הליקופטר

ברצינות, זה לא יכול להיות אז מה אם היא הולכת יחפה? יש לך פטיש לכפות רגליים? יש לה תלתלים תאילנדיים על התחת היא רוקדת בעצב ומראה לכולם תאווה כל שעה עגולה אני התקשרתי התביישתי משום מה היא לא לבד, היא לא מחכה לי שלושה גברים טוחנים אותה היום בלילה בראש המגדל הגבוה יש הלילה מסיבה היום על ראש הגבעה אני אשתה לשכרה ילדים עם סנדלים הולנדיים מרימים את המסיבה אני הולך לבדי לחוף על הים לראות רק אותה אבל כשהיא מתקשרת אני לא עונה מעדיף אותה מעלמת מעדיף אותה רחוקה מ-עבר לקשת, מ-עבר לים שם אראה אותי משתקף פנימה במן כוח כזה.

הלכתי לי בדד כמו גלמוד ראיתי את ריקי, היא לא התייחסה אליי כנראה שאני יצור, בגלל זה היא ככה היא הרבה רמות מעליי, אני לא מגיע לקרסוליים שלה הלכתי לי בודד, אכלתי בוטנים פתאום התנפלו עליי מלאן ציפורים אמרו 'תן לנו בוטנים, אנחנו רעבים צביקה הלולן וחבריו אותנו לא מאכילים מיד נתתי לציפורים כמה שרצו אולי הן היו רעבות, בגלל זה רצו אכלו, אכלו, הפכו שבעות אמרו נעשה בשבילך ג'סטה מה שתרצה אמרתי להם תוציאו לריקי את העיניים כי היא מתנשאת שחושבת שאני יצור, והיא חושבת שהיא בהרבה רמות מעליי, ושאני לא מגיע לקרסוליים שלה מיד הם התנפלו על ריקי ברחוב סמוך, ועקרו לה את העיניים אחת-אחת יותר לא יכלה לראות וגם לא לשמוע, כי ככה על החשבון בתור טובה הם תקעו לי זרדים בתוך עור התוף מאז אני שמח, כולי חדווה והילולה כך ייעשה לזאת ריקי, שלא רצתה להיות איתי בחברתי.

הוא אמר כן בטח אני מזיין נפלא תגידי מתי ואבוא - ואתן לך אביונה הייתי המומה הוא חושב שאני נואשת אני מזדיינת שלוש פעמים ביום! עם גברים שונים! יש לי 21 יזיזים! והם עוד משלמים לי! הוא חושב שהוא עושה לי טובה? אני אלמד אותו לקח... אמרתי לו בוא יש לי 21 עלמות שרוצות אותך בא מיד פעור ונלהב כל היזיזים שלי דפקו אותו בתחת אנסו אותו, בניצוחי עכשיו אתה מבין? שאלתי אותו כן, הוא אמר בוכה, מייבב פעם הבאה תדע לא להתעסק, אמרתי, ושחררתי אותו לחייו האומללים מאז הוא כל הזמן מאיים עליי והיזיזים שלי מחטיפים לו מכות, בניצוחי אני כלבה קשוחה וערמומית וחזקה, אתה אתי לא תתעסק...

הוא אמר כן בטח, אני מזיין נפלא תגידי לי מתי את רוצה, אבוא ואתן לך אביונה ואני הייתי מאוד נבוכה רק רציתי ללמוד מתמטיקה אבל אם הוא מוכן לתת לי את זה... אניח לו לחשוב שזה מה שרציתי מה אכפת לי לא מפריע לי בא עם הזין הגדול, העבה והארוך שלו, והתחיל כותב אתו על הלוח את רואה, זה משולש שווה שוקיים פה נעלם אחד ופה שני וזה פאי מאוד התאכזבתי אפילו בכיתי הוא ליטף אותי עם הזין הגדול, העבה והארוך שלו ואמר למה את בוכה, אני לא מורה טוב? אבל למה ככה... ייבבתי מה, הוא אמר מופתע, את חשבת שנזדיין? אני מורה למתמטיקה, לא ג'יגולו.

אני לא רוצה לזיין אותך בבקשה אל תגרמי לי לזיין אותך אני לא רוצה, די כבר, תתלבשי אוי, עומד לי, תסתכלי מה את עושה לי אני לא רוצה שתיגעי בי, די לא, לא שם, אייי... זה נעים לא, תורידי את הידיים הרכות שלך מהזין שלי, אני לא רוצה תראי איך הוא עומד לי, מה זה? אוי, לא, לא, את תגרמי לי לגמור את כל-כך יפה שזה כואב, כאן בלב, כאן בביצים די, אני לא רוצה את היופי שלך, את הנשיות שלך, לכי מכאן אוי, זה נעים, איך שאת נוגעת... אופס... גרמת לי להשפריץ, למה עשית לי את זה, למה? >>>>>>>>>>>>>> אני אדם שבולע גלולות אני אדם בריא שבולע גלולות אני בולע גלולות בשביל לא להיות חולה כי אני אצטרך לבלוע גלולות אם אהיה חולה אני בולע גלולות נגד כאב ראש אני בולע גלולות נגד היריון אני בולע גלולות נגד יתר אגו אני בולע גלולות שכל אני בולע גלולות שפיות וגם גלולות נגד כאבי מחזור אבל מה אני אוהב באמת - אלה גלולות דגים שמן דגים בתוך קפסולה, אני בולע, אני בריא חושב טוב יותר, מרגיש טוב יותר דגים בולעים עם מים עם מיץ, קפה, תה דגים בולעים בשקט, כדי לא...

אתה מעמיד פנים שאתה מסטול אתה מעמיד פנים שאתה משועמם אתה מעמיד פנים שאתה כל דבר, רק כדי להתעלם, ממה שאתה, ממה שאתה מקבל מה שגורם לך לנוע, גורם לך גם להשתגע אלפי שקרים אתה משקר לעצמך זה כל מה שיש לך לא מאמין באהבה לא מאמין בשנאה לא מאמין בשום-דבר - שאתה לא יכול לנגוע בו איש כסיל, אתה לא יכול להעמיד עוד פנים לא מאמין בפחד לא מאמין בכאב לא מאמין באף-אחד - שאתה לא יכול לנצל איש כסיל, איך אתה מתבזבז.

רציתי להגיד לך, עם יקר, שהגרביים שלך כלל לא מתאימות אחת ירוקה ואחת כחולה כמו העיניים שלך יש לך עין ירוקה ועין כחולה זה לא דבר נפוץ, אבל זה יכול לקרות, שיש לאדם עין ירוקה ועין כחולה לדיוויד בואי זה קרה כי הוא קיבל אגרוף בעין, אבל אצלך זה מלידה איך קרה שנולדת עם עין ירוקה ועין כחולה, זאת לא אדע והאם זה מצביע על שוני אחר בך האם אתה חכם יותר מרוב האנשים? כי ברור שאתה לא טיפש האם אתה חושב אחרת מרוב האנשים? מי יודע מה מתרחש בראש שלך האם אתה רואה אחרת את העולם מרוב האנשים? כמובן הכוונה איך שהמוח רואה אותו, לא העיניים האם יש לך תובנות שנולדת איתם שאין לרוב האנשים? כלומר, חשבת הרבה - אף-אחד לא מבין אותי? זה קורה להרבה אנשים וגם נשים, בעיקר בגיל צעיר, שהם מתלוננים שאף-אחד לא מבין אותם גם הם לא מבינים את עצמם, לכן הם לא יכולים להסביר אולי יש בהם משהו מיוחד אולי הם חווים ומרגישים ורואים את החיים, מבעד לעיניים שלהם, איך שהמוח מבין את החיים, בצורה אחרת מרוב האנשים אולי בצורה אחרת מכולם ולכן הדברים שהם רואים, מבינים וחווים, איש לא ...

הברז מטפטף זה קשה לי מאוד שהברז מטפטף כי הוא מטפטף גם אני מטפטף לפעמים דרך העיניים אני מטפטף על כל הבית אני מטפטף אל הכרית כזה אני, אישה רגשנית אתמול בקעו חוחים מבעד לקירות הם אותי דקרו אצבעי זבה דם מיד נחפזתי לחבוש אותה היא חבשה כובע ארוך נוצות עם שובל ארוך של טווסים היא אמרה שהם אוהבים אותה ומזדנבים אבל אני לא זנב אני רק עלם רך עוד לא בקעו לי השיניים אני מחטט באף אתמול נחווה מראה נהדר מעל חופי הים התיכון זנבו של התמנון רב הזנבות נראתה לרגע ואז נעלמה זה נמשך רק כשנייה אבל זה היה רגע היסטורי רק אדם אחד הצליח לתפוס את זה במצלמה ועכשיו הוא נושא ונותן עם גופי תקשורת בסכומים של מיליונים אותי מעניין מה קרה בקיץ ש-עבר האם זו הייתה מציאות או חלום בלהות בו נפלתי לפי הטבעת של הר געש ולא יכולתי לצאת בכל זאת אני חי אבל אולי זה קרה בגלגול ש-עבר בכל זאת הייתי אני גם בגלגול ש-עבר אבל אולי הייתי עוד מישהו עוד מישהי שהפשילה את שמלתה ונתנה לגבר חזק לכאורה ללקק את כף רגלה או אישה מלאה חרטות, שחוזרת הביתה מאוחר לבית ריק, בוכה אל הכרית, ומתייסרת ייסורים נ...

הכי כואב זה לשבת בין עצי השלכת ולשמוע שהבן שלך נהרג זה כואב כמו אלפי סכינים ננעצים לך בבשר, בעצמות אתה נודד במושבות בין כתלי הבית ממולל עלי טיח מהקירות משפריץ אנקות אל שמיי התכלת מתקפל בערבות בוכיות והן לא בוכיות סתם, הערבות הן ממש מתייסרות הולכות אתך יד ביד בגשם של נובמבר מבטיחות הן מבטיחות, אבל הן לעולם לא מקיימות הן רק בוכות, כי הן ערבות, והן בוכיות בחצר צמח עץ אפרסק נעים הוא לעין וערב לחך אתמול קטפתי ממנו מלוא החופן אפרסקים אכלתי אותם כמו ארוחה של איכרים ואני קרוע לי ככה, מונח על לשון בטון מבטיח תמיד, אבל לא מקיים הולך ברחובות השטופות דמעות מבכה את מר גורלי ויודע שכך צריך להיות מר לי ועצוב לי וזה בא גלים-גלים כל אותם תחלואים שלא רופאו, כל אותם כאבים אני נער גלמוד שלא התבגר במבוכים האכזריים של החיים רק אתמול בקעה לי שן ראשונה, ועתה שערי שב שיבה לאן אלך, לאן אפנה, בבוקר קר כזה האם ייפתחו לי שעריי שמיים אשר אלך בם האם יבוא אושרי או חס וחלילה יגוני האם אצטער או אלך זקוף וגבה קומה, על שעשיתי את הדרוש לתיקון הנשמה זאת לא אדע, אלא אם מישהו ייעשה מחקר...

ישבתי בין עלי השלכת אשר בביתי. הם צנחו עליי מהעץ המתמוטט בפינה, ממנו רציתי לעשות כיסא נדנדה. אבל העץ היה כל-כך רקוב ואכול תולעים, שוויתרתי על זה, וחשבתי לשרוף אותו בחצר ולקבור את גופתו שלושה מטרים מתחת לאדמה. היה לי דף חצוף שהיה נכתב בעצמו. הוא כתב לי דברים, כמו מה עליי לעשות למענו, כמו אישה זה, לא עניתי לו. הוא כתב שהברז מטפטף וצריך לתקן אותו, לא עניתי לו. הוא כתב שהטיח בתקרה מתקפל וצריך לעבור סיוד, לא עניתי לו. הוא כתב שהגיע הזמן להחליף את הבגדים במדפי הארונות מחורף לבגדיי קיץ, לא עניתי לו. הוא אמר שהגיעה השעה להוציא את הילדים מהגן. הילדים לא הוצאו מהגן, כי אני לא הלכתי. לבסוף הם החליטו להגיע הביתה בעצמם. אבל משאית ענקית דרסה אותם בפנייה של הכביש. המשאית הסתובבה, לא ראתה אותם, כי הקבינה גבוהה, הם לא ראו את המשאית, כי היא הבליחה מ-עבר לפינה, והם נדרסו והפכו אבקה. גם אבקה זה טוב, חשבתי לעצמי, ופיזרתי אבקת סוכר על הביצה. זה מה שהופך את הביצה למתוקה. ישבתי עם שני רגליי כרותות סביבי וסעדתי את לבי בלימונים ובננות. השכנה טלפנה מהדירה הסמוכה אתמול מאוחר בלילה, ואמרה שבא לה, אבל בעלה במילואי...

היזהרי במשאלותייך לבל יתגשמו רצית גבר חזק, הוא חזק עלייך רצית חייל טוב, הבן שלך מת לפנייך רצית שקט, קיבלת בדידות כואבת רצית סקס, קיבלת אונס רצית סוטול, קיבלת בעיות במוח.

התחתנתי בנובמבר, בפעם הראשונה הייתה רוח פרצים והחלונות היו מנופצים הבאתי אותה הביתה, נשאתי אותה על הסף כמו בסרטים שהיא אוהבת, כמו בסרטים שהיא רואה הבית היה מלא אבק שהרוח נשאה מבחוץ האבק הסתחרר כמו שלג אפור-זהוב בתוך החדרים, כמו שלג לקחתי שואב אבק והתחלתי שואב את האבק באוויר גם האוויר נשאב היא השתעלה והשתנקה, אבל אני הייתי חדור מטרה היא ניסתה לצאת, אבל היא לא מצאה את המפתח היא קראה לי, אבל אני לא שמעתי היא התמוטטה, אבל אני לא ראיתי שנתיים אחרי כן, גם כן בנובמבר, התחתנתי בפעם השנייה.

תהיה טוב, כי זה משתלם הארנבות יוצאות בחצות מהחורים שלהן, הן רצות כמו משוגעות הן רכות ופלומתיות הן אוכלות בשר באקדח פקקים הטבעתי אניות, ועשיתי חורים בארנבות גדולות פלומתיות ממהרות איש גוסס היה מוטל על הדשא, הוא שיווע לעזרה איש לא עזר לו, הם רק הביטו, וחזרו לבתים שלהם הנוחים הירח זרח ועלה וגם הכוכבים האיש היה מלא כאבים ולא היה יכול לזוז רק להניד את ראשו קמעה, לעצום ולפקוח עיניים ואז הגיע חצות הארנבות הממהרות והפלומתיות יצאו מהחורים מהחורים שלהן בחצות הן היו רעבות והיו להן שיניים חדות הפרווה הלבנה כשלג שלהן הבהיקה בחשכה כמו נורת נאון והן רחרחו סביבן והריחו ניחוח דק של דם קרוש הארנבות פשטו על העמק, הירח היה גבוה בשמיים הארנבות התקרבו לאיש הגוסס שלא יכול לזוז, ואישוניו מפלבלות בתוך חורי העיניים בחרדה ובחוסר אונים הן התקהלו והחלו לאכול נגיסות קטנות-קטנות, כמו מנות כפית, בשיניים החדות שלהן, הן בלעו בשר  האיש איבד את גופו חתיכות קטנות בעודו חי, ומשווע למשהו שאין לו פתרון רוח דרומית מושכת את כל הארנבות לריח הדם עיניים סגורות בבתים, עיניים מכוסות בדים עיני...

שכבתי במיטה לבד עם עצמי נזכרתי בזו שאהבה נפשי רק פעם אחת שכבתי איתה, אבל אהבתי אותה שנים נזכרתי כמה הזין שלי עשה לה טוב, והיא רצתה עוד ועוד הוקרתי את הזין שלי באותו הרגע, כי הוא עשה טוב לזו שאהבה נפשי לכן ליטפתי אותו באהבה, גרמתי לו להיזכר כמה טוב הוא היה לאותה אהובה הוא התקשח למשמע הזיכרון, והתמלא בדם של גאווה כי כי העניק עונג לאישה כל-כך יקרה אני נתתי לו להתפוצץ מרוב גאווה, זה מגיע לו, עשיתי לה בעזרתו את הלילה הוא השפריץ על כל הסדינים, על גופי וזרועי אלא מיצי האהבה כמותם קיבלה ממני, כי באמת אהבה נפשי את אותה אישה יקרה, שלא משה מלבי, ואני עוד מתגעגע.

ישבתי עם כוס בירה. שתיתי, מנגן באורגן. נזכרתי, איך היא אמרה לי שהיא אוהבת רק אותי, ותוך שבוע לא רצתה לראות פניי. ישבתי, שתיתי, לא היה לי משקה חזק יותר. נזכרתי שהיא אמרה שאני לא גבר, אלא "קוקסינל". היא השתמשה במילה הזו. הביטים באורגן לא הסתדרו לי, המנגינה יצאה צולעת וצורמת. את המנגינה הזו לא אשמור בזיכרון של האורגן, לא רוצה לשמוע אותה עוד, אבל ממשיך לנגן. זוכר את המבט המאוכזב שלה, הריק. כאילו היא לא מכירה אותי כבר. כאילו היא לא יודעת מה עשתה איתי עד עכשיו. וכל החוטים הסתרים, והיו הרבה, עם כל הסודות הגלויים וסמויים, נחתכו בבת-אחת, כאילו ירדה עליהם סכין. אני שמעתי שהיא אמרה שאני השתנתי, אבל היא זו שהשתנתה, וחיפשה משהו אחר. היא זו שהאהבה בלב שלה כבתה, לא בלב שלי. היא זו שכמו התעוררה מחלום, או נכנסה לחלום, ובמציאות החלופית של הראש שלה והרגש שלה - אני לא תפסתי מקום. גמרתי את כוס הבירה השלישית וקמתי מעם האורגן בלי לכבות אותו. הלכתי סהרורי, השתנתי מתנודד בשירותים. לא הורדתי את המים. שטפתי את הידיים בלי סבון. הטלתי את עצמי על הכורסה מול הטלוויזיה, אבל את הטלוויזיה השארתי כבויה. קיללת...

מקסים אותי, מקסים-מקסים, איך השמיים כך-כך גדולים למעלה, ולא נופלים מקסים אותי, מקסים-מקסים, איך אדם כל-כך שביר, ולפעמים הוא מצליח לעבור את גיל 60 מקסים אותי, מקסים-מקסים, איך לכאורה אנשים יכולים לעשות כל מה שהם רוצים, אבל עדיין יש קוד התנהגות, גם אצל עבריינים מפליא אותי, מפליא-מפליא, איך יש כל-כך הרבה אוכל, שגם נזרק, ועדיין יש מיליוני אנשים רעבים מפליא אותי, מפליא-מפליא, איך יש בתים ריקים, ואנשים ללא בתים שרוצים בתים או דירות מובן לי, מובן-מובן, איך יש כל-כך אפשרויות יצירה בטלוויזיה ובקולנוע, ולמרות זאת הרוב בינוני רק בית הספר מסרס את היצירתיות 12 שנים מזוינות על כלום.

יש איש בחלוני, קופץ ומקפץ, מוריד ושם שוב את האף מעלה את השיער יש איש בחלוני, העיניים שלו זקורות, השיער שלו יוקד, והוא מחפש מזון יש איש בחלוני, לובש גלימה שחורה, מסתיר את עיניו, מחביא נשק בחגורה יש איש בחלוני, עם כדור גומי ביד, אותו הוא מועך שוב ושוב באצבעות חזקות, ומבטיח לעשות את זה לאשכים שלי יש איש עם יד בגחלים, לבוש כתר מלכות הכתר עשוי מ-פח וצבוע לכה צהובה יש איש בחלוני, אני לא יודע מי הוא הוא כל הזמן מביט בי ועושה לי פרצופים, אני חושב שהוא משוגע.

אני משייט במכונית להנאתי רק אני קיים אני עובר דרך רחובות רחבים, מכוסים בקרח רק אני קיים אני רואה דמויות אדם צבעוניות, לבושים בבגדים משונים, נושאים כובעים משונים, ולהם זקנים ושפמים משונים רק אני קיים הציפורניים של דמויות הנשים משוחות ב-לקה השפתיים שלהן מרוחות בצבע לפנים שלהן יש מסכה הנעליים שלהן על עקבים גבוהים והשיער בצבעים שונים רק אני קיים אורות מתחלפים הרמזורים, זו שעת צהריים חמה השמש לי צוחקת, היא זורחת רק לי היא אותי אוהבת, רק אני קיים  אני חוצה גבולות מבעד לבניינים ואנשים אני חוצה נתיבים, אני יורד מנתיבים אני חותך את האוויר כמו סכין, המכונית שלי היא סכין, ואני היד האוחזת בסכין אני חותך את המציאות לרצועות, רצועות דקות, חיתוך נקי, כמו נייר.

ביום-יום אני שורצת בחדר באמבטיה, במיטה, על המרפסת בלילות אני חיית טרף, יוצאת לצוד גברים ללילה אחד ואני לא מאושרת, לא טוב לי, עברתי הרבה הפלות, הרחם שלי הרוס אני באמבטיה כי חם, אני במיטה כי אני עייפה, אני במרפסת כי אני משועממת ועוד זין ועוד חדירה, זה לא מה שצובע לי את החיים ב-ורוד אז מה אני אעשה, אני שואלת האם להחזיר את גלגל החיים אחורה? זאת איני יכולה, כי מה שלקחתי איני רוצה עוד כי הדרך שעברתי אי-אפשר לחזור, אף-אחד לא חוזר ידעתי הכול, זיונים, אורגיות, סאדו וסטיות אלכוהול, סמים, ממריצים, חומרים וכימיקלים ותרופות ידעתי ארצות רחוקות, ידעתי ימים של ים ידעתי אנשים בכל מיני צורות וצבעים, גם נשים וגם גברים, אפילו ילדים וזקנים ידעתי אותי נטחנת וקמה ומרגישה מאושרת, כשמפרקים אותי לחתיכות אבל עכשיו דבר לא נוגע, דבר לא זז, בתוך הלב הקטן שלי אני אישה מסכנה ש-חיה בסרט, והסרט איבד צורה ועל חיי נוחת ענן אפור ענק ועקשני, שרוצה להגיד לי שדרך זו הגיעה לסיומה אבל אני לא יודעת איזה דרכים יש עוד.

התחתנתי החודש, חודש טוב ירדתי מהפסים כמו לגלוש במגלשת מים אני לא יודע למה הייתי כל-כך שבוז, בכיתי על מיטת ירח הדבש אמרתי לה אני לא יודע מה עושים במצב כזה, איך מקימים בית, איך מטפלים במשפחה היא הייתה בהלם, אמרה נתת לי את הרושם שאתה יודע, שאתה איש עבודה ומשפחה וזוגיות, הולכת אותי שולל, מה אני אעשה עכשיו, איך זה ייראה אם התחיל הליכי גירושים יומיים אחרי החתונה אמרתי לה - אני לא יודע, תמיד נתנו לי מטרה להתחתן, עוד כשהייתי ילד קטן, לא לימדו אותי ולא אמרו לי מה קורה אחר-כך כמו ילד קטן נשארת, היא אמרה, ואני הייתי בטוחה שאתה גבר לא עם זה התחתנתי, לא בזה התאהבתי לא ממך רציתי ילדים, בית ומשפחה, אלא מהתדמית שיצרת לעצמך לא עשיתי את זה בכוונה, אמרתי, ככה לימדו אותי, ככה חינכו אותי, לכבוש לב נשים עד החתונה, כי זו המטרה, אבל לא אמרו לי, לא לימדו, מה עושים אחרי החתונה היא בכתה, פתאום היא מצאה עצמה עם ילד קטן, מי שהיא חשבה שהוא גבר גברי היא בכתה, ולא רצתה שאגע בה ועכשיו אני בהיריון, היא הטיחה בי, מה אני אעשה, מה אעשה, אני נגד הפלות ומי ירצה אותי עם ילד? 

התחתנתי בסוף מרץ תחילת אפריל תחילתו של האביב העצים נצבעו ירוק לכבודנו הפרחים מילאו בצבעים את העין ראיתי כוכבים ממריאים ונופלים כמו זיקוקים אור נגוהות הוא היה אריה עסיסי צבעוני תוסס ומלא דימיון לא ידעתי שהוא יהפוך לדיקט הולך עם בגדים שמרניים, בסגנון ישן ממעט לדבר קטנוני ברגשות, במילים, במעשים ומחוות ונפשי ההומייה נמחצת בין חדרי לבו הקטנים אבל אני אישה מעשית, מה קוראים אותה בלבוסטה מחדשת אותו כל תקופה מחדש מוציאה ממנו את האוויר, מכניסה למכונת הכביסה אבקת כביסה, מרכך, מלבין, מבשם, בתא מיוחד במכונה התוף של המכונה מסתובב, המים שוצפים וסחיטה מהירה של אלף סיבובים לדקה אני תולה אותו לבן, רך ונקי לייבוש על מתקן התלייה.

מוטל בעמק עמוק חשוך אפל מייאוש מעליי שמש אושר צוחקת בתקווה לתקווה העצים רקובים נחשים זוחלים נחשים ענקיים עם ארס ושן אחת חדה יום חדש של אפשרויות מנצנץ מלמעלה בשמש האהבה לדהות בכנפיים לשמיים מעמק רטוב חלקלק אל זהב טובל באור.

זו סיטואציה מוזרה כשאני על המיטה כשאני יורד אל הרצפה כשאני על הברכיים על השטיח של אחותך יש שם אישה שאני מנשק בתשוקה נשיקה אדישה, קרה נשיקה לוהטת עם כוויה על השטיח מתחנן בוכה בדמעות שבור עצמות ואגו מיואש מהדרך בשפתיים בשרניות עם ליפסטיק נצנצים ירוק יש רוק ושפתיים אדומות עייף מעבודה, מהחיים ומאהבה ובנשיקות מלאות רוק דביק מטפטף - מבטיח.

אני מאוד שמח האוויר צלול יש לי טינופת מתחת לציפורניים יש לי חור בתחת אני קצר קומה אני לא שווה אגורה אין לי מה להגיד את עוקד את עצמי החיים האלה עומדים להיגמר אני חושב שאני תלוי על עץ אני משתמש רק במחט אחת יש לי אותה בקצה של האצבע אני גבר גברי יש לי אותי תקשיב לאן אתה הולך כשאתה מרים ראש ומסתכל סביבך עש לידך משאלה, היא מלאה מדמנה זורחת כמו בברכה, גואלת נשמה אני מתחמם, אני מתקרר, אני טובל ונטבל יש מילים שלא אומרות כלום אבל בכל זאת מישהו מבין מהם מה שהוא רוצה אני רע, גאה וחכם אני חזק וקשוח וקשה אני שקול ומשוגע לגמרי יש לי את האבן בתוך הכיס הוא מתחמם, הוא מתקלף, הוא הולך לאבדון הוא דומה לי, הוא שונה ממני, הוא נראה כמוני הוא מתעלף, הוא משתתק, האדמה לא נושמת הוא מוטל כמו גווייה והוא בעין הסערה תמיד אדם, הוא נשאר תמיד אדם הוא רוצה להיות לנצח, לנצח תמיד אדם קשה להתרומם אחרי שנופלים חפים מפשע מתקשים להוכיח את חפותם.

איפה החייל שלי? הלך הוא ולא שב הלך להרוג ולהיהרג הרג, גם נהרג מעל קברו פרחו כלניות שאני שתלתי בעצמי אני רוחצת ושוטפת את הקבר כמו שפחה כי הוא הכול בשבילי אני סוגדת לגוויה כי היא הגווייה שלו אני מניחה פרחים אני מנחה מכתבים אך מה יקרא אותם, את אותם מכתבים? מתאבלים משועממים שרוצים עצב להעצים ולי יש ילד ממנו, ילד רך כשהוא יהיה גדול גם הוא יהיה חייל, גם הוא ימות כמו אבא שלו הוא אמר - אני רוצה למות כמו אבא שרשראות טנקים וכדורי מקלע מכונת ירייה ופצצות עפות אני רואה את הכול, איך אנשים הורגים אלה את אלה וגם הילדים של האויבים נהרגים אני מקווה שהאויבים אוהבים את הילדים שלהם כמו שאנחנו אוהבות את הילדים שלנו כולם מתים בסוף, זה עולם של ג'ונגל כי אנשים פועלים באופן חייתי כמו חיה לטרוף ולהיטרף, החלש משרת את החזק אני אישה בשחור כל ימות השנה, כשאדם רומס אותי בלי סיבה.

מי בכלל רוצה לאנוס אותך, יא מכוערת? תסתכלי על הצורה שלך, את מתוקתקת כמו ממתק זה לא הנשים עם הקוקו והסרפן גבר מאיימים על חייו רק כי הוא גבר מה אמרת לאשתי? מה אמרת לחברה שלי? מי מכיר אותך בכלל, יא מכוער פודל של קוס, עושה כל מה שהיא אומרת לך את הבית בו אתה גר בנו גברים כמוך, לא נשים את הלחם שאתה אוכל אפו גברים כמוך, לא נשים הם סללו את הכבישים ובנו מכוניות, כדי שתוכל לנסוע ללקק לשרמוטה שלך גברים נגד גברים מלקקים לנשים אם היא הייתה גבר - היית מתווכח איתה אם היא הייתה גבר - היית מזלזל בה אבל כשהזין עומד המוח סוגד, ואתה מוצץ ממנה תאווה של צוף לדבורה לתאווה המינית הבהמית שלך אל תבכה, אתה כלבלב, תודה בזה נשים לעולם לא מוקירות גברים כמו שאותם גברים מוקירים אותן אישה תעשה מה שבא לך בלי להתחשב טיפה - אם אין לה תועלת ממך ואם היא לכאורה אוהבת ומכבדת, זה כי אתה מאכיל אותה מאכיל את הקוס שלה או את המוח שלה מאכיל את הלב שלה או את הארנק שלה מאכיל את הבטן שלה או את ההזדקקות שלה לתמיכה מ-כל סוג שבא ואם זה ייפסק - היא כבר לא תספור אותך היא רוצה גבר חזק שישמור עליה, ...

תחתום לי פה ופה ופה ועכשיו תתחפף יש לי דברים יותר חשובים לעשות מאשר לשרת אמן עם אגו בתחת ביום שישי יש לי משחק סנוקר עם חבר שלי מהצבא הרגנו הרבה אנשים רעים ואיבדנו הרבה חברים טובים הוא מגיע עם ארגז של אפרסקים ואנחנו ממלאים את הסלים בכדורי הסנוקר שנורים מהזין הארוך שלנו בערב אני קם אני הולך להופעה של מטאליקה בפול ווליום אלקטרוני הרבה רעש והרבה עוצמה אני מאכיל את עצמי ואת האגו שלי אני מסתחרר מהיותי אני ומתעלף כי אני לא יכול להכיל את עצמי יום שבת בבוקר, הרבה סקס אישה אחת שהן נשים הרבה מקלחת דופק, בריכה שוחה הולך לראות מירוץ מכוניות באצבעות הקטנות של העיר שם הרבה רעש ועשן ריח דלק ממסטל אני הופך אני כמו שאני יכול להיות כמו שאתה לא יכול להיות צהריים במיטה ישן לצבור אנרגיה ארוחה גדולה ואז קזינו עם החברים סמי בן טובים דפק הקופה סמי בן טובים ידפוק גם את אחותך מסיבת מרטיני לתוך הלילה רחצה לילית בעירום בבריכה בבוקר חוזרים לעבודה - לזמבר לעולם את הצורה.

אין כמוהו הוא הכי טוב בעולם אין כמוהו הוא עושה את זה יותר טוב מכולם כשהם זוחלים - הוא הולך כשהם רצים - הוא עף אני רוצה להיות כמוהו, אבל אני לא אוהב אותו כי בקלות הוא עושה, מה שאני מקיז דם לעשותו ראיתי אותו אתמוך-היום-מחר הוא נראה כאחד האדם אין לו כנפיים של מלאך או קרניים של שד האמת שהוא אפילו בקושי נושם אבל הוא עושה זאת טוב יותר מאתנו ולכן אנחנו לא אוהבים אותו הוא גר בטירת פאר על ראש הגבעה כשאנחנו מצטופפים במלונה. 

גם כשהיא הולכת או זוחלת או רצה היא תמיד מגיעה לאט או מהר בקל או בקשה וכשהיא מדברת היא דגה אותי, היא דגה אותי, בכל מילה שלה מתוך גופי ולכן אני אוהב אותה כי היא הכול בשבילי היא מראה לי מי אני וכשאני מסתכל בה ושומע אותה אני רואה אותי ושומע את עצמי.

צריך לתקן את התפוז המשוסע ולסחוט ממנו מיץ מלוא הפה לרוויה כי את יודעת שזה לא משנה כולם יגידו כך אם תשאלי אותם בכל זאת הים עמוק מאוד ויש בו דברים מופלאים ונסתרים מעורר תמיהה ומדהימים אבל אני רואה רק גלים וכשהשמש שוקעת, לאן היא שוקעת לא לתוך הים כמובן, למרות שזה נראה כך היא רחוקה מאות שנות אור כמו גלקסיה אחרת, כמו פנס אור שחור.

למה אתה מחייך כשאתה עצוב? למה אתה צוחק כשאתה בוכה? אתה יכול לעשות כל מה שאתה רוצה אתה יכול לאכול אבוקדו במלח ולימון, אתה יכול לדבר איתי מתחפר במיטה כמו חפרפרת מבשל את המוח מול מסך התכלת אתה יודע שיש עוד מה לעשות תעשה אותו בלי לשאול אותי אני כאן וגם אתה כאן, לא נוכל לצאת מכאן אני אוהב ואתה גם כן לכן יש דרך ללכת בה ולא ליפול על העצים גדלים אבטיחים על האדמה גדלים בננות עולם הפוך בתוך הראש שלך מתהפך וזה בסדר, כי אני אתך בכל יום אתה שואל אותן שאלות אתה לא בודק - כי כבר שאלו את אותן שאלות, וגם קיבלו עליהן תשובות אולי אתה גבר בעולם בודד אולי אתה מוקף אישה ומשפחה יש לך כל מה שהאדמה צריכה, כדי ללבלב חור עם האצבע, ותפיל זרע, הזמן ייעשה את שלו לעץ נהדר, ענק, חזק ורב שורשים ועלווה.

איפה שאת הולכת, אני הולך גם, לכי אתו עוד צעד אחד עם האצבע, במורד הר ה-פוך, לכי אתו כי את יודעת שאת אוהבת רק אותו, הוא הגבר שלך ואת שלו, לכי אתו את יכולה ללכת בקיץ את יכולה ללכת בחורף באביב או בסתיו בכל שעה של השעון לכי אתו יום או לילה, לא משנה גשם או חמסין, לא משנה את אוהבת אותו כמו שלא אהבת גבר מעולם, אז לכי אתו איש לא יכול להתחרות בו על לבך, את יודעת שהוא רק בשבילך, לכי אתו.

כולם צריכים הליקופטר כדי לעבור את החורף בשלום כולם צריכים קורת גג כדי להסתתר מהגשם כולם צריכים שמשיה כדי לגונן מהשמש כולם צריכים יד אוהבת שתלווה אותם באשר הם הולכים ולי אין דבר מלבד עינייך הטובות עינייך שתמיד מביטות בי ותמיד יודעות.

מילים, לא באים אליי בקלות, איך אני אוכל להגיד, כמה אני אוהב אותך מילים, לא באים אליי בקלות, וכל מה שאני רוצה להגיד, זה שאני אוהב אותך זה רק שיר פשוט, שכתבתי לך בעצמי, אבל אני לא יכול להגיד, אה, כמה את חשובה לי, אין לי מילים מילים, לא באים אליי בקלות, אבל אני אוהב, אני מקווה שתאמיני.

אני מחייך, אבל אימא שלך זונה וכל צבאות 70 האומות לא יצילו אותך מאש התופת אני מחייך, אבל אני בכלל לא חי, ברגע זה אני מת קבור ונרקב, באיזה חור מ-חוץ לגדר אני מחייך, אבל יש לי שיניים ישרות יש לי שיניים רקובות שחורות ועקומות כי עיכלתי את כולכם אני מחייך, כי אני יודע שהחיים זמניים והם אשליה כמו משחק מחשב מזוין כמו מציאות מדומה אני בכלל לא כאן אני מחייך, כי כל מה שאני וכל מה שאני יודע - אני אשכח כשהתעורר שוב לחיים אחרים בגלגול אחר, בגוף אחר אני מחייך, כי כולנו מוקיונים, כולנו בובות, כולנו מריונטות, ושום-דבר לא תלוי בנו רק נדמה לנו שיש לנו איזו בעלות ואחריות על חיינו זה כמו לחייך מתוך מסך טלוויזיה, זה לא אמתי, אני לא אמתי, אתה לא אמתי, גם לא את זה הכול חרא, אבל זה לא באמת חרא - רק נדמה לי, ולכן אני מחייך כי כל סרט סופו להיגמר.

למה אתה ממרר לי את החיים? ל-בן שלך בגלל שאני לא מה שציפית? גם אתה לא מה שציפיתי בגלל שאני לא כמוך? כולם שונים אתה בז לי כי אני משוגע אתה בז לי כי נדמה לך שאני תלוי בך אתה משוגע לא פחות - אתה מפלצת וכולם תלויים בכולם, אתה לא יודע את זה? מה לעזאזל הבעיה המזוינת שלך? עוד ממתי שאני נולד אני נאבק על חיי בשביל מה, גם ככה לבסוף אמות גם ככה כל מה שאני עושה - אחרים יכולים לעשות אני לא משנה דבר בעולם הזה, אנשים מתים כל הזמן ועולם כמנהגו נוהג למה אני צריך לסבול כדי להישאר בחיים? למה אני צריך לגרד בכל יום ויום, בכל דקב, שאריות של שפיות מהטירוף שאתה מכניס לבית הזה זה לא בית, זה עולם סיוטים, בו אתה מכניס עוד ועוד כמו בלחץ, אנרגיות שליליות לבין הקירות ולתוך הלב שלי, עד שהוא עומד להתפוצץ אם אני חלש ומשוגע - אתה הופך אותי ככה, ואז בז לי ומזלזל בי שאני כזה אין לך דרך ארץ בשיט גם אתה מוקיר את ההורים שלך - לא חינכו אותך היטב, או שהתקלקלת בדרך אתה מתנהג וחושב כמו פרא אדם, כמו חיה אתה מתנהג כמו מפלצת אתה חושב שאתה שפוי? אתה לא שפוי, אתה משוגע על כל הראש תניח לי, כי גם אני ...

איזה יום היום? אתה שואל זה יום שהכול יכול לקרות בו אותם חולות טובעניים, חול צהוב אותו מוות בעיניים אור בהיר עד כי לא רואים זעקה מחרישת אוזניים עד כי לא שומעים ובתוך זה אתה חי בפינה של הפינה של החדר ליד המקלדת כשהשכנים בחלונות ממול מציצים עליך מאונן הם גומרים את כל קרם השוקולד, ולא משאירים לך משהו מתוק קטן וטוב לטעום זה בגלל שאתה לא שייך פה, הם אומרים מי שייך, כולנו זרים יש אנשים שטוב להם, יש אנשים ש-רע להם יש חושבים לבן ויש חושבים שחור ואף-אחד לא מבין את השני, כי כולם צודקים בסך הכול אפשר לבנות ארמונות מחושמלים, או לגור בבקתת עץ דולפת על גדות הנהר לאכול בעלי חיים צלויים, ללטף גזעי עצים, לייבב לירח ולהישרף מהשמש או לשכב על מזרן ים מתנפח, בבריכה גדולה כולה שלך זה לא משנה - כל אחד סוחב חבילה, זה לא סרט מצויר לפעמים נדמה שהצרות כל-כך גדולות שאין כבר כוח לנשום הן נערמות כמו ערימת עלים יבשים שמישהו גרף בגינה במיוחד בשבילך ואתה יכול להגיד - יש לי הכול, אז מה הבעיה הבעיה שברגע אחד אתה יכול לאבד הכול גם את שכלך וגם את שפיותך, ולאבד את חייך תהיה האפשרות הפח...

מזמן לא הייתי אתך בואי אליי אל תיקחי אותי אתך אל הגן נפתחו ופרחו אלפי חוחיך, שדקרו אותי למשמע קול צחוקך אהבתיך, עלמה, בואי אליי ונראה מה יקרה אצלנו בגן צמחו ופרחו כל יבוליך, ששתלת בגינה למשמע קול צחוקך מי זה יבוא בלילה אלייך מי יפשיטך וייעשה כרצונו למי זה תגידי שאת מאוהבת מי זה אשר יפשיט את עורו במעמקים מזמן לא ראיתי, בואי אליי, לנוח אצלי בכיסא שבגן גדלו ותפחו כל דודייך, עת הבמבה הצהוב ידע קול צחוקך אהבתי אלייך תפחה, בואי הקשיבי, לשירתה הנוקשה שקוראת קול שמך עת כל חמוקייך חומקים כמו נחל, שזורם ונבלע במורדות ירכייך במעמקים מי זה יבוא, פטיש בך יכה הוא מי זה יפשוט כל מילה הגיונית מי זה אשר לרגליו תשרצי אי מי זה אשר יאלף אהבתך במעמקים מעמקים סגורים ממני אלייך, עת קול שדייך מצלצל כפעמונים עת פסחו עלייך כל זקפות אוהבייך עת באת לביתי ואיבדת את דרכך במעמקים ממעמקים קראתי לך, בואי עמדי, והפשיטי גאווה, כבוד ובגדים עת נפלו סביבך כל חומותייך, שצנחו רחומות יריחו למשמע קול בכייך במעמקים ממעמקים קראתי לך, בואי הראי לי, מדוע עמדו וייבשו הדמעות עד היכן או...

אז הוא אמר שהוא גר ליד הדקל, על הגבעה. אני לא הייתי בטוח אם אמת דובר הוא. בוא, אקח אותך אליי, ותראה במו עיניך, אמר הוא. אך בחירת המילים ואופן הטעמתם גרמו לי לפקפק ביושרו, ולכן דחיתי את ההצעה על הסף. אך אם רוצה אתה הכין לך כוס קפה, כך אמרתי, נעשן ונשתה, נוכל לדבר. זממתי לסמם את הקפה שהכין לו ואז להשתלט על רכושו. אך הוא דחה את ההצעה בהינד יד עייף, וזאת למרות שהבנתי בבירור שלא חשד. אני אלך לישון קצת, עם ספר טוב, כך אמר ונעלם במעלה הגבעה. כעסי גבר ורוחי שצפה. כיצד יגור לבדו בבית גדול, וישאיר אותי לישון לבדי על אם הדרך. אמנם הוא הזמין אותי אליו, אך לא בטחתי בו, רציתי את כל הבית רק לעצמי. לכן תכננתי להרגו. כך נרקמה במוחי המזימה בעודי יושב עם כוס קפה וסיגריה ליד מדורה קטנה, עליה היה מונח הפינג'אן. עם בוקר, עוד לפני שזרחה השמש, טיפסתי אל ביתו במעלה הגבעה כשבידי אבן גדולה. כמובן שזממתי למצאו ישן ולהטיח את האבן בראשו. אך הוא קיבל את פניי בסבר פנים יפות, ערני ועליז, מחייך בלבביות. החלטת לבוא לבסוף, לשם מה האבן? 'למד אותי שש-בש ואלמד אותך שח. זו אבן מיוחדת מן הנחל... חשבתי שתרצה בה. אמרתי...

אז הוא מת אני ידעתי שבסוף הוא ימות, שמה הוא קבור ליד עץ הדקל, ליד האגם ליד המדבר שהיה לו כאם הלך, ארגזי תכלת, סורר ומורד הלך, מדבר סהרה, תמרים באבנט הלך עם חבר, לא שב, החבר שב הלך, הימר על חייו, ב-של שנאה ואופיו הפרוע, ונורה בראשו ושם נשאר המדבר אכל אותו, הדיונות כיסו אותו, הגשמים שטפו אותו - ואת התמרים שנשא בכיסו מבעד לבגדיו הם התבקעו, מבעד לאבנט, מבעד לעצמות ולבשר, ובאין מפריע הפכו נבט שצמח והיה דקל אני... מוזר להשתמש במילה אני, כי אני לא אני אבל אני אמרתי להם תחפשו דקל, שם הוא קבור והם מצאו אותו, כבר שלד, והעלו עצמותיו להר הרצל אפילו לאהובתו לא היה קבר לקונן עליו, ועתה מקונן עליו כל ישראל הוא הלך בדרכו הסהרורית, טעה הרבה, מעולם לא ידע קבלה הוא הלך כמו הניעו אותו מלמעלה, ונפל כמו אמרו לו תיפול, מספיק ודי ועתה אני קבור בהר הרצל.

ילד ישן גרמניה יישנה העולם בתרדמה יושב במרפסת מעשן סיגריה, אין מוזיקה יש ירח אילם וריק מלא בועות מעל המרחבים הבלועים של הרחובות אנשים מתיימרים ואז מתייאשים נשארים ממורמרים והולכים לישון הם בולעים ירחים בנגיסות קטנות, מכרסמים, כל הלילה כולו בכל זאת הוא נתן בה אות של הזהרה - אל תתקרבי אליי כי היא רצתה רק כשהיא רצתה רק מטעמים אגואיסטיים ועכשיו הילדים קצת פגועים, קצת מבולבלים, אבל זהו סדר עולמי חדש הם מכוונים את המיתרים מחדש, אבל הם לא יודעים על פי מה לכוון בכל זאת הארץ שוקקת תאוות מים וצימאון מדבר האדמה נבלעת שוקקת נאכלת מייחלת לדרכו הנכונה של האדם אך היא מבוששת לבוא והשמיים נשברים הם ממטירים כדורי אש ולא גשמים במכת בכורות ימותו כל הבכורים כשאנשים ייפקחו עיניים, האדמה תתמלא במים.

הרס שיטתי של המוח זה טוב לא טוב לא צריך לספור גפרורים, צריך לעשות סמים ארץ יפה נקייה לבנה פרושה שתי שורות על המראה תסניף אותה אל תהיה נקבה, אנחנו הבאנו במיוחד עבורך ארץ גדולה עם שפם מזוודה ליד הדלת 500 גרם אתה מחזיק אותה, אתה נטרף, יש לך את כל הקלפים ביד מי אמר אתה לא שווה, זה לא נכון, יש לך חוזה תחתום פה ופה ופה ויאללה תשפריץ הופעה על הבמה ארץ שנגמרת, מזוודה עם דפנות כפולות, כבר מייצרים כאלה בשכונות הסודיות בעזרת עורמה וקצת תחבולה היא תאכל אותה ארץ שלא מדברת, ארץ שותקת מסוממת תהפוך אותה תהפוך אמרתי ותן לה מכה כדי שתבכה ותנשום מנת יתר לא לצדיקים בלבד, גם עולזים יחגגו על מוות לבן שעריי שמיים נפתחים, הם לא הולכים בם בוא אליי אחרי העבודה, אתן לה מנה תמיד היא מבטיחה.

זה לא הבן שלך, זה כן הבן שלך, זה לא, זה כן לאן אתה הולך ואנה אתה בא מי קבע שזה באמת הבן שלך הייתה משתוללת במיטות זרות, לא יכולה לנצור תשוקתה הייתה נחדרת ונאנקת לא ידעה שובע, מתחת לאף שלך מי אמר הבן שלך זה, לא דומה לך בכלל אין לו אף עיניים אוזניים כמו לך הוא לא חושב כמוך הוא בגדר תעלומה הלכה, הייתה חוזרת מאוחר מהעבודה לא בעבודה שאתה חושב היא עבדה מישהו זר שבטח היית הורג נתן בה עבודה, ונתן היטב אתה צריך להרוג את הבן-זונה מי אמר ילד שלך, היא אמרה, היא אמרה הרבה דברים, היא יכולה להגיד הכול אני אסטרונאוט, גם אני יכול להגיד מי אמר היא אמרה זה נכון זה לא הבן שלך, הבן הזה שלך.

אישה עם שדיים התבכיינה לפני אנשים שמכירים אותה ש-חייה קשים מאוד, והיא סובלת מאלימות ומצב נפשי מעורער "גם לנו יש צרות," אמרו האנשים, "את לא מיוחדת, תתמודדי כמו כולנו," אישה עם שדיים בכתה והתייפחה שאין לה שום תקווה והיא רוצה להתאבד והיא מבקשת עזרה כדי למנוע זאת "החיים לא פיקניק, הם קשים," אמרו האנשים, "הרבה אנשים מתבכיינים כל הזמן, את לא מיוחדת גם הרבה מאוד אנשים מתאבדים, זה לא סוד - פשוט לא אומרים את זה בתקשורת אם תתאבדי זה לא יישנה דבר, יש הרבה מאוד קבורים מ-חוץ לגדר," אישה עם שדיים נאבקה על חייה ונחלה תבוסה אחר תבוסה הזמן עצר מ-לכת לזמן מה, והיא מילאה אמבטיה וטבלה בתוכה היא חתכה את פרקי הידיים, את העורקים, את הוורידים היא נתנה לכוח הכלים המשולבים שבמים לשאוב את דמה החוצה כלים משולבים - זה אבא לימד אותה אישה עם שדיים נמצאה ללא רוח חיים באמבטיה היא הייתה עם תחתונים ופרקי ידיה היו חתוכים היו הרבה מים באמבטיה והם היו מהולים בהרבה דם אישה עם שדיים נקברה מ-חוץ לגדר ואף-אחד לא דיבר על זה יותר.

קדימה, אוהבי קוס יש לנו הרבה קוס במבצע כל מי שמשכיר קוס - מקבל קוס שני בחצי מחיר קדימה, יש לנו קוס בלונדיני, קוס ג'ינג'י, קוס ספרדי יש לנו קוס לבן, קוס אדום, קוס צהוב ושחור יש לנו קוס מכווץ, קוס רחב, קוס רטוב יש לנו קוס שעיר, קוס עם זיפים, קוס חלק יש לנו קוס של אתון, קוס של פרה, קוס של תרנגולת אפילו קדימה, אוהבי קוס, בואו להשתמש בקוס על כל קוס להשכרה - קוס שני בחצי מחיר אם אין לנו את זה - אתם לא רוצים את זה קדימה, אוהבי קוס...

ים פרוש מעל ראשי זה משהו מישהי אתה לא תאמין היא שוחה מעל ראשי ים פרוש מעל ראשי זה רק נראה כמו שמיים שם מים היא שוחה מעל ראשי אתה תוהה, אתה תוהה, אם איבדתי את דעתי אתה באבל על לכתה בטרם עת אבל היא שוחה בתוך ים מעל ראשי מעל ראשי, מעל ראשי, יש ים עמוק וגדול והיא שוחה בו שוחה בו ומנופפת לעתים כמו להגיד הכול בסדר בעולמות עליונים יש ים פרוש, יש ים פרוש, מעל ראשי והיא שוחה בו אתה צריך רק להביט אל תפחד מהים הים לא נושך.

אני מאמין בנסים מאז שאת מתה, אני מאמין בנסים לא חשבתי שאת תמותי, ובטח לא כל-כך מהר אבל עכשיו את מתה, ואני אסיר תודה מאז שאת מתה, אני מאמין בנסים, הכול כל-כך הרבה רגוע כשאת לא בסביבה אפשר לאונן בנחת כשאת לא בולשת אפשר לשמוע מוזיקה רועשת כשאת לא צועקת מאז שאת מתה, אני ישן יותר טוב מאז שאת מתה, החלומות יותר ורודים פתאום אני חולם על נשים שעושות לי טוב, הן מוצצות לי ואני להן, ואני מתעורר רטוב מאז שאת מתה, החיים הרבה יותר עשירים מאז שאת מתה, יש לי כסף לקנות בגדים אני אוכל מאכלים בכל מיני טעמים אני ישן עם נשים ומתעורר עם גברים מאז שאת מתה, שולחים לי פיצויים מאז שאת מתה, יש לי יותר כספים אני גר על חוף הים מול המפלים הגדולים, שם כולם עושים על האש ואותי מזמינים מאז שאת מתה, יש לי חיי מין מאז שאת מתה, כל הגברים לי דוחפים ובנות יורדות לי ואני יורד להן והזקפות גאות בכל מקום קורצות מאז שאת מתה, הטלוויזיה שלי יותר גדולה מאז שאת מתה, יש לי יותר ערוצים ואני רואה בחורות יפות בכל מיני צבעים, מנסות למצוא חן בעיניי דרך מסכים אני אוכל יותר טוב ואף-פעם לא רעב אני מזיין...

פתאום נהיה קיץ, לי עומד מתחת שמיכה פתאום נהיה קיץ, לי יש זקפה מתחת שמיכה זה המצפן שלנו, מצפן אהבה פתאום נהיה קיץ, את יורדת לי מתחת שמיכה פתאום נהיה קיץ, את מוצצת לי מתחת שמיכה זו ההוכחה שלך, הוכחה לאהבה והוא עומד-עומד-עומד-עומד עומד והוא עומד-עומד-עומד-עומד עומד עומד על הצורה שלך כי הבולבול שלי אוהב אותך.

כולם כל הזמן מדברים על החיים כולם כל הזמן שרים על החיים כולם כל הזמן מספרים על החיים כולם כל הזמן חושבים על החיים אבל מה יש בחיים לתהות עליהם כל-כך הרבה? השאלה מה זה הדבר הזה למה הם ככה, ובעיקר בשביל מה.

כל יום הוא מסדר גפרורים בצורת פירמידה הוא יושב אל השולחן ומדביק בזהירות גפרור לגפרור ככל שהפירמידה תגבה - כך תגבה גם הלהבה, כשראשי הגפרורים יידלקו בזה אחר זה הוא אוהב את השחקנית ששיחקה את הארלי קווין בסרט "יחידת המתאבדים" הוא ראה תמונות וגיפים שלה מסרטים אחרים, וקצת צילומים, וראה סרט בו היא משחקת מחליקה על הקרח הוא אוהב אותה כי היא נראית שפויה לגמרי, שבסך הכול משחקת, אבל היא כאדם מטורפת על כל הראש, הוא יכול לראות, הוא מזהה מטורפים מקילומטרים הוא מזהה מטורפים מקילומטרים כי הוא עצמו מטורף, ומעולם לא נתקל באדם שפוי יש כאלה שיש להם כללי אופי, עקרונות והתנהגות ששומרים עליהם במסגרת של שפיות יחסית, אבל דחיפה קטנה, כמו שג'וקר אומר בסרט "האביר האפל", והם יתג'ננו כמו פירמידה של ערימת קלפים שקורסת ברגע אחד כי כל העולם כולו גשר צר מאוד, ואי-אפשר שלא ליפול עדיף להיות מטורף סתם, במקום מטורף מרושע שמעמיד פני שפוי ועושה הכול כדי להאכיל את האגו שלו, ולצבור כסף, כוח, כבוד ומעמד, ובעצם עמדה בה הוא יוכל לשלוט ולשחק בגורלות של אנשים אחרים אנשים ...

את מתרוצצת ממקום למקום כדי לאכול, יש לך ילדה את מזמינה עצמך לבתים של גברים, כדי לקבל מנה את גרה על הכביש הסואן ביותר בתל-אביב אין רגע שקט כשהראש רועש כל-כך ואת מונחת לרגליי, כל היום מבקשת מעט מהשקט שלי ואת מלטפת את כפות רגליי, כמהה לטעום מעט מהשפיות ואת טווה סביבי קורים, אבל אני לא נלכד ואת מתחננת למעט תמיכה, ואני הלאה הולך ממך הילדים כשהיית קטנה הטיחו בך בוץ, וההורים היו דואגים, אבל מאוד עסוקים לא קיבלת חיבוק, איש לא שאל מה אתך נתנו לך לנדוד כמו החול, ואחר-כך התפלאו שהתרחקת כל-כך היו לך גברים לפני, היו לך גברים אחרי - האבא של הילדה שלך אבל אף-אחד מהם לא נשאר, גם לא האבא של הילדה שלך החלפת מקומות מגורים, חשבת שזה ישנה לך את המזל, במקום זה רק הלכת והסתבכת את חייבת כסף לאנשים לא נחמדים במיוחד האנשים שאהבו אותך - כועסים עלייך עכשיו ואת כאן לרגליי, מבקשת מזור לנפשך הכואבת ואת מבטיחה הכול, ומבטיחה בדמעות שגם תקיימי ואת מוכנה לתת את עצמך, ואת כל מה שיש לך ואת מוכנה להיות אסירה מרצון, בבית הכלא שאת מתחננת שאבנה בשבילך אני לא מוכן לזה, לא מוכן, איפה הכבוד שלך...

אני לא יודע מה לעשות עם עצמי פשוט לא יודע מה לעשות עם עצמי העולם עומד מעליי כבד וגם השמיים והריקנות של העבר מחלחלת פנימה כל הדברים קורים מסביב, ולי אין נגיעה אפילו דברים שאני עושה - לא בגללי אני לא יודע מה לעשות עם עצמי פשוט לא יודע מה לעשות עם עצמי לא יודע מי אני, כל הזמן משתנה מגלה דברים על עצמי, ומה שידעתי לא משנה מטפטף טיפות דם מפצע פתוח מנקז לעצמי את המוח אני לא יודע מה לעשות עם עצמי פשוט לא יודע מה לעשות עם עצמי כל מה שאני מאמין בו - מתגלה כאשליה אפילו האשליה מתגלה כאשליה אני עומד בכל מקום ובאף מקום, רואה הכול ולא רואה כלום כולם אוהבים אותי, אני לא אוהב אף-אחד אף-אחד לא אוהב אותי, אני אוהב את כולם זה חור בשמיים בו שום-דבר לא הגיוני אפילו לא אני זו צללית מטושטשת שנעה על המסך, עשויה רעש לבן ורדופת שדים אני לא יודע מה לעשות עם עצמי פשוט לא יודע מה לעשות עם עצמי מי אני, מאיפה באתי, ולאן אני הולך למה אני ולא אחר, למה ככה ולא אחרת.

- איפה אתה גר? + מה זה משנה? - אל תתחצף, ילד, תענה על השאלה. + בכדור הארץ. - מה אתה עושה שם? + שום-דבר מיוחד. - אתה משועמם? + לא. - אתה חסר תועלת? + לא. - אז מה אתה עושה שם? + משרת את האל. - איזה אל? + הבורא. - מי הוא הבורא? + הכול. - יש עוד מישהו מלבדו? + לא. - אבל גם אתה קיים. + אני חלק מהבורא. - מה לימדו אותך בבית-הספר? + חשבון. - מה עוד? + דברים לא מעניינים. - למה אתה לומד בבית-ספר? + לא יודע. - אתה נהנה? + לא. - אתה לומד? + קצת. - מי זה האימא והאבא שלך? + אנשים. - אתה אוהב אותם? + לא. - אתה שונא אותם? + לא. - אתה מכבד אותם? + כן. - באיזה יום נולדת? + יום רגיל. - באיזה יום תמות? + יום רגיל.

בסורגים אי-אפשר לראות שום-דבר זה אתה בתוך תא הכלא, והסורגים אומרים שאתה אסיר הגשם יורד, הסורגים רטובים, והם חוצים כולם את החלון מלמעלה למטה הם עבים כמו זרוע של תינוק, וניסית לנסר אותם, ולא הצלחת המסוריות שברו את שיניהן גשם יורד על הגג, וגם אם תצליח לצאת מהתא, לא תצליח לצאת ממתקן הכלא מחוץ לחלון נמצאת החצר, והיא מגודרת ושמורה גם היא, עם סוהרים חמושים החומה גבוהה, הגדרות מחושמלות, יש מצלמות, והסוהרים לא מהססים לירות במרומי מגדל השמירה עיניהם רואות הכול, גם את צבע המסטיק שאתה לועס בחצר נותנים לך אוכל האוכל פשוט, אבל הוא טוב הוא מזין וטעים, לפחות זה והוא גם נקי, לפחות כך נראה נותנים לך מיץ, לא מים לא מפנקים אותך בבירה אבל נותנים לך מיץ, לא מים לא מפנקים אותך בקפה בבוקר אתה יכול לשתות חלב חם, אם בא לך עם קינמון וסוכר בערב אתה יכול לאכול שני ביצים קשות, אם בא לך לחם, גבינות, ירקות ויוגורט פעם בחודש אתה יכול לקבל מכתבים, אם בא לך שהגיעו במרוצת החודש הסוהרים עברו עליהם, וחלקם מצונזרים פעם בשלושה חודשים אתה יכול לקבל מבקר, בתא המבקרים, למשך עשר דקות בינ...

כשהכול ייגמר, ייגמר הכול יחזרו וישובו ימי החול האוויר העשן הבשר והאש גם אתה, גם אתה, תתייבש שינה נופלת על העיניים הבן-אדם מסטול מסמים הוא מתחבא בחממה, עם רובה שלא ייראו אותו, שלא ייראה אותם הוא מנסה לדבר, אבל המילים לא יוצאות הוא סמל הצלחה, אבל שק עצמות יש לו בית ענק, אבל הוא חורבה, המקרר ישן, המדפים מתפוררים, ברהיטים יש חרקים הוא משתעשע עם רובה, להרוג או להיהרג הוא משתעשע עם רובה, כמו לרקוד עם שד, כמו לחבק מוות במקום דובי או אישה הוא גר במקום מבודד, הנוף מהמם, אבל הלב שלו ריק ושומם, והוא לא מסוגל לראות או אפילו להבין את היופי שסביבו יש לו חברים טובים, אבל הוא לא מסוגל לדבר אליהם, נגמרו לו המילים איש לא יודע למה, אבל ככה זה, ואין מה לעשות ולא שואלים, הוא גם לא מסביר למרות שהוא רוצה הוא יודע שימיו ספורים המוח לא חושב, נגמרה האהבה שום-דבר לא מעניין, אין טיפת חיוניות בנשמה הוא בובה, הוא שלד מהלך, הוא דחליל, שכולם רוצים לנצל הוא פסיבי כמו סמרטוט, הוא בעצמו זוחל על הרצפה הוא פסיבי שאפילו קולו לא יוצא, הוא רוצה להתחדש, להשיל נשל נחש, אבל את ה...

בעזרת השם נצליח להפיל פצצה של העיר בורה-בורה היא לא בורה, העיר בורה-בורה, היא עיר מתקדמת ומפותחת מאוד יש בה בתי קפה, מועדונים, מזללות, אנשים יפים ושמחים הם לא רוצים מלחמה, בעיר בורה-בורה אבל אויבי בורה-בורה רוצים מלחמה, ורוצים אותה להשמידה כי קצה נפשם בחיי הפאר והשמחה, והם רוצים קצת סבל בחייהם המאושרים אז ניתן להם מפתח לדירה הם ייכנסו מתי שיירצו, ישתו בירה, ישתו משקה קל, יאכלו, יתקלחו, יישנו קצת, ויחזרו שמחים לחייהם האומללים עם נפש שבעה ורוח הומייה כמו טרומפלדור שלא התלונן מעולם שחסר לו יד יש לנו בלונים אם אתם רוצים, בכל מיני צבעים, אותם מנפחים, ונותנים להם לדאות בשמש הקיצית, אל מטרה לא ברורה בשמיי התכלת הקיצית יש ארגזים של תחמושת אם אתם רוצים קצת לירות בכל מה שבא ליד הנה אישה, היא לא באה טוב בעין, נפוצץ לה את הראש ונהיה מאושרים :) יש איש זקן, הוא הולך לאט מדי, מיד נדחף אותו מ-כל המדרגות, למען לא ילך עוד לעולם\ כאלה אנחנו, אנשים שמחים ומיוסרים, שרוצים שלכולם יהיה טוב וכולם יסבלו יש ירח מר, ירח מר זה לא טוב, נעשה אותו מתוק אוי, באים נמלים, נדב...

כולם מדברים עליי אני שפנפן חמוד ומתוק כל הלילה ביליתי במחילת השפנפנות יצאתי מלא שפנפנים ושפנפנות קטנים פתאום שולחים לי מזונות ואני כבר מבוגר עם כלב ששומר עליי אין לי כסף לגדל ילדים שאני לא מכיר רק הזרקתי זרע, מה אתן רוצות ממני השפנפנות והשפנפנים הלכו לישון רק האימהות שלהן רוקמות מזימות כמה הוא ישלם, הו, כמה הוא דפק אותי, אני אדפוק אותו תגידי תודה על הגנים המשובחים שלי תראי איזה ילדים יפים וחכמים ובריאים כל אחד אחר היה עושה לך ילד נכה, לא עלינו או מכוער, או טיפש, או בעל הפרעות אישיות אבל אני מדורות משבחים באתי סבא שלי היה אלוף העולם במשקל כבד סבתא שלי הייתה מש"קית ת"ש אבא שלי היה אלוף העולם בהשתנה לרחוק אימא שלי הרימה משקוטלות כל בוקר ובלילות לימדה פילוסופיה את סטיבן הוקינג אנחנו באים ממשפחה מקובלה מאוד, עם שורשים עמוקים בהיסטוריה מי אתן חושבות המציא את ההמצאה הכי חשובה? נכון, סבא-רבא-רבא שלי גם כשאני גר בתוך צלופן, וחולה מכל תחלואות החיים נולדתי בריא ויפה וחכם כמו שור זרע כזה לא תמצאי ברחוב, תסמכי עליי, את צריכה להגיד תודה במקומות אחרים ...

איי רממבר... איי רממבר פאריס אין דה סאמר בלונדס גירלס לירן מי טו פליי איי רמממבר... איי רממבר האו דיי היט מי לייק פודינג אין הא ספון היט ואז סו אקסייטנט לייק ריינבו אין זה סקייי איי היט דהיר לאנץ' דהי היט מי.

אני זוכר את פריז היא הראתה לי הרבה דברים כמו יהלומים ופנינים על חוטים אורות זהב זוהרים ברחובות החשוכים לא הייתי שם לשכב שם כשבאו הנערות מהעיר התחתית והפשילו את תחתוניהן מזמינות אותי להיכנס מעדתי על פחית בירה ברכי זבה דם שמעו אותי יושבי העיר סגרו לבם באתי זה הרחובה איפה שהשמש שוקעה וראיתי אותך הולכה כמו ציפור חסרה דאגה למקום בו אין דרך חזרה אורות זהב בחלונות אני פושט בגדים אני פושט ריחות פאבים מתכסה בעלילותיהן של הפוחזות גם שם הייתי כשבאו לקחת אותי מארצות הקור אל חלוני לספר את הדברים ששכחתי להזכיר לי את שמי אבל לא הייתה בי מלכודת רק זכר הזיית סמים נשגבת רוח וגשם היכוני בלי די הלכתי לביתי בשקט.

בקומי ובשכבי ובלכתי ובחזרתי לישון בשמיים הכחולים ובכל מיני הצבעים בברז של המים ובמשקה המשכר אני כל-כך עייף מאמריקה בלילה הזרוע אלף כוכבים ביד המלטפת רטובה את הפנים בירח השותק לנצח משתוקק אני כל-כך עייף ממך, אמריקה יש אור בחלון זה לא החלון שלי יש מוזיקה מתנגנת מחדר סמוך יש לילות שינה ולילות הזיה כשאני חולם על אמריקה האבן הנמחצת תחת אגרוף הזעם בילדות שחומקת כמו לא היה בה טעם באיש שיושב בלי לזוז על ספסל אני רואה אותך, אמריקה בארץ ללא שם וארץ של ארמונות בפירורי זהב בין האצבעות בכורי הפחם העולים שחורים מהמחילות אני מבכה אותך, אמריקה יש ים גדול הכול בתוכו גם לוויתן, גם דג קטן והם שוחים, לנצח מאושרים אל אמריקה הילדים הקטנים שנרצחים.

התדר מכוון על התחנה הנכונה הכול בסדר בממלכת המשועממים אפילו הילדון השמנמון כבר לא בעננים הוא בעניינים שמחות קטנות ושמחות גדולות נפרשות על פני כל השדות יש מי שרואה בזה חסד יש מי שרואה בזה צרה העננים הנמוכים שפשטו על הבתים שלנו, גירשו את העורבים, וגרמו לרטיבות בגגות הרעפים עכשיו אין מים חמים גם לא מים קרים גם לא פושרים אין מים בכלל אולי זה אומר משהו, אני לא יודע אבל אנחנו לא בודקים דרך לכאן או לכאן כאילו אנחנו מרימים את השמש ומורידים אותה, כל בוקר, כל ערב לא ולא, זה לא כך, שמש כמנהגה נוהגת, וכך כל העולם אתם חושבים שיש בזה משהו מוזר? לא יודע, לא יודע מה אתם חושבים, אבל שמעתי גברים מוזרים מאלה, שהתבררו כנכונים לכן אני לא מופתע כל-כך, לגלות תחבת מידע בסלון שלי, ואנשים מציגים בחלון שלי לפתוח כפתור בקופסה ולשמוע צלילים או לדבר עם מישהו שנמצא רחוק דרך אפרכסת אם היו חלליות בימי קדם, אף-אחד לא מדבר על זה יותר מדי זה לא שייך לנו, זה לא נוגע לנו, ונשאיר את נפלאות הבורא - לבורא, כל עוד אנחנו עושים את שלנו אז מה יצא מזה? קמצוץ חול, זה הכול אולי איזו תוב...

הייתה ילדה קטנה, גדלה לאישה לתפארת הצמיחה שדיים, חמוקיה התעגלו, אפילו פנייה יפו הייתה משוטטת כילדה ברחובות, יחפה או עם סנדלים קרועים שוקיה היו שרוטות כי טיפסה על עצים, וגם השתחלה דרך גדרות, דוקרניים הייתה מחפשת בכל הזדמנות משהו מתוק, כי המוח שלה התפתח והוא היה זקוק לאנרגיה הייתה משחקת עם הבנים 5 קוביות, שש-בש וטאקי, ומרמה, כי היא שיחקה איתם על כסף, ולא היה לה הרבה ידעה להיחלץ מ-כל מצב ביש בעשרת הומור וקלילות ולכאורה זלזול בעצמה ילדים וילדות רעים היו אומרים - מה נבזבז את הזמן על אחת כזאת אבל עכשיו, שנת 2030, היא נשיאת ארצות הברית איך התגלגלה מהרחובות הירושלמים של שנות השמונים המייאשות למנהיגת המדינה החזקה בעולם זאת לא נדע, אלא אם מישהו ייעשה תחקיר רציני, ויעקוב אחרי חייה מילדה קטנה בת 8 שלובשת בלואים לאישה חזקה ומתוחכמת שפותחת אופקים חדשים לעולם בכל תחום ומנהלת את העולם החופשי.

אם יש לך זמן לשתות איתי יין לדבר על כל מה שעברנו אני אחד השוטים שאת הבירה שותים וחושב שהחיים מצחיקים אז אל תאכל את הלב תשב איתי לדבר על הכאב את הכול נפתח, ואת הכאב נסלק, ונראה שהחיים מאוד מצחיקים אני שותה איתי לחיים מנקה את האוזניים אם יש לך מה להגיד, תגיד לעט ולדף, העט יגיד הכול והדף סובל הכול אם אתה מחפש תשובה תלמד קבלה לא צריך סמינרים, אפשר דרך הרשת אם אתה רוצה אושר אינסופי תלמד את הספר "הכוח" של רונדה בירן הוא נובע מתוך חכמת הקבלה היהודית אל אל תבכה לי, זה לא יפה יש דברים גרועים מאלה תקרא את "עצם הכתיבה" של נטלי גולדברג ותתחיל לכתוב ולעוף כמו ציפור אל תגיד "מ-ספרים לא לומדים לחיות" היית בבי"ס, חינכו אותך ההורים וכל העולם אל תהיה גאוותן שחושב שהוא יודע הכול, אנשים היו לפניך אם אותם בעיות, ומצאו פתרונות והם כתובים בתוך הספרים כי הם רצו שגם לאחרים יהיה טוב.

כן, הוא גדול כמו דינוזאור, וגם זקן כמוהו הוא מטיל אימה כמו שד, וגם מפחיד כמוהו הוא לא דופק חשבון כמו אלפיים פטישים הוא משתולל מהוראת של אחרים, ויישן על מצעים נקיים אבל הוא לא אוהב במבה, הוא לא אוהב במבה, ולא משנה כמה ינסו לשכנע אותו - הוא לא אוהב במבה הוא משוטט ברחובות אפלים בלילות הוא מחבל בצינורות מים וגז וגם במכוניות הוא שותל מלכודות כי הוא לא אוהב אנשים הוא אוכל וופלות אפילו יותר מגרעינים הוא גר בשכונה הכי מוזנחת בתל-אביב הוא שונא את רון חולדאי כי הוא שמאלני הוא פוצץ בקבוק תבערה על בניין העירייה, ושרף את בית-הספר ואת הספרייה השכונתית אבל הוא לא אהב במבה, הוא לא אוהב במבה ועשו הרבה כדי לשכנע אותו - אבל הוא עדיין לא אוהב במבה.

ראיתי אותך כה יפה היית לי בחלוקך הלבן נענית לדחף תשוקתי והאכלת אותי פירורי שוקולד מבין האצבעות שלך רציתי אתך ללכת רציתי להיות כלב שלך אבל את ראית בי אדם, דפוק אמנם הבטת לי עמוק בעיניים, ואצרת "אתה אדם" עברתי הרבה גלגולים את חלקם אני זוכר עברתי הרבה השפלות ואלימות, וגם רקמתי הרבה השפלות ואלימות, בגלגולים שונים עשיתי דברים של צדק וחסד, וגם של חטא ושנאה אבל אף-אישה, אף-אישה מעולם לא קראה לי "אדם" תמיד רציתי להיות אדם עוד כשהייתי דולפין עוד כשהייתי חרק עוד כשהייתי דרדר בשדות דשא תמיד רציתי להיות אדם הוא כשהייתי נוזלים עוד כשהייתי חיידק עוד כשהייתי אבן חצץ קטנה ובפעם הראשונה קראת לי אדם את שהשגת את נפלאות הבורא את שנשמתך השתוותה עם הבורא, ודרך עיניו ראית את כל העולמות תמיד רציתי להיות אדם כדי להכיר אחת כמוך שאומרת שאני ראוי, ומה שקרה - לא באשמתי שמוחלת לי על הכול, ומשבחת אותי על הדרך ואז את באת אכסניה שני כוכבים באיזו עיר נידחת אני יושב שיכור, לוגם בירה וצופה בסרט "ג'וקר" שעת לילה מאוחרת, או אולי בוקר מוקדמת ...

מה זאת אומרת - "אימא שלך לא זונה"? היא כן זונה, היא מזדיינת עם כולם! מה זאת אומרת - "היא לא גובה כסף"? בטח שהיא גובה כסף! מאיפה השכירות לבית? מאיפה הכסף לאוכל ומכונית? מה זאת אומרת - "זונה היא מוכרת מזון"? מה, אתה ילד מפגר בכיתה ג'? מה זאת אומרת - "אני למשל ניסיתי לזיין את אימא שלך, ולא הצלחתי"? בטח שלא הצלחת, כי רצית בחינם, אתה צריך לשלם מותק!

בעלי גמד ואני שרמוטה גדולה... לא, אל תמחו, בעלי באמת גמד ואני באמת שרמוטה גדולה מה זאת אומרת זה לא נכון? אתם מכירים גמד יותר מבעלי? אתם מכירים שרמוטה גדולה ממני? מה זאת אומרת - "זה שאנחנו לא מכירים, זה לא אומר שיש"? אני לא אמרתי שאין, פשוט הוא גמד ואני שרמוטה גדולה, גם אם יש גמדים יותר ושרמוטות גדולות יותר... מה זאת אומרת - "הוא בכלל לא גמד, את בכלל לא שרמוטה, בטח שלא גדולה"? אתם מכירים את בעלי טוב יותר ממני? אתם מכירים אותי טוב יותר ממני? מה זאת אומרת "מדדתי את בעלך, גובהו מעל למטר שבעים"? הכוונה היא גמד בנפש, בנשמה, ברוח, אין לו חזון ולא תבונה ולא חוכמה ולא עוז ולא אומץ, להיות אדם בעל קומה... ומה זאת אומרת "אדם לא יכול להגיד על עצמו"? יש לכם ספק שאני שרמוטה גדולה? ברור שאדם לא יכול להגיד על עצמו, כי אף-אדם לא מסוגל לראות את עצמו מהצד, אבל בעלי הגמד רואה אותי מהצד, והוא תמיד מכנה אותי "שרמוטה גדולה" אז למה זה, סתם? כי אני שרמוטה גדולה!

מדליק פנסים בערב כיסיו מלאי אגוזים יש לו ים בתוך הראש, וים בתוך הלב בסתיו הוא חי בינתיים, בגובה של ארבע קומות, מעל עיר האסונות, שנחלבות בה התקוות עיניו זוהרות בחושך, כמו היה חתול ואוזניו מזדקפות בשקט, לכל רחש, לכל צליל עננים מתאספים בשמיים, זה יום אביבי של תום הקיץ, של תחילת הקיץ יש לו ארגזים בשמיים, והם מעיקים על הראש את כל מה שעשה בינתיים, גם זה בוודאי יחלוף כמו זרם המים, אותן ערים אבודות של גשם קיץ, בעיר נידחת מאוד עננים מתאספים בשמיים. 

השיניים שלו צנחו מפיו והוא לא היה יכול לדבר העיניים שלו הסתובבו אחור לכיוון המוח, הוא היה עיוור בתור אחד שלא יכול לאכול, הוא אכל ויטמינים ומים, והתפלל למזון נוזלי חיברו לו צינורות לתוך הבפ'נוכו של המוח, כדי להזין את המוח, כדי שיוכל לחשוב שעת חצות מונצחת באורות נאון גדולים לבנים, מעל כל העיר, מעל הכיכר, מעל האנשים שלא מבינים.

כן, היא בובה על חוט, משקרת לי במצח נחושה, ביודעין, מאכילה אותי נתונים לא נכונים את לא האישה שלי, מעולם לא רציתי אישה, לכי מכאן ואל תחזרי לעולם, כל הנשים זונות, מחוררות את הראש באה אליי, אומרת לי תעשה ככה, אני צריכה זה, למה אתה לא זה, אתה צריך להיות זה תסתכל על הצורה שלך, זה לא הגבר שהכרתי, אני אלך ואתה תצטער *מאוד* אני בכלל לא אצטער, אני אשמח, אני אהיה מלא חדווה, בידיעה שאת ממררת לאיזה טיפש את החיים, ולא לי אני אראה אתכם מתגרשים תוך חמש שנים בכאב ודם, ואני אצחק, אראה כמה הוא פגוע, וכמה את מנסה לשרוד כלכלית, עם ילדה, ואני אצחק אני אצחק עלייך, שרמוטה.

כי את יפה כמו פרח כי הלבנה תסגוד לך ותקשור לראשך כתרים של אור נוגה זהרורים הלכת בדרך חתחתים, ראית דברים שפלים את צודקת, עיניים יפות כמו שלך, אסור שייראו כאלה דברים בלילה הלבנה זורחת ומפזרת לך אלפי כוכבים בשערך, שיער ראשך ואור התבונה והאהבה אשר בראשך ולבך לנצח יזהרו אלפי שנות אור גלקסיות רחוקות יתמקדו לזוהר עינייך והייתי שם, והייתי פה, ולא ראיתי באף-מקום יפה כמוך זקופה ותמירה בגופך הנערי, עם שמץ חיוך תמיד על שפתייך, ועינייך המשגעות שתמיד צוחקות, וגורמות לי לבכות מ-אושר אלף רוחות חפוזות, לא יהיה בהן כוח, לנשוב בכל העולם, ולהלל תהילתך כה רבה את ועמוקה מאוקיינוסים, עד כי חיים שלמים לא יגלו כל נפלאותייך עלמת חן ענוגה עלמת חן עצובה בחדר יושבת בודדה ובוכה.

ממרתף העינויים הלאה החוצה אל האוויר מבור הקריה הלאה החוצה אל האור מתא הכלא הלאה החוצה אל המרחבים מהצינוק הצר הלאה החוצה להביט בשמיים ואני לא כאן, גם אתה לא אין לנו מה לעשות כאן מלבד לבכות ולהתאבל ואתה לוקח אתך את התכריכים ומסמן אותי, בדם ויזע ודמעות על מצחי המיוסר ואתה מסמן דם על המשקוף, כמו יפסח עליי מלאך המוות ואתה מבעיר קטורת ומסמן תפילות, כמו לטהר את האוויר מהסחי הזה ואני הולך עם הגב לקיר אין לי מה להגיד לך, אתה חי בעולם אחר ואני שואב חמצן מתוך החלון פנימה החוצה ומתכנן את מותי בקפידה, בפרטי פרטים, למען לא תהיה אי-הבנה ועל השער נושבות הרוחות, ובגני המשחקים מתנדנדים הנדנדות לילה חורף ואיש לא יושב בהן, רק רוחות הקודש של קרבנות ילדים העיר מתעוררת מתרדמתה, והרוחות עוזבות למקום אחר אני לא יכול לישון, למרות ש-כל הלילה הייתי ער אני משוטט ברחובות הוזה, רעב וצמא, ומחפש עיניים, ומחפש נשמה, ומחפש לב אהבה, אבל אין בנמצא.

עברו אותי הרבה סופות במשך הרבה תקופות כל פעם אין לי מושג איך אני אעבור את זה, אבל איכשהו אני עובר כל סופה מכריזה שהיא הולכת ומתמשכת, והיא כאן לתמיד כל סופה באמת נראית כאילו היא הולכת ומתמשכת, והיא כאן לתמיד הן מאוד משכנעות הסופות האלו, אבל הן נעלמות ובינתיים זה כואב, כמו משפדים את המוח שלך על שיפוד וכל מה שידעת ואתה יודע - כמו נעלם, ואתה מוצא את עצמך מרחף בעולם זר ומוזר, בו אתה לא יודע כלום וכלום לא יודע אותך וגם אם תלך, ותדבר עם אנשים, הם לא יבינו את השפה שלך, וידברו בשפה שונה, שגם אתה לא מבין ולאן שתלך יסתכלו עליך ויתייחסו אליך, כאילו היית דמות מצוירת שיצאה מסרט מצויר, או כמו רוח רפאים, שלא שייכת לעולם הזה, העולם שכאילו מחפש להקיא אותך ממנו, אבל אין לך עולם אחר.

מה יש לי? קוטג' למריחה, אודם על השפתיים, איפור לעיניים, נעליים מזכוכית, ארגז מלא חול ואנשים קטנים עשויים משעווה, עם פתיל קטן למעלה. אני מדליק את האנשים הקטנים העשויים משעווה, ועכשיו כבר אין לי אנשים קטנים עשויים משעווה, רק שלולית שעווה. זה מה שקורה כשחיים יותר מדי זמן לבד, משתגעים. הופכים דברים מוזרים לדברים שגרתיים, ומפתחים מנהגים, דרך התנהגות, דרך מחשבה, ואפילו דת - לא שגרתיים. למשל החתול הזה, הוא מת. הוא מעולם לא היה חי, לא באמת, אבל בכל זאת הוא מת. הוא מת כי הוא עשוי מבד וסמרטוטים. אפשר להגיד שהוא בובה, אבל אני שונא את המילה הזו - בובה. ככה גרושתי הייתה קוראת לי לפני שהתגרשנו, ואחרי שהיא רוקנה אותי מ-כל כספי, שכלי ושפיותי. אבל אני תמיד מסתכל על חצי הכוס המלאה, ולא משנה שהיא מלאה בערק. אני מטביע את צערי באלכוהול, אבל הבן-זונה למד לשחות... כשאנשים מברכים אותי, אני מברך אותם בחזרה, למרות שהם לא אמתיים. הם לבושים תמיד מסודר ומתנהגים בנימוס ובאיפוק, ואנחנו אוכלים ביחד ארוחת ערב עשירה על שולחן עגול וגדול, והם מדברים ביניהם ואני מקשיב, והכול אני מבין והכול חדש לי, למרות שהם רק בראש ש...

רוקסן עובדת קשה יש לה לב זהב וגוף ששייך לכל, תמורת כמה וכמה מזומנים רוקסן אוהבת גברים בגלל זה היא מתערבבת איתם תמיד אבל רוב הגברים מנייאקים, והם מזלזלים בה הם לועגים לה ומקניטים אותה, למרות שהיא נותנת להם מ-כל הלב בדיוק מה שהם רוצים אז רוקסן פיתחה בתוכה מפלצת קטנה, ששורטת ונושכת ומחזירה מלחמה רוקסן כבר לא אישה יפה בפנים, אלא מכשפה רעה ערמומית ונקמנית וזו לא אשמתה, אלא כי קלקלו אותה לרוקסן פעם היה לב זהב, והיא עבדה קשה.