הליקופטר

 ביקרתי באחו לא ידעתי שיש שם ציפורים הן צייצו צוויץ-צוויץ צייצתי איתן ירדתי אל הנחל טבלתי רגליים שני אווזי בר שייטו בניחותא חייכתי אליהם, הם חייכו בחזרה ידעת שאי-אפשר להישאר זמן רב, כי החושך יורד והצללים מתארכים לכן פניתי משם לביתי אשר בסלע, פינתי החמימה, מבצרי הבערתי אש באח וחיממתי את עצמותיי לו היה קר - היה בזה מהנחמה אך היה זה ליל חמסין לכן השתנתי על האש וכך כיביתי אותה הדלקתי מזגן, שבתקופתי היה סתם מניפה ונפנפתי על המנגל להפיח קרירות בפניי הגחלים התאדמו והשיפודים הונחו ארוחתי הטעימה חיכתה להזמנה.

 תרחמו עליי בבקשה, אני לא רוצה ללכת למסיבה אין סיבה ללכת בגשם קר בחוץ ואין מטרייה כל מה שאומר לא ישכנע אם הישאר בבית - הרגיש טוב יותר אין סיבה להילכד בגשם, בגלל מסיבה מחורבנת בתוך המיטה אני מחלים חולם לי חלומות נפלאים.

 בתוך הכלוב השתוללתי נטרפה דעתי לעגו לי שוביי ועינוני לא ידעתי נפשי מתוך שבר ענן התחננתי שלחתי תפילתי לאל במרומים שיושיעני כי קצה נפשי היה זה יום אפור של כפור כך לאיטי שקעתי בזפת השחור הה זה יום בו קיבלתי מחילה, לנפשי הטרופה, מתוך תפילה כנה.  

 היא הייתה פראית ונועזת 'שמעו נא, חבריי בזמן השיכר ממלמלת - לא אעזוב אותך, בחיי אך אני בשקט תכננתי, לנוס על נפשי כי לנשים רבות התאוותי לא היה זה גורלי היה גופה שחור משחור ונגד רצוני השתעבדתי, לקסם השחור היה גופה שחור משחור ולא יכולתי לעצור, לבי הפך לעבד, לקסם השחור.

 קם בבוקר ושר לי שיר בלי מושג על מה השיר כמו פרח שפורש עלעליו לשמש צומח גבעול בלי לדעת מדוע מתחיל את היום ברגל ימין, סיגריות-קפה-אלכוהול, חייבים להתמסטל כדי לשרוד מאזין לרדיו צרפתי-גרמני, איטלקי-סיני, אני אוהב סושי (לא באמת, בשביל החרוז) השדרנית מנומנמת, אבל מתוחה, היא יודעת שהיא משדרת לכל פינה אוכל פת של שחרית - פלפל-גבינה-מלפפון-עגבנית.

 אני רוצה להשתחרר מאחיזתך הצובטת ב-לבי כמו צבתות מקיזה דם מבשרי הרך כטלה משסעת את רקמות לבי הרכות את רוצה לטרוף, פה כריש, פה מלתעות. 

 בעיניים פקוחות בתוך המכונה מתערבב לי שם בלי הבחנה פותח עין לגלים סוערים לא אכפת לי מה אתם חושבים יש אור וצל בתוך המכונה גם אימא שלך מתערבבת בתוכה הילדים שרים זמירות נוגות הילדות נאנסות עומד ליד עץ ולא זז, כי הוא חושב שהוא תמרור ככה זה כשמשתגעים, בשביל זה יש חומרים.

 - הלו? - יא בן-זונה, למה לא רואים אותך, כמו כלב השארת אותי בדירה לבד - יש לך אקס בוקס - מה, אני ילד קטן? - נטפליקס - הם נהיו משעממים - רדיו - הרדיו טוב, אבל זה רק ברקע - אוכל - אתה צוחק עליי? - ברבי... סתם, טוב, 'שמע, אני אבוא אליך מחר בערב, אעשה לך פוצי מוצי ואחזור לדירה שלי - מה יש לך לעשות שם? - ביד - אה? - מה שעושים כולם - מה עושים כולם? - חיים - אתה תעשה לי פוצי מוצי? מה, אני חתול? - יש לך הצתה מאוחרת, תשחק קצת קלפים, זה יחדד לך את המוח - מה למשל? - בלק ג'ק, סוליטר, פוקר - אין לי עם מי - מה זאת אומרת, עם המחשב - המחשב יודע לשחק קלפים? - המחשב היום יודע הכול - אז שיכין לי שקשוקה - תוריד מתכון - אני יודע להכין שקשוקה, שהוא יכין - 'שמע, אני אבוא אליך, אני אכין לך גם שקשוקה - לא רוצה שקשוקה שלך, היא עושה לי צרבת - אז מה אתה אוכל? - את הלב - שיהיה לך בתיאבון, אני אבוא מחר - אשכנזי - אימא שלך.

 - הלו? - אה, מה נשמע בן-אדם? - וואלה, מאוננים, ומה אתך? - אותו דבר - רצה לאונן יחד? - יאללה, לקפוץ אליך עכשיו? - כן, למה לא, לא עושה כלום - אבל אני לא יכול, יש משימה בלתי אפשרית בטלוויזיה - אז אחר-כך - אחר-כך יש מנהרת הזמן - אז אחר-כך - אחר-כך יש מסע בין כוכבים - תגיד, מה הבעיה שלך, אתה רוצה לאונן או לא?! - יודע מה, אתה צודק, אני אאונן לבד  - מגיע לך להות לבד עם הזין שלך, לא סופר את החברים שלו, 'לך תזדיין - אני מצטער... - תדבר ל-למפה, אנחנו כבר לא חברים!

 בוקר מלוכלך וקר היה זה כשהבוקר התקשר אמר שהא מאחר יש פקקי תנועה, המצב חרבנה נטלתי כדור ועוד אחד ועוד אחד חרבנתי צואה ישר למחראה טירן הביא לי מתנה - גלולת שינה אמר אתה תישן כמו נסיכה, לא הנסיכה והעדשה בלעתי גם אותה כי לא הייתה לי ברירה נרדמתי כמו נפלתי ל-בולען באמצע הכביש המהיר לגיהינום. XXX - הלו? - היי, גיא, מה נשמע? - מיכלי! מה קורה? עדיין מזדיינת? - אני עם הילדים באוטו, שומעים אותך בספיקר - אה... שמעים אותי כולם? היי, ילדים, מה נשמע? - בסדר... - לאן אתם נוסעים? - לבית-ספר - אתם יודעים למה אימא מסיעה אתכם לבית-ספר? - למה? - כדי לסתום לכם את המוח, אתם רוצים שיסתמו לכם את המוח? - לא... - אז תהרגו אותה.

 הדרך אל האושר רצופה מכשולים רבים לא פעם אני בוכה, גם מתייסר, גם בוכה ככל שאני מתקרב בדרך - האושר מתרחק ככל שאני נאבק יותר - אני מפסיד יותר ככל שהולכים בדרך אל האושר - האושר מתרחק לפעמים נדמה רואים וזה רק אד של ערפל.

 הדרך אל השמש חסומה רציתי לקנות תבלין, אבל אין לי סיבה הלכתי לאסוף ת'בקבוקים לתוך מיכל המיחזור, הם יהפכו לרובים השמש גבוהה וקרה הרוח נושבת כמו משוגעת בחשיכה תנים מייללים בשדות חתולות יולדות נאנקות.  

 - כמה אתה אוהב אותי? - עד השמיים ובחזרה - אתה מזויף, מה זה עד השמיים ובחזרה... - אוהב אותך קצת - עכשיו אתה כן, גם קצת זה משהו - אני מצטער... - אל תצטער... אני מבינה, זה בסדר גמור, העולם סוגר לנו את הלב - אימא שלי מתה... - אני יודעת - הייתי לבד - לבד - השתגעתי - בוא 'שב לידי, אתה רוצה לגעת בי, נכון? אתה עדיין אוהב אותי - כן, אבל אני לא יכול - תיגע בי רק קצת... - לא יכול.

 בואי, תיכנסי תשבי, תשבי אל תפחדי, אני לא אפגע בך מה נשמע? איך החיים שלך? תספרי רק מה שאת רוצה לספר את עדיין מתאפרת? הבגדים שלך שונים מי אתך עכשיו? יש לך ילד? בן כמה הוא? מה את עוסקת? אני יודע מה את עוסקת את נהנית? מסופקת? תחלצי נעליים, כאילו זה הבית שלך תרגישי נוח לקפל רגליים על הספה את באת מרחוק? כמה רחוק? לא כל-כך רחוק, נדמה לי את יכולה לבכות אם נוח לך תרגישי נוח לבכות יש על מה לבכות גם אני בוכה.

 באתי לדבר אתך מארץ לא זרועה הייתי שם וגם שם, עכשיו אני כאן את מתאבלת על משהו ואולי יש סיבה, אבל יש תקווה ויש שמחה מ-כל הארצות חזרו כולם, לא רק אני כולם חזרו לאהוב אותך כמו נפשם עכשיו את כאן, גם אנחנו כאן יש אהבה, יש אמונה, יש סיבה.

 את זה הדבר הכי מושלם לי בשבילי את הכי יפה מ-כל הנשים עלייך אשמור כמו זהב טהור אבל לפעמים עולים בי זיכרונות, מחיים שלי שהיו לא קלים, ייסורים ומלחמות אז אני שותק, אז אני מתרחק זה לא בגלל שאני לא אוהב. XXX מישהי לימדה אותי שכולם מתאווים לנתח מהאמת ובאמת אי-אפשר לכתוב בלי גרעין של אמת וכשאת שותקת - ל-מה את מתכוונת האם עודך אוהבת.

 היה לו היום יום חופשי לשבת על כיסא מתנדנד ולהרהר יופי זה טוב, אבל תאוות בשרים זו לא הדרך היא רוקנה לו את הביצים, אבל גם את המוח הוא שתה כוסית ועוד כוסית, הוא לא ידע אם זה הופך אותו טיפש בחוץ ירד הגשם בבוקר והשאיר רחובות רטובים.

 אין רוק בעברית עלק מטאל מאירופה איך שהבן-אדם יוצא מהביצה - מורידים לו את הראש אנשים מפחדים מהצל של עצמם אל תגיד למישהי שלום, אל תחייך אליה בכלל, היא עלולה לתבוע אותך על הטרדה מינית גם אם אבא שלך תוקע אותך בתחת - אתה צריך לנשק את הרגליים שלו - ככה אמרו הרבנים יש 'כבד את אביך ואת אימך, אבל אין 'כבד את ילדיך "כמה שאתה חכם" הוא בטח על הראשון בצבא - ישמו אותו בקצונה כל טוראי הוא זבל, צריך לדעת את זה הוא מגיע כמו משיח, כמו מלך, כמו הרמטכ"ל הבא, ורוצה להתאבד כי מישהו קרא לו חרא אנשים אחרם לא רק שקראו להם חרא - הם גם אכלו חרא "למה אתה בוכה?" "הוא קרא לי נמלה!" ואבא שלהם מתכנן את המתקפה על איראן, מדירת עוני שלושה חדרים בשכונת מצוקה הבן-אדם אפילו לא ודע לשחק שח-מט! והוא מתכנן את המתקפה על איראן מה שח-מט? אפילו שש-בש הוא לא יודע. XXX אני מצטער שנאלצת לקרוא את זה, איך אני יכול לפצות אותך?

 מכשפות אחת-אחת עם שיער משוח ולק ירוק בציפורניים מרכלות עליי כמו צלופחים מעלות את הקדרה של לשון הרע מחתימות עוד ספר ללקוח הבא מילים במשקל, ארבע במאה מקום מרווח, אבל מעט מדפים כל ספר מוצג עשרים פעם, עותקים שונים מביטים בחשדנות כלפיי מי שבודק יותר מדי, אולי הוא רוצה לגנוב, למה הוא חשב יותר מדי החנות של האב שלהם זו לא אמנות, זו מסחרה.

 כאילו הוא טעם את הטעם הטוב של החיים אבל זה היה רק תפוז גויאבה שהוא שתה ואכל את לשדו וזה היה לו טעים כמו פרי גן-העדן הוא היה יכול לנגוס במיצים אבל כשהוא קם, לכאורה בקר רגיל, השירותים היו תפוסים והוא לא היה כול להשתין הוא הסתובב והסתובב וחיכה והחלום התפוגג הוא לא זכר ממי נפרד וכשהא נכנס הוא השתין פעמיים ואנשים עצבנו אותו נורא למה אנשים לא יכולים לענות על שאלה פשוטה, בלי לעשות בדיוק ההפך? אבל עד מעט הוא עוזב, הוא הולך לשרמוטות שבהר והמוזיקה טובה על הבוקר, שמחה לשם שינוי ונדמה שיש מספיק אוכל עד לסוף-שבוע תלך, אל תגרום ל להסתובב סביב עצמי, החיים קשים גם בלי השיגעונות שלך.

 אבא מסובב קופסת חומוס מסובב, מסובב ומסתכל מסובב ומסתכל אני שותה ויסקי נגמר ל השתן באסלה המים לא יורדים הריח עולה בין התאים, מהתא של מל לתא שלי מל מחככת את עצמה על המיטה מל מרוטשת, מוכת תשוקה, מאוננת בהתאבדות מוחה אותו היא שופכת נגמר לי השתן, אני ממלא עד יש ויסקי באסלה וכלב בבלנדר הרדיו שר רוק נ' רול מסריח אבא לא מוצא את תאריך התפוגה הוא מסובב ומסובב את קופסת החומוס ושואל - איפה תאריך התפוגה? אין תאריך תפוגה הוא מתעצבן ואני צוחק יש ויסקי באסלה כלב בבלנדר מלי חותכת את עצמה, אני ממשיך לשתות.

 לא יודע עד מתי אגיע עד מתי אשייט בנהרות של מים בתוך מים משום-מקום לשום-מקום לא מאמין שאגיע אי-פעם למקום ממנו באתי ביתי, משכני אשר בסלע המקום בו נבראתי.

 השירים שלי הפכו מפגרים בזמן האחרון, אבל אני עדיין גאון הנה הצלחתי ללכת למכולת לגמרי לבדי ואפילו הבנתי את הסטנדאפ בטלוויזיה לא הבנתי את הסרט, אבל זו אשמת המורה, כלומר הבמאי אם היו מלמדים אותי אנגלית כמו שצריך, לא הייתי צריך להשלים פערם עכשיו זה לא הילד שדפוק, זו המורה.

 תנסה ללכת בנעליים שלי, נראה אותך הנעליים שלי בוערות ומלאות מסמרים וגם גחלים ותקועים בהם סכינים תנסה ללכת בנעליים שלי, אם אתה כזה גיבור אתה לא תחייה עוד לפני שהיית.

 פתחתי ספר - ראיתי דף ריק לא רוצה דף ריק, אני לא ריק תלשתי את הדף ומאחוריו היה עוד דף ריק תלשתי ומאחוריו עוד אחד ועוד ועוד כל הימים של ריקים למה הימים שלי ריקים? זרקתי את הספר לאח והעליתי אותו באש העליתי את חיי הריקים באש העליתי את עצמי. XXX - אבא? אבא? אבא? - מה? - אני אדבר אתך אחרי זה.

 הוא היה שותה עד שהוא היה פולט את זה החוצה כל-כך שנאתי אותו כשהוא שתה, הייתי משתינה עליו הוא היה יושב במרפסת ומאונן עליי, כשאני עושה ספונג'ה הייתי דוחפת את כפות הרגליים שלי לפרצוף שלו, כדי שיגמור כל זה בגלל שהוא היה שיכור, בגלל שהוא היה שותה, אבל הוא לא היה יכול אחרת הייתי דוחפת את הפרצוף שלו לתחת שלי ואומרת תריח כמה אתה חרא זה היה בדרה הישנה, לפני שהרסו אותה הוא מת יחד עם הדירה, שיכור ויישן במיטה בדרה החדשה הכול מגעיל, כי אין אותו דירה יפה, מטופחת, נקיה כמו בית-מרקחת, אבל אין אותו. XXX הייתי שם שירי זיונים משכיב אותה על השולחן מחדד את פטמותיה, מרטיב אותה מעלה בלשוני לחות על ירכיה ובטנה פותח שולחן, משחיז סכינים, משפשף מזלגות, בוזק שום, בצל ולימון ואוכל בתיאבון היה לי תיאבון בריא היא נתנה את עצמה בקלות לבטן השבעה שלי, לכרס הקטנה למלאה באדיבות התרנגולת משיכון ג', הייתה הטובה בתרנגולות אבל היו גם אחרות והיו גם ברווזות ואווזות  וכמה איילות וכבשות ופילה אחת גדולה ושמנה, שנתנה מעצמה והייתה את מיכלי השכנה ושירי הגננת השובבה שפגשתי במקרה, כשתדלקתי את הג'יפ. XXX את כל-כך מרשימה... א...

 אני אוהבת להיות אתך לבד-לבד עירומים יחד אני אוהבת לאהוב אותך עירומים-עירומים יחד אני אוהבת לעשות לך אני אוהבת לתת לך הדברים שאתה אומר, כשאתה מפשיט אותי הדברים שאתה אומר - אתה לא ייאמן אני אוהבת לרקוד אתך לרקוד אתך כשאנחנו עירומים אני אוהבת לרקוד אתך ועומד לך אני אוהבת לגעת בך לאהוב אותך, ללטף אותך אני אוהבת לגעת בזה שלך להרגיש כמה הוא רוצה אותי הדברים שאתה אומר, כשאתה מפשיט אותי הדברים שאתה אומר - אתה לא ייאמן.  

 הייתי אוכל אגוזים, זה היה מצמק לי את המוח אני אוהב תבלינים אני אוהב קוס חם, של אישה שמנה, משתין עליי הייתי הולך ברחובות, קלט נשים מועצמות ומתחנן לפניהן - זיינו אותי הייתי אוכל אגוזים מהיד שלהן ושותה גם ערק ומהמר בקלפים הה להן סבך ערווה סבוך שהיה מריח מנשות חזקה הו להן דרכים לגרום לי להיות שלהן לשעה קלה הייתי עושה כל מה שהן רוצות עד שהייתי מתעשת הרי בסופו של דבר כולן זונות. XXX כשסבא שלי מת הכבד שלו היה מחורר כמו גבינה שוויצרית ובערך באותו הצבע הוא מת מאושר.

 את צריכה גבר בשלשלות שתאכילי אותו סמים תכלאי אותו במרתף איש לא יידע, איש לא ינחש, שעשית לך עבד נרצע את צריכה שהוא היה נואש שהוא יסגוד לך ויהיה חרמן עלייך תמיד כל זמן שתרצי ייתן לך את זיון חייך ויסגוד לך כמו מלכה, כמו אלה, כמו לא היה דבר אחר בעולמו את צריכה גבר במרתף, כבול בשלשלות ונואש אלייך.

 רקדנו היא ואני לאור ירח אור הירח נשפך משיערה רקדנו כי ידענו שאנחנו מתים ועכשיו אנחנו חיים השארנו סרט אימים בעולם החומר התעללו בה והיא נאנסה ונרצחה אני הראש לא היה טוב הירח שקע במחציתו מ-עבר לשדות כל שטח השדות היה מכושף, כמו שהיה כשהייתי נער צעיר אין לאן ללכת עכשיו, אין מאיפה לבוא זה הזמן שלנו והמקום, בו הנשמות נפגשות הא הייתה עשויה מ-אור ירח הייתי אנ עשוי מ-אור שמש ירח ושמש החליפו מקומות ולא נפגשו, אבל כאן הכול יכול להיות נטלת את ידה כמו בסרטים וקדתי לה קידה היא קדה בחזרה בחיוכה אמרה כמובן רקדנו לאור ירח.

 למה לא מדברים בתקשורת ובשיח הציבורי, על זה שכולם במדינה ובעולם, ללא הבדל דת, גזע ומין, מרעילים זה את זה על דברים ש-מה בכך? כמו שלא מדברים על מחלות נפש, כמו שלא מדברים על פוסט-טראומה - ובישראל *לכולם* יש פוסט טראומה זה כמו שאדם הולך ברחוב ומתעלם מהקבצן שמבקש כמה מטבעות, זה פוגע באשליית האושר והביטחון, כאילו באמת יש אושר וביטחון אז מטאטאים את זה מתחת לשטיח - כי אם לא נראה את זה ולא נדבר על זה - זה כאילו לא קיים, כמו ילד קטן מאוד שחושב שמתי שהוא עוצם עיניים - לא רואים אותו לכולם בישראל יש פוסט-טראומה, כי זו מדינה שקשה מאוד לחיות בה יש כל-כך הרבה אנשים בעל בעיות נפשיות כל-כך הרבה ומתייחסים כאילו זה לא קיים מטיפים לבעלי הבעיות הנפשיות שהם צריכים להסתיר את הבעיות הנפשיות שלהם ואפילו להתבייש בזה, להעלים את זה מהחברה ולשחק דמות של שפוי קודם כל - גם האחרים לא שפויים שנית כל - האדם חי ככה בתחושת רדיפה ומה על הרעלים? הם גורמים להרבה מאוד מחלת נפש ובעיות נפשיות גבר אן אישה ששלטו בחייהם וחייהם היו יציבים - מאבדים בבת-אחת אחיזה במציאות ושליטה על עצמם ועל היכולת לתפקד תמיד אנשי מקצוע, עובדים סוצ...

 אני לא יודע למה התרנגולת חצתה את הכביש, אבל כשהיא הגיעה לצד השני - שמתי אתה על הגריל הרבה חסרי בית נאספו לטעום אותה בתוך חבית הדלקנו מדורה ועליה שמנו רשת שמצאנו, שהתה חלק מ-גדר ברזל ועליה שמנו את התרנגולת, אחרי שהורדנו את הראש והרגליים ומרטנו את העור אפילו היה אחד רוסי, שהגיע לנקודת המפגש עם חמאה ומרח את החמאה על נתחי התרנגולת ניגנו כמה שירים של חסרי בית והתפזרנו לבתים מתוך מסך הטלוויזיה קונן בזעם, חסר בית אחר בערוץ רדיו לא יודע מה עשו אחרים, ביד או ביחד עם נשים אנ רדתי על בקבוק ערק ליד פח הזבל מצאתי שיר, כתוב על דף נייר לזקנים יש מנהגים מוזרים.

 אז חגגנו עד אור הבוקר שכחנו מ-כל הצרות לא ראיתי אותך מביטה בי לא ראית אותך בכלל שתינו ויסקי, דירנו על פוליטיקה הורדנו כמה ראשים לא ראית אותך מנסה להיכנס לשיחה לא שמעתי אותך בכלל ירדת את המדרגות למכונית הייתי קצת שיכור, יצאת מהחנייה לא נכון לא ראיתי שחיכית לי לפני המכונית לא שמעתי את החבטה בכלל עכשיו את משותקת וחסרת הכרה ואני מלא רגשות אשמה שותה את נשמתי, אני מביט לתוך הכוס והיא שבורה אם היית סופר אותך - זה לא היה קורה בכלל דווקא את עלמה חמודה מאוד, שקטה וטובה ושכל טוב הייתי צריך לשם לב אלייך, היית צרך לפחות קצת אן ל תירוצים, אנ גבר דפוק ואם היית אתי - היית יודעת עדיין חוגג עד אור הבוקר אבל בוכה מבפנים האחים שלך והמשטרה צדים אותי, כמו הייתי איילה בשטח של זאבים בורח על נפשי גם מפני עבריינים, שהיו חברים שלך זרקו לי בקבוק תבערה לתוך הבית פוצצו אותי במכות אם היית יכולה לדבר ולהגיד שבסך הכול אני בחור טוב אם תצאי מזה אטפל בך כמו תינוקת אהפוך אותך למלכה ואהיה לי עבד נרצע בברת נישואים בה התמסר לאושרך אפתח עסקים ואעבוד קשה להשיג לך כסף, כדי לבנות לך בית בקריביים מ-פתח הדלת ישר להתרחץ בים בל...

 צחקקתי לעצמי עת מצצתי גבעול חמציצים הזקן תידה אליי ואמר בקול מרשים - מי אתה בכלל שתעז למצוץ גבעול חמציצים? אפילו אני שזקנתי עד בלי די, לא מוצץ גבעול חמציצים אמרתי לו, גם לי יש קול מרשים - מי מנע בעדך למצוץ גבעול חמציצים, אש זקן? לא אני ובטח שלא המשטרה, זה חוקי וחביב מאוד על הילדים תקטוף חמציץ ותמצוץ, תמצוץ, איש זקן אבל הא אמר לי בקולו המרשים - לא, זה לא לגילי, כ אני זקנתי עד בלי די ומעדיף אני סוכריות מנטה, אותם אני קונה בקיוסק ליד הבית ואם מתחשק לך סוכריית מנטה - אתן לך אחת צחקקתי, לא, אש זקן, לא בסוכריות מנטה חשקה נפשי, אלא בחמציצים טריים, צעירים, גם אם השתינו עליהם חתולים אני מוצץ ואין עליי בעולם, אני חזק, אני גיבור ככה אתה חושב? הוא שאל בקולו המרשים, אם כך יערב לך החמציץ ולי תערב סוכריית המנטה. 

 מי יתקשר אליך ביום שבת, מי? כולם שומרים תרה ומצוות, מי יתקשר אליך ביום שבת? רק אתה כופר, טלוויזיה דלוקה, מוזיקה רועשת, הם לא כמוך, הם שומרי תורה ומצוות, מי יתקשר אליך בם שבת, מי? אה? כופר.

 העיניים גדולות כמו צלחות לא יכולים פרטים לראות צמיחת הקמה בכוח כישוף זרימת המים הקבועה בנחל ציוץ ציפורים עם שחר תנועת עננים מעל יבשה השפתיים מוצצות סיגריה, כמו תינוק משד אימו השפתיים מקומטות וזקנות, מוצצות סיגריה כמו משד אישה זקנה למציאות יש ריח של אפר, כשהכול כבר נשרף והפך לאבק שחור נע ברח מגיע לנחיריים הגרויות.   

 העיניים כמו צלחות, מוצצות את הלילה ואת בלבוש קל לאור ירח, כמעט עירומה בגופך הבוהק הלילה מהתך שובלים של חלב לתוך עינייך, את לא כאן כשוף דבק בך מתחת לעור, את רואה את עצמך לא כפי שאת גם אם אשקיע גופך במים, בהבטחות לא הבטחות, את תצללי כמו אבן ללא שום טרוניה ולא תיראי עוד המם יכסו כמו לא היית, השמיים האטומים עמדו בשתיקתם מקולל הייתי ומקולל אהיה, בלכתי ממך.

 לאן הוא הלך כשהוא בא, כשהוא לא מצא אותה הייתה מהלכת בכרמים, בשדות קוטפת פרחים ירח גבוה בשדה שיבולת שועל, הוא לבו קרבות והיא באור טובלת, באור יקרות, מפזזת מפרח לפרח כמו דבורה.  

 כשאת קמה ומתעוררת לך מי קורא לך, מי רוצה אותך כל-כך כשאת רוקדת בתוך אור ליבך מי מקונן לו עמוק בעברך את מי השארת אחור, ילדה, וממנו הפנית מבטך לראות את העלם שנכנסת לו לתוך הלב את כבר אינך והוא לא שכח, את גומות חיוכך, האור אשר פיזרת.

 לא ידעתי את נפשי כשהלכתי לא באתי לא ראיתי לא שמעתי את קול הצרחות וכשהם נפלו - גם אני נפלתי וכשהשוטים צחקו - כעסתי וכשהם חתכו בי חתיכות - מה נשאר לי? רק קללות, רק קללות לא תדעו טעם המתוק אשר בפיכם, כי המתוק יהפוך למר עת תקיאו נפשכם מגועל על עצמכם, על כי לא ידעתם טעם מוסריות אל נקמות יהפוך גאוותכם לחרפה, עת תתפלשו באפר ארמונות הנייר.

 באתי אלייך - אבל לא היית אז יצאתי לשתות את המסבאות סביב שתיתי יין ירוק ואדום וכחול וסגול אפילו זיינתי את הברמנית, שם במחסן המשקאות אבל הקוס שלה לא מתוק כמו שלך הייתי שיכור מדי לעלות על אוטובוס או מונית, אז הלכתי ברגל עשרים קילומטר לבית שלי, כשאני שיכור וממלמל לך דברי אהבה את לא שמעת הגעתי הביתה שלי ונכנסתי בפנים נשכבתי על המיטה והראש כמו קרוסלה נרדמתי שינה טרופה את מול העיניים שלי תמיד, גם בחלומות קוראת אליי מתוך מערבולות.

 כל יום בבוקר, אני לוקח את הרגליים והולך למכולת לקנות מיץ רימונים לא יכול לפתוח את היום בלי מיץ רימונים אני חוזר הביתה ומחסל תוך חצי שעה, את כל קופסת הקרטון של מיץ הרימונים ורק אז יש לי כוח ואומץ לצאת אל העולם.

ירדתי את המדרגות במהירות כשביד אחד סל קניות כבד וביד השנייה חבילה גדולה של נייר טואלט חלפתי באותם גרמי מדרגות על פני בחורה צעירה שלבשה חצאית צמודה מדי וקצרה מדי ונעלה סנדלים אופנתיות לא נוחות מדי והניחה כל פעם שני רגליים על מדרגה אחת כשהיא יורדת לאט-לאט בכיוון צד גופה ולא קדימה.

 אחת אופה עוגיות, אחת עושה קניות אחת שוטפת את הרצפות, אחד צובע קירות אחד מבי פרנסה, אחד מבי ברכה אחד מביא אהבה, אחת מבאה שלווה אחד הלך שמה - אבל תמיד חוזר אחת יודעת מלמדת את כולם אחד עושה את זה קטן ואחד גדול אחת מלמדת את הלא יודעים ואחת לומדת מהיודעים.

 ראיתי את הבן-זונה הולך ברחוב אמרתי לו - היי, בן-זונה, איך את מעז ללכת ברחוב? הוציא עוזי, ריסס אותי הלכתי בקושי, מנוקב כולי, לביתי אשר בסלע ביקשתי מהשפנפנה שתרפא אותי טיפלה בי יומם ולילה - ארבעים יממות ארבעים יממות של ייסורים ו-יגון יצאתי כמו חדש, אהבתי אותה ממש יצאת לרחוב להירגע ומה אני רואה? ראיתי את הבן-זונה הולך ברחוב אמרתי לו - היי, בן-זונה, איך אתה מעז ללכת ברחוב?  

היום אין דבר כזה עלמות חן יש ביצ'יות ולפעמים רעות ולפעמים אכזריות תשכחו מהנערה היפה והתמימה ש-רק מחכה שיאהבו אותה ותשכחו מאישה ענוגה ועדינה - אין דבר כזה אתה לא האביר והיא לא הנערה במצוקה אלא - אתה הוא הזבוב והיא העכביש היא טווה את הרשת להפיל אותך.

 בחלומותיי אני מת כל הזמן הרחוב בחוץ עומד דומם לא רציתי ללכת, לא רציתי להישאר, אז זה שלום תודעתי מתעתעת בי רק בי בחלומותיי אני זוחל כל הזמן לא יכול לראות משהו אחר. XXX ירח עולה בדעתי, צוחק, צחוק סודי שלא מספיק - לאן שאני הולך לחגוג בדרכי אני ממשיך, כולם מנופפים לשלום אין סיבה לרוץ, מפנים לי את הדרך כדי שאלך תראי איך שהשמש צוחקת, אלי אמצא משהו בדרך, כשהציפורים שרות לי.

 לא יודע מה יש לי, נבהל מ-כל דבר איפה הגבר המוצק שהייתי, איפה הראש החסון מדע התודעה מתעתעת בי, מדוע עצביי מרוטים אדם שברירי בעולם מפחיד - זה סיוט מתמשך של חרדות אלא אם הוא לא מפחד מהמוות... אה. XXX - מה הכותרת שלך? - מלון צ'לסי נטוש ומתפורר - זה לא מספיק - כולם יודעים על מלון צ'לסי! - אני יודע, לא לזה התכוונתי, תכתוב שהוא רדוף רוחות - רדף רוחות? - כן, זה נראה טוב בכותרת - אבל הא לא! - מה אכפת לך, אתה רוצה קורים או לא? - טוב, מלון צ'לסי נטוש, מתפורר ורדוף רוחות - יפה, תלמד ממני - תגיע לגדולות - מה אתה אוכל? - פלאפל, אתה לא רואה? - אבל יש בו תולעים! - לא, זה אנחנו המצאנו - אבל זה נכון!| - כן, אבל הם לא יודעים שזה נכון, אה! XXX לא היה לו לאן ללכת הוא נשאר במקום כמו עץ, הוא לא זז כי לא היה לו לאן הא שמע מזיקה, הוא שיחק קלפים הוא כתב שירים על זה שאין לו לאן ללכת הא ראה ימים חולפים, אבל לא ממש חי בהם ספר את הגפרורים, לא היה לו לאן ללכת הוא לא התנצל, כי התנצלות חולפת ואם היא חולפת - הרי היא הולכת הא לא התכוון ללכת איתה, כי לא היה לו לאן ללכת הוא לא התכוון להמציא יעדים דמיוניים, אם...

 אתה כל-כך מסובך ושבור ודפוק ומגעיל מה לא בסדר אתך? לא יודעת, אבל זה בדיוק הגבר שאני רוצה, כדי שייעשה לי ילד כי רק מסובך ושבור ודפוק ומגעיל, כמוך, מסוגל להתמודד עם העולם הזה, שהוא - מסובך ושבור ודפוק ומגעיל וכזה אני רצה את הגבר שלי וגם את הילד שלי, שיהיה מסובך ושבור ודפוק ומגעיל, כד שיצליח להתמודד עם העולם, המסובך והשבור והדפוק והמגעיל הזה לכן אני בוחרת בך, פיקאצ'ו!

 כוס גדולה מלאה מיץ קוקוס ועוגיית שוקולד בצד רק מזה הזין שלי עומד אוכל זה סקס ומתוק זה פורנו נותן נגיסה בעוגיית השוקולד, ששופכת שוקולד לתוך הפה שלי שותה את מיץ הקוקוס המרווה, שמחדד לי את הזין זה היה יכול להיות גם מיץ רימונים ועוגיית סוכריות או בטן של אישה עליה מכינים סלט אפרסקים ופטמה מחודדת נוטפת קרמל. XXX אהב לשתות כס גדולה של וודקה, אחרי הארוחה למלא את הקיבה בוודקה מתוקה משכרת ובוודקה שוחים דגי נוי ססגוניים, מעטרים חן סנפיר כל מיני צבעים משתכשכים באקווריום בבטן שלי ועושים אותי שמח כמו דג כמו דג.

 היא מדברת, אני לא מקשיב סופג קצת עוד קצת ובורח לעשן במרפסת הא רוגזת, באמת מצאה איפה לשפוך את החרא שלה אין לי חלומות, יש לי רק שאיפה לשרוד כ-שלא קל להישאר בחיים, כ-ש-כל יום הוא מלחמה והם צועקים עליי - תתאבד, בן-זונה, מה כבר יש לך בחיים? אנשים רעים, רעים. XXX ראיתי אותי עומד מולי ולא ידעתי מי אני אותה תספורת, אותה אדרת, אבל בכל זאת לא אותו דבר איפה אני, חיפשתי אותי ולא מצאתי בשום-מקום אול אני אינני ואולי אני בכלל לא אני.

 יש מלחמה בין הערסים לפריקים ברחוב שלנו לערסים יש גורמטים, לפריקים יש בנדנות הם נפגשים פנים מול פנים מאחורי הכדורגל שולפים סכינים ומתחילים לדקור וואו, כמה דם נשפך שם, בתי-חולים, ההורים לא מבינים מה נסגר "למה ערסים ופריקים לא יכולים להסתדר יחד?" אומר אב בכאב ודמעות כשהוא מחזיק תמונה, שם ילד בועט, ילד מתמוטט, במלחמות שהמציאו להם בני-האדם.

 כל הלילה רק שתיתי, נאחז בה שנים לא יודע מה קורה לי, אין לי כוח להקשיב זה לא אני, זה רק האלכוהול, אל תאמרו לה שהזלתי בגללה דמעות נמאס לה מ-שריקות ותנועות מוזרות עם הידיים לא רוצה אחד שיישחק לה בנשמה לא רוצה מילים שנמחקות במים רק רוצה אהבה, לאהוב עד השמיים כי שמיים מתחרז עם מים.

 שתיתי שתי כוסיות של ויסקי בעצם זה לא היה ויסקי, זה היה ערק כמה עולה ויסקי ומה ההבדל, אלכוהול זה אלכוהול אכלתי אגוזים, יש לי תשוקה בלתי נשלטת לאגוזים, לא יודע למה, אולי המוח שלי רעב דווקא אני מחבב את נועה קירל, אל תחשבי שלא אם את קוראת לא אוהב, אהבה זו מילה גדולה, אבל מחבב, אחלה של אישה הייתה אישה במגפיים, העלתה את התמונה מלפני שנתיים זה סקסי, זה עשה לי משהו זנותי אבל מכובד באותו הזמן.

 זה לילה לבן, היא אוהבת כ-ש-קר מ-משכניי הכפור יצאתי אל המרפסת ענבים מבשילים, הם ייהפכו ליין ההמייה הומה בין הקירות יצאנו לבלות, חיסלה את כל הבר חזרנו לביתנו, הלילה לא נגמר אמרה אני יפה ומיד נרדמה ניסיתי להעיר - זה כמו לדבר לקיר סגרנו חדר עם מרפסת הבלגנים נכנסם לחדר חיים שלי מצטערת שהיא לא בפוקוס הבאנו פינוקים לחדר, לא רואים ממטר הלילה עוד צעיר, ריח קטורת ועשן מלטפת את הבטן ופורעת שיערה.   

 לא ראיתי אותה, ראיתי רק קירות הקירות היו יפים, חטובים וגבוהים הם נישאו אל-על אל מעל לעננים והראו לי חזיונות אור וחושך והרבה צבעים גם אם הקירות נזלו - הם היו לי מחסה מהסופה המשתוללת בחוץ, מחול החרבות והכאוס הגואה היה נדמה שהקירות אמרו אמת - אבל הם היו רק השתקפויות מעוותות של עולם ללא צבעים, של חורים שחורים שמעלמים אנשים כ-שלא היה כבר מה לעשות - תקעתי אצבע בתחת והלכת להתקלח (כולם שמחים וותר אחרי מקלחת) הה נדמה כאילו אם אני מתחדש, משהו באמת מתחדש ואז ה--- במעיים שלי היה אומר - אני נמצא כאן כמעט יממה גם אותו רוקנתי, לא הייתה ברירה את מחלפות שערי גזזתי את שפמי טיפחתי את הקעקועים החלפתי ואת הז-- קיצרתי באמבטיה היו דגי-נוי, ססגוניים בכל מיני צבעים מבשרי האכלתי - להם דאגתי ואת דמי שפכתי בשדות, בכרמים ובפרדסים וקצרתי לחמניות חמות, יין ותפוזים אל בית חזרתי, אל משכני אשר חצוב בסלע מעודפי גאוותי נפטרתי, גם מעודף משקל במיטתי נשכבתי ופרשתי מטרייה מעליי גשמי זעף לא נגעו בי, גם לא שנאת חינם וכשהייתי בודד בין אור לצל, הייתי משתכר יינות מרים מקונן לאל שבמרומים.    

 לילה טוב לשולחן, נשכיב את השולחן לישון נכסה אותו ב-מפה, נעמיס עליו ספרים ומיני חפצים, עד שלא ייראה עוד ואז נגיד היה פה שולחן, לא יודעים לאן הוא נעלם, עכשיו יש פה מדף גדול, אפשר להניח עליו כל מה שרוצים, לקחת ולהחזיר. XXX רק הגעתי - כבר הלכתי, היה נעים מאוד שתיתי מהאלכוהול שלכם, רקדתי את המזיקה שלכם, אכלתי את הסטייקים שלכם וחרבנתי בשירותים שלכם התפאורה הייתה יפה, אבל זולה וילונות ניילון, קונפטי ונצנצים וכדור מראות שיורד מהתקרה, בו ראיתי אלפי גרסאות של עצמי מצטער, לא משאיר צ'ק, את הזבל אני משאיר כאן היה טוב וטוב שהיה, שלום ולא להתראות.  

 שוב לא ראיתי אותה, זה היה רגיל הולכת ולא חוזרת, חושבת רק על עצמה אבל לא בכיתי ולא התחננתי, מחקתי את שמה מהטלפון כדי שלא אתפתה להתקשר היו לי יחסי-מין טובים עם יזיזות ונשים אף הציעו את עצמן לי זה היה בתקופה בה הייתי יפה ושרירי ושמי נודע כ-שרמוט בשכונה אכן הייתי מחלק את אוני עם נשים שונות, אך הייתי בררן מאוד, כי נשים הן רעות ואחרי שגרמת להן לגמור - הן מרעילות אותך, רעלים שלא הורגים - אבל דופקים את השכל לא יודע למה, ככה זה נשים, כמו אלמנה שחורה שאוכלת את בן-זוגה, אחרי יחסי-מין אבל גם הנשים שבחרתי בקפידה - דפקו לי את השכל, בכוס תה או כוס קפה תמים לכאורה ומאז אספתי את אוני לעצמי ועשיתי עצמי לא מבין את הרמזים שלהן, מגיע להן לא צריך את הקוס המחורבן שלהן, אם הן דופקות לי את החיים היא לא הייתה לסקס, בכלל היא הייתה ידידה ובזוגיות צמודה עם מישהו אבל חוסר אכפתיות זו חוסר אכפתיות וזה פועל גם מהצד הנגדי כמובן שבמקום ידידה, התכתבתי באינטרנט עם נשים ובמקום סקס, צפיתי בפורנו והייתי יצירתי, בנוגע למיומנות האוננות כל-זה היה בסדר גמור, עד שהה עוד יותר טוב - איבדתי את אוני הגל עושה את שלו דווקא נשמתי ל...

 "זה לא בסדר שאתה הולך עם הזין בחוץ" כך פנה אליי איש מבוגר ממני בהולכי ברחוב "יש להראות את הסחורה" עניתי לו "למה?" הוא שאל "אתה מוכר?" "לא," עניתי, "אני פשוט לא מתבייש בה" "זה עדיין לא בסדר," הוא אמר "כך רצוני וכך אעשה" אמרתי "למה מי אתה?" הוא שאל במפגיע "גלגול של שלמה המלך, ומי אתה?" "גלגול של דוד המלך" "היי, אבא," אמרתי "היי, בני," הוא השיב התחבקנו וכל אחד מאתנו פנה לשיגיונות גורלו.

 מי שהציץ לי מהחלון פנימה ואולי היה או הייתה כזו היה רואה אישה יושבת על ספה, גופה נוטה קדימה, שוקיה חשופות מתחת לחצאית ואותי עם זין בחוץ, כורע כמו כלב לפניה ומאונן לה על הרגל משפשף את הזין הזקור כנגד שוק רגלה החשוף יחסי-מין או מזמוזים, לא היו אפשריים באותו הרגע מ-סיבות לוגיסטיות, אבל אכלתי לה את הפות טוב והיטב, גם לפני כן וגם אחרי כן, כשהיא שרועה מפושקת על המיטה ואני עירום עם הפנים בין הרגליים שלה אהבתי לאכול לה את ה-קוס, הוא תמיד היה נקי ומספיק מגולח ולא היו לו ריחות רעים, אפילו טובים ובעיקר הוא היה טעים גרמתי לה לגמור רק מזה, כשהעיניים שלה מבלבלות מ-רוב הנאה. 

 אתה רוקד צמוד-צמוד, אתה חמוד-חמוד... זה שבוע שאני שותה כמו משוגע אני אוהב את זה שאת מנשקת אותי על השפתיים אני שותה עוד כוסית בינתיים היום עובר בעצלתיים את רצה חיבוק, אני אתן לך חיבוק את לא תהיי פה בלילה לבד אני ארגיע, ארגיע בלילות אני הולך מ-פה לשם למה יש חשד בינינו, זה הורג אותי אני מחבק אוויר ואין אותך בסביבה הדמעות קרות לי על הלחיים החמות והים עולה, עולה וגואה אתמול היה מושלם הכרית מונחת על הראש, הכול הפוך וזה תופס אותי כמו מטוס בשמיים הורדתי בגדים כמו שמקלפים בננות צהובות את אישה, הכי אישה והכי יפה כמה בחורות כבר עשו לנו מדורה בלב באצבעות מצולקות הדלקנו גפרורים.

 כמה את יפה, אמרתי לכולם - כמה היא יפה, אז למה נעלמת לשבוע רציתי שתהיי לי מלכה אמיתית לקום בבוקר - להפיח חיים בנשמתי אבל אם את לא רוצה אותי, מחר אמצא לי מלכה אמיתית.

 שותה את כוס התרעלה ומרגיש כמו זכוכיות בבטן שלי בואי רפאי את הבטן שלי כי היא כואבת שנים בגללך יש צרבות ואש בחזה והנשימה נאבקת לנשום יש ראש סחרחר ולב מתהפך הבדידות פותרת הכול, רק לא את עצמה.

 אתמול הלכתי, אבל לא היית שבור פניתי לשתות את המסבאות סביב יגון הלך אתי בכל אשר סביבי לא ראיתי ולא ידעתי מה קורה אתי אני כאן, אם אני כאן - למה לא גם את ריח שיערך עוד משכר אותי כמו וופלים ביין את אמרת שתמיד תהיי אתי, למה לא קיימת, זה שבר אותי כמו חצץ למרגלות רגלייך נעלמתי כמו בתוך יין. 

 פילשתי מיתרי לבי ביינות ענבי הכרם פיזרתי רוח שיערי לפני אדון המלך ורוח ערביים פיזרה שיערותייך אל-על, אל-על מעל גנים ושדות מוריקים, אל מפתן הדלת שבתוכו ני מתגורר וזה היה יפה, כמו מריצה המעמיסה דשא קצור אל נגוהות ליבך חצבתי בשר נשמתי ערפילי בוקר אפפו סהרוריות נפשי מטל הייתי כגווייה בין רגביי עפר עיצבונך. 

 נעליים, צריך לקנות נעליים והשמש גבוהה לא באה ממשמשת חסדי שכינה גם אני, גם אתה, צריכים לקנות נעליים כי הן שחקו ותלינו אותן על כבל חשמל כל היום הלכנו, גם כל הלילה, מכאן לשם ולשם ועכשיו תלינו הנעליים על כבל חשמל ישבנו בלי נעליים, אכלנו בלי נעליים ראינו עצמנו אבל לא ראינו, כי לא היו נעליים ועל הגשם שט הזרם ובתוכו נעליים.

 אם את כאן, אם את שם, תשירי לי שיר עצוב כמו שאת יודעת, כי שיר עצוב אומר כל-כך הרבה חדרי הקר, הבודד, רוצה שיר עצוב התמונה על הקיר - עצובה כמו שיר עצוב אפילו השטיח בחדרך ממלמל שיר עצוב והקירות הריקים מנגנים מנגינה נוגה יש אותך, יש אותי, שרים שר עצוב, נשיר ביחד שר עצוב, נשיר אותו עם מנגינה כל היום, גם בלילה, אנחנו נהיה שיר עצוב מכת השמש על הגג, תקונן מאתנו שיר עצוב בלי לבכות, בלי דמעות, יהיה לנו שיר עצוב יותר עצוב ממך וממני גם הרדיו הדולק תמיד, ינגן לנו שיר עצוב כל-כך עצוב, שמתחשק למות.

 את היית הרבה אישה, אני הייתי שפן קטן כמה פעמים אמרתי לך, שאני אוהב אותך וניסיתי להיות מספיק גבר בשבילך אבל את אהבת פילים, כי יש להם ארוך ועשית אהבה עם קרנפים וגם עם תותים חבצלות לחיי גן-העדן שלך, לחיי לחיי הסמוקות את רוקדת את הגרוב, אני מביא ביד.

 אתמול הכול היה פשוט, נתתי לה בראש, הגעתי ל-פת לחם היום אני עשיר ואין לי גרוש בכיס צריך לעשות מכה - לסובב את המדינה כל היום אני הלך אחריה, לא יכול לנשום בלעדיה מצמצם בהוצאות כדי לקנות לה טבעת יהלום, מזיין את המדינה, אין לי נחמה כל היום רק יושב וחושב, אולי יש לה מישהו אחר, שמפנק אותה ב-קוס ובתחת ואני נשאר עם קדחת לבד על עלה נידף ברוח הקרירה, מחפש בחיי העלובים מעט נחמה לגלגל את הולטה - לשים הכול על שחור ואת הצער וה-יגון להשליך ל-בור. XXX איפה תמצאי בחר רגיש, שאומר לך כל מה שהוא מרגיש מראש-פינה עד ראשון לציון, את תמיד מקם ראשון בכל מקם בו תחפשי - תקיעה בתחת תקבלי יפת עיניים, חייכנית ומרגשת, יום ולילה ללא הפסק מזדיינת רוצה בחור רגיש לחיות אתו לעד, לדפוק לו את החיים, להשפיט אותו לעד אני רוצה אלייך, למות בין רגלייך, לדפוק את חייך, בשם האהבה לתת לך כוסית ויסקי, את עושה אות פסיכי יש לך שדיים מתוקים, כמו אפרסמון זה לא יפה, כי עוד שנייה את עושה לי זקפה ני מבטח את הצרה שלך לכסח, לקנות לך אבטיח, לאהוב אותך לעולם אני מבטיח, לזיין לך את הצורה, להשאיר אותך בוכייה ולעזוב לארץ רחוקה. XXX את משגעת ב...

כולן רוצות קצת זין, לא, אין בזה בושה... כל היום בטלפונים, בלילות במועדונים מפליצה הרבה פלוצים, מה הדאווין שלך מדברת על פיקאסו ועושה פוק-פוק ליאסו כל העולם בשבילך זה קלאסו מה הדאווין שלך כולם עושים קצת רוח, לא, אין בזה בושה אך מה שכאן בטוח, אצלך זו מחלה כי את על הקרשים, על ברנשים ומתנהגת כמו מלכה כי את דפוקה, כמו מסמר ב-קורה ומתנהגת כאילו הכול סבבה אגוזים אז מה הדאווין של הדבר הזה בכלל נרטבת מצ'אק נוריס, אבל שוכבת עם בוריס עושה בתחתונים, מרטיבה את הפנים אומרת כמה חם פה זה בגלל שאני בלי חולצה.

 זה לא נורמאלי, מה שאת עושה לי זה בגלל שאני חושב עם הזין עם הביצים הלכתי לקנות אגוזים ושקדים אפילו קניתי נקניקיות, למרות מה שאומרים עליהם קניתי קטשופ לשים בטוסט תבלינים, חלב מועשר ושמנת כי לא חוסכים על אוכל זה לא נורמאלי, מה שאת עושה לי חושב עלייך גם בלילה, גם ביום הלכתי לרופא, שאלתי אם אני צריך תרופה, הוא חייך חיוך דק בעיניים צוחקות מבעד למשקפיים ואמר - אתה לא צריך שום תרופה, אתה צריך זיון גאון, הרופא הזה.

 זבובי מוות מעל המרקחת כמו כלבים נובחים לשיירה עוברת משאירים טביעות אצבעות על הדלת שלי מה הם רוצים? גם כך לבד, חתיכת בשר תלויה באטליז ששיניים נוגסות בה בעודה מתנדנדת על קרס והקצב פורס פרוסות עבות ומשליך לכלבים.  

 ראיתי אותי לפניי הולך                         ומפנה לי את הדרך הלכתי אחריי ולא ידעתי                           לאן מוביל אותי אני הלכתי אני קדימה בראש מורם                               כאילו יודע בדיוק את הדרך אני הלכתי אחריי תוהה                            לאן מובילה הדרך בצעד נבון ובוטח ראיתי אותי הולך לפניי                                           שולט בכל עורקיי הדרך ומתוך ערפל וחשכת חיי - הלכתי אחריי                                                ונתתי מבטחי בי. 

 - הוא משוגע! הוא מעשן את הסיגריה מהצד הנכון! - מה זאת אומרת מעשן מהצד הנכון? - הוא דתי! - מה?! הוא השתגע לגמרי! - כן! זה מה שאמרתי! הרי כולם יודעים שמעשנים את הסיגריה מהצד הבוער! - ברור! תחזיר אותו בשאלה מיד! עליו לשרוף את הלשון ויהי מה! XXX בעולם יש חוקי טבע מגולים וחקי טבע סמויים מהעין כמעט כולם יודעים את חוקי הטבע המגולים, אבל מה עם הסמויים, אלו שהם כה דקים - שכמעט לא מבחינים בהם ולא נותנים עליהם את הדעת לעתים החוקים האלה חומקים אפילו מהמוחות הכי גדולים כי נדמה ששמירה על החוקים האלה - היא בלתי הגיונית או חסרת טעם, או פשוט לא נוחה אבל כ-שלא שומרים גם על החוקים הסמויים - מה מקבלים? חברה חולה, ערכים נמוכים, התנהגות מחפירה סמים, אונס, נוכלות, רצח,  אלימות מילולית, אלימות פיזית, אלימות במשפחה, עולם פשע, התנהלות לא הוגנת, דיכאון, התאבדות, חיים של הישרדות גם אנוכיות,  שכמה שהיא נראית מידה שלילית נסלחת - יכולה לגרום להרס עצום לאדם וסביבתו אדם מאמין - דבק בכל החוקים, גם אם הם נראים לא הגיוניים או חסרי טעם או לא נוחים כי הוא יודע שהשכל שלו - לא מסוגל להבין את הדקויות, את המעלות...

 שמש אביבית ירח צף מה הוא עושה לבד נקודות על המקלדת,                     נקודות על הפנים כולם נולדו עירומים בידיים החשמל זורם מ-רוב עצבים                                       מ-רוב אגו מה הם יודעים, מה הם יודעים,                             כולם חושבים שהם חכמים כולם חושבים שהם מחרבנים שושנים,                                               ורדים כולם יורדים על הברכיים כשהרעם מרעים מחרבנים בתחתונים, מוצצים לחם מלקקים ל-בן-משפחה את הפנים כדר קטן בדם עושה את כל ההבדל,                                   בין אז ועכשיו,                 ...