הליקופטר

 בפעם הבאה אוכל ראש שום שיסריח מנתניה עד באר-שבע ואפליץ כל-כך חזק - שייצא חרא שירסס את קירות בית המשוגעים הזה ואז ניתן יהיה לשטוף במים מ-פיות של מלאכים שהרוק הזך שלהם הפך לקיא שצבע בירוק עכור חיוור את מסך המחלה הסירנות יהבהבו בשמיים כתומים, אדומים וכחולים ואנשים בסרבלים ירדו בסולמות מתוך עננים ויאספו שאריות זבל של עיניים כלות שטפטפו לתוך קונדומים והשאירו שם תבלולי לבן עין חולה עם נקודה שחורה באמצע כמו גרעין.

 הנהר הזורם השחיל תשעים ותשעה חרוזים שהיו מופתיים בצלילותם השקופה הרכה מגפיים רטובות הפכו לכפות רגליים יחפות שטבלו רטובות בספוג המים הרדוד המים נעו באדוות רכות מתערסלות מעגליות ציפורן השועל השחורה נשברה באצבעותיו של הזקן אצבעותיו החלו לזוב דם שניקד בנקודות אדומות מושלמות גוונים שונים מפנימה והחוצה של אדם לוהט כמו שמש עין שמזדנבת אחר אותיות מסולסלות כתובות בכתב יד על קלף בדיו שחור מ-עט הנוצה.

 הנהר, הנהר זרם בתוך החלל מעלה-מעלה בתוך השחור בין כוכבים הוא זרם, גם אני הייתי שיכור דחיתי מעליי את הבקבוק - המציאות סנוורה אותי סנוורה אותי במוח, בלב ובכבד, ידעתי פתאום כמה דפוק אני ראיתי מעליי את הכוכבים, הם לא הסתדרו בטורים הם גם לא הסתדרו במעגלים, הם לא הסתדרו בכלל הגפתי הקירות וטמנתי ראשי בחול ראיתי בלי לראות, שמעתי בלי לשמוע, הייתי הכול וכלום אפר ועפר בצומת דרכים חנוני המלאכים על כי זכרו חסד נעוריי.

 השמש שקעה בפאתי מערב ומוות אדום התפשט על השמיים ירח נצבע אורו כחלחל ויתושים זמזמו בן ערביים החול נצבע זהב של שלכת דבש העץ ניצת באחת כל הכוכבים זהרו והתמוגגו לעקידת העץ, אפילו הצפרדעים התחילו לקשקש ואז פנה בן אנוש והזעיק את יחידת הכיבוי מיד האנשים בסרבלים עטו על האש כמוצאים שלל רב, אך האש לא נכנעה, רק העץ היה מיואש לבסוף לאחר מאבק ממושך, עיקש וחסר פשרות - נכנעה האש אך מותו של העץ היה בלתי נמנע אכן, רם הוא העץ, גבוה ונישא, חזק הוא בענפיו ועקשן בשורשיו, אך גם הוא לא היה יכול - מול ילד ששפך עליו בנזין והצית אותו.

 ישבתי ב-צל הצל זלג עליי, סביבי מנוחת גן-עדן עולם אפור אמרתי אני בן שמונים ושמונה ועדיין לא ראיתי אור כמו שראיתי עתה באפלולית הערב עת צנחו כל המטלות עת עולמי דומם כאבן עת אני נמצא על פרשת דרכים ואין לאן ללכת.

 כשאמות - אני רוצה לחזור כנער חווה כי נער חווה תמיד יודע להיות הגוף תמיד כואב, הכלב תמיד נובח, הטנדר תמיד זקוק לתיקונים אבל הלב מלא גם בגשם אצחק לכאב כך אני רוצה לחזור - אם ימצאו אותי מת גם אבי וסבי וכ'ו היו כך, כי נער חווה תמיד ידע להיות. >>>>>>>>>>>>>> לא אהיה לבד ואבדוק את הטלפון ואשגע את עצמי במחשבות כי את תהיי ממש לידי, בכל יום ויום אולי נבכה לפעמים, אולי נחמיץ חיוך אך האם זה מוזר לרצות אותך - כשם שאת רוצה אותי? אם לא הייתי אוהב אותך - לא הייתי רוצה להיות אתך כל יום ויום, כמו שאני רוצה. >>>>>>>>>>>>>>>> אני שקרן גרוע, אני לא יודע להדליק מנגל, אם אני מדליק - אני נדלק אבל בזאת לא תתווכחו - אני יודע לאלף סוסה זה דבר אחד שאני טוב בו אם תיתן לי סוסה - לא תקבל אותה בחזרה. >>>>>>>>>>>>>>>

 הה רגיל בחוץ, שום-דבר מיוחד. הא הלך בטל לראות קצת נוף. נוף של אנשים, כבישם ובתים. נוף של חנויות לממכר ממתקים. נפשו נקעה מהשעמום הגובר, רצה למצוא לו חבר. הלך, בדק, בחן והשווה, אך לא היה חבר כמו חברתו שהיא גם חבר. לכן הלך לביתה ונקש על הדלת. דמה שהוא שומע רחש של על שלכת. פתחה במטפחת, אחרי מקלחת. כולה קורנת וזוהרת, מחייכת ומחבקת. ישב, החליף איתה מילים. ממילים גלשו לתשוקה של מעשים. עשו מה שעשו והתקלחו יחדיו, המקלחת מספיק רחבה ליתר מאיש אחד. אמר לה חשבתי ואין אחר, ולמען האמת - גם לא אחר. ברצוני להתחתן, לעשות ילדים. להקים בית לתפארת אהבתנו ולהמשך השורשים. היא מחתה דמעה, הביטה בו בפליאה. אכן, לזה לא ציפתה. בדור של סטוצים - חשבה שהיא רומן חולף. לא העלתה בדעתה להתחתן, אפילו התכוננה שמתישהו הוא ייפרד. ואז אמרה - משקל גדול יש למילים. אתה נאה, איש שיחה ומעשה. כתפייך רחבות ונפשך חזקה, אן ספק שתהיה אבא נפלא. האם זה כן? הוא שאל בתמיהה. אכן, ארוסי, אמרה וחיבקה. כעת אתה רואה את ההוא בכיסא הגלגלים? רגליו נשברו ממעשים. ואת זאת הכפופה שאת לבו סועדת? חסד נעורים היא לו זוכרת. עתה שניהם באים בימים. שבעי...

 הייתה אתו יומיים-שלושה אמרה שהוא חמוד נורא אבל מה לעשות - אין מושלמים הגבר לא יודע להגמיר נשים היה עצוב עד בלי די, ניסה לשכנע, ניסה להתחכם לבסוף קבע בזו הנימה - גברים אחרים יגמירו אותך, ממני תקבלי אהבה וכך היה, ולמען האמת - זה מצחיק נורא.

 היא קבעה שהוא מגלומן ורצתה כסף מזומן על האבחון של הטרדן שהיה אפוף רוחות תשוקה לרגליה החשופות מ-עבר לשולחן הוא הלך לבלי שוב רק את שמה רצה לנקוב שוב ושוב כמו בתפילה כמה יפה את - אישה חמודה מ-עבר לכביש ריח בשר אכל פרגיות, חציל וחריף לא רצה להות כפוי טובה, אז נתן טיפ גדול מכפי יכולתו הגיע לביתו שבע, הדליק חימום ישב במרפסת על סיגריה וערק ופרק את נשקו לתוך מטפחת בבוקר הה מפויס, ייתכן באמת הוא סוג של טרדן התרחץ, התגלח, ויצא לפייס את אשתו בנפרד שתחזור אל ביתו עוויתי, חטאתי, אינני מושלם כל אחד סוחב מטען אם נשלים ונחייה יחדיו - אולי נגלה את שביל הזהב.

 רגע של הפסקה בין דף לדף כשהוא בוהה החוצה אל עבר הר המגף חורף בחוץ וקר נורא אפילו לנפש חמה זאת לא יכל להגיד לה ש-מה תעלה בלהבה שמיים אדומים ב-ליל חורף סתיו דמעה מזדחלת לנוכח זיכרון קדמון איש עם כובע ועם מגרפה שתקוע בעיר בחדרו הקטון הוא רואה שדות בראשו איש עכשיו, פעם ילד, שמשחק סטנגה עם חברים הילדים עכשיו כולם זקנים, חלקם כבר לא בין החיים נשען על עץ באמצע השדרה הגדולה נתיב כביש רחב מ-כל צד, חנויות מהודרות פשוקות דלתות עיניים מחפשות בשקיעה את מה שהיה הילדות שהייתה מזמן נגמרה. 

 הרגיל את עצמו לחיים משעממים כוס קפה בבוקר, ערק בערב בהייה בטלוויזיה בעיניים פקוחות טיפול בארנבת וגם בתינוק אמרה לו מה לך לבד, בוא אליי לדירה, נחייה יחדיו ארז הפקלאות ויצא לנסיעה שארכה שעה בין גיא לגבעה שום-דבר לא השתנה, בדירה שלה אותה המנגינה קפה בבוקר, ערק בערב, בהייה בטלוויזיה בעיניים פקוחות אמרה לו וכי מה חשבת? שיהיו הרפתקאות? וכך הוא משועמם ביחד, במקום להיות משועמם לבד.

 גבר גברי בלי צל של ספק מסת שרירים אדירה של כאב היה על היאכטה בלב ים לבד היאכטה טבעה, לא הייתה עזרה מיד נטש את הסירה, לא רצה לטבוע איתה בצעד חריג אך מובן מאליו - שחה אל החוף מלב ים גשם ירד, גלם גבוהים יצורי מים תת-מימיים זרמים מטלטלים אותו לפה ולשם, אך הוא נשאר איתן הגיע לחוף שבור ורצוץ, שתיים-עשרה שעות שחה ללא לאות מיד טיפלו בו כמו בתינוק, עטפו אותו ברחמים לרוב איך זה עשית? הם היו תמהים לא הגיע זמני לעזוב, אמר אפוף כאבים כך הציל איש את חייו שלו, באומץ אדיר ובצימאון אדיר לחיים.

נכתב בדם ביום חול בו כל השקנאים הלכו לישון רוח מרפרפת על פני המים מניעה אדוות רכות על גוף מתערסל רוח בווילון, רוח בדגל, של מציל בית הקברות ידיים בורקות ציפורניים אוחזות גלים המוח משתולל אחוז תזזית ריח חריף של קורט פלפל שחור, נשאף לנחיריים וממלא אותה שכול העיניים המדממות עוברות על פני נוף מתפרק, אצבעות שלובות מאחורי הראש ומבט רעב. 

באוזן כרויה היא הלכה בשדרה ורצתה לעשות לה קנייה לא טובה על האספלט השאירה עקבות דם שטפטפו מדקירה שספגה בגאוותה הא ראתה חנות פתוחה לרווחה ובה מטפלים בגאווה פצועה היא הלכה לשם כי היה לה זמן בין תלונה לקינה לזעם בלתי מרוסן שיטפון בראש, שיטפון בלב עקרו מגופה כל שמץ לכאב היא הלכה משם כי היה לה זמן לשלוף ציפורניים על עוד קורבן.

 ציפורניי הרגליים המשוחות לכה לא משאירות מקום לספק ש-עם חיית השדה אנחנו מתעסקים. האוזניים המחודדות כ-של חתול הכרויות לכל רחש לא משאירות מקום לספק ש-עם יצור הקשוב לעולמות אפלים מסתוריים אנחנו מתעסקים. הציפורניים המחודדות והשיניים הקטנות החדות הקבועות בפרצוף בוהה ומתלהב לא משאירות מקום לספק ש-עם טורף אנחנו מתעסקים. הרוח הנושבת בראש והעיניים המתגלגלות לא משאירות מקום לספק ש-עם מטורף אנחנו מתעסקים.

 שמלת כלה מאוחסנת היטב בתוך תיק צד בפינה של החדר מאחורי הארון בתוך ערימות של שקיות בגדים. הדירה נראית כמו אחרי תאונה כש-כל המשבשים למיניהם הגשימו את ייעודם ושיבשו חיים נפלאים במציאות אכזרית. מאוורר התקרה נע בעצלתיים במעגלים, משליך צללים בהירים כשהוא מצל ממנורת התקרה הקבועה במרכזו. אין לאן ללכת ואי-אפשר לתקן, את הטחב הירקרק בקירות ואת הכתמים השחורים על הרצפה כשהרוח חודרת דרך החלון הפרוץ, מתעללת בווילון, עושה שמות בנשמה המסוכסכת בינה לבין עצמה בלאו הכי.

 את חושבת שאין שיטה, עקרונות ומניעים מאחורי השיגעון? לבושה חלוק רופאים, משלבת את רגלייך החשופות, משרבטת "דבר חוכמה" מדעיים על טופס עם סעיפים וטבלאות חושבת על הרומן החולף המוצף בסקס חסר רגשות, כשהגבר יקבל אגו - את תזרקי אותו, אבל זה לא קרה בינתיים בינתיים הוא כמו חתול, מחזר בלשון תאוותנית ועיניים בורקות נוצצות הוא חושב שהוא מאוהב ואת מניחה לו לחשוב כך המשכורת הגבוהה נותנת חיי נוחות ומושג אך להתייחס אל הגוף איך להתייחס אל הגוף גם בשעת ההתערבבות ולדעת בסוד מה מתרחש בסודי הסודות, של גוף מיוחם זו כמו מכונה אנושית, צריך לדעת ללחוץ בעדינות על הכפתורים הנכונים להגביר פה ולהחליש שם והגוף מגיב במנגינות נוגות כמו תזמורת של תאווה זה גורם לדגדגן ולפטמות שלך לעמוד ולקוס שלך להירטב וזו תגובה טבעית משעשעת, שנחקרה מזמן בספריי הרפואה וגם יש לה תהליכים, סיבות ומסקנות למה גוף משומן היטב - מגיב כמו גוף משומן היטב.  

 רגליים קרות טובלות בתוך מקווה מים, הם מקווים שהכול יסתדר לה פילחו את גופה מיליוני קליעים לאורך השנים, הראש שלה כבר לא בסדר, גם לא הבריאות הגופנית, הם מקווים שהכול יסתדר לה בבית משוגעים אי-אפשר להפוך לשפוי, כל עוד אתה נמצא בבית משוגעים בית משוגעים כשמו - יש בו משוגעים והם נשארים משוגעים מי שם לך רעל מסמם במשקה, שהפך לך את כל הראש והפך את חייך לגיהינום, עד שאפילו הפעולה הפשוטה ביותר - כמו להכין כוס קפה, קשה לך? אבל - עכשיו את כבר נשואה עם ילדים, איך תסבירי לבעלך שאת לא מסוגלת? מה תגידי לילדים ששואלים מה קרה לאימא? הרי את יכולה ללכת, אז מה הבעיה? יש לך איזו בעיה עם הידיים שאת לא יכולה לשטוף כלים? הראש כמו אבן והלב כמו משקולת הגורל קובר אותך בעודך בחיים, אנשים רעים הם צוחקים, איזה מצחיק זה שהיא הפכה ככה, קצת שיגענו אותה, אז מה זה מצחיק, ראינו בסרט מצייר הלוואי עליכם להיקבר בחיים כמוה, ולא רק כמטאפורה, אלא ממש להיקבר בחיים, עם צינורית לאוויר מבצבצת מהאדמה עיוורים וחירשים ולא יכולים לזוז, יממות שלמות, רעבים וצמאים ועושים את הצרכים במכנסיים ואז איזה ילד משועמם ייראה את הקשית - וימשוך בה ...

 הייתי יושבת במרפסת, כשהמכונית שלי הייתה בתיקון הייתי סופרת את הציפורים, כשהלב שלי היה בתיקון השמש זרחה במלוא הדרה, הבטיחה לי תקווה חדשה זהו ים חדש ומחודש בו דברם נרשמים, על בשר, בגלגלי המזלות גם אם אני אתחבא - האור יימצא אותי והוא לא הרגש עצובה משהו ישתנה אז אני מתחילה ללכת לאט, כמו תינוקת, צעד-צעד, מחייכת לאור שעטוף אותי. >>>>>>>>>>>>> את יושבת על כיסא הנדנדה, צופה בשקיעה מתנדנדת רכות ושותה את הקפה כבר מאוחר עכשיו - האם תישאר, או שזה שזו סתם גיחת ניחומים האם הבדידות תאפוף אותי שוב ותחצה אותי לשניים טול קורה מבין עיניך, אני נמצאת ממש פה כל היממה הולך ובא, לא רואה מה מול העיניים שלך. >>>>>>>>>>>>>>> אף אישה לא תגרום לי להרגיש כמו שאת גורמת את לא יודעת שאני בדרכי, כל חיפושיי וחיפושייך הסתיימו ההבנה שלנו זו את זה משלימה אותנו, אנחנו נמצאים באותו ראש אותם עיניים מביטות מבעד לעיניים שלנו, אותה האהבה פועמת בלבנו. >>>>>>>>>>>>>>> לא מרוצים מהשירים? תדחפו אצבע ל...

 בוא, הם אומרים לי - פמפמפם כשהוא נולד - פמפמפם כשאחזנו בו נרגעת בידיו המתוקות, פמפמפם כיבדתי אותו, פמפמפם הוא התינוק שלי, פמפמפם לא היה לי מה לתת לו, כל מה שהיה לי זו אהבה, פמפמפם התפללתי למענו, פמפמפם כל תפילותיי ניגנתי בתופים, פמפמפם אהבתי אותו, הוא חייך אליי, פמפמפם הוא ואני. >>>>>>>>>>>>> אני אהיה בבית לחג את כולה לסמוך עלי בבקשה תשאירי עקבות בנוצות, ביני לבינך החג שוב מצא אותי, כשהאהבה נוכחה אני אהיה בבית לחג ולו בחלומותיי אני כל-כך נמוך וכל-כך גבוה ולא מגיע למדף העליון. >>>>>>>>>>>>>>>

 לפי החוקים אשר רשומים אצלנו - אתה קיפוד כן, אתה קיפוד, לא ידעת? אז בשביל מה חינכו אותך הורים שלך, לא אמרו לך שאתה קיפוד? כולך נעצים-נעצים מפני העולם החיצון לא, אי-אפשר לאלף אותך כמו כלב ואי-אפשר לפנק אותך כמו חתול אתה לא אכזר כמו נמר ולא גדול כמו פיל אתה קיפוד מצוי, פשוט קיפוד מצוי, אם זה לא מוצא חן בעיניך - תבקש תחליף לצור אחר לא עכשיו, רשום אצלנו שאתה יכול לבקש תחליף - רק בשנה הבאה מה זאת אומרת מה כדאי? תהיה מה שאתה רוצה לא, אתה לא יכול להות דינוזאור, כי הם נכחדו מה זה אומר? זה ומר שאן דינוזאורים יותר ראית בסרט? אבל זה רק סרט זה אומר שזה לא אמתי, זה *ב-כאילו* אחיזת עיניים, פייק, מזויף, אין דבר כזה דינוזאורים, רק ב-כאילו כן, היה, אבל עכשיו אין מה למה? לא יודע למה תהיה ג'ירפה, היא גבוהה מאוד.

 היי, קקטוס, למה אתה דוקרני כל-כך אמנם את רך ועסיסי מבפנים, אבל מבחוץ אתה מלא קוצים תספר לי קקטוס, מה גורם לך להיות כזה? אתה יודע מה אומרים - ילדות קשה, שריטות מהצבא, אנחנו חיים במדינה פוסט טראומטית אם אתה רוצה לדבר על זה, אני פה בשבילך והארנק שלך פה בשבילי, חח... כי אני לא עושה חינם, יש לי חשבונות לשלם, גם השפיות שלי דורשת טיפול ובעיקר ההישרדות, איך הביא לחם הביתה, בסלסלה? אז תדבר אתי ככה חופשי ותשלם-תשלם-תשלם את דמי המחייה שלי אתה יודע שאתה רוצה לשלם, אתה כמה לשלם, הארנק שלך כבד מדי, 'תן לי להקל על המשקל, חח... ואם נדבר דוגרי - אתה יכול לצמצם בהימורים, בשביל לממן אותי מהימורים אתה לא מרוויח מלממן אותי אני מרווח ככה שעדיף כמובן רווח שלי ושל הבטן שלי אני אוהב את הבטן שלי, גם אתה צריך לאהוב את הבטן שלי, אנחנו נדאג לבטן שלי ביחד, כמו צוות צוות לעניין צוות מהסרטים.

 פראית, את גורמת ללב שלי לשיר, את גורמת לכל דבר פראי פראית, איך את זזה, אבל אני רוצה להיות בטוח, שאת מזיזה אותי פראית, את גורמת ללב לשיר, את גורמת לרקטום לשיר, את גורמת לכל דבר - להיות פראי פראית, אני חושב שאני אוהב, אבל אני רוצה להוות בטוח, נדמה לי שאני אוהב. >>>>>>>>>>>>> כשלא אכפת לך ממני, למרות שאני אוהב אותך, מה אני כול לעשות, אני שוטה מדי אני שוטה מדי לבכות, כשאת אומרת לי ביי אני לא אבכה אם תישארי אני שוטה כשאכפת לי, למרות שאת בוגדת בלבי, אני שוטה מדי גם לי כשאני מגיע הביתה בסוף הום, אני יודע שתבכי אם אתפקח אני שוטה מכדי שיהיה אכפת לי, כשאת הולכת עם אחרים, אז למה שאעמיד פני פיקח, אני שוטה מדי בשביל לשים עלייך. >>>>>>>>>>>>>>>>> הנה בא ג'וני לספר לנו סיפור הנה בא ג'וני להגיד שיש לו אישה, אבל הוא מאונן - לאורך כל הלילה הנה בא ג'וני, הוא יספר לכם סיפור, אך הוא נתן את הבלוז איך כל הנשים התעלפו לרגליו, אבל הוא העדיף לחזור הביתה לבד הנה בא ג'וני, אותם סיפורים ישנים יש לו את אוצר המ...

 את ואני היינו זמן רב את באת ואת הלכת יותר מדי פעמים את לא מתייחסת אליי כאל גבר, אני מרגיש שרמוטה את לא מכבדת אותי בוויסקי לפני שאת הולכת ואני לא יכול לחכות פיכח. <<<<<<<<<<<<<<<<<<<<< האם אנחנו כאן ביום הזה, כשאת חוצה את הרחוב ואומרת שלום לכל מי שאת מכירה, תגידי שלום גם לי. >>>>>>>>>>>>>>>>>>>>> אני זוכר כאילו זה היה אתמול, כי זה היה באמת אתמול היא הלכה אל הקיץ, היא הלכה אל הלילה, מה יכולתי להגיד, הגיע זמנה ללכת. >>>>>>>>>>>>>>> ניגנתי את השיר שלנו, מאמי, על כל רחבת הריקודים זה היה עוד ריקוד לפני שאנחנו הולכים חברים אמרו לי שלא אראה אותך יותר, אבל לא האמנתי אמרתי בקלות אפגוש אותך בסביבה, זה לא קרה אני רוצה לפגוש אותך, יש לי את הזכות אני ממש רוצה לפגוש אותך, כאילו יש בי הוריקן. >>>>>>>>>>>

 כל פעם שאני רואה אישה על משטח הסנוקר - אני חושב עלייך כשאני רואה אישה יפה הולכת לאורך הרחוב - אני חושב עלייך הא הולכת עם זרים, אני לא מכיר אותה בכלל, כל אישה שאני רואה, מי יודע מי היא - אבל אני חושב עלייך כאילו זו איזו בדיחה, כאילו זה איזה משחק - אני חושב עלייך כשאני מביט בפסל החרות - אני חושב עלייך מספיק שאני רואה משהו, אפילו כיסא או שולחן - אני חושב עלייך. >>>>>>>>>>>>>>>>> היי, איך התחתנת בלי להגיד מילה, פשוט הלכת ולא חזרת, כאלו הכול שכחת, אולי יש לך אמנזיה יום אחד תיזכרי, אבל עדיין לא תביני, איך קרה שהלכת יום האתמול יהפוך למחר ולא תדעי להתמודד אתו כאילו היינו בגן-עדן, כאילו היינו ילדים, היית מלכה לכמה ימים, הכתר נשמט, ברחה המלכה. >>>>>>>>>>>>>>> תעזור לי להחליף מגבת על הקולב הירוק אני רוצה לשתות בירה כמו שאתה שותה אתמול הייתי בוכייה מול הטלפון, חשבתי, מאמי, מתי אתה חוזר זה הרגיש כמו גיהינום, אולי אתה עם מישהי אחרת, שמעתי על הנשים שמסתובבות אתך, אולי אתה עם הבחורה הג'ינג'ית הזאת ...

 תקעתי את המקל שלך בלבי, זה מה שאת רוצה השיר שלך לא שפוי כמו הצורה שלך, זו רק אהבה, אבל אני אוהב את זה מסובבת סכין בלבי כדי להקל על כאבך, איך ההרגשה לגרום סבל למישהו? זו רק אהבה, אבל אני אוהב את זה, למרות שאין בזה רווח, לא של כסף, לא של כבוד, לא של תהילה. >>>>>>>>>>>>>>>>>>>> לפני שאת מאשימה אותי - תסתכלי על עצמך אימא שלך אמרה - אל תתקשר לבת שלי יותר אם את לא גונבת את לבי - את גונבת לב של מישהו אחר לפני שאת מדברת - תשמעי את עצמך להגיד הרבה בלי להגיד כלום - לא עובד יותר זיו פנייך החינני לא מספיק לפתוח לבבות. >>>>>>>>>>>>>>>>>

 חלק ממני לא רוצה להתגאות רואה את הדמעות שלך וחושב - את מדי יפה כדי לא לחייך אני רוצה להרוג מעט זמן אתך תשתי טקילה וגם אני אשתה לא חייבים לדבר על העבר, מה שהיה - היה ניקח את הבעיות לרחבת הריקודים תדברי הרבה על מה שאת רוצה, אני רוצה להרוג זמן טקילה אתך. >>>>>>>>>>>>>>>> אף-אחד עם מעט לא לקח לי שיר אחד ותר מדי ששרתי בלילה בודד שמיים כחולים היו הצבע של עיניה, הן יכלו להרוג במבט רוצחת קטלנית - לבי שייך לך, את צובעת את לילותיי בתשוקה לוהטת, את הרוצחת הקטלנית שלי רוצחת קטלנית, כשפת אותי במבטך, את מכתימה את הסדינים הלבנים של בשפיך שלי, את הרוצחת הקטלנית שלי אף-אחד ל תקע אותה ונשאר בחיים, זו המומחיות שלה - לחסל את החושקים בה. >>>>>>>>>>>>>>>>

 נכון שאת מטורפת ממש טרה-לה-לה-לה? הרי איזו סיבה אחרת יכולה להיות אם את קוטפת חרציות בחורף לאיש ללא שם? יש לך תחתונם בצבע סגול הו אוהב את התחתונים בצבע סגול, כי הם חצי שקופים הוא שם את התחתונים על הראש אחרי שהוא מפשיט אותך וככה מזיין אותך ואת מגמרת חזק שהעיניים שלך מתגלגלות מעלה את לא תוהה על רוחו החרמנית אם זה טוב - למה לשאול שאלות אבל האמת שהוא מזריק חומרים כדי שיהיה לו חשק וכדי שיעמוד לו וכדי שייהנה וכדי שיגמור ואת הסודות לעינוג אישה, הוא למד מהבן-דוד שלו, שהיה חשש כלומר סטלן - פעם קראו לזה חשש מהמילה חשיש אז הבן-דוד שלו לימד אותו בין שאיפת גראס ללגימת ערק איך להוביל אישה אל העונג הצרוף הטהור לט-לאט להגביר - ואז לפוצץ את המוח שלה באורגזמה כל-כך חזקה, שהיא לא תרצה לעזוב אותו אף-פעם ובאמת את לא עוזבת אותו, כי הוא מפוצץ לך את המוח באורגזמה כל-כך חזקה, שאת לא רוצה לעזוב ותו אף-פעם.

 ראיתי אתמול בתוך החמסינים את בוקר טוב הולך עם מטרייה ושמשייה וגם צעיף, מקל, כובע וכפפות. מישהו בכלל יודע מה זה כפפות? בוקר טוב הלך כאילו יש לו לאן ללכת, למרות שלא היה לו. אבל הוא היה בוקר והוא היה טוב. עברתי לידו, לא זיהיתי אותו, למרות שהוא נראה לי מוכר. חשבתי משהו שראיתי בשכונה. אבל כשהגעתי הביתה שלי פתאום נזכרתי - זה אשכרה בוקר טוב, ולא אמרתי לו שלום. אמרתי אני אחפש אותו ברשתות החברתיות כדי להתנצל ולהגיד לו שלום, אבל לא היה בוקר טוב, היו הרבה בקרים רעים-רעים-רעים, אבל בוקר טוב לא הופיע בשום מקום. חשבתי שהוא נעלב והחליט להתאדות מהעולם. אמרתי לעצמי שמעכשיו אני אגיד בוקר טוב לכל אחד ואחת שאני חולף על פניהם, אפילו אם הם לא מוכרים לי, כי כול להיות שאני מכיר והזכר אחר-כך. לא ידעתי אם להגיד בוקר טוב במבטא פולני או מרוקאי, אבל לא ייחסתי לזה חשיבות, שניהם אותו הדבר. צחצחתי שינים טוב-טוב כדי שלא אצטרך ללכת לרופא שיניים והורדתי את המים באסלה סתם בשביל הכיף. אחר-כך הלכתי לבדוק אם השמש זרחה - ואם היא זרחה - האם היא מחייכת. השמש זרחה, אבל זו לא הייתה השמש, זו הייתה ביצת עין ענקית. אז אמרתי לה...

 זה היה אמור להיות לב שלם, אבל הוא התפרק לחלקים חלומות שבורים, מה הסיבה? אף-אחד לא יודע בן-אדם עושה מה שהוא אמור לעשות ובכל זאת זה לא מספיק עוצם את עיניי וצף בנהרות של זמן, עדיין הילד של אימא שמנסה לעשות כמיטב ואם לא אצליח למרות שאני משתדל? >>>>>>>>>>>>>>> אני לא אהיה לבד, לא אבדוק את הטלפון, לא השתגע מכמיהה לצומי ממך אם לא הייתי אוהב אותך, לא הייתי תוהה מי אוהב אותך את מי את אוהבת מה את עושה האם את בסדר - כדי שאוכל להירגע. >>>>>>>>>>>>>>>>> שם עליי את המסכה כדי להגיד שלום, אבל מתחת למסכה - לא רוצה לעזוב אותך שם את המסכה כדי ללכת ממך, אבל מתחת למסכה - רוצה להישאר לא יכול פשוט לוותר היא לא יודעת כמה אני רוצה אותה, היא לא יודעת כמה אני מתגעגע אליה, היא לא יודעת כמה אני אוהב אותה, היא לא יודעת כמה אני מאוהב בה אני אומר שלום לוותר, אבל מתחת למסכה בוכה. >>>>>>>>>>>>>>>>>

 אני לא רוצה אחרת, מאמי, גם אם אני לא יכול לקבל אותך. >>>>>>>>>>>>>>>>>>>> את מורחת חיוך על שפתיי הרושם שאת משאירה רב את מוחה דמעות של עננים כשיורד גשם את משמחת לב של איש עצב, מפזרת את דמעות העננים החיוך שלך הוא כמו שמש בעיניי. >>>>>>>>>>>>>>>> זה מה שישאיר אותנו יחד תמיד לנצח אל תיכנע, תישאר חזק, כי תמיד אוהב אותך אתה שייך לי עכשיו, כמו שאני שייכת אליך תמשיך עם אהבתך ואהבתי תיקח אותנו ביחד תמיד נחלוק דברים יחד אני צריכה אותך עכשיו ואני צריכה אותך תמיד תמשיך לאהוב, אני מתחננת לפניך, כי אהבתנו ההדדית תשמור אותנו לנצח ולא משנה מה יקרה. <<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<<< בדעתך יש כוונה להרגיש דברים טפלים בבקשה תתרכז ב-מה שחשוב, יש רק דבר אחד חשוב תנתב את הדרך לכוכב האהבה, הוא זוהר תמיד בשבילך הוא מנסה ליצור קשר אתך אנחנו חברים שלך אנחנו מעריכים את אהבתך ועושים גם מצדנו מאמץ ליצור קשר אהבה אתך. <<<<<<<...

 את חושבת שאת משהו, את חושבת שאת משהו, בואי אני אלמד אותך מי את יש לך עוד מה ללמוד את חושבת שאת הכי טובה, את חושבת שאת הכי טובה בואי אלמד אותך מה זה להיות טוב, כי ברור שאת טועה יש טוב בזה ויש טוב בזה את לא הכי טובה בואי אלמד אותך, בואי, בואי. >>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>

 לאורך הקצב, לאורך הלהבות האיש שיודע, האיש שעושה שובר את השרשראות, מנפץ מיתוסים חולק בפעולה, רוקד לפי הקצב אוהב לפי הקצב, סוגד חפי הקצב חי בזמנים עתיקים, עם מכונות רעות משנה את חוקי המשחק, ממשיך וממשיך, לא מפסיק את הפעולה חי לפי הקצב. <<<<<<<<<<<<<<<<<< נשברנו והתמוטטנו בשדה טרשים היינו קורבנות להבטחות שווא למרות זאת האמנו - המשכנו לבטוח עתה איבדנו את אהבתנו מהמקום בו באנו אין אהבה כמו שהייתה לפני הדרך היחידה למעלה זה אני ואתה, כמו שאני מאמינה, כך אתה מאמין, אל תזנח את האמונה הדרך למעלה זה רק ניצוצות של אהבה האור הקטן בקצה המנהרה. >>>>>>>>>>>>>>

 לא הייתי עצמי בימים אלה - לפי החברות שלי אהיה בסדר, אני אומרת, כי אהבתך מזויפת כמוך אני אומרת לעצמי שהכול יהיה בסדר, אני רק עוברת ימים רעים יש ירידות ועליות, זה לא חדש, אני אעמוד על רגליי שוב זמן משחק תפקיד ומרפא לב שבור. >>>>>>>>>>>>>>>>>>> אלו היו ארבעם ושניים קילומטרים מהבית שלך לשלי נסענו בגשם, נסענו בבוץ, כדי לראות את ניצוץ עינייך שוב אלו היו שבעה שבועות בהם לא חזינו בך השתכרנו והמרנו ועשינו אחרות, אבל תמיד חשבנו עלייך אנחנו בדרך לבית שלך, כולנו מעריצים כולנו אוהבים אותך ועדיין חברים נראה אותך שוב ונהיה מאושרים. >>>>>>>>>>>>>>> בשמלת הבית שלי בזמנים קשים, רע עכשיו, אבל יהיה בסדר הכדורים עוזרים וגם השתייה, נותנת מעצמי חתיכות ומקבלת בחזרה, על עוד השמש מאירה גם לי - הכול בסדר. >>>>>>>>>>>>>>> אף-אחד לא מחפש אותך יותר - שר לה הזמר ברדיו, זה היה השיר המועדף עליה זה לא נכון, כי אני בדרך אליה, ישר למטרת הלב לשמח את לבה אין לי תירוצים ויש ...

 הוא טאטא את הרצפה. זה הזמן בו הכול מתמוטט. הוא זכר אותה גם מפעם וגם מעכשיו. גם מפעם. פעם היא הייתה אישה צעירה קורנת, עם פנים חזקות ופות, עצמות לחיים גבוהות. העיניים שלה נצצו, תמד היא נראתה משועשעת וחושבת מחשבות מצחיקות שהא ל מגלה. תמד שאלו אותה מה משעשע אותה כל-כך, והיא הייתה אומרת שזה פשוט מצחיק, כל המצב, כל מצב. היא הייתה קצת-הרבה מנותקת ושקועה בעולם המצחיק שלה, העיניים לא הבינו את מה שראו. גן-עדן של שוטים, בו אם לא היו לה בעוות - אז אן לאף-אחד וכולם סתם מתבכיינים. אבל אהבו אותה כי הא הייתה מצחיקה. היו לי יציאות מוזרות ולפעמים פסיכיות וכולם התגלגלו מצחוק. היא הייתה אישה צעירה פשוטה שחיה חיים צעירים פשוטים, היא לא הכירה אחרת. אבל זה היה פעם. היא קיבלה מכה והתפקחה. ועוד מכה ועוד מכה והתפקחה יותר. ואז צרורות אסונות בשרשרת שהפכו את עולמה לשדה קרב. היא לא ידעה להתמודד, אבל התעקשה להילחם במן תמימות ילדותית. הא הפסידה, שוב ושוב ושוב. היא הפסידה כי היא קטנה והעולם גדול. ובללה כשהיא ישבה אתו בסלון - היא הייתה מלאה מרירות ושנאה עצמית. היא דיברה בלי הפסקה כמה הכול שחור-שחור ולהילחם על החיי...

 כשאת, אני זקוק לך, את לא נמצאת כשאת, אני צריך לך, את לא בסביבה צריך קצת חברה, בובה צריך קצת נחמה, בובה כשאת מסתובבת כל לילה כולו, מה את עושה, ביום את יישנה, את יודעת שאני לא יכול להישאר לבד, אני לא כזה חזק. >>>>>>>>>>>>>>> זה יושב, הגיע זמן שתכבד אותו זה בועט, יש לו תשוקה אתה כזה טוב, אין יותר טוב בוודאי אתה יודע לכתוב מכתב אתה יודע, כל מה שאתה עושה הוא הצלחה אימא שלך ידעה לעשות את הכי טוב את רוקד, למה אתה לא רוקד יותר זמן אתה עושה את זה טוב, למה אתה לא עושה יותר מהדבר הזה. >>>>>>>>>>>>>>>> תנשב בלי בושה אין לך דבר פרט לבלוז, מום ששמעת את שמה לא יותר בלוז הום, מספיק לבכות כל יום אני חיכיתי, חיכיתי זמן רב לך אין לך זמן מלבד לצעוד ברגלים יחפות אתה יודע את הבלוז ואתה יודע את שמו. >>>>>>>>>>>>>>>> כדאי יותר שתעזבי כדאי שתעזבי אותי לבד את מתקשרת אליי, אני לא מבין מה את אומרת משהו לא בסדר, אולי עשיתי דבר לא בסדר אי-אפשר לענות לטלפון כשאני מתקלח באה...

 את יכולה לבוא תמיד כשאת באה את יכולה לתפוס אותי, אני לא כל-כך חזק זה עניין של זמן שתצאי מחיי, תשאירי אותי לחכות כמו שוטה אבל אני אוהב מה שאת עושה, כי אני אוהב לרדוף אחרייך. >>>>>>>>>>>>>>>>> היי, אולי אצבע את שיערי, אול אסע לאן שהוא אול אסע במכוניתי, אולי אאבד משקל, אולי אשתכר, אני אהיה בסדר אולי אלמד לתפור, אולי אספור כוכבים, אולי אתמסד, אני אהיה בסדר. >>>>>>>>>>>>>>>>> בלי אזהרה וללא שליטה, אין לאן לברוח האהבה האינסופית של הזקן לא משאירה סיכוי, לחוסר אהבה. >>>>>>>>>>>>>>> היא חופשית על הסוסים כמו מטיילת בשכונה רוכבת ברחבי העיירה, כבר לא מייצרים נשים כאלה אם היא תחליט לגנוב את לבך - אין לך סיכוי כבר לא מייצרים נשים כאלה אני נשבע שהיא קוראת את דעתי, אתה תתאהב בה לבטח, כבר לא מייצרים נשים כאלה. >>>>>>>>>>>>>>>>>>>>> כמו מנעול שאין לו מפתח, מחפש את הים, לא מצליח להגיע אלייך, א...

 ואני פוחד אם תישארי שם זמן מה, יש מפלצות בחוץ את הולכת ואת לא יודעת לאן, את רק שומעת אותי אמר שאני עוזב ואני לא יודע לאן אני הולך אפילו שאני הולך - אני לא מגיע לאף-מקום. >>>>>>>>>>>>>>>> חושבת את כל הלילה כולו, לפתור בעיה, חושבת עד השחר זה לא קל הבעה לא נפתרת - את לא נכנעת זה אותו הנהר כל יום ויום הוא ממשיך לזרום כל יום ויום זורק ענפים צפים, מפכה מים אנשים יושבים לגדותיו - ומנסים לפתור בעיות. >>>>>>>>>>>>>>>>>>>> הייתי בחוץ, שתיתי, רק אני באסם, ליל יום שישי אלה האורות העמומים כל ליל שישי המחשבות מטלטלות אותי כל הלילה כולו, אם תסתכלי אחור - אולי תראי אותי ואולי תחליטי להיות שלי. >>>>>>>>>>>>>>>>>> מביט למעלה בשחר הבוקר אל השמש אולי ירד גשם וישטוף את האבק למעלה בשמיים יש מישהו שמביט מטה אלינו ואנחנו לא יודעים למה אנחנו כאן שומרים את האמונה בכל יום ויום, למקרה שהוא קרא לנו. >>>>>>>>>>>>...

 הוא השתעל לתוך כף ידו הוא השתעל דם היה חור בכף ידו מקליע, שספג במהלך הימלטות ממעצר השוטר השני מת, הראשון דולק אחריו ברכב של אזרח - הוא יכול להריח את זה הוא גם יכול להריח את בת הבושת, את מועדון החשפנות, את מאורת השדים - של בני המאיה שנרה מרחוק כמו מסבאה ישנה עשויה אבן, כשבעצם זהו קצהו של פירמידת מאיה בת הערובה בתא המטען יודעת, האישה שהייתה איתה אמרה לו בראש שלו לקחת אותה כי היא יודעת, היא מהם, היא לא בת אדם, אבל היא עדיין לא יודעת את זה וכשהוא יחזיר אותה לדמותה השטנית - היא תהיה לו בת לוויה ממש כמו מאות השדים האחרים הנשים ייתנו לו את עצמן, והגברים יילחמו עבורו כולם יעריכו את הישות שהוא מחזיר להם, בדמות אישה שהשד כלוא בתוכה הם קוראים לו, הם מחכים לו מזה זמן רב והוא הולך להיות בן אלמוות, בחיק שדי המאיה ואחד משלהם הוא רוצה יותר מ-כל להיות אחד משלהם.

 היה קל לתת את הלב, אבל מתברר שאת הלב צריך לתת היה קל להתאהב, החלק הקשה זה לתת את הלב ללא תמורה, נדמה שהאהבה מנצחת, אבל מפסידה באותה המידה הרבה שנים מאז ראיתי את פנייך, עתה נותר בלבי חלל ריק. >>>>>>>>>>>>>>>>> את יודעת שאני נשוי וגם את נשואה אבל אנחנו משחקים בנדמה לי כנראה שתאבד לי אשתי ואת תאבדי את בעלך אבל זה חזק מאתנו, אנחנו משחקים בנדמה לי זה אותו הסיפור בכל מקום, אין ספק שהספינה טובעת, אבל אנחנו משחקים בעפר. >>>>>>>>>>>>>> את חייבת לעזור לי, אני לא יכול לגמרי לבד אם לא תעזרי לי, אצטרך למצוא מישהי ש-כן כשאני הולך - את הולכת אתי כשאני מדבר - את מדברת אתי אם לא תעזרי לי - הצטרך ללכת ולדבר בעצמי. >>>>>>>>>>>>>>>> את יודעת שאת בלבי, אני מרגיש את הקסם קופץ, את מטרפת אותי כל-כך יפה שזה לא יתואר, בעלת חן ואצילות מעל המשוער, את מטרפת אותי.

 זה לילה אפל. כל המתים הלכו לישון, הערפדים מייללים לירח. תנים מסתובבים במזבלות ומחפשים גופות לנגוס בהם ולבלוע. גוף טרי עם דם חם שנזרק על ידי בני אדם שרוצחים בני אדם. בשר רך וטרי, נימוח בפה. עורקים שותתי דם בנגיסה ראשונה שממלאים את הפה בנוזל דם סמיך וחם ומחייה נפשות אבודות של בעלי חיים, שמייללים ומייללים לאלוהים שלהם שייעשה בהם משהו בקשר לקיום העלוב שלהם כבעלי חיים אוכלי נבלות. ופה בתוך המזבלה הזאת, שוכבת גופתו של מיכה. בין טמפונים שותתי דם וקיאה של חולי קורונה, בין שאריות אוכל של זקנים חולים סיעודיים. שם מתרוצצות הרימות המהירות ומכרסמות בתאווה שיירים של מזונות אנשים ולפתע נתקלות בגופה של מיכה ומרגישות אסירות תודה על מזלן הטוב, כי רימות לא חושבות, הן רק מרגישות. והן, הרימות, נכנסות לגוף הטרי הזה וכל-כך נעים להן בתוך הבשר והדם שעדיין טרי ורך. והן חושבות שהן יכולות להישאר עד שימותו בתוך הבשר הטרי והרך והמדמם של מיכה, שפעם היה יושב מול הטלוויזיה וצוחק מסטנדאפ בנטפליקס. והבחורה שהוא זיין, שהייתה יזיזה שלו, מנסה בדרכים שונות להרעיל אותו עד שתתייאש או שיתיישר לה הראש. ואת זמנו האינטימי עם...

 עברו אלפי שנים מאז כתבתי משהו אני לא יודע למה לא כתבתי משהו אולי לא הייתי צריך לכתוב משהו אבל המשהו אולי הה צריך להיכתב אז אמרתי לו - משהו, בו נ אכתוב אותך והוא ענה לי - לא בא לי אז אמרתי לו - אל תהיה ילד רע והוא אמר לי - אתה זה הילד הרע לא הבנתי ל-מה הוא מתכוון ואז התברר שהוא חושב שגנבתי לו את המסטיק אבל לא גנבתי לו את המסטיק רק השתמשתי קצת במסטיק לעסתי ולעסתי ואז החזרתי לו אני לא מבין מה הבעיה פה.

 היה לו קר כ זה היה דצמבר הוא ישב בארגז החול הוא בנה ארמון בחול הוא לא ידע למה הוא בונה ארמון בחול אולי כי השעה הייתה שלוש לפנות בוקר אולי כי החול היה רטוב אולי כי ל היה לו משהו אחר לעשות אולי כי זה יום הולדתו העשרים ושבע כל הטובים מתו בגיל עשרים ושבע האם זה מקרי או קנוניה? האם יש מישהו שמחפש טובים בני עשרים ושבע ופשוט מחסל אותם? או שבני העשרים ושבע נקלעים למן תסביך כזה, שהם לא יוצאים ממנו בחיים אולי הם לא רוצים להיות בני עשרים ושבע, כי זה אומר שהם כבר מבוגרים אולי בגלל שבגיל עשרים ושבע - המוח הופך בשל והם לא אוהבים את העולם כמו שהמחשבה הבשלה שלהם מראה להם ותו אולי בגלל שהם מבינים שהם בדיחה ולא מה שהם חשבו כי המוח הבשל חושף את זה להם כך או כך, בגיל עשרם ושבע - דברים משתנים כך או כך, תקופה נגמרת ולעולם לא תחזור תקופה חדשה מתחילה בגיל עשרים ושבע - האדם כבר לא תינוק.

 יש לי שבע מאות דולר, אז אל תתעסק אתי ני איש הקוצי צוצי,\ כולם חוששים ממני כשישבתי על הכיסא הזמנתי את עצמי לוויסקי לקח לברמנית שלוש עשרה דקות תמימות למזוג לי בינתיים נהניתי מהמחשוף הנדיב שלה היה לי שיער קלוע בצמות על הראש ויה לה עגל האף וגם באוזן היו לה קעקועים על הידיים בדמות נחשים, הם הביטו בי היו אנשים שסבבו את הראש לעברי כשאני גיהקתי, אחרי שלוק ארוך ומתמשך של וויסקי אבל זו לא אשמתי, הייתי גבר לא מוכר בבר זנוח אל זה הגעת במקרה, אתם חייבים להאמין לי, בכלל לא התכוונתי להיות באזור אך נפתולי העיר היתלו בי ומצאתי עצמי בשכונת סמטאות זו בולע את האלכוהול כאילו היו כדורים פסיכיאטריים ואומר לה, מאמי, - את הברמנית הכי טובה שהייתה לי.

 בשקט הולך הכיסא יש לו רק ארבעה רגלים ואחת מהן שבורה כי מיכה בעט בכיסא לאט הוא הולך לעבר השולחן ומציב עצמו ליד השולחן אולי מיכה יתיישב עליו למרות זאת. >>>>>>>>>>>> היא צובעת שמיים בכחול, ורוד, סגול, אדום היא צובעת שמיים זהו המקצוע שלה הם באים אנשים מגישים פרוטות אחרונות מנסים לשחד אותה בפרח ואומרים - תצבעי לנו את השמיים.

 מנסים לרדוף אחרי הרוח בקירות לבנים במקום בו הייתה רוח שנשבה בפנים והם לא זזים הם כמו הרים מבקעים סדקים של אש בתוך מעבה האדמה ההולכת ומתעבה כל עוד יש לך משהו מה זה יכול להיות אולי מנת קוטג' אולי פרילי או אשל עושים את זה לגמרי כמו לא היה דבר אולי מילה קטנה מתחרזת לפנים ללא פנים לדמות ללא דמות לאדם ללא אדם הגזור מחוברת קרטון.

נוסע במהירות ממקום למקום, ל יתפסו אותי גם אם ינסו רק אני והמותק שלי עד סוף היום אישה שלי עטופה בחרוזים ואיפור, נראית כמו מלכת הפרברים צוענייה בגוף של ספרדייה, היא תיקח אותי איתה. >>>>>>>>>>>>>>>>> אלו המחשבות שלנו, מאמי, שמהתלות בי כמו כשפים רק אתמול אהבת אותי, חשבת שאני לא אוהב אותך נתת לי כסף מזומן, הבאת לי אותו לא העלית בדעתך שאני מוכן לשלם כדי לאהוב אותך את ואני היינו תמיד, אך הלכת עם גבר אחר ניסית להתל בי, לבחון את אהבתי לך הרמתי את ידי הימנית ונשבעתי - תעשי מה שאת רוצה אם תרצי לעזוב אותי - רצונך הוא רצוני. >>>>>>>>>>>>

 כשהלילה יורד והצללים מתפשטים, זה הזמן בו אני צריכה אותך יותר מ-כל כשהירח לוחש לרוח, אז הבלוז מתחיל עם בטן בועטת, עם לב רעב, התיאבון לא מסתיים כשהשמיים מחשיכים - אז הבלוז מתחיל. >>>>>>>>>>>>>>>>> הציפורים נודדות צמאות בשמיים החרוכים, מנמיכות טוס כדי לשתות מהשלוליות בפעם שעברה כשהיית כאן, עצבנת אותי מאוד, אמרתי לך שאני לא כאן, אני על הים יש לי דשא להשקות שלא יצהיב, אני מנהל להקה של עורבים על כבל חשמל כמה טיפשי זה יכול להיות, כשהאגו שלך עולה ורוצה הכול ועכשיו, גם אני קיים אם לא שמת לב ובטח אני לא הבובה המזוינת שלך ושכחתי למהול את הערק במיץ תפוזים, שתיתי אותו נקי ואיבדתי את דעתי. <<<<<<<<<<<<<<<<<<< כשזה מתחיל בדרך מלוכלכת, מתחיל מכאן לאינסוף והשמש יורדת מתחת להרים, העצים דוממים, מטילים צללים בתור הזהב הפרטי של כל אדם, הוא פורק עול ויצא למסע הרס עצמי חיים רציניים ישגעו אותך, ישברו את לבך, ישברו את רוחך תלמד לעוף מעל לעניים, למרות ש-מה שעולה - חייב לרדת תלמד לעוף גם בלי כנפיים, ל...

 המלך תופס אותם קצר, אמר פבלו ועיניו פלבלו ככה על שש-בש ובירות האחת לפנות בוקר תחת פנס שיכור, שמאיר אנשים שיכורים ממנו, שמשחקים שש-בש לאורו ופילו לא מצליחים לראות מה אומרות הקוביות רוח קרה של תחילת חורף ונחנו קופאים מ-קור לבושים כמו לקיץ, מתמהמהים בזמני חילופי העונות ופבלו קצר, כמו שהמלך תופס אותם קצר ל מוסיף מילה, מביט אל הדרך מהפנס לכביש אולי שם יש תשובה - מ-עבר לכביש, בתוך הפארק החדש שחידשו לא מכבר בעיניים אפלות ואובדניות של בני נוער, שבבוא היום יוארו באור גדול.