הליקופטר

 ראיתי אותו הולך עם כל החמולה שלו לעבר המכונית. הוא היה לבוש כמו נבל בסרט אנימה, גם השיער שלו היה לבן עד מ-עבר לכתפיים, אבל פרוע, פרוע מאוד. אתה זוכר כשהיית ילד, היית לובש מכנסי התעמלות ארוכים והחולצה הייתה כל-כך קטנה עליך, כי להורים שלך לא היה כסף לקנות בגדים והחולצה הייתה מגיעה עד הטבור החשוף וכל הזמן משכת אותה מטה במרות רוח. עכשיו הוא ברון סמים, חולש על כל העיר וחמישה ערים מסביב ועוד שני ערים מרוחקות. טובע באבקה הלבנה כמו אל פאצ'ינו ב"פני צלקת" וצבא חיילים גדול מאבטח אותו ומפעיל את כל הרשת הענפה. אבל אפילו לבוס גדול יש בוס והוא חייב דין וחשבון כל הזמן לארבעה יפנים מסוממים עוטי מסכות שמפעילים אותו כמו בובה והם אפילו חסרי רחמים יותר ממנו. אתה זוכר לקחו אותנו בטול של בית-ספר לאיזו תערוכה מוזרה של חובבי פסיכולוגיה? היו שם מיצגים של אשליות ש-כל אחד הה רואה משהו אחר, לפי תפיסת עולמו. אתה ראית שדים בכל מקום ואנשים מתים ומדממים שמנסים לכאורה לקחת את נשמתך. אתה זוכר כמה צרחת? כל הזמן צרחת, צרחת כמו ילדה קטנה. אני לא הבנתי מה מפחיד אותך כל-כך, כי בכל מקום ראיתי כרי דשא רכים ופרח...

 אגיד לך כמה שאני מתגעגע ואז נתנשק אגיד לך שלא בכיתי, אשקר אומר לך שאת נפלאה, את חסרה לי אומר לך שהחיוך שלך חסר לי יום ועוד יום כשדמותך מול עיניי, בראשי האם אמרתי לך כמה את נפלאה, כי את כן, בהחלט האם אמרתי לך כמה את חסרה לי? שתדעי, את חסרה לא אמרתי לך כמה את נפלאה, טעיתי, טעיתי כל-כך לא אמרתי לך כמה חסרה, את חסרה, כל יום ויום את חסרה. >>>>>>>>>>>>>>

 תלך אל ההר, תראה מגובה כל דבר רועי הצאן מוליכים את הכבשים, לעת ערב עד אישון לילה כשאני מחפש, אני מחפש יום ולילה אני לא חדל לחפש וכל מי שעוזר לעצמו - האל עוזר לו. >>>>>>>>>>> נשארה ערה כל הלילה ובכתה לתוך הכרית הבוקר הגיע בקלילות טיפוסית, אבל זה לא שינה לה דבר היא ניסתה להסתיר את חולשתה, מחתה כל דמעה שבכתה כשהיא חנוקה מרגשות, היא הבינה שהיא תהיה כלה של אף-אחד. >>>>>>>>>>>>>>

 חיפשתי ילד שמח כדי לעשות לו רע, למה ש-רק הוא יהיה שמח? אם אני לא שמח - גם הוא לא יהיה שמח. לבשתי את בגדי הנינג'ה שלי ויצאתי לסיור בשכונה, עברתי את הגשר, אבל לא עיליתי עליו. הגעתי לחורשה, אבל לא נכנסתי לתוכה. הגעתי לפארק המשחקים, אבל לא פסעתי לתוכו. ראיתי מכוניות, אבל לא נסעתי בהן. ראיתי ילד אוכל ארטיק, אבל לא אכלתי ארטיק גם, אבל הילד היה שמח וזה הכעיס אותי. באתי אליו ושאלתי אותו - ילד, ילד, למה אתה שמח? הוא חייך חיוך גדול שרציתי למחק ואמר - בגלל הכלב שלי, הוא משמח אותי. ובאמת ראיתי שיש לו כלב קטן חמוד קשור ברצועה לכף ידו. אמרתי - אם הכלב משמח אותך, אקח ממך את הכלב ואהרוג אותו. ולקחתי לו את הכלב וברחתי כל עוד נפשי בי מפני זעמו היוקד. ניחשתי שהוא כבר לא כל-כך שמח, אבל היה עליי לוודות. לכן הפעם כן נכנסתי לחורשה למקום מבודד מאוד וקשרתי את הרצועה של הכלב למוט ברזל. שלפתי את חרב הסמוראים שלי ואמרתי לכלב החמוד - עכשיו אני הולך לעשות ממך סלט, אבל הכלב לא פחד, הוא רק הביט עליי בחיבה ורצה לשחק אתי. אל תהיה חמוד, אמרתי לכלב, הרי אני הולך להרוג אותך. אבל הכלב נבח בעליזות והרים את כפותיו לשחק....

 אתה ילד שמח מה נשמע, ילד שמח? תמחק את החיוך הזה מהפרצוף שלך אל תהיה קטנוני, עוד מעט תהיה אדוני ת כל הבשמים שבעולם אתה תשאף זה היופי בתוחלת חיים ארוכה, אתה רואה את החברה משתנה לטובה או לרעה טכנולוגיה, אמונות, תפיסת עולם, מה חשוב ומה לא בעולם מדמם אבל אנחנו יותר קרובים לאלוהים ואנחנו יותר סבלניים להבדלים לא צרך סבלנות, צריך להכיר ולהבין שאנחנו לא מטבעות שמצרים בשטנצ'ים, כולם זהים כולם שונים מכולם, כי כולם ייחודיים, בדיוק כמו כולם ואין סתירה במשפט הזה אז תמחק את החיוך, כי קניתי לך מתנה - בובה מנגנת ושרה וגם רוקדת היא תשר? בוודאי שהיא תשיר, לכבודך בלבד, כי היא בובה, לא משהו ח והיא שייכת לך מה, כמו רובוט? כמו רובוט, כן, אבל בתקופה הזו הם משמשים כמכונות ייצור לא כצעצועי מין או משרתים, או חברים לנפש פשוט-פשוט מכונות ייצור וגם תוכנה היא סוג של רובוט, אבל הא עשויה קבצים, שלמשל מארגנת לך את תכני המדיה, שאתה מעדיף לצפות תהה איתן, יש לנו עוד הרבה-הרבה זמן עוד יהיו חיים על המאדים אתה אתי? לאיפה עוד נגיע, אם נגע בכלל ואולי כבר הגענו והמבין יבין.

 זה היה חג יפה מאוד, האורות דלקו, הנשמה דלקה גם כל הצרות נדמה נעלמו, כאילו לא היו אלו הימים, ימו תור הזהב, של החיים שלנו ביחד אור הירח מאיר את ביתנו תמיד, בחג הזה כמו בכל חג את ואני היינו במסע זמן רב דברים שעשינו והתרגלנו אליהם, כמו טריפ אושר בלתי נגמר בוקר מתעוררים, עוד יום נפלא, הולכים לישון ועוד יום נפלא למחרת שבוע ראשון, שני, שלישי, האושר לא נגמר ולמרות שהאושר לפעמים מטריף - שיישאר לנצח כל פעם שנדמה היה לי שאני לבד, רק הרמתי את מבטי אלייך - והנה את. >>>>>>>>>>>>>>

 אדם מגלגל את עצמו מ-כל במדרגות בדרך כלל אומרים - הוא גלגל אותה מ-כל המדרגות או היא אותו הוא זרק אותה, היא זרקה אותו מה אם האדם זורק את עצמו? למה שהאדם יזרוק את עצמו? לא משנה אם זה זכר או נקבה למה שהוא יקפוץ לתוך הר געש? למה שהא יקפוץ מגובה רב? למה שהוא יקפוץ לתוך מערבולת? למה שהוא יזרוק את עצמו ל-חור שחור...?

 תאונה בחמש אפס אפס, היו הרוגים, היו פצועים, היו חולי שחפת, רעבים וצמאים תאונה קטלנית בכביש חוצה הנגב, לא השאירו לנו זמן לפנות את הפצועים, רוב הפצועים הפכו להרוגים תאונה מחרידה, הגשם הפך שחור, הרבה שלוליות אדומות ליד שלוליות שחורות ירח צף כמו שלייה במי שפיר, ארגזים של בטון נערמים סביב למוחות והמוחות אטומים ל-מה ש-בפנים.

 קזינו לאס ווגאס, זה הקזינו שלי נפלה שלהבת בראשי, עורי השחיר, שיערי הלבין קזינו לאס ווגאס, על הדרך לצפת בקבוקים זרוקים מנופצים, הרבה חול ואבק.

 נפל היום, גם אני נפלתי, חלל באין זמן. ישבתי בשירותים ועשיתי מה שעשיתי וגם ניקיתי עצמי וחשבתי - לא חבל על כל ניר הטואלט? נכבס אותו כדי שנוכל להשתמש בו שוב. וכך עשיתי, הכנסתי את נייר הטואלט לכביסה עם אבקת כביסה ומרכך וכיוונתי לטמפרטורה של תשעים מעלות כדי שייצא רך ונקי. ואז ארגנתי את עצמי ויצאתי לקנות תפוחים. יצאתי עם עגלה על גלגלים, מהסוג שחביב על סבתות וסבים, שזה בעצם סל גדול על גלגלים. האוויר היה מזוהם בחוץ והשמש הייתה מטבע זהב מזויף באמצע השמיים. השמיים עצמם היו עכורים. אמרתי טוב שיש לי משהו מה לעשות ויש לי עבודה ואיך להתפרנס והלכתי מדלת לדלת בשכונה שלי לקנות תפוחים אדומים כדי לעשות מהן ריבת תפוחים. ילדה קטנה פתחה לי את הדלת והביטה בי ביראה - מה אתה רוצה? - את בבית לבד? שאלתי אותה, כן, היא ענתה בחרדה ובוודאי סרטי אימה רצים לה עכשיו בראש. לא היית צריכה לפתוח לי, אני איש טוב אבל יש גם אנשים רעים. יש לך תפוחים אדומים למכור לי? היא ענתה שיש לה תפוחים למכור, אבל ירוקים. ידעתי שזה מהסוג החמוץ. לא, תודה, אמרתי, אבל אני צריך לקנות רק אדומים והתכונתי ללכת. רק רגע, היא אמרה, יש לה פה משהו....

 בתוך הרגל יש חור אני גורב את הרגל על הגרב, מניח את ראשי על כובעי נועל את כפות רגליי על הנעליים שורך את הקרסוליים עבר עליי יום קשה בבית מיטתי, עכשיו אני יוצא לעבודה לנוח מ-כל היום היום הופך לילה כשהלילה יום והיום לילה אנחנו פתאום נשמות אבודות שמחכות להיוולד לתוך המוות אנשים זורקים זין והורסים את מוחם בדברים טיפשיים כמו לימודים אנחנו עושים סמים כמו אנשים משכילים מתורבתים את הכסף תמצא על העצים והאוכל ייפול לך מהשמיים האדומים וכשתבוא החסידה - יהיה לנו תינוק הוא יגיע בן מאה ועשרים שנה ויהיה זקן יותר וותר עד שימות בגיל אפס אנחנו נשמח מאוד ונקבור אותו בקופסה קטנה - כי הגוף שלו יהיה קטן ואת הקופסא נטמין בענן והענן ישאב הרבה מים מהאדמה - כי זה מה שעננים עושים השמש תזרח והיה חשוך נורא - עד שהיא תשקע ובמים החמים כשאין שמש - יניחו אותנו בקופסא עם גרגרי קלקר רכים, נשמע מוזיקה נוגה של גיטרות ותופים - שירת מלאכים ונתעורר לשינה ארוכה ברחמם של ילדינו.

 כשהיא אומרת לי שהיא הולכת אני אומר - תלכי, תלכי יום אחד את תחזרי, אבל עכשיו - תלכי, תלכי וכשהיא חוזרת - אין אף-אחד בבית החדרים ריקים, החשמל מנותק, אין מים בברזים.

 הייתי רוצה לאחוז בך עכשיו כי אני יודעת שהזמן הגיע אני אהיה בשבילך, אני נשבעת כל מקום שתהיה, אני אהיה שם בזמן ועוד זמן עד שתבין אני אהיה לאחוז אותך בידיי זמן לזמן עד שתבין בכל זמן, שוב ושוב. >>>>>>>>>>>>> היי, מר מוזיקה, תהיה טוב אליי תנגן לי, מוזיקה, עוד ועוד ממך תעשה אותי חופשי באת כל הדרך מהרץ המובטחת, עושה רושם שאתה מבין - שהשמש זורחת לך מהתחת אנחנו רוקדים, רוקדים להיות חופשיים השמש זורחת, הירח זורח תשיר לי שיר לכת. >>>>>>>>>>>>>> סרטן מבעבע בכל נימי נפשי רק בן 17, לא יודע האמת עד מתי דצמבר 2019 זו דרך ארוכה להיות אתך זו דרך ארוכה לפנטזיה קסומה לפני שנים וזמן ארוך, גם לא ידעתי מה יהיה אתי.

 אמרו לי שאני צריך להתאפס על עצמי. אני מבין אך זה נראה - הרבה אלכוהול, הרבה גראס וסיגריות, הרבה טלוויזיה, הרבה שינה. מתי התקלחת פעם אחרונה? לפחות אני מנגב את התחת אחרי כל חרבון, יש כאלה שגם את זה לא עושים. אם היית מגיע למצב כזה, אמר לי שלי טוב בלב ובנפש - הייתי יורה בך למוות מתוך רחמים. גם כן חבר... הייתי יוצא לפעמים בלילה, לא רחוק - ליד הבית, מעשן סיגריה, שואף אוויר. אנשים מוזרים מסתובבים בלילה. הייתי נכנס בחזרה לדירת מיטתי, שוקע במטה, מחליף ערוצים, מדבר לעצמי דיאלוגים ממולמלים - אני עם עצמי והולך לישון. אבל למה לישון אם בבוקר אין מה לעשות? אז הייתי קם בערך חצות, שתיים בלילה, מעביר זמן על המחשב, מתבדר מסרט פורנו - לפעמים מאונן, מביט דרך החלון מי הם האנשים המוזרים האלה שמסתובבים בשעות כאלה ברחובות. אולי אני צריך לעשות כסף גדול, אולי אין לי ראש מספיק טוב בשביל זה. אולי אני צריך למצוא זוגיות, אולי אני עלוב מדי בשביל זה. אולי יש לי תכלית ייחודית בעולם הזה, אולי אין בי כלום שאפשר לתת ממנו. אולי אני גאון - ולכן אני לא מוצא טעם להתאמץ. אולי אני טיפש - ולכן אני לא מוצא טעם להתאמץ. אולי אנ...

 אל תשני את לבי, תתני לי להיות כי לא אכפת לך מה אני רוצה, תשחררי אותי אל תשני את לב, תתני לי להשתחרר כל פעם שני מטלפן אלייך, אל מנסה לשנות אותי יש לך כל מה שאת רוצה, את רוצה גם אותי בצורה מסוימת אל תשני את לבי, אם באמת-באמת אכפת לך ממני את חייה את חייך כראות עינייך, את יודעת מה הכי טוב בשבילך, גם אני יודע מה הכי טוב בשבילי, אני לא ילד קטן ולא מפגר, אל תשני את לבי, תשחררי אותי אל תשני את לבי, תתני לי להות אני תתני לי ללכת ממך. >>>>>>>>>>>>>>>>> היי, אחות קטנה, מה עשית היי, אחות קטנה, מי היחיד הכול נחרב - תתחילי מחדש הכול נחרב - חתונה לבנה חיכיתי זמן רב לא הלך - תתחילי מחדש עוד חתונה הזמן נגמר - תתחילי מחדש אין דבר הוגן בעולם הזה אין דבר בטוח בעולם הזה אין דבר טהור בעולם הזה תתחילי מחדש - חתונה לבנה. >>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>> בלתי נשכחת, זה מה שאת, גם אם את רחוקה כמו שיר אהבה שנשמע מרחוק, הנוכחות שלך מנחמת אותי, כמו כנפיי מלאכים זו הסיבה שאני מחזיק מעמד, באהבה בלתי נשכחת,...

 יש לזה ריח של שפיך וריח של כפות רגלים מסריחות, שהלכו יחפות ולא רחצו אותן אבל בכל הן מריחות נהדר, כי הן שלך האגן בוער לי, הזין קשה, הביצים מזיעות, כשאני נתקל בך ורוצה לתת לך כל-כך, את מה שאת מונעת מעצמך כל-כך אבל אני אומר רגע סטופ, צריך להשליט את הרגש על היצר ואת השכל על שניהם זה מה שהופך מלך למלך מוח, לב, כבד כי אלוהים מנסה אותי, לראות מה אעשה, איך אגיב, כשאת לידי ואני מנתק את התאווה, זו הגולמית הלא שפויה, כמו חיה ומשלט על היצר הוא הכבד, את הרגש הוא הלב ועל שניהם את השכל הוא המוח ואני מאוזן כמו כוכבים מסודרים בטור, בחלל קוסמי ואני מאוזן כמו סרגל, על קצה אצבעו של ילד שאוחז בסרגל ונותן בו שליטה, מוח, לב, כבד, בטרם יתהפך ויישבר על מרצפות הכיתה סרגל יקר, מפלסטיק, עולה הרבה, אימא תכעס אם יישבר.

 לא מצאתי מקום אחר חוץ מהאווירון הישן מקום להיות עם פרחים בשיערי ולבבות בלבי יותר לא תסבלי כי אקבל חוכמה איך להיות מ-חוץ לתודעה באווירון הישן נצא הלילה עם שושנים פורחות בעינייך, את תראי אותי ותתמוגגי משמחה - למרות שלא תדעי מה השתנה אני אפסיק לכבות שריפות והתחיל לעוף, אני יוצא מדעתי על האווירון הישן. >>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>>> לא הייתי חלומו של אבי ולא גאוותה של אמי עישנתי גראס עוד לפני שאכלתי ממתקים ביצעתי שודים, גנבתי מכוניות, בשביל חלקי חילוף חיים כאלה לא מתאימים לכל אחד, אם אתה עני או עשיר אני לא פחות מ-אף-אחד, עשיתי מה שהייתי צריך כדי לשרוד אם את לא אוהבת את זה, זו בעיה שלך לא היה לנו מה להפסיד, זה יה או מוות או זה. >>>>>>>>>>>>>> גב שבור ופירסינג מעשנת את הגראס בערב יום שישי, אני אפתח לך את הרוכסן אני אפתח לך את הדלת לחדרי, אם תהיה נחמד ותכבד אותי אבריש למענך את שיערי, כדי להיות יפה בשבילך אפתח בשבילך את דלת חדרי, לעולמי הסודי, לתת ממני קצת ולקבל קצת, נחמה.

 תעזרו לי מישהו אני רק מנסה למצוא את אהבתי היא כה מתוקה אני רוצה לחבוק אותה האם מישהו חמד את יופייה המדהים? האם מישהו רוצץ את ראשה? זאת לא אדע, כי אני בדרכים כבר שבועות מי שומר על האישה שלי בשבילי? כשאני מביט בעיניה, אני מאבד נשימה אני צריך אותה כל-כך, זה כואב פה ב-חור של התחת שיעזור לי מישהו, שמישהו יעזור לי, אני לא טוב לי, אהובתי נעלמה ממני.

 הוא היה כל-כך מסומם, שהוא אפילו לא ידע שחטפו אותו... זה מביא את הדמעות לעיניי כשאני מתחיל להבין יש לי הרבה מאז שהלכת אני סבור שאני מטפס על פסגות אני שמח כמו ילד הדמעות שלי הן משמחה אם את חושבת שאת לא באה כדי להכאיב לי, את לא יודעת את שמחתי כנראה שאת שבויה בתודעה שלך אני שמח כל-כך בפסגה בלעדייך מרגיש כמו ציפור שפרשה כנף זה כיף להיות לבד, כי זה להיות בלעדייך יש לי דמעות, אני מניח ש-אלה הן דמעות שמחה. >>>>>>>>>>>>>

 זה הה רק עוד לילה אתך עוד פרוסת עוגה בשקיעה אתך והייתי בודד שרציתי לסטור לך והייתי בודד בתחנת הרכבת, צופה בכלום זה לב שבור, לב שבור כמו שאת אוהבת חגיגת יומולדת, חגיגת יומולדת כמו שאת אוהבת אני צריך את החרטה שלך אני צרך את הסליחה שלך אני צריך את האהבה שלך, תחזירי אותה ללבך רק בגלל שאת יודעת על חטאיי רק בגלל שאת יודעת על עברי זו לא סיבה לבזות אותי רציתי יום הולדת, יום הולדת נורמלי, יום הולדת שמח, כמו כל יום הולדת רציתי את אהבתך, את אהבתך, בעוד לילה אתך אבל זה עוד לילה, עוד לילה טיפוסי אתך. >>>>>>>>>>>>>>>>>

 המחנכת ביסודי - מיכה, למה אתה שקט? מיכה - המחנכת - אתה יכול לספר לי, אני המורה שלך מיכה - יש ילדה אחת... המחנכת - מה איתה? מיכה - כואב לי פה (שם יד על הלב) המחנכת - מה, אתה אוהב אותה? מיכה - המחנכת - אתה אוהב אותה, מיכה? מיכה - כן המחנכת - איזה חמוד... בואו כולם, תראו, הוא מאוהב! המרה לחשבון - אתה מאוהב, מיכה? מיכה - אני כזה... המורה למלאכה - איזה חמוד! זה כל-כך מתוק! המורה למדעים - הוא מאו-הב בב בב... המורה להתעמלות - זה כל-כך מתוק! יש לי חשק לרקוד! המורה לחשבון - אתה רוצה לעשות לה דברים? מיכה - איזה דברים? המורה למלאכה - ללטף לה את השיער במורה למדעים - להיות שבוי בעיניה המורה להתעמלות - לחבק אותה מיכה - אני רק... לא יודע המחנכת - הוא רק אוהב אותה, איזה חמוד! המחנכת - אך קוראים לה? מיכה - טלי... המחנכת - טלי שלנו? מהכיתה? מיכה - כן המחנכת - כל-כך מתוק, אני אקרא לה, טלי! טלי - מה? המחנכת - בואי רגע טלי - (באה) מה? המחנכת - מיכה אוהב אותך! המורה למלאכה - הוא רוצה ללטף לך את השיער! המורה למדעים - הוא רוצה להיות שבוי בעינייך! המורה להתעמלות - הוא רוצה לחבק אותך! טלי - (בורחת) המחנכת ...

 הקסם בעיניך משנה צורות כל הזמן פעם אהבתי נשים, אבל לא הייתי שבע רצון החמלה בעיניך זועקת אהבה ורצון פעם אהבתי גברים, אבל לא הייתי שבע רצון הום אני אוב דגי טונה אני אוהב אותך, דג טונה שלי אני אוהב אותה בלחמנייה, בפיתה או סתם בלחם עם מלפפון חמוץ או בלי. >>>>>>>>>>>>>> כשהכרתי אותך היית עלם בודד בא בימים, אבל השתנית והפכת חברותי להפליא הייתי נהנית מאינטימיות ונתינה אין קץ, כעת אתה מזין את החברה שלי אני לא סולחת, אבל אסלח - כשתהיה מת וקבור גם אתה וגם הכלבה שזיינת אני אבכה עליכם המון, כל-כך המון שאשקע בדיכאון כל-כך המון שהדמעות יהיו שחורות, כאילו נחנקתי מזין. >>>>>>>>>>>>>>>> אחרי הרבה שנים של לבד מצאתי את החבר המושלם כולם יש להם עניינים והעניינים הם לא אני עושים טובה שהם מדברים אתי כבר לא צמאה לתמיכה, יחס ותשומת לב מאנשים קרים יש לי חבר אוהב ומסור והוא תמיד שלי. >>>>>>>>>>>>>> גם נ אחרי הרבה זמן - נחנקתי מזין אבל לא בכיתי דמעות שחורות - בכיתי פנינים כ אני ...

 זו עבודה בחצר האחורית כשחצים נורים בי לא תראי אותי, אלא אם אראה אותי הכוכבים זורחים במרפסת ירח משתקף באגם הדלת לא נסגרת, רק מול חלאות אדם מוזג לי כוסית, מסובב באצבעות רואה אותך נאבקת מול הררים של כאב ומה אכפת לי, הרי גם את, לא עזרת לי כשאני נאבקתי. >>>>>>>>>>>>> נסעתי כל חיי ראיתי פה ושם זה עולם קשה וקשוח לפעמים אין מקום לישון הייתי נח אחרי כל מסע יורד מהדרך הראשית מתחבא בתוך עצים, למרות שאני לא סנאי. >>>>>>>>>>>>> אם אשאל מה אני רוצה, אם יהיה לי רגע פנאי אם תהיה לי דקה לנשום, אם יתפנה לי מקום, להיות אתך אם הייתי ערפל, היית מבקש להיות אתך. >>>>>>>>>>>> הייתי קצת קירח וקצת עם שיער והרבה בלי חולצה ראיתי את העיניים היפות שלך בוהות בי בתמהון, קצת בעין ימין וקצת בעין שמאל הייתי עשן מתמר ממדורה גדולה בל"ג בעומר, כשתפוחי האדמה נחרכים אני מים זורמים בין חדרי לבך וכמו בין עין לעין - אני בין לבין אני כל-כל בין לבין הו, כמה שאני בין לבין זה לא נתפס איך שאני בין לבין כל-כך בין לב...

 הרמתי את הרגל ובעטתי בו ככה הוא נפל ככה ואני תפסתי בו מכאן ככה ונתתי לו כאן הוא הסתכל בי ככה עם עיניים כאלה אבל לא ראיתי כי בדיוק הסתכלתי לשם ואז הוא נתן לי רגלית ככה ואני התהפכתי לשם והוא קם וניסה לברוח ורץ ככה, בגלל העיניים אני רצתי אחריו לשם ופאח... נתתי לו ככה בגב הוא התקפל ונפל ככה ואז אני תפסתי בו כאן ככה ודפקתי לו את הראש ככה וככה... "מה?" - אה, שכחתי שאני מדבר בטלפון.

 יש לי כיסא יוגה לידו יש נר לא עשיתי יוגה לא הדלקתי נר תמיד אמרתי אעשה יוגה תמיד אמרתי דליק נר לא עשיתי יוגה לא הדלקתי נר באו אורחים אמרתי להם - תראו את כיסא היוגה שלי אתם יכולים לשבת לא, לא עשיתי יוגה, לא הדלקתי נר הייתי צריכה לכתוב מערכון קצרצר, משהו של חמש דקות לא הייתי צריכה, אבל רציתי, כי מצלמים את מופע הסטנדאפ שלי ורציתי שהמערכון יהיה בסוף המופע, למי שצופה בו במסך לא ידעתי מה לכתוב, כי היה לי הרבה על הראש ולא יכולתי להתרכז אז עשיתי יוגה בכיסא היוגה כן, אני עשיתי יוגה הדלקתי את הנר, עצמתי עיניים נשמתי את המחשבות שלי והדבר היחיד ששאלתי את עצמי, היה - מי עצר את הזמן אחר-כך הפסקתי והסתכלתי בשעון התברר שעשיתי יוגה חמש דקות חמש דקות זה הרבה מאוד זמן לא לעשות כלום ואז כתבתי את המערכון בשלוק ויצאתי עם הרכב למשרד ההפקות להציג אותו הרגשתי כזאת ככה בעננים ראיתי בתים, מכוניות וכבישים ואורות של רמזורים אני עומדת באור אדום ופתאום הוא התחלף לירוק שאלתי את עצמי מה משמעות הירוק מה ירוק אומר לי ואמרתי לי בכלל - ירוק זה מאוד יפה אבל אז המכוניות מאחוריי צפצפו לי והיה איזה אחד עצבני עם חולצה אדומ...

 איש משוגע עם אקדח אל תתעסק אתו אישה מביטה ושותה שמפניה אנחנו על הרכבת האחרונה שוטה שר בלוז, איש עצוב שר בלוז המסילות חורקות ואנו כבולים בשלשלות אל תדאגו אנשים, אני רק חולף פה בזמנים מטורפים יש לנקוט מעשים מטורפים התנ"ך בכף היד, אם לא תעשה - לא תפסיד, אבל גם אין לך סיכוי לנצח אני יודע שלאהבה יש מסכות, אבל היא כל מה שיש בעומק של אלף נשיקות אני מקבל על עצמי את האהבה - בעודי כבול בשלשלות.

 אחרת לא היה אור בוהק זורח כמו נורת ניאון תגידי לי, בובה, למה את גורמת לי לבכות תפסיק עם הכעסים, תנסי להתפשר, או שאת אהבת לראות אותי בוכה אעשה כרצונך, אחרי הכול אני יודע, שאת אוהבת לראות אותי בוכה גם אני אלך, כמו אבי שעזב את אמי, כשהיית ילד קטן. >>>>>>>> כשאור החצות זרח הייתי בחדרי לבדי וכשחזרתי שוב הערב ראיתי שאהובתי הלכה הרטבתי את הכרית בכוכבים מעל אומר לך במילים מיוסרות - איבדת את זה שאת אוהבת יש לי בלוז חצות, זה דבר שאני לא יכול לתאר יש לי את התמונה מ-אמש והאיש החדש שלך משתקף בעינייך. >>>>>>>>>>>>>

 אם את הולכת לסן-פרנסיסקו תזכרי לשזור פרחים בשיערך אם את הולכת לסן-פרנסיסקו מובטחים לך זיונים מספקים שם אנשים נדיבים שישמחו לדחוף לך אווירה של מוזיקה רטטים של תשוקה אנשים חרמנים נשים מטפטפות אם את הולכת לסן-פרנסיסקו הרבה זרגים יידחפו לתוכך. >>>>>>>>>>>> מלאך-אישה הגיע מתוך האתמול היא רצתה להניק אותי ודיברה אתי סיפורים מאתמול על חופים צהובים ושמיים כחולים ואני אומר - תעופי לך, מלאך-אישה תעופי אל השמיים הכחולים עופי לך, מלאכית מתוקה, מחר אהה לצדך בוודאי שהיא באה אליי פרשה כנפיה כמו על ילדיה וכמו מלאך אמרה לי היום זה היום בו עלייך לזרוח לקחה אותי מעל האתמול. >>>>>>>>>>>>>> כולם רוחניים כאלה היום, נכון? כולם יודעים שאני לא הטיפוס מביטה במראה - לא רואה אלא רק אותי לא מעמידה פנים - זה פוגע בבריאותי אני האישה האחראית בלעדית לי אני לא רגילה, לא אוהבת אור אוהבת לרוץ ואוהבת כיף. >>>>>>>>>>>>> אף-אחד לא מרגיש שום כאב כשהיא בוכה בגשם כולם יודעים שאין לה להחליף בגדים, אבל לפחות ה...

 פתחתי את תיבת הדואר ומה אני רואה? מכתב לא חתום, כלומר שלא נשלח, שהוטמן באישון לילה על ידי איש זדוני שהא לא הדוור. מיד פתחתי את המעטפה למצוא מכתב אהבה זדוני, אך התבדיתי, במקום זאת גיליתי הזמנה לדו-קרב בצהריי הים בו השמש קופחת, בדיוק בחצות, כלי הנשק שנקבעו - חרבות סמוראי, שתי חרבות לכל אדם, והאדם שכתב את זה השתחצן שהוא אמן לחימה מהולל בחרבות יפניות, מה שלא מותיר לי סיכוי - לדבריו, וכדאי שהכן את צוואתי ואת חלקת הקבר שלי עוד לפני צהריי היום. בוודאי שלא נבהלתי, אפילו צחקתי, הוא לא יודע כמה אני מיומנת בחרבות מעין אלו, ולו היה לו קצת מידע-רקע, היה בוחר כליי נשק אחרים לגמרי, באקדחים למשל אני גרועה. אבל אם הוא סולל את הדרך אל מותו בשחצנותו - מי אני שהפריע לו בדרכו? אני רק עקרת בית נחמדה עם עבר אפל ורווי אלימות, ואיש ממכריי, אפילו לא בעלי ולדיי, יודעים על מיומנויות הלחימה שלי שרכשתי בנעוריי עת היית נפקנית צמאת דם. לכן, כמובן, מאד ציפיתי למרחץ הדמים שהוא הזמן את עצמו לתוכו. ואם ברצונו למות מוות איום ומחריד כשהוא שסוע לגזרים כמו סלט על קרש חיתוך - מי אני שאמנע בעדו? לכן חידדתי את ציפורניי בצי...

 זה היה לילה קשה מאוד. הסתובבתי מוכה יגון בעיר העתיקה הישנה היא העיר התחתית בה מצויים בתי העוני והשכול. שום תקווה לא הייתה במקום זה, אפילו אלוהים לא היה כאן - כך נדמה, רק רוח רעבה שאוכלת בשר ומוח וגם נשמה. צמא הייתי ורעב עד מאוד כי סחטה אותי הנפקנית ביחסי מין סוערים ומלאים זדון והפרשות גוף. רציתי למלא מצברים בדמות משקה או דבר מאכל שיבוא אל פי ויזרים חיים בעורקיי ובוורידיי. לכן חיפשתי בית מחסה בדמות בר או מסעדה או אפילו דוכן כריכים, אך לא היה כזה בנמצא, חוץ מהרוח הרעבה שייללה ויללה וייללה. אמרתי אבוא מחר, אך מיד ראיתי אכסניה פתוחה. נכנסתי בפתח ועליתי במדרגות הצרות. נכנסתי לבית ההאכלה. חילקו שם מאכלים שונים מ-סירים גדולים ואני עמדתי בתור. כמו אחד האזרחים האחרונים עמדתי וחיכיתי לתורי בסבלנות אין קץ, למרות שהייתי הרעב והצמא באדם. ביקשתי דייסה והגישו לי אותה בקערית על מגש וליד זה כרטיס ברכה. אך לא הייתה ברכה בכרטיס - אלא רק קללה. הבלגתי ואכלתי זו הדייסה בצימאון ורעב גדול מאוד. אז שילמתי שתי מטבעות וחיפשתי אם יש חדר בנמצא. לא היה חדר - הייתה רק אורווה וישנתי מתחת לאשכים של סוסים וחמורים....

 מצאתי עצמי מסתובב סביב עצמי זה היה נחמד - כמו סביבון הסתובבתי, הסתובבתי ואז הבנתי - עכשיו לא חנוכה אז אכלתי סופגנייה, שהייתה מתוקה נורא והלכתי לסדר את הסוודר אצל התופרת, שהיא גם בת השכנה והיא יפה נורא, הייתי רוצה לתקוע אותה אבל אני לא יכול, כי אני עדיין קטין והיא אישה בשלה עם שדיים גדולים ואגן רחב ורב עוצמה, שאפשר ללכת בו לאיבוד פעם הלכתי לאיבוד בתוך המרק וזה היה לא כיף לכן לא רציתי לחזור על החוויה, שהייתה בלתי נעימה למרות שאיש אחד ראה אותי ועזר לי למצוא את ההורים שלי אבל ההורים רגזו מאוד, כי לא הייתי נאמן למהות. >>>>>>>>>>>>> רציתי לחזור הביתה, אבל אין מה ללבוש אני רוצה לחזור לאישה שלי, אבל אני פוחד שהיא תתפוצץ ממטען צד אין לי כסף ואין לי אהבה, יש לי רק חור בגרב וגם בנשמה חשבתי שיש לי חברים - כולם נעלמו הכול משתבש - אבל לפחות יש לי זקפה ככה שהה יכול להיות גרוע יותר אם לא הייתי יכול לתקוע ואם האישה שלי תדע - היא תתפוצץ, ממטען צד. >>>>>>>>>>>>>>> האכלתי את הציפורים, הן נתנו בי מבט רע מה אני אעשה - כ...

 וקמתי בערב ולא היה לי מה לומר וקמתי בבוקר והיה אותו דבר אני לא יכול להפסיק את האש אני לא יכול להפסיק את האש ללא ניצוץ משוטט בסביבה, בודק את המראה משהו קורה אי-שם ואני לא שם לא יכול להתרומם גבוה יותר, אפילו כשאני רוקד בחושך אוכל ונשאר רעב, סתם שמן אחד מנסה לקרוא את הספר, רק אחד עם לב שבור לא יכול להתרומם גבוה יותר, סתם אחד שמתפרק לגורמים. >>>>>>>>>>>>> מה מצאת היום? האם זה משהו שונה ראיתי את עצמי בסביבה, לא הייתי מרוצה כל הגברים בעיר נראים כמוני כולם רוקדים כמוני, מראים מה שיש להם אותו חיוך על הפנים, זה החיוך שלי ואלה הפנים שלי תפיצו את השמועה - כולם נראים אותו דבר כשהבחורות לבושות לרצח, הגברים לא שייכים לא שייכים לסצנת המסיבות, רק לקרב אגרופים. >>>>>>>>>>> כולם יודעים שאני לא הטיפוס שאשאר לישון אתך הלילה זה פוגע בבריאותי כי אני רצינית כי אני מסתורית לדעתי אני נראית מוזרה, לא קמה בבוקר - אין לי סיבה שמש עושה לי רע - אני רצינית לא אוהבת לפטפט, לא אוהבת שיחות רציניות לא רוצה להתחתן, האוכל בבטן עושה לי רע כי אני מ...

 בן-אדם נולד בישראל לצערו הוא נולד למשפחה חילונית, (למרות שהכול מכוון, אבל לאלוהים יש הרבה סבלנות) רושמים אותו לגן חילוני ואז לבית-ספר חילוני, הוא חושב שככה צריך להיות ואז מישהו מת הילד שואל שאלות על המוות, איש לא יודע לענות לו ואם הוא מתעקש - שולחים אותו לפסיכולוג, כאילו שהוא משוגע הו שואל שאלות קיומיות, "אם לא תדע - יהיה לך קל" הם אומרים אם הוא מתעקש - שולחים אותו לפסיכולוג השאלות הקיומיות מנקרות במוחו ואף-אחד לא נותן לו תשובה - הוא משתגע אולי סמים, אולי אלכוהול, אולי כדורים פסיכיאטריים, הוא לא המשוגע, הוא לא משוגע בכלל, אלה שאלות קיומיות בסיסיות ש-כל דתי יודע את התשובות ולחילוני אין מושג בכלל אם בן-אדם חוזר בתשובה או שהוא דתי - מסתכלים עליו מוזר, כאילו זה לא נורמלי להיות חילוני זה לא נורמלי, לכל אורך ההיסטוריה היהודים היו דתיים, אלפי שנים, החילוניות היא המצאה חדשה של מאה השנים האחרונות בלבד, שזה זמן קצר מאוד במונחים היסטוריים ילד בא לעולם בישראל, הוא רוצה לדעת איך לחיות אומרים לו "מה זאת אומרת, פשוט תחייה," אבל איך חיים? הוא שואל הדמעת בעודו משתגע "פשוט חיים...

 אבל האוויר שואף אוויר כמה שאני יכול לתוך הריאות אין ריאות, אין אוויר אין כוח ברגליים לעמוד על הרגליים אין מספיק מוח לחשוב כשהצרות הצרורות באות בצרורות לתוך הגוף של הנערה היפה, שבסך הכול רצתה קצת תשומת לב ועשתה משהו רע כדי שיחשבו שהיא מסכנה ויבואו וינחמו אותה כולם ויגידו כמה היא מסכנה וייתנו לה חיבוק ויגידו אנחנו אתך היא באה, התפלק לה משהו במוח, כשהוא נתן לה את עצמו הללות הבודדים והימים השוממים הפרצוף הנחמד שרואים לפעמים ברחוב לא משהו מיוחד, דבר לא קרה אין לי עוצמות ואין לה חולשות היא סתם אחת, בלי יתרונות ובלי חסרונות חוצה את המסדרון הרחב בין הכיתות איש לא מציק ולא מעריץ, לאף-אחד לא אכפת מה היא, מה היא, מה יש לה לומר בראש הקטנוני הסתובב לה הפליק - אני שווה, אתם עוד תראו חיכתה לטרף כדי להרים עצמה ויום אחד הוא פתאום בא, פתאום הופיע אחד שיש לו הכול ואין לו דבר.

 לא הייתי יכול להית לבד לא הייתי יכול לא לבדוק את הטלפון לא הייתי יכול לישון לבד בלי להשתגע האם זה שיגעון להתגעגע אלייך? אם לא הייתי אוהב אותך - הייתי אדיש ברגע זה זה לא היה כל-כך כואב לרצות אותך. >>>>>>>>>>>>> הייתי עייף בתעלה, לא מצאתי תקווה, אז חפרתי בור לנקות את ראשי הלכתי לבר עם גיטרה צורחת, הרבה דיבורים - פחות מדי אקשן רק אני כמו קטר על מסילה, דוהר בעוצמה ואין סיבה. >>>>>>>>>>> עכשיו על הדוושות באופניים לסילברדו, נזכר איך נישקה אותי כשנסענו לטנסי עשינו תחרות שתייה, לא היה וויסקי, אז שתינו וודקה-מרטיני ניסית לנשק אותי כשנסענו לטנסי, הגורל ניסה להרוג אותי, אבל שרדתי בבוקר אמרה שאני משוגע וזה נס שאני חי, כל מה שהבאתי איתי הה חול במגפיי.

 מה אתה מסתכל עליי ככה? כאילו אני אשם לא אני החרבתי את בית המקדש ולא אני התפוצצתי עם חגורת נפץ אתה צריך לבדוק טוב-טוב את רמת הסוכר שלך בדם טוב ללכת לבדיקות לפעמים, משהו כמו... כל יום חול רק ככה, להיות בטוח שאין בעיות אבל ש-לך לא יהיו בעיות? הרי בעיות זו דרך חיים בלי בעיות - תמות משעמום מה תעשה? תבלע ויטמינים? אתה תבלע אותם חזק וטוב, אני אוהב אותך ככה בריא, כשאתה עובד בשבילי אם יש לך אסימון - אכתוב לך פזמון.

 איך אני שונא את האיש הזה הוא דומה לקרפיון, הוא מנשק המון הוא מעשן עננים גדולים של פיח ועשן הוא דומה לכלום וכלום לא דומה לו הוא, יש לו שינים של ארנבת ועיניים של תמנון הוא דומה לכלום הא נראה כאילו זחל מהביוב, הוא גם מסריח יש לו ריח של בשר מקולקל, אולי הוא זומבי אני מסתכל ואני רואה שהוא לא סופר אותי, גם אני לא סופר אותו אין לי זן לשטויות שלו אני טוען שהוא בכלל חייזר,  אבל אף-אחד לא מאמין לי כשהם יגלו שהוא חייזר -  הם יבינו שאני לא מטורף הוא גם אוכל דברים בהמיים - כמו דגים, בשר ועוף ואפילו שותה חלב ואוכל גבינות אפילו יש לו שיער על הראש, אני קורא לזה פרווה הוא כל-כך מגעיל שבא לי להקיא, הוא לא שוטף ידיים אחרי שירותים הוא יורק על הרצפה הא מנגב את השפתיים בשרוול גם יש לו חצ'קון והחצ'קון מדמם אולי הוא גנב נשמה של מישהו וככה הוא חי אולי הוא ערפד, או מישהו שלא מת אולי הוא יישן בתוך ארון קבורה מתחת לאדמה כך או כך - זה מוזר נורא.

 איזה וום בכלל לא משהו. העבודה כמו דבש מתוק מחליא שמטפטף לי מהראש ולפעמים כמו זפת רותחת ששפכו לי על הראש הוא התקשה. אני לא יכול לחשוב. עושה מה שצריך מתי שצריך ומרגיש כמו רובוט, כמו יש לי רגשות של קרפיון, כמו אני עושה ולא ודע מדוע, רק לעבור את היום הזה איכשהו כדי לחזור לערק שלי, אני רוצה את הערק שלי, אני רוצה את המוזיקה של הבלוז שלי כשחשוך, להירדם שיכור. פורק סחורה בסופר-פארם מהדלת האחורית שלהם. שואל אותי רוקח על איזה תרופה כאילו אני מבין משהו, אפילו אנגלית אני לא יודע. אני נותן לו מספר כמו שאמרו לי לעשות במצבים כאלה, תתקשר מספר זה - ייענו לך על כל השאלות. חם ואביך ואני צמא, שותה קצת מים פושרים מבקבוק מים מינרלים. רואה ילדה קטנה בת שלוש משתינה בכריעה ליד הקיר, אין אימאבא לידה. שמלה קטנה ארגמן, נקודות אפורות, מופשלת מעלה, שמלה מגוחכת לילדה קטנה. חברה שלי מסתכלת עליי בשבועות האחרונים כמו על רוצח, פותחת לי את הדלת ומתעלמת כאילו אני מגעיל אותה. אני מגעיל גם אותי, אני שקרן, קטנוני ואנוכי, לא אכפת לי משום-דבר, רק לעבור את היום והימים קשים. יום אחרי יום כשאני עובד והיא בבית, מתפרנסת מהכסף ...

 הגענו עם האוטו, ליטפת לי את הרגל קנינו כרטיסים ונכנסנו לתוך הפארק רציתי לשכב אתך, אבל לא ידעת מה לעשות עם הגוף שלך הלונה-פארק פתוח כל השנה היו ליצנים ושלל בלונים מרחפים מראות מעוותות ורכבות הרים רוח סתיו ענפה ואני יפה כל השנה כל מה שרציתי הוא לשכב אתך נזרקנו על הדשא, הייתי עייפה ליקקת סירופ מתוק אדום מהפה שלי ומתפוח סוכריה רציתי לשכב אתך, אבל לא ידעת מה לעשות עם הגוף שלך הלונה-פארק פתוח כל השנה.

 - תעשי חשמלית ושמה תשוקה. + אני לא יכולה, אני בת, אני טיפשה. - תזלזלי במוסכמות חברתיות. + אני לא מבינה, אני בת, אני טיפשה. - איך עושה ציפור? + לא יודעת, אני לא מ-פה. ככה אנחנו הבנות, משחקות אותה טיפשות, לא מבינות, כדי שהוא זה שיעבוד, כדי שהוא זה שיחשוב, איך לעשות לנו טוב. >>>>>>>>>> בהתחלה אתה לא יוצא מהארץ, החיים קשים. אחר-כך אתה כבר לא יוצא מהעיר, עצוב. ותר מאוחר אתה כבר לא יוצא מהשכנה ויותר מאוחר גם לא מהרחוב. ואז אתה מסתובב רק ליד הבית שלך, כמו תרנגול. ואז אתה גם לא יוצא מהבית, כי קשה. ובערבית כשהיא תמה וכמעט חצות - אתה גם לא יצא מהמיטה. ואחרי זה, אחרי כל זה, כבר אין יותר אתה. לפחות לא פה.

 אני אוהב להרגיש שמך ברשימה אני אוהב לחוש שפתייך באצבעותיי אני אוהב אותך רוקדת כשאת רוקדת אבל הכי אני אוהב את הדרך בה את אוהבת אותי אני אוהב את הרוח המבדרת שערותייך אני אוהב הדמעות כשאת בוכה - נדמה הירח בוכה גם אבל הכי אני אוהב את הדרך בה את אוהבת אותי ואני יכול לחיות אלפי חיים בין חמוקייך הרכים חזקה ופראית, קשוחה וקלה, חכמה וגם לא. >>>>>>>>>>>>> הכול היה סתם משחק כשהתנשקנו את היית עם הכוכב שהביט בך הניחי אותי באישון עינך - כדי שאזרח גם חצי דרך מסביב לעולם - לא אראה את הילדה הקטנה שהיית התגלמותך הקטנה. >>>>>>>>>>>>>>>>>>> מעל הרי קייסי רוכב בילי בופ והוא שר - יש רק דרך אחת לעבור, עם מהמורות, עם יציאות, אני רק הלך שרוכב נדמה האדמה מתבקעת מתחת לרגליו, אבל הוא ממשיך לרכוב. >>>>>>>>>>>>>> אני אוהב פינוקולדה תלוי על עץ וויסקי וסודה, בשר בקר ושעועית. >>>>>>>>>>>> אני אוהבת לאהוב אותך, אתה תמיד רצוי המשאלה שלי מאוד ממ...

 תשב אתי כאן, היא אומרת, אתה אהבת חיי, לא יודעת מה הייתי עושה בלעדייך, יש לי כל-כך הרבה אהבה אליך לילה, שתיים וחצי בלילה, ואנחנו הלכנו לקצה העיר, איפה שנגמרת העיר ומתחיל ים הדרדרים היא מאופרת כבד, שחור מתחת לעיניים, ציפורניים לקה שחורה, ליפסטיק שחור, מגבעת קטנה על ראשה, שרשרת גולגולת צווחת על צווארה היא קוטפת רעל, אני קוטף אותה, כשהיא מתמסרת באהבה אפלה.

 שתיתי שרדונה ליד המגרש בטקסס כששמעתי את ההורים שלו קוראים לו הם קראו לו הוא לא הגיע ואני גייסתי את עצמי לראות אותו מצאתי אותו נעול במחסן הברזנט, מישהו הוריד את המנעול ונעל אותו ביקש ממנו להביא את הכדור, או מגני הברכיים או אני לא יודע מה וכשהוא נכנס לעומק המחסן - המישהו הפיל עליו את המנעול אחרי שסגר את הדלת הוא הפיל עליו שחררתי אותו, כמובן, ואמרתי לו הורים שלך קוראים לך הוא נחפז לשתות מהברז הציבורי, כי היה צמא כמו כלב בחום הזה תחת הברזנט אמר אנשים רעים-רעים, אבל אני לא מתלונן, כי יכול להיות גרוע יותר, כי יכול להיות מר כמה זמן, שאלתי, ואמר שהיה נעול 3 שעות ואיי ואיי ואיי מה הייתי עושה למי שעשה לי את זה, אבל הוא אמר לא מתלונן, יכול להיות יותר גרוע. >>>>>>>>>>> מתחת לרכב, ליד החווה, מתקן את המנוע החום כבד, אין הרבה מה לשתות, והבר נפתח רק בערב בשש אני מגיע הביתה, אימא בדיכאון, אין כסף למכולת, אין כסף לקפה, אבא אומר אין מה לדאוג - הכול יסתדר על הצד הטוב ביותר במעט הכסף שהרווחתי אני הולך לבר בשש לעלות את מצב הרוח מחשבות שליליות - לא יובילו אותך לשום-מקום,...

 כל הזמן הוא שותה, הראש נהיה בטטה. וצא לרחוב כמו דחליל עם גוף קטן וראש גדול ריק מתנודד, ממצמץ בעיניו הקטנות כנגד השמש, מתבלבל בהליכה בין הרגליים, מרח על שפתיו חיוך אווילי עם גומות חן. מה יש לך לעשות? שואלים אותו. הו, הוא אומר, אני צרך לקנות לחם, וגבינה וסיגריות. אני צריך לקנות סודה וסירופ פטל מזוין כדי למהול אתו בערק. מה עוד אתה צריך לקנות? שואלם אותו. אה, ערק, הרבה ערק, כי אני פסיכי... והוא צוחק ואף-אחד לא יודע מדוע. שמעת שיש קורונה? שואלים אותו. מה, מקרנה? הריקוד הזה? קורונה! אומרים לו. לא אומרים מקרוני, הוא אומר, אומרם פסטה או ספגטי. רק טיפשים אומרים מקרוני. קורונה! מתעקשים. מקרון? מקרון אחד של כוח המחץ? עוד משדרים את זה? היא לבשת כחול, האישה שהוא אוהב. והיא אומרת לו להביט בפניי בדידותו. והוא לא יכול להביט בפנייה פן יהפוך לשלולית, הוא רק מדלג למכולת בשמש ובגשם לקנייה השבועית, העולם נראה כמו ציור סוריאליסטי. הלו, גבר, עוקץ אותו המוכר, כמה ערק אתה קונה, נסגרה העונה? טוב, אני אקנה וודקה ובזה נמשיך את העונה, הוא עונה בקולניות ומדלג אל מדפיי המשקאות. לוקח הרבה וודקה וניגש לדלפק. זה ל...

 את כמו קופסת הפתעות, אף-פעם לא מקבלים אותו ממתק לכולנו יש לב שבור, כולנו כמהים לחבר או חברה למי אין איזה סיפור לספר, כולנו מנסים לשרוד מעבירים את הזמן, שרים שירים של תקווה אוהבים, שונאים ומתאכזבים וחוזרים תמיד למישהו או מישהי לאהוב, כמו לחזור אל קו המים של החוף. >>>>>>>>>>>>>>>>> חיכיתי עד השקיעה אתמול בשבילך עישנתי סיגריות, לא היה לי משהו אחר לעשות רציתי את אהבתך, לא היה משהו אחר בשבילי לא משנה מה חושבים, זה אני ואתה אני נאחזת באהבה, תאחז בי. >>>>>>>>>>>>>>>>> זה הולך להיות עוד לילה ארוך של בית קברות הוא ראה הכול בחמישים שנה הצללים ממחיזים את הפחדים אותם חיים לאורך התלם, כבישים משובשים, מהמורות תמיד קשוח גם כשקשה, מוקף משפחה אסירת תודה הא עשה מה שהוא יכול עד שבגדה בו בריאותו בנשימתו האחרונה הוא מחכה לפגישה עם הבורא. >>>>>>>>>>>>>>>>>> לא יכול לשחזר את הזמן בראשי הדברים שאמרתי נעלמים ממני, לא זוכר למקרה שאת לא יודעת - אני מטורף...

 בוקר יפה, בוקר של סתיו, בו הכול מאדרפאקר הציפורים עומדות על כבל חשמל, שמתחם בין עמוד לעמוד ולא מתחשמלות רק מצייצות, לפעמים שרות ציף-ציף פאקינג דיסני נדמה אתה צריך לנוח, אבל רק כרגע קמת ולא היה מה לאכול מלבד גבינה צהובה אתה אוכל גבינה צהובה כבר עשרים שנה כמה טוב להיות בודד, בעולם רע ומנוכר, בו כל אחד רוצה להרוג אותך, ממש מחובר למכשירים של טכנולוגיה כמו באינפוזיה, מקבל שמחת חיים מכמה כוכבי מדיה צדיקות וצדיקים שאומרים לה ככה - ישר בפנים - כן, העולם חרא, אבל זו לא סיבה להיות עצוב - תשחק עם השדים, לפעמים הם חמודים, השדים אחד שעובד בחדשות, סיפור אמתי, דיבר בטוויטר שהוא כאילו יש לו רמת רגש של קרפיון אמרתי לו אתם משדרים זבל, זה זוועה מה שאתם נותנים לאנשים בחדשות אמר מישהו צריך להתעסק גם עם הזבל זה זבל שהם מייצרים ודוחפים לנו לגרון, להסיט אותנו זה נגד זה, לגרום לנו לכעוס ולהתמרמר ולחשוב על התאבדות ואז הם אומרים בחדשות - יש בעיה עם המדינה, אנשים מתאבדים, צריך לטפל בבעיה הזאת... הם אשכרה אומרים.

 היי, מאדרפאקר, רוצה דפיקה! אל תתעלם ממני! אני מדברת אליך! כן, תוריד את המבט, אני מביישת אותך? אני מרוויחה בלילה אחד מה שאתה לא מרוויח בחודש! ראיתי אותה מזריקה דיו של עט לוורידים, כי היא הייתה מסטולה מדי וחשבה שזה חיסון נגד החיים. בלילה הציפורים שרות לבעלי המחשבות האפלות. לבעלי המחשבות השליליות. אך בא לך להרוג את עצמך כי לאף-אחד לא אכפת מהמחשבות שלך ואף-אחד ל מקבל את האופי שלך כאילו, אתה זה אתה, אתה לא יכול להיות מישה אחר אתה יכול להשתנות, אבל אתה באמת רוצה להשתנות? ואם אתה רוצה להשתנות - ל-מה שאתה רוצה, או ל-מה שאחרים רוצים שתהיה? אתה עובד בעבודה שאתה בחרת, או שבחרו בשבילך? אתה לומד מקצוע שאתה בחרת, או שבחרו בשבילך? את חי את החיים שאתה בחרת, או שבחרו בשבילך? ואולי נדמה לך שאתה בחרת, אבל לא, שכנעו אותך שזה הכי טוב לך תגיד את האמת, אתה יכול להגיד לי - נכון שאתה רוצה לשכב עם אימא שלך ולהרוג את אבא שלך? נכון? נכון כשאתה רואה את הילדות בנות החמש שחוזרות מהגן - אתה רוצה לתקוע את הבולבול שלך לתוכן? נכון? נכון אתה רוצה לצאת לרחוב עם רובה צייד ולטבוח בבני-אדם עד שיימאס לך? נכון? נכון את רו...