא משתכשכת לתוך המים, חסרת פחד ונועזת, לתת לגלים לחבק אותה, כשהם מתגלים, רוחה עולה עם כל גאות ושפל, בקצב הגאות, היא מוצאת את הזוהר שלה. היא רוקדת עם הדולפינים, משחקת עם הקצף, במרחב העצום היא מוצאת את ביתה, אהבתה לים, להבה עמוקה ונצחית, קשר בלתי שביר, אף אחד לא יכול לאלף. כי היא אשת הים, הלב והנשמה שלה חופשיים לנצח, בחיבוק הגלים, היא מוצאת את הנחמה שלה, אהבה כל כך טהורה, שאף אחד לא יכול למחוק.

  פעם הייתה אישה בשם מרינה שלבה היה שייך למרחב העצום של הים. עם כל גל מתנפץ ובריזה מלוחה, היא מצאה נחמה והשראה. ימיה של מרינה התחילו כשהשמש העולה צובעת את האופק בגוונים של ורוד וכתום, והטילה זוהר זהוב על הגלים המרקדים. כשהעולם התעורר, היא הייתה עושה את דרכה אל החוף, רגליה היחפות שוקעות בחול החם כשהיא מברכת את הים בחיוך. המנגינה הקצבית של הגלים המתנפצים על החוף הייתה מוזיקה לאוזניה של מרינה, סימפוניה מרגיעה שלחשה סיפורים על ארצות רחוקות והרפתקאות שלא סופרו. עם כל גאות ושפל, היא הרגישה תחושת שלווה שוטפת אותה, סוחבת את דאגותיה ופחדיה. זה היה כאילו הים מחזיק את התשובות לכל שאלותיה, מדבר אליה בשפה שרק היא יכולה להבין. מרינה הייתה מבלה לעתים קרובות שעות במבט אל האופק האינסופי, מרגישה את רסס הים הקריר על פניה ואת הליטוף העדין של הרוח בשערה. היא הייתה מאבדת את עצמה במרחבי האוקיינוס, מהופנטת ממשחקי האור על המים ומהדפוסים המשתנים ללא הרף של הגלים. עבורה, הים היה ישות חיה נושמת, כוח טבע עוצמתי שדרש כבוד ויראה. ברגעים השקטים של בדידות ליד החוף, מרינה מצאה בהירות ותכלית. הים היה המוזה שלה, דלק ...

 צורת חיי לא מתאימה לך? לך תשתין באמבטיה אני לא אומר לך איך לחיות קרוב לוודאי שגם לא היית רוצה אז מה אתה דוחף את האף הארוך שלך לחיי? חיי לא משפיעים עליך בשום צורה אז מה אכפת לך איך אני חי? האם זה תוקף את נקודת המבט שלך על החיים? חבל מאוד, אבל אתה לא לבד על כדור-הארץ ואתה לא ובשום אופן - שוטר, תובע, שופט או תליין \תחייה איך שאתה רוצה ואני איך שאני רוצה אתה לא תקבע מה הדרך הנכונה לחיות מוקדש לכל ה"מחנכים" למיניהם כולל הממשלה שמטילה מס על סיגריות ואלכוהול בינתיים אני עושה חיים משוגעים וזין עליך ודומיך.

 לפעמים גם אני טועה. מה? אני לא בן-אדם? יש לשפוט אדם ככל שניתן לכף זכות. לא לכף חובה. אתה לא יודע מה עובר ועבר עליו. XXX אני שיכור כל הזמן. וגם מעשן. כועס על הממסד שמעלה מחירים של אלכוהול וסיגריות כדי "לחנך" אותנו. זו לא אשמת בעלי העסקים שמוכרים, המס על סיגריות ואלכוהול מטורף. עוד מעט סמים יהיו יותר זולים. XXX אני רדוד-רדוד, כי החיים קשים ומסובכים. מכנים אותנו בלעג "אמני בורקס". אבל ממה אנשים באמת נהנים? מבורקס.

 קוראים לי בריטני וכל הילדים בבית-הספר אומרים אה, קוראים לך בריטני על שם בריטני ספירס! ואני צועקת עליהם כי הם לא מבינים לא, לא על שם בריטני ספירס! על שם סבתא שלי! והם צוחקים ואומרים אה, את משקרת קוראים לך בריטני על שם בריטני ספירס! קראו לך על שם זמרת זונה ומשוגעת! ואני בוכה לבד בשירותים ואני לא רוצה להיות חברה שלהם כי לא קוראים לי בריטני על שם בריטני ספירס קוראים לי בריטני על שם סבתא שלי.

 הטמפרטורות עולות ואת לועגת לי לא הולך לי בעבודה לא הולך לי עם המשפחה חייב כספים לשוק האפור שוטרים דופקים אצלי בדלת ילדים יורקים ל בפנים לך תשבור להם את הצורה ותשב במעצר עד תום ההליכים אני בכביש המהיר לגיהינום דלת סמוכה לתופת אני בדרך המהירה הגיהינום שר שירי חוסר אונים כל היום ילדות יפות בנות 15 טובלות כמעט עירומות בבריכה הפרטית יתושים ומכות חום אפילו אין גלידה או אבטיח נגמר לי הערק ויש מעט פטל שכחתי לשים מים שיצטננו במקרר המאוורר חלש והמזגן לא עובד תולעים יוצאים מהאדמה בכל מקום מישהו יכול להגיד לי מה קורה פה? אני בכביש המהיר לגיהינום דלת סמוכה לתופת אני בדרך המהירה הגיהינום שר שירי חוסר אונים כל היום.

 זה לא ייעשה לחלום על קרמל לחשוב על קינמון ולערוג לך זה לא ייעשה לשקוע בתשוקה עמוקה יודעת את שמך יודעת את עורך יודעת איך הדברים האלה מתחילים אבל לא יודעת איך אחייה עם עצמי איך אסלח לעצמי אם לא תלך אז להתראות תאווה מתוקה שלא באה על סיפוקה.

 אנחנו צריכים להגביר רטטים כדי שהבית ירעד כמו ויברטור המוזיקה תהיה חמה וקשה והאוכל יהיה חריף ומתוק וכל המים שיישפכו באמבטיה לא יוכלו לכבות את האש הבוערת בפנים כמו קיטור של אדים רטטים-רטטים לתך העור לתוך המוח, שם הוא ירטוט כמו רכבת רותחת שחולפת מש צמוד לבית וכל הבית רועד, וכל הבית רוטט והטמפרטורות עולות ופתאום לאישה שלך יש חשק חשק גולמי וגם לך ושכחתם לכבות את הסיר של הביצים הקשות שרותח ורוטט והביצים משקשקות בתוך הסיר גם אתה וגם היא תצטרכו הרבה ביצים להחזיר את החשק המיני.

  באמת שרוב הזמן בא לי לכתוב שטויות,  למרות שיוצאים לי דברים כבדים.  הייתי על מאפרה ואלכוהול אחרי חירבון  כשטירן דפק בדלת.  בכלל התחשק לי מקלחת.  פתחתי לו את הדלת. -  כל הזמן אתה בבית, לעולם לא יוצא,  מה יהיה אתך?  - שאל טירן אחרי דברי נימוסין  ואני אמרתי לו שאני הולך לפעמים למכולת.  - מכולת לא נחשב.  - הוא אמר.  הוא התעלק על הדיסקים שלי  והפך את כולם.  בסוף שם דיסק של שאקירה.  - אני צריך קצת קיטש.  - הוא אמר.  אמרתי לו שממש בא לי להתקלח  ומה אני יכול לכבד אותו כדי שינעים את זמנו בינתיים.  - יש לך סיגר? - הוא שאל.  אמרתי שלא.  - אז תיתן לי חפיסת סיגריות ומשהו של אלכוהול.  - נתתי לו סיגריות וערק.  הוא לא אוהב ערק,  אבל הוא הסתפק בזה.  התמזמז על המוזיקה,  הערק והסיגריות  ואני נכנסתי למקלחת.  כשיצאתי הוא היה כבר שפוך.  - איך אני אלך ככה בחוץ?  - לאן? - הביתה.  - תחכה עד שהסטלה תירגע.  הוא שטף את ראשו במים קרים וניגב במגבת....

 אין צורך להסתכל דרך חור המנעול, הכול גלוי לפניך אתה יודע מה עשית לה, אתה יודע מה היא עשתה לך מנסים לשים אותך בחשיכה כמו שיכור עיוור, אבל אתה יודע יותר מזה הרבה שמיכות חולות בחורף וסדינים ספוגי זרע בקיץ אנשים צוחקים בסיטקומים כאילו הם חיים העולם הזה הוא בית-קברות לאנשים צוחקים מדברים אתך, אתה לא מגיע, הם לא מגיעים גם, כי הם מדברים ברמזים לאן שתלך ומה שתעשה - לבסוף אתה לבד, לבד-לבד.

 ארוחה גדולה ומטמטמת ואת עם מפשעה חשופה לאן את הולכת? עם חולצה ארוכה ומפשעה חשופה נודדת בין החדרים מחפשת פירורי שכינה כל חז"ל פרושים לפניי בואי ותשאלי למה את נודדת עם מפשעה חשופה?

 אימא עשתה את הארון הזה כשהיא הייתה שפויה היא הייתה מטורפת לגמרי גם אני הייתי מטורף הנגרים הביטו עלינו ברחמים כשהם הרכיבו את הארון הם החרישו, הם מיעטו במילים אבל עשו עבודה מצוינת הם ידעו שמעפר צומח עשב ועוד יצמח עשב וגם שיחים ועצים הזמן לכך באותה עת היה רב אבל היה זה גורל שנחצב בסלע לכן החרישו והיום, ברוך השם, גם השפיות וגם התורה הומה בביתנו אימא כבר לא כאן, היא הקריבה את נפשה כלומר איכות חייה ואיפה שהיא נמצאת עכשיו - היא מאושרת ובאה על שכרה הטוב.

 מישהו, מישהו צחק על חשבוני כך באבחת סכין, הפך את עולמי מישהו ולא ידעתי מי הוא זה בסמים - טרף את נפשי לא ידעתי מי אני מצאתי את עצמי - נאבק על נפשי לא ידעתי אם זה גורלי או אולי טעות שלי כך או כך, חזרתי למסלולי רק אתמול, כל לילה היה לי כאב ההרגשה - הייתה ש-רק האלוהים משעני וצאתי מזה וחזרתי למסלולי גם אם נדמה לרודפי ההבלים - שטעיתי בדרכי.

 יש עוד ארבעים דקות לנסיעה הנוף עף ואני רוצה למות אם היית חושב עליי כל יום - היית אתי איך שאני מתגעגעת באהבה פוסעת אוחזת כאילו זה אוצר.

 אני דרמה קווין אם זו הפנטזיה שלך יושבת רגל על רגל בכותונת סאטן על מיטה רכה ומפוארת ולוגמת יין כשאתה מוצץ את אצבעות רגליי אבל אתה יודע שאני לא כזו תהפוך אותי לכלבה לך - ואהיה כלבה לך שמוצצת לך ומפארת את זקפתך ומוצצת את אצבעות כפות רגליך.

 במציאות בלתי אפשרית זו אני מלקט פירורי לחם מהקפלים של המצעים שפוררו הילדים וזקנים טיפשים ואני בעת של שיכרות מלאך פורש כנפיו למעלה ואני למטה על המרצפות עם שוקולד מקופלת בתור מכונית והמרצפות הן כבישים יש יד שאוחזת חזק ולא מרפה והיא יד מכוונת והרסן הורס וכל ילדות שהולכת ובאה מזכירה את המחברות 16 דף והטיפשות של המורות והמורים שלא העלו בדעתם מה עומד לקרות לכל אחד ואחת בנתיבי החיים.

 היה אדם יהודי וזה סיפור אמיתי, שהשבת הייתה יקרה לו מאוד היה לו מעט מאוד כסף, אבל הוא היה חוסך כל השבוע, לפאר את השבת בארוחות מפוארות כך כל שבוע והיה ליהודי זה שכן גוי, שהיה עשיר מאוד, אבל דל בנכסים רוחניים רואים בכוכבים גויים, אמרו לגוי העשיר, שהשכן היהודי ש-דל בכסף - יקבל את כל רכושו כך רואים הכוכבים, אמרו וכך נגזר משמיים חשב הגוי לעשות תרגיל, כדי להתחמק מהגזרה הזאת הוא מכר את כל רכושו וקנה בכל כספו מהרכוש - אבן חן את אבן החן תפר לבטנת כובעו והיה בטוח שכך הונו שמור לו אך יום אחד בלכתו בגשר מעל נחל - העיפה רוח את כובעו של העשיר למים הכובע נרקב, דג בלע את אבן החן ולאחר זמן בדייג הגיע הדג לחנות דגים יום שישי אחד, השבת מתקרבת והדג עדיין לא נמכר אז לא היו מקררים - מה שלא נמכר - נזרק לכן חשבו להציע את הדג שהיה גדול, לאותו יהודי הידוע בכך שמפאר את השבת בארוחות פאר ואכן היהודי הזה מתחילת הסיפור - קנה את הדג, הגיע לביתו להכינו וגילה את אבן החן והתעשר בבת-אחת לכן אמרו חז"ל וגם שלמה המלך, שאי-אפשר לעשות תרגילים כדי שרצון השם חס ושלום לא יתממש. במקרה כזה דווקא התרגיל - יגרום לרצון השם להתממ...